איך זרקו אותו לכלבים והביאו במקומו איזה כץ.
מה הוא לא עשה בשביל הביביסטים, התחנף, השפיל, ביזה, התחסד, שיקר, ובסוף מה?
איך זרקו אותו לכלבים והביאו במקומו איזה כץ.
מה הוא לא עשה בשביל הביביסטים, התחנף, השפיל, ביזה, התחסד, שיקר, ובסוף מה?
הליכוד העמיד מועמד ליו"ר הכנסת רק כדי שהחרדים יצביעו נגד המועמד של גוש השמאל.
החרדים בתחילה הכריזו שימנעו.
בין כה וכה למועמד של הליכוד אין סיכוי. לשמאל עם הערבים יש רוב.
וכיוון שלאוחנה החרדים לא יצביעו, בגלל הנטיה שלו, שמו מועמד אחר, רק למראית לעין. בידיעה שאין סיכוי.
גם כל הציונים דתיים, כולל אלו שניסו לשכתב את ההסטוריה.
הליכוד דחף את זה ב'עסקת חבילה' של ההסכם הקואליציוני וכל השותפים נכנעו.
שבראש בית המחוקקים של העם היהודי עומד אדם בזוי כזה.
מתפלל כמעט כל יום שהקב"ה יסיר מעלינו את החרפה הזו.
ב"ה שהוא הולך. חבל שעל ידי השמאל ולא על ידינו.
בס"ד
גם אם גוש הימין היה זוכה שחב ל-68 מנדטים, אוחנה לא היה נשאר יו"ר הכנסת. הוא דיבר על זה עוד לפני הבחירות שהוא רוצה תפקיד של שר בקדנציה הזו.
אם תהיה לבסוף ממשלת אחדות זה גם כנראה יקרה.
גם כשנשארה אותה ממשלה
וגם ה-21 וה-22, אבל ספק אם הן נחשבות...
מעיד על הכלל
….יושב ראש כנסת שעושה מעשה תועבה על פני איש ירא שמיים.
זה מינוי פוליטי של ח"כ שמייצג מפלגות מסויימות, לא מינו משגיח לישיבה
למדתי שחכמים מוצאים קשר בין דברים שונים ומשונים. בכלל פוליטיקה זה לא תירוץ לפעול ללא מוסריות. כתוב "בכל דרכך דעהו" גם בפוליטיקה.
בכלל שאלה "מה הקשר" לא רלבנטית ליהודי ירא שמיים. הכל קשור.
ועוד לא בכדי בחרו במלה כנסת לייצג את בית הנבחרים, הפרלמנט של מדינת ישראל. יש לזה משמעות.
אני אישית לא זוכר בכלל מי היו בעבר בתפקיד הזה.
אבל בכ"מ יו"ר הכנסת הוא לא בן אדם עצמאי, הוא בסה"כ עושה מה שהמפלגה והקואליציה שלו אומרת לו.
ככה שהרבה יותר חשוב מאיזה מפלגה הוא מגיע ואת מי הוא מייצג לעומת האם הוא דתי או חילוני.
…כל יצור יהיה מתאים לכם. העיקר שיהיה איש ימין, ביביסט, ליכודניק.
אם האומו היה איש שמאל הייתם עושים מזה מטעמים. זאת האמת.
אני בטוח שאם כהנא היה מהליכוד וכץ היה מישר אתה אתה היית שואל איך החרדים מצביעים לכהנא הביביסט ולא לאדם "ערכי" או "ישר" כמו כץ, והיית מצטט משפטים כמו "דרך ארץ קדמה.." או "למה אתם מסתכלים על החצוניות כל הזמן"
אז דווקא לי יותר חשוב מה הבן אדם יקדם בכנסת מאשר איך הוא חי.
כהנא אמנם עם כיפה, אבל בפועל הוא יהיה עושה דבריו של יאיר גולן (ואולי גם אחמד טיבי).
נחשב אחד מסמלי השלטון, וזכאי לקבר בהר הרצל בחלקת גדולי האומה.
בהיעדר נשיא - הוא ממלא את מקומו.
מוביל את טקס המשואות ביום העצמאות.
כל זה מבחינת האמירה.
ומעבר לכל זה - ולכן לשמאל/ערבים היה כל כך חשוב להחליף - הוא קובע את סדר היום בכנסת. כעת גם אם לא מוקמת ממשלה ויוצאים לבחירות, על מנת לכנס את הכנסת בדחיפות, צריך לשכנע את הנוכל הזה.
על אנשים שאין להם שום תפקיד
את המדינה. לא יודע מפני אילו שמיים ירא מתן כהנא, אבל נראה שהוא עמוק במסע להשמדת ערך עצמי, כמו בנט פטרונו לשעבר.
אולי הוא שומר מצוות טכנית, אבל אם היה ירא שמים לא היה נבחר בקולות המחבלים. לא היה מסתמך עליהם, אחרי שבכל ראיון לפני הבחירות אמר שאי אפשר להסתמך עליהם ועל דעת כן נבחר ולא היה נכנס לממשלה עם מרץ, אחרי שהזדעזע מזה שהמראיין בכלל שואל על זה.
בס"ד
זו שאלה שהיית צריך לשאול לפני ארבע שנים...
לכהנא אין אלוקים , אין יראת שמים ואיננו חלק מהציונות הדתית . הוא בוגד שפל , רמאי ושקרן כמו חברו בנט
הם עומדים להחזיר לקדמותה את הועדה למינוי שופטים ובכך הם מוותרים על הכוח שהחוק החדש נותן להם.
על פי החוק הנפלא של לוין ורוטמן, לקואליציה יהיה רוב ועדה למינוי שופטים והם יוכלו למנות שופטים בראש שלהם. והנה הגוש שניצח בבחירות מוות על הכוח הזה וחוזר למתווה הישן, המתווה שמבטיח חולשה לפוליטיקאים וחוזק לאנשי המקצוע בתחומי המשפט.
כמו כן יש לכבד מאד את גוש השינוי על נכונותו לבחור בשופט יוסף אלרון למבקר המדינה על אף שתמך בחוקי ההפכה המשטרית של לוין את רוטמן ופגע קשות במוניטין של בית המשפט העליון.
על אף כל זאת, ראשי הגוש שניצח בבחירות מכירים בכישוריו וביכולתו לכהן כמבקר המדינה.
האם הגוש הביביסטי יכול לגלות כזו גדלות נפש או שימשיכו לתמוך במועמדויות נפסדות ומושחתות החביבות על הגברת נתניהו
מרצונו הטוב ומנימוקים ערכיים?
יתכן ותהיה להם הסכמה עם השופטים בוועדה אבל גם ייתכן שלא.
כרגע זה נראה בהחלט כמו החלטה ערכית.
כנ"ל גם התמיכה בשופט אלרון שהוא בבירור מתנגד לגוש השינוי ובכל זאת הם מוכנים לתמוך בו בשל התאמתו לתפקיד
לא בטוח שהם יצליחו להקים עכשיו ממשלה, יכול להיות שהולכים לבחירות חוזרות ואז אולי הימין ינצח. וגם אם כן, מתישהו הרי הימין יחזור לשלטון.
לגבי מבקר המדינה אני לא מספיק בקיא בפרטים.
לדעת איך הם עשו זאת במקצוענות יתרה.
כנראה יש יהודים שקיבלו את הגנים של לבן הארמי.
לבן הצליח להתל 7 פעמים. בנט רק פעם אחת, נקווה שזה לא יגדל ל2
ברוב מקרי שהשיגו רק כי שילמו שוחד לערבים והמוני אדיוטים שימושיים שחשבו שלהצביע להם יגייס חרדים - הם מוותרים על הכח שהחוק נותן לנציגי העם ומחזירים אותו לאליטה שמייצגת אותם ומתנגדת לרוב העם, שברור להם שיחזור בכנסת הבאה.
ממש ראוי להערכה
כאשר רבקה היתה עוברת על פתחי תורה- יעקב היה מפרכס לצאת, וכאשר היתה עוברת על פתחי עבודה זרה- עשו היה מפרכס לצאת.
רבקה לא ידעה שיש שני בנים בקרבה. היא חשבה שיש לה מזרוחניק שרוקד בשתי החתונות, גם בבתי כנסת, וגם עם תומכי טרור ועם אתאיסטים מובהקים.
מוקדש באהבה למתן כהנא, שגלימת שר הדתות שלו ריסק את הרבנות הראשית, ועכשו זורק את חבריו מתחת לגלגלי האוטובוס.
(על פי תורתו של הרב שלום שבדרן)
ואולי תשוב.
בגדי עשיו.
הקול קול יעקב והיידיים ידי עשיו
על זה הדיון פה.
מדובר בעובדי ע"ז בשיתוף עם עבודת ה'.
לא יודע על כהנא, אבל הגישה של בנט במובן מסוים גרועה משל טומי לפיד
שיותר מפי 10 דתיים מסכימים עם דרכו הדתית מהדרך של נעם.
תסתכל על מספר המצביעים לימין החדש ב2019 לעומת מספר המצביעים לנועם כיום.
כאשר הימין החדש התפצל ב2019, ההבדל היה התפיסה הדתית בינו לסמוטריץ'.
כאשר נעם התפצלה התפיסה הייתה שהם מייצגים זרם מסוים.
ראינו את מספר המצביעים לכל מפלגה וניתן לראות בקלות למי יש יותר תומכים בפער עצום...
לגבי אופן התייחסותך לבנט על עבודה זרה בשיתוף, מכיוון שהכל הגזמה פרועה או חוסר הבנה מה זה עבודה זרה, אני חושב שכדאי שתלמד להתייחס לזולת באופן מכבד ותפסיק להמציא גוזמאות.
(וזה בין הסיבות שרבים העדיפו את השמאל על סמוטריץ' כי היחס אל הליברלים יותר בעולם הדתי הוא כאל אויב אז יש דילמה אם עדיף מי שתופס ממני אויב דתית אבל אני מסכים איתו ביטחונית על פני מי שבאזור שלי דתית אבל ביטחונית מנוגד לדעתי והיו כאלה שהצביעו כך והיו אחרת)
א. רוב מי שהצביע לו עשה זאת רק בגלל חוק הגיוס ונטל המילואים
ב. גם מי שהצביע לו בגלל עצמו. לאו דווקא עשה זאת כי תומך בהפרדת דת ומדינה, אלא כי לקחו את ההשתלבות בחברה החילונית של דברי הרב קוק צעד אחד קדימה - ומשם זה יוצא לרקוד לפי החליל של החברה החילונית אשכזזית שכיום מנהגיה הם פוסט ציונים פרוגרסיבים. אך הלייטים לא שמים לב.
ג. זה גם מתופעה חברתית - אם אתה דתי שעובד בחברת הייטק שמאלנית, בסוף הלחץ החברתי יעשה את שלו. וכנל זה שהתקשורת ועולם הפרסום וכדומה השמאל שולט בהם והלייט נחשף אליהם בעיקר ו"שרי התעמולה" של השמאל שוטפים לו את המוח.
ד. אם יש 10 מנדטים של דתיים שבעד הפרדת דת ומדינה זה עצוב מאוד. אבל גם בימי אליהו רוב העם עבד את הבעל. בסוף זה ייבוא שיטה מודרן אורתודוקסית מחו"ל יחד עם ערבוב הרפיסות הסרוגה כלפי דמות האשכנזי החילוני שהקים את המדינה. הגישה הזו מקומה בטמפלים שך ברלין או בטמפלים של לוס אנגלס, והיא נטע זר בתוך היהדות הארצישראלית. (יהודי בחו"ל שהיהדות שלו רק בביתו והחוץ גויי, אני מבין למה זה גישתו. אבל למה צריך לייבא אותה לארץ?)
אגב לא במקרה גם הוריו של בנט וגם של טרופר הם ילידי חו"ל ולא הארץ.
כמובן זה מעטים ולא מעידים על רוב העולים, אך הגישה הזו מקורה בחו"ל בכלל ולא מהארץ.
ה. מה הקשר נעם? יותר דתיים תומכים בסמוטריץ מאשר בנט, אז הקטע להכניס את נעם לדיון לא רלוונטי
ו. זה היה מליצה. הוא לא באמת עובד ע"ז בשיתוף. אבל דו הפרצופיות שלו הן כיהודי והן כ"עם ככל העמים" יוצר עבודת אידאלוגיה זרה בשיתוף ליהדות. כלומר "היה יהודי בביתך וישראלי-פלאפל-ככל העמים בצאתך"
ז. אין בזה חוסר כבוד. בנט הוא תינוק שנשבה ולא אשם במעשיו. האם בגלל כבוד אני לא אטען שמי שטועה הוא טועה? לא
ח. כלל לא דיברתי על הליברלים, אלא על מפרידי דת ומדינה. ההפרש בין הרב סולוביציק לבנט הוא מרחק מזרח ממערב
וכמות המצביעים. (138 אלף לעומת פחות מ10 אלף)
על השאר אקרא ואתייחס בהמשך
ההבדלים בין נעם לסמוטריץ מינורים מהותית ובעיקר ההבדל הוא בגישה הפרקטית. (מה גם ש90 אחוז מישיבות הקו לא הצביעו למעוז)
אם כבר להשוות את החרדלים ללייטים, או את גוש סמוטריץ-מעוז-בן גביר לגוש בנט-כהנא
מקבילות, הן מגבילות כח של גורמים דתיים או משפטיים באמצעות מתן כח לציבור להחליט.
יש רבים שמשום מה סומכים על אנשים במקום אחד ולא במקום השני ולכן הם בעד אחת הרפורמות ונגד השניה.
מי שרוצה יותר כח אצל הציבור ופחות אצל גורמים לא נבחרים ללא קשר לשאלה מי שם ואם הוא מסכים איתו אידיאולוגית אמור לתמוך ברפורמות בשתי המקומות (אני בעד בשניהם)
לציבור ולא לתת למדינה ולנבחרי הציבור הדמוקרטים את הסמכות?
ענייני הקודש במדינה הם עניין כלל ישראלי , ולא מושא צרכנות
כמו שיש סמכות עליונה לרישיונות נהיגה ועריכת דין.
מתן כהנא, חבר ילדות של בנט, וחובש כיפה כמוהו, וכמו גלעד קריב, מקדם לכאורה מדינת כל אזרחיה, או דו לאומית, או רק השטן יודע מה רוצה האיש המסוכן הזה.
בצלאל סמוטריץ' זיהה את הסכנה בעוד מועד, והמליץ לאסור עליו להכנס לבית כנסת.
חוץ מהעניין של לא להכניסו לבית כנסת
אגב, ברפורמת הכשרות הרבנות היא עדיין סמכות עליונה כי היא מגדירה מה הסף שצריך לכל רמת כשרות.
ולקח כח מהדמויות הלא נבחרות.
מושא צרכנות=לתת לי ולך לבחור מה מתאים לנו.
זה ההבדל בין גישת מפרידי דת ומדינה לבין גישת ממלכת כהנים וגוי קדוש.
ב. גישת הכשרות הרגילה קיימת בשל נבחרי הציבור. אין פה דקטטורה. רוב של 61 חכים או שרי ממשלה עשו אותה
מה יקרה מבחינה כלכלית, רפואית וכו'?
תוך כמה זמן יהיה אפשר להתאושש מזה?
אחר ההתאוששות תהיה צמיחה רצינית כי כבר לא נהיה כבולים ועסוקים בשטויות שלהם?
כלום.
אתמול המציאו עלילת דם על גניבת בחירות
כשזו גוועה בקול נפיחה קלה המציאו את תומכי הטרור.
גם זה לא תופס ולא מועיל.
מה מחר?
איך מרימים מחאה אפקטיבית נגד פעולות שלטוניות הפוגעות בערכי היסוד שלנו?
ביטול שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר בקריאה טרומית ברוב של 63 חברי וחברות כנסת
הטענה על גניבת הבחירות לא נפחה את נשמתה, אלא נרצחה על ידי היועצת המפוטרת, שבג"ץ השאיר בתפקידה באופן לא חוקי וכעת גומלת לבג"ץ בזה שמסלקת את הקואליציה שחוקקה חוקים שמרסנים את ההתפרעות של בג"ץ.
נשלף הנשק הסודי.
סיכון ביטחוני חדש איום ונורא, אנחנו בפני השמדה, אבו יאיר עומד בפני הסכנה לאבד את המעונות הממומנים שלו, את השיירה, את המטוס, את השמרטפים של יאיר, הוא יצטרך להשאר בבית עם שרה.
(לפחות עד שהוא הולך לכלא על שוחד והפרת אמונים, אז הוא יקבל את התא של דרעי ואולמרט).
אז צריך להציל את המדינה וכשנזקקים לגנב מורידין מן התליה. איפה בנט? תביאו לי מהר מהר את בניט...את הבוגד מרעננה, הוא כבר יבין את גודל הסכנה ויפנה עורף לחבריו.
מתוך הפייסבוק של שלמה פיוטרקובסקי:
"זהירות, פוסט פסימי (וארוך) ככל שחולפים הימים מאז הבחירות הולך ומתברר שכמדינה אנחנו בסיטואציה פוליטית בלתי אפשרית לחלוטין, ומרבית הסיכויים שהיא גם חסרת מוצא, משום שבחירות נוספות לא ישנו אותה מהותית. אז מה עושים? ת'אמת? לא יודע. נדמה שנקלענו לסיטואציה משברית אמיתית. אבל לטעמי עדיף להביט במציאות בעין מפוכחת, ולכן חשוב קודם כל להבין את הסיטואציה. להבנתי, נקודת המוצא שממנה נכון להתחיל את ניתוח המצב היא הדרמה שקרתה במגזר הערבי. עליית שיעורי ההצבעה במגזר, גם אם תודלקה באמצעים לא כשרים, היא עובדה קיימת, שלמעשה בסך הכול מסירה את המסכה שכיסתה לכולנו את העיניים מאז הקמת המדינה. במשך 78 השנים האחרונות הערבים יוצגו בכנסת בייצוג חסר, וגרמו לנו לא להבין מהם יחסי הכוחות האמתיים בחברה הישראלית. אפשר להתווכח מתי ולמה השד יצא מהבקבוק, אבל אי אפשר להדחיק את המציאות שמול עינינו. כשערביי ישראל מיוצגים ייצוג מלא, לאף גוש פוליטי שאיננו כולל אותם אין ממשלה "לבד". לא רק לגוש המרכז-שמאל. גם גוש הימין-חרדים (ונניח לצורך העניין שזהו גוש אמיתי ולא נישואי נוחות שמתחזים לגוש), לא מסוגל להגיע ל-61 ח"כים בהינתן שיעור הצבעה גבוה במגזר הערבי שמעלה יחד אתו את שיעור ההצבעה הכללי. מכאן והלאה כל מערכת בחירות תוביל אותנו לכאורה לאחד מתוך 3 עד 4 הרכבים קואליציוניים אפשריים. הבעיה היא שכולם בעייתיים עד מאוד. ההרכב האפשרי הראשון הוא זה שהכי קל להסביר מדוע מדובר במתכון לאסון, אף שלכאורה הוא היה צריך להיות הכי פשוט ואף מתבקש. 67 חברי כנסת המליצו לנשיא להטיל על גדי אייזנקוט את מלאכת הרכבת הממשלה. אז למה בעצם שלא יקימו קואליציה ויסגרו עניין? התשובה לשאלה הזו לא נעוצה בקונסטלציה פוליטית כזו או אחרת אלא במשמעות של קואליציה שנשענת לצורך תפקודה על המפלגות הערביות (ולצורך העניין המסוים הזה אין הבדל בין המשותפת לרע"מ, אף שלהבנתי יש ביניהן הבדלים משמעותיים). כדי להבין את הבעיה צריך פשוט להקשיב היטב למנסור עבאס מסביר בעברית למה הוא לא יכול להגיד בפיו שחמאס הוא ארגון טרור. "אל תעמידו אותנו במקום הזה", ביקש עבאס בכנות, והאמת היא שזו באמת פינה מאוד מורכבת עבור ערבי ישראלי שזהותו הלאומית היא פלסטינית. בקרב חלק גדול מהציבור הערבי-ישראלי אמירה כזו תיחשב לבגידה בעם הפלסטיני שהוא העם שלהם. לכן, גם אם מנסור עבאס האיש היה מאוד רוצה להכריז שחמאס ארגון טרור, מנסור עבאס הפוליטיקאי לא יכול לממש את הרצון הזה. כאדם אני לגמרי מבין את המצוקה של מנסור עבאס. אבל במציאות הביטחונית הנוכחית, בטח בשנים הללו, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ממשלה שתלויה אפילו רק ברע"מ, בטח שלא במשותפת - שבה ההזדהות עם האויב היא מוקצנת עוד הרבה יותר. למרבה הצער המצב הביטחוני של ישראל הופך שותפות אזרחית אמיתית, שמצד האמת היתה צריכה להיות שאיפה של כולנו, לבלתי אפשרית. איך אפשר לנהל מדיניות ביטחון בשנת 2026/7 כשכל החלטה משמעותית עלולה להעמיד שותפה קואליציונית קריטית בסיטואציה בלתי אפשרית עבורה? מציאות כזו בהכרח תשפיע לרעה על האופן שבו המדיניות בנושאי ביטחון מנוהלת, בין אם נרצה ובין אם לא. עצוב, אבל התעלמות מהמציאות הזו עלולה להפוך לסיכון קיומי. יש לקוות שגם גדי אייזנקוט מבין את זה. ההרכב האפשרי השני הוא גוש איזנקוט בצירוף ש"ס ויהדות התורה. פה הבעיה עומדת במישור שונה מאוד, ועדיין - האפשרות הזו פשוט לא יכולה להתגשם במציאות. נניח לרגע סוגיות כמו קיום הבטחות וכדו', לב העניין הוא פשוט: אני משוכנע שבשני הצדדים יש רצון שהדיל יצליח, אבל רצון לא מספיק. יש מעגלים שאפילו טובי המתמטיקאים לא יצליחו לרבע. המינימום שהחרדים מסוגלים לחתום עליו לא פוגש את המקסימום שהגוש הזה מסוגל לתת להם. לפני כמה חודשים ניהלו חברים שלנו מו"מ על רכישת בית. הם מאוד רצו לקנות, המוכר הפוטנציאלי מאוד רצה למכור, אבל המקסימום שהם היו מסוגלים לגייס ולשלם היה נמוך מהמינימום שבעל הבית היה מוכן להתפשר עליו. כששמעתי מה היה הפער, הוא לא נשמע לי גדול. שאלתי את החבר אם הם לא יכלו להיפגש באמצע, והוא ענה לי: "זה לא הפער בין נקודות המוצא. זה הפער בין הפשרה הכי גדולה שאנחנו מסוגלים לעשות, כשאנחנו מוותרים על 10 דברים אחרים בדרך, ובין הפשרה הכי גדולה שהוא מוכן לבלוע. במצב כזה גם אם הפער קטן, אי אפשר לגשר עליו בקלות". זו הסיטואציה האמתית של החרדים וגוש אייזנקוט. הבעיה היא לא הפער המטורף בנקודות המוצא, אלא היעדר נקודת מפגש ריאלית באמצע, גם בהינתן רצון מלא. כדי להבין למה הקושי להגיע להסכמה ניתנת ליישום בהקשר הזה הוא כל כך גדול, צריך לעשות את המתמטיקה: גוש אייזנקוט מונה 48 ח"כים בלי המפלגות הערביות. ש"ס ויהדו"ת המוכות והחבולות עומדות על 13 מנדטים יחד. קואליציה של 61 ח"כים היא עסק קשה לניהול גם ככה. המחשבה שבגוש הזה, שהבטיח יומם ולילה לגייס חרדים בלי למצמץ, יהיו פחות מורדים מאשר בגוש השני - שעם קואליציה רחבה הרבה יותר, ופערי אידיאולוגיה קטנים הרבה יותר, לא הצליח לפתור את הסוגיה - זו נאיביות. מנגד, צריך גם להבין את הראש שאיתו החרדים מגיעים לאירוע של שותפות עם השמאל. גם מבחינתם זה אירוע סופר רגיש, שידרוש מהם לבלוע צפרדעים בלי סוף ולדכא התקוממויות פנימיות שהימין יבעיר להם בתקשורת המגזרית אחת ליומיים. בניגוד לאינטואיציה הפשוטה, מרחב התמרון הפוליטי של החרדים מול גוש אייזנקוט פחות רחב מזה שהם ניהלו מול גוש נתניהו. הם חייבים שכל ההישגים ינתנו להם במפורש, בכתב ועם ערובות. פחות מזה הם לא יוכלו לקנות. לכן, על אף ששני הצדדים היו רוצים להקים קואליציה כזו הסיכוי להקמה שלה קלושים עד בלתי קיימים. הרכב שלישי, הוא בעצם ההכלאה בין שתי האפשרויות הבלתי אפשריות הללו - למשל, קואליציית 62 של גוש אייזנקוט עם יהדות התורה ורע"ם. האפשרות הזו הוזכרה כמה פעמים בשבוע האחרון, אבל ניתוח פשוט מלמד שזה לא פותר כלום. להפך: במקרה הזה הבעיות לא מתקזזות, הן מתווספות אחת על השניה, מהטעם הפשוט שהן לא יושבות על מישור אחד. התוצאה היא שזו למעשה בכלל לא אופציה. ממילא ברור מדוע רבים מייחלים באמת לאפשרות הרביעית שהיא בעצם שלישית, קואליציה של גוש איזנקוט בהרכב מלא או חלקי, יחד עם הליכוד ואולי סמוטריץ' או בן גביר או שניהם. אותו הרכב שיש מכנים בכינוי שהפך לסיסמה: "ברית המשרתים". הסיבה שזו קואליציה שנראית לרבים מתבקשת, היא שבשתי הסוגיות שלעיל, ביטחון וגיוס חרדים, יש בה לא מעט היגיון. אלא שכל מי שמנפנף בה כאפשרות מועדפת, מדחיק את העובדה הפשוטה שבמרבית הנושאים שנתונים במחלוקת ציבורית במדינת ישראל - זו קואליציה שאין בה שום היגיון מבני. זה מתכון בטוח לממשלת שיתוק, שבה העיסוק העיקרי הוא מאבקים פנימיים. אם תרצו, שחזור של קואליציית נתניהו-לפיד מ-2013, שהיתה כל דבר חוץ מאשר בקואליציה. זו קואליציה שאולי ניתן יהיה להקים, אבל בלתי אפשרי יהיה לתחזק. בנוסף, לפחות במצב הנוכחי זו קואליציה שספק אם בכלל ניתן להקים. כמויות הדם הרע שזורמות בין הצדדים, החשדנות, חוסר האמון, והתחושה של כל צד שהצד השני לא מגיע למו"מ בנפש חפצה אלא כדי לרמות אותו בשלב ראשון ולדרוס אותו בשלב שני, הופכות את הקואליציה הדמיונית הזו לחסרת היתכנות לחלוטין. גוש איזנקוט מגיע לשולחן כשהוא מחזיק בזיכרון את האופן שבו סיכלו נתניהו והליכוד את מימוש הסכם הרוטציה עם גנץ בממשלת החילופים הראשונה. הפרת ההסכם ההוא, ולא חשוב כרגע אם בדיעבד ניתן להבין את הסיבות שהביאו את נתניהו למהלך, עשתה לנתניהו שם של אחד שהחתימה שלו לא שווה כלום. ההנחה הבסיסית אצל איזנקוט ואנשיו היא שנתניהו יעשה הכל להפר כל הסכם שהוא חתום עליו, וממילא ההסכם האפשרי היחיד הוא כזה שבו התמורות משולמות במזומן. אלא שתשלום במזומן על סחורה שתגיע בהמשך דורש מידה גבוהה של אמון, ולפחות כרגע מצדו של איזנקוט אין ניסיון לבנות רקורד של אמון. ההתעקשות (המובנת כשלעצמה, אגב) על החלפת יו"ר הכנסת, ויותר מכך ההכרזות על הכוונה לבטל במהלך בזק את כל החקיקה המשמעותית של הקואליציה היוצאת, יוצרים חשדנות בסיסית שנייר חתום כשלעצמו לא יפוגג. ואלו עוד הבעיות הטכניות, שבהינתן הרכב אנושי שונה (נניח מצב דמיוני שבו נתניהו מוחלף) ניתן לחשוב על פתרונות עבורן. לב העניין הוא שהפער האידיאולוגי בין שני אגפי הקואליציה הדמיונית הזו הוא אמיתי, ולא פחות ממנו הפער הסוציולוגי והסנטימנט השלילי. התחושה בכל אחד מהאגפים היא, בו זמנית, גם שהאגף השני גם לא מבין כלום ומורכב מחבורת אימבצילים שהזדכו על שכלם מזמן, וגם שהאגף השני לא רואה אותם ממטר, לא מוכן להקשיב להם, לעמדות שלהם ולמצוקות שלהם. בעולם שבו כבר אין מדורת שבט אחת, גם אין מציאות אחת. כשתמונת המציאות של כל אחד מהאגפים שונה כל כך, השסע רק הולך ומעמיק. וממילא אין שום היתכנות לחיבור, שקיים בעיקר בדמיון (מעורר ההערכה וההזדהות) של אנשים מלאי רצון טוב אך לא מאוד מחוברים למציאות בשטח. זה לא נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר מחד ולא אייזנקוט, בנט, ליברמן, לפיד וגולן מאידך. זו החברה הישראלית. בשבועיים וחצי האחרונים נשמעה לא פעם הטענה ש"העם בחר אחדות". אבל מי שטוען כך, מספר על הרהורי ליבו, לא על המצב הישראלי האמיתי. האמת הפשוטה היא שהעם אמנם לא נתן מספיק קולות לאף גוש, אבל הוא לחלוטין לא בחר אחדות, למעשה - בדיוק להפך. המצביע הישראלי לא נתן שום דיבידנד אלקטורלי למי ששם את ההגעה לאחדות כזו או אחרת בראש סדר יומו הפוליטי. דוחפי האחדות ספגו מכת מוות ביום הבוחר. את השסע העמוק בחברה הישראלית אי אפשר לתפור בחוטים של הסכם קואליציוני, וגם עשר מערכות בחירות נוספות לא ימחקו אותו. ייתכן אמנם שפה ושם קונסטלציה פוליטית כזו או אחרת תצליח לייצב שלטון למשך זמן מסוים. יתכן אפילו שבהינתן חילופי אישים בצמרת, ניתן יהיה לגבש קואליציות אד הוק חוצות גושים שתחזקנה מעמד למשך זמן מה, אך סוף כולן יהיה כסופה של ממשלת נתניהו-גנץ. גם אם תוקם בחודשים הקרובים בנס גלוי ממשלה חוצת גושים, היא תהיה בגדר הנחת פלסטר על שטף דם פורץ. בלי שינוי עמוק בחברה הישראלית - שינוי שנדמה היה למשך כמה ימים שה-7 באוקטובר הביא בכנפיו אך מהר מאוד התברר שממש לא כך קרה - המשבר הפוליטי העמוק שעם ישראל ומדינת ישראל נתונים בו, לא ילך לשום מקום."
במקום לעשות העתק-הדבק של מלל שאי אפשר לקרוא
כרגע רק אסתפק בזה, שעם כל הערכתי אליו - הוא מביע עמדות בלי להכיר בכלל מה זה אסלם ושיטות ההסבאה העצמית של המוסלמים.
ההנחה שהסיפור של מנסור עבאס הוא " גם אם מנסור עבאס האיש היה מאוד רוצה להכריז שחמאס ארגון טרור, מנסור עבאס הפוליטיקאי לא יכול לממש את הרצון הזה." - מעידה שאין לו מושג מי זה מנסור עבאס ומה זה 'האחים המוסלמים'.
האמת הפוכה לגמרי - מנסור עבאס האיש, תומך בחמאס בכל מאודו, מנסור עבאס הפוליטיקאי, מחייך ליהודים, כביכול מתנגד לטבח באזרחים. אפילו הוא, עם כל ההצגות שלו, את המילים המפורשות שמוציאות את חמאס מהתחום הלגיטימי - הוא לא יכול להוציא מהפה.
הרשימה המשותפת היא אויב מסוכן, כמו מדינות ערב שמסביב. ערבים, שונאים אותנו, ובפנים - לכל ערבי, גם 'חילוני' מקנן הג'יהאד שמתפרץ כשהתנאים מבשילים. התנועה האסלמית, הסניף הארץ-ישראלי של האחים המוסלמים, הם הקיצוניים, שבכל המדינות שסביבנו נחשבים 'ארגון טרור' ומוצאים מחוץ לחוק. בניגוד אלינו, הערבים מבינים עם מי יש להם עסק.
שהמפלגות הערביות לא ילכו לשום מקום, והמגזר הערבי קיבל תיאבון שבעקבותיו גם בבחירות הבאות ימשיך להצביע בשיעורים גבוהים. נוסיף על קח את העניין הדמוגרפי וללא עלייה המונית (שטרם נראית באופק), עוד 30-20 שנה נקבל מדינה דו-לאומית. כולל ביטול החוקים ה"מפלים" כמו חוק השבות ויישום זכות השיבה, מהלך שיהפוך את יהודי ארץ ישראל מיעוט שבמיעוט.
אם הערבים ישבו עכשיו באופוזיציה ולא יצליחו להשיג שום דבר, יכול להיות שהאחוז הצבעה ירד בחזרה.
ומבחינה דמוגרפית המגמה היא דווקא לטובת היהודים.
איזה כשרון להצמד לטפל בדברים של פיוטרקובסקי. גם לי לא ישב 100% התיאור של מנסור עבאס אם כי אני לא שולל את התיאור הזה כמוך. כך או כך זה ממש נקודה שולית בדברים של פיוטרקובסקי.
זו אכן נקודה די שולית בחשבון שלו, אבל היא קריטית להצלת עם ישראל.
בהנחת המוצא שלו מובלעת המחשבה שאפשר להמשיך לחיות עם המפלצת ולדמיין שבעצם היא חיית מחמד. האחים המוסלמים מוגדרים במצריים ארגון טרור - אצלינו אפילו אנשי ימין רואים בהם כאלו ש'בעצם רוצים להתנגד לחמאס'.
ההצעה שלי שכלל איני בטוח שתעזור אבל האפשרות קיימת.
א. הקמת גופי תקשורת ובכלל מקומות לשיח עם כללים לשיח בריא יותר.
ב. הידברות ושיח במטרה להגיע םאמנה משותפת.
ג. משאלי עם על כמה מן הסוגיות הנפיצות. ממש לא על כולן.
ד. הסכמה שבסוגיות יסוד כמו רפורמה משפטית וחוקה מצומצמת הולכים על החלטות או כוונים שזוכים במשעל עם לכ59% מקולות המצביעים היהודים במשאל עם.
ה. מסכימים ששלוש השנים האחרונות הן הקדנציה האחרונה של ביבי כראש ממשלה ככל שיעלה בידו לקבל את ראשות הממשלה. אפשר להעביר חוק שראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר מ22 שנים וחצי. ומקסימום אפשר יהיה לתת לו הערכה נוספת של 3 חודשים. כרגע הוא כבר היה 19 שנים וחודש או חודשיים.
ו. אם עוד שנהו9 חודשים משפט נתניהו לא קרוב להחלטה ברורה. הולכים על חנינה ללא הודעה באשמה. תמורת פרישה כזו או אחר מהפוליטיקה לאחר תום הקדנציה.
כי השמאל כל פעם ידרבן את הערבים להצביע (לטובת עמדות השמאל) ובנוסף יזרים ימבה כסף לצורכי תעמולה.
כמו שקשה לך להשלים עם תוצאות הבחירות.
אני מקווה שתתרגל, השמאל חי עם שלטון הימין כבר כמעט חמישים שנה והם עדיין בחיים
שמיתג רפורמה משפטית בתור "הפיכה משטרית" וישמח לעוות כל חוק אחר שלא ימצא חן בעיניו. או, לחילופין, להציג נסיגה בתור ניצחון.
נקרא מלחמת התקומה ואיך שאר הבלגן יקרא נצחון מוחלט
את התשובה.
לדוגמה: כשבסקרים שאלו כשאלה כללית בלי לרדת למשמעויות: "האם אתה בעד עסקה לשחרור החטופים?" היה רוב, לא גדול אבל כן יציב - בעד.
כשתמיר דורטל טרח לנסח סקר שהשאלה היתה: "האם אתה בעד להחזיר את החמאס לסף ישובי העוטף וויתור על כל הישגי המלחמה, תמורת החטופים?" - כבר לא היה רוב שתמך.
אז אני לא טוען שבשום סוגיא לא שייך לעשות משאל עם, אבל זה יצטרך להיות על סוגיא ליבתית אחרי שהציבור יודע היטב - אם הוא בעד, בדיוק בעד מה ואם הוא נגד, בדיוק נגד מה. זה מורכב מאוד.
בידיעה שבכך נקבל לתוכנו עוד ארבעה מיליון ערבים שיצטרכו לקבל שירותי בריאות, חינוך, שיכון, משטרה וביטוח לאומי?
השארת המצב כמו שהוא.
ריבונות עם נתינת אזרחות לאויבים.
גירוש האויב מהארץ שלנו והשארת רק מי שמוכן להשאר כפרט ללא שאיפות לאומיות ובתנאי שהוא נאמן לחלוטין למדינת ישראל ובצד שלנו במלחמה נגד האויב.
אבל לאסור בחירה לכנסת בהחלט כן. אלא אם כן ישנה מוכנות מוחלטת לחיות פה. אבל רק זה. בחירה מוניציפלית בהחלט כן. אם היה אפשר לגרש, עדיף.
וגם אם 'מעט מעט אגרשנו מפניך' כשנציב את זה כיעד ונתחיל בצעדים קטנים, נתקדם לשם.
דבר ראשון לבטל את האפליה ה'מתקנת', לאכוף את חוקי התכנון והבניה וכמובן לאסוף את הנשק הלא חוקי.
ביו"ש ובעזה.
רעיון מצויין
זה לא משנה. אם רוצים ממשלה יציבה יחסית... אז צריך אחדות לא כי רוצים, כי אין משהו אחר.
אם רק היה מתפנה מראש הליכוד (ובתקווה עוד כמה מהאנשים הנוראיים שאסף סביבו), היה תוך שניה ממשלה ימנית אמיתית (אין שום
קשר בין ביבי הרשע המושחת לבין ימין). היה את הליכוד (שהכי טוב אם היה בראשו מישהו ימני אמיתי כמו עמית הלוי למשל) + סמוטריץ + בן גביר + ליברמן + בנט + עוד כמה.
בגלל שהרשע הזה תאב שלטון בצורה שאי אפשר בכלל לתאר, הוא עושה הכל להשאר וייתכן וכל המדינה תחרב
בגלל זה.
ראש הממשלה. אני לא הצבעתי לו, אבל המונים כן, כמעט רבע מהמצביעים ואם נתעלם מהמחבלים - יותר מרבע מעם ישראל הצביע ישירות לממשלה בראשותו.
מה פתאום שיתפטר, כי אתה החלטת שהוא (כל מיני ביטויים מרושעים)?
אם היה מתפטר, השמאל היה זועק "ביבי הלך, הביביזם נשאר" והיה ממשיך להחרים את הליכוד.
בס"ד
במקרה שכזה היינו מקבלים את יריב לוין, ואז הוא היה נפסל בגלל הרפורמה המשפטית, את אוחנה שהיה נפסל קודם כל בגוש שלנו ואלי כהן שהוא אדם מאוד טוב אבל לא בהכרח מתאים לתפקיד.
כמה חריג? כשהוא נאבק על המנדט שלו בבחירות 2019א (נדמה לי) אף אחד בליכוד לא גיבה אותו.
כולם היו זורמים עם הליכוד פתאום, ולא מתחילים להתגעגע ל"ממלכתיות" של ביבי...
יש לי קרקע באנטארטיקה למכור לך...
בינתיים קח את זה.

משההאיש ליד חבר הכנסת יוחנן בדר (ההוא מבדר עופר).
מתוך סקרנותובאמת השמאל הם המושחתים הרוצחים ותאבי שילטון, וגם שונאי דת.
אני מקווה שהם לעולם לא יתפסו את השילטון.
אבל כן אני מצפה מהימין למצוא מחליפים ראויים (ולא יריב לוין).
וצריכה להיות לימין אלטרנטיבה לביבי.
מחליף ימני אמתי של ביבי, פתאום יוכשר בצד השני...
זה שיש לו משנה סדורה (ועקומה בהרבה דברים, אבל זה נכון גם על נתניהו) לא מספיק. יכולת ניהול והובלה אין לו.
או להישאר באותה קונספציה כדאשתקד...
ואין סיבה 'לתת לו' יותר מלרבים אחרים.
בסדר גודל כמו שחווינו, אנחנו לא מנסים קצת לנער את המערכות, הבעיה היא שלנו כנראה...
ממדינאי, זה להצליח להיות במערכת. מי שמנסה ללא לאות ונכשל פעם אחר פעם - מוטב שיחפש שדות פעולה אחרים.
מנערים, בהחלט. לא בפופוליזים.
בצלאל סמוטריץ' מנער את מערכת ומוביל התישבות שמסכלת את היכולת של הרש"פ להגיע לרצף שיסכן את ישראל.
איתמר בן גביר מנער את שב"ס, המחבלים כבר לא חוגגים על חשבונינו ויוצאים רק יותר מאומנים ומוכנים למאבק.
ראשי ארגוני הביטחון הוחלפו והראש בהם שונה. (בצבא לא מספיק, כי היה אילוץ רמטכ"ל שמקובל על הכחות הקיימים לפני המערכה עם אירן.)
הדיון מיותר - פייגלין קיבל כרגע הזדמנות. שיוכיח שהתבגר ומסוגל לא רק לנאום, אלא גם לפעול בשיתופי פעולה בכנסת.
מתוך מפלגה גדולה מחוברת לעם.
תיקון מדינה זה עבודה של אלפי אנשים, ולא אדם בודד.
בעז"ה.
כפי שהוכיח בעבר.
וודאי אצל צעירים, וודאי הימין יתחיל לחפש אלטרנטיבה לביבי...
הלגליזציה לקאנביס קיבלה בערך שלושה מנדטים.
אם באמת (כמו שהוא מתרברב) היתה לו הערכה שיש לו יותר ממנדט וחצי - לא היה מסכים שהמקום השני שלו הוא במקום 8 ברשימה.
מימין לביבי, נכון להיום אין עדיין משהו פרקטי בכל מקרה, מדברים על משהו שצריך לבנות.
אז אמרתי שיש אופציה עקרונית.
אלטרנטיבית, ואי אפשר להגיד שהוא לא משפיע.
בס"ד
וגם הדרך שלו מתאימה את עצמה לפי הצורך. כנ"ל חולצת הגולף והחולצה המעונבת.
שנה.
על מה אתה מדבר?
בס"ד
אי אפשר להגיד שזה אותו פייגלין עם אותה הדרך
של חירות וזהות, אכן היו הבדלים בדגשים...
להיות ראש ממשלה, אבל בשונה מפייגלין הם לא רק אנשי חזון ודרך ודרך, אלא מצליחים להשפיע בפועל במציאות הפוליטית.
ויש בדרך נפלים וכאלו ש'שכבו על הגדר בשביל כולנו'.
יש כאלו שהעלו את הרעיון של לחשוב על הנהגה (ולאנשי מנהיגות יהודית ובניהם פייגלין בהחלט יש זכות משמעותית על הכנסת התודעה הזאת),
יש את אלו שניסו והתבלבלו בדרך (בנט לדוגמא, עם כל התיעוב, הוא לימד את הציבור שאפשר להעז)
ויש כיום כמה שיודעים את מקומם, לא מנסים להידחף לשפיץ - אבל בהחלט פועלים בתחומים שהם ב'קטר של הרכבת' ולא רק ה'משגיח כשרות בקיוסק בתחנה'.
אני אומר שיעשה תואר במשפטים וננסה שיגיע לבית המשפט העליון...
לכן הם רוצים שביבי יזוז.
בעיקר ליברמן. מעולם לא באמת היה אכפת לו מגיוס חרדים.
לכן גם אם ביבי ילך שום דבר לא ישתנה.
אחרי הסלטה של ליברמן ביחס לחרדים, ברור שגם כל הטענה שלו שאין בעיה עם הליכוד אלא רק עם ביבי היא מניפולטיבית.
אבל בכל מקרה לדעתי ברגע שהוא ילך הליכוד יורד ל15 מנדטים
מַסֵּכַת הַתֹּם וְסַעֲרַת הַקִּנְאָה: עַל חַרְחּוּר רִיב וּרְדִיפַת שִׁלְטוֹן
במשך שנים עדה ישראל לקמפיין מתוזמר שמטרתו אחת: הפלת הנהגת הימין ונציגה הנבחר. מבעד למסך המילים הגבוהות וההסברים המצוצים מן האצבע, נחשפת רדיפת כוח צינית המונעת מתסכול ומחוסר השלמה עם הכרעתו הדמוקרטית של רוב העם.
המבקרים מתעטפים באצטלה של דאגה לשלטון החוק. אך בעיני רוב הציבור זוהי כסות עיניים בלבד והתגשמות הכתוב: "חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ, רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת" (תהילים נ"ה, כ"ב) – מילים המציגות עצמן כרודפות שלום, בעוד מטרתן נישול פוליטי וערעור יציבות המדינה.
שורש המאבק אינו ויכוח ענייני, אלא ההבנה כי כל עוד מחנה הימין מלוכד, דרך המתנגדים אל ההגה חסומה בקלפי. משום כך מנוהל מסע רדיפה אישי העוקף את רצון הבוחר, תוך החלשת הזהות היהודית במרחב הציבורי והפגנת עויינות כלפי שומרי מסורת, פריפריה ובעלי תפיסת עולם לאומית.
עם ישראל לא ישכח לעולם מה קדם ומה גרם לטבח הנורא בשבעה באוקטובר: השנאה, הפלגנות והסערות הבלתי פוסקות נגד השלטון הדמוקרטי הנבחר של נתניהו, אשר החלישו את החוסן הלאומי וקרעו את החברה מבפנים. על דרך פעולה זו, המהרסת מתוך דחף פוליטי צר, ניתן להמליץ את דברי שלמה המלך: "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֶּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע" (משלי ה', ה'-ו').
אולם, מול הגלים העכורים ניצבת תודעה ציבורית איתנה, המזהה את הציניות ומסרבת להיכנע לה. הניסיונות להפיל את השלטון הלגיטימי בדרכים עקלקלות יתנפצו אל מול חומת הלכידות הלאומית, כמאמר הנביא: "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם – כִּי עִמָּנוּ אֵל" (ישעיהו ח', י').
יש לו בעיה אפילו קשה, רשע? אפילו רבין לא היה רשע...
המוסלמים לא היו צריכים לרצוח אותם. כה פשוט
שהוא מנותק ממשפחתו אוכל סנדביצים רוב היום, מנהל מדינה מוצלחת מכול הבחינות בזמן שזקנים בגיל שלו יושבים ונהנים מהפנסיה. איזה מושחת יאלללללה. אפילו בית המשפט כבר 10 שנים דן כמה הוא מושחת מרוב שהוא מושחת ועדיין לא מצא את ההגדרה למושחתותו.
ב"גניבת בחירות" היא כה עלובה ושלומיאלית עד כי אני מאמין שזה באמת בא מהלשכה של ביבי.
סיפר בפירוש ששומרים חומרים במגירה ו'שולפים' אותם כשזה מתאים פוליטית.
אתמול, אילנה-אמת לשעתה-דיין, קדחה סיפור בלי שום הוכחות וכבר רצת לפתוח שרשור. קצת תחכום...
למה מפליא אותך שלא כתבתי כאן עלום על הרכילויות של איזה בלט?
שחומרים נשמרים לזמנים שצריך לסכל אנשים, או ליישר שוטרים.
עמית סגל חשף, זה הופיע גם כאן בערוץ, אפילו הגבתי לך כאן בפורום עם קישור - אבל את, כמו היועמ"שית וכמו קובעי הטון בערוצי התבהלה, שומרת את הזעזוע הסלקטיבי, למה שמתאים לך פוליטית. די, רואים לכם.
לתשומת ליבך, תגובתי אלייך משבוע שעבר:
תביא עובדות למצב הזה ואוכל אולי להביע דעה
דברים מפורשים, שאומר בקולו הברור בכיר במשטרה - מבחינתך זו רכילות.
אבל רכילות שאילנה דיין ממציאה, בלי שום הוכחה - את כבר חוגגת עליה. קצת ישרות, אעפעס
ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, תקף בהקלטות שנחשפו בחדשות 12 בחריפות את הפרקליטות ומח"ש:
התקיפה נגד הפרקליטות: טען שהפרקליטות מחזיקה "תיקי מגירה" ושולפת אותם כמנופי לחץ על אזרחים ושוטרים.
חשש השוטרים: האשים ששוטרים חוששים לפעול ולהתחכך עם משפחות הפשע.
ההתנצלות: בעקבות סערה ציבורית, בלט פרסם הודעת התנצלות ובה הבהיר כי הדברים המוקלטים נאמרו על-ידו לפני שנתיים – בטרם נכנס לתפקידו הנוכחי – וכי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"
בעולם החקירות, דמות שהכירה איך הפרקליטות עובדת.
ממליץ להסתכל בהיסטוריה של תפקידיו.
כך שהאמירה על דברים שרואים מכאן אצלו היא די מגוחכת...
איזה בלט - ראש אגף חקירות במשטרה.
אגב, מה קורה עם חקירת הפצ"רית?
את זוכרת... ההיא שהגישה תצהיר שקר לבג"צ שאין לה מושג מי הדליף את הסרטון המבושל? ואז הלכה וזרקה - סליחה, בטעות איבדה - את הטלפון שלה בים אחרי שהיא מחקה ממנו תכתובות?
לא יודע למה נזכרתי בזה פתאום... ובמנדלבליט ששי ניצן מחזיק אותו בגרון...
"רואה שצריך לשים דברים בפרופורציה הנכונה:בסופו של דבר, גם אחרי שנודעה המעורבות של ראש הסגל של ראש הממשלה וגם אחרי שנודע שהשוטרים הגיעו בלי צו חיפוש והשדוברות של המשטרה חגגה על החשד הזה ביום הבחירות - עדיין בתי המשפט האריכו את המעצר של החשודים. יותר מפעם אחת.ההתנהלות צריכה להיבדק - אבל מכאן ועד האווירה כאילו כל האירוע היה פייק מתחילתו ועד סופו יש מרחק גדול. גדול מדי."
האם את חושבת שבתי המשפט פועלים לפי גחמות של נתניהו?
לדעתי, הסיפור של רע"מ לא יכול להוביל לשינוי בהינתן המציאות כעת על הבחירות, אולי עזר להם אבל זה אל חזור וגם ממה שהבנתי לא כה משמעותי.
עם זאת, יש בעיה של חוסר משילות ברחובות מסוימים וצריך לטפל בזה.
אופס, זאת לא עלילה:
מגוחך לא תצליחו
עכשיו מנסים להראות לנו "ציפור" כדי שנשכח מזה.
יכול להיות שהיה מעשה ספציפי לא הגון מצד מישהו - ועדיין, סכומי עתק זרמו ממקורות עלומים כדי לשלם לאנשים במגזר הערבי להצביע.
איזה דבר טוב יכול לצמוח מזה?
וגם את הטבח לא עשה החמאס אלא אזרחים שוודים תמימים