נקרעתי מצחוק!!!

שכחתי שאתה כבר חמשוש פעור

לא משו,אני מעדיף להיות בבית

גם אני הייתי כזאת בשנה שעברה. אתה תצא מזה...

אבל מה שקראתי חמוד...

אמא שלי שמה לק (יפה! לא המגעילים האלה של הזקנות) ואחי הקטן התחיל לבכות ולצרוח שתוריד את זה ושהוא רוצה את הציפורניים הרגילות שלה. הוא אפילו לקח טישו וניסה למחוק לה את זה!!!

צחקתי במיוחד על שלומית (הקטע האחרון)

איך נקרעתי...

אבל זה מתוק

זה אחד הדברים שאני יכולה לקרוא את 100 עמים וכל פעם מחדש להיקרע מצחוק!!!

וארוך

זו הייתה שעת צהריים. סיימתי כמה סידורים נחוצים בעיר, והתחלתי לצעוד חזרה בדרך לביתי .
פסעתי בנחת לאורך הרחוב המרכזי בעיר, נהנה מהשמש החמימה של סוף האביב .
הגעתי לתחנת האוטובוס שהיה אמור לקחת אותי לאזור מגוריי, והתיישבתי על הספסל בהמתנה .
סקרתי בעיניי את שאר העומדים בתחנה. ישבה שם גברת עם סלים גדושים במצרכי מזון ,
נראית כאילו היא חוזרת מהקנייה השבועית בשוק,זוג מבוגר בגיל העמידה,
אישה צעירה עם תינוק בעגלה ועוד שני חיילים.כולם ממתינים, כמוני, לאוטובוס שיגיע .
כעבור שתי דקות הגיעה לתחנה בחורה צעירה .
לא אתאר לכם אותה, אך אומר רק דבר אחד - כנראה צניעות לא הייתה בדיוק הצד החזק שלה.
היא הייתה יותר לא לבושה מאשר לבושה... היא נעמדה לצד התחנה, ממתינה גם היא לאוטובוס .
הוצאתי מתיקי את העיתון והתחלתי לעיין בו.מזווית העין קלטתי פתאום דמות מתקרבת מרחוק, לבושה בשחור .
חלפו עוד כמה שניות עד שאותו אדם התקרב לתחנה, וממבט מקרוב הוא התגלה כחרדי, לבוש במעיל שחור ארוך וכובע,
וזקן שחור מעטר את פניו.הוא הגיע אל התחנה,העיף מבט אל העומדים שם ועיניו נתקלו בבחורה .
הוא השפיל את מבטו וצעד שני צעדים לאחור.הוא ניגש אל מאחורי התחנה ונכנס אל חנות ירקות ופירות שהייתה שם.
' כנראה הוא מעדיף להמתין שם לאוטובוס כדי לא להיכשל במראות לא צנועים',חשבתי לעצמי ,
אך למרבה ההפתעה הוא יצא משם כעבור דקה אחת בלבד, אוחז בידו תפוח עץ גדול,אדום ומבריק .
הוא חזר אל התחנה ומכל העומדים שם ניגש דווקא אל הבחורה .
הוא הושיט לה את התפוח ואמר לה "קחי, זה בשבילך ".
הבחורה הופתעה מאוד, לא מבינה מה הוא רוצה ממנה."בשבילי?",שאלה בתמיהה,"למה ?",
מבטאת בזה את סימן השאלה שעמד במוחם של כל הנוכחים בתחנה, שהאזינו דרוכים לדו שיח שהתקיים שם .
האיש הרים את מבטו, הסתכל בעיניה ואמר לה בחיוך:
"גם חווה לא ידעה שהיא ערומה עד שאכלה מהתפוח..." והלך

* שאלה: למה מתנחלים שרים רק את הפזמון?

תשובה: כי לקחו להם את הבתים...

*מה ההבדל בין אברהם אבינו לאריאל שרון?

אברהם אבינו הסכים להקריב את בנו למען עם ישראל,

ואילו אריאל שרון מקריב את עם ישראל למען בנו...

דור שלם דורש שלום
תנו לצה"ל לנצח
עם חזק עושה שלום
תנו לצה"ל לכסח
אין שלום עם ערבים
אל תתנו להם רובים
קרבי זה הכי אחי
גיוס לכולם, פטור לכולם
אין שום ייאוש בעולם
יה יש"ע זה כאן
נ נחמן מאומן
no fear, משיח בעיר
אין ערבים אין פיגועים
בג"ץ מסכן יהודים
העם עם הגולן
העם לא רוצה טרנספר
טסט בירכא
חבר, אתה ממש לא חסר
הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך
בחירה ישירה זה טוף
הקדוש ברוך הוא אנחנו קנאים לך
יחיו הקנאים

כמה רוע (כמה רוע רוע)
אפשר לבלוע (אפשר לבלוע לוע)
אבא תרחם אבא תרחם
קוראים לי נחמן ואני מגמ מגמגם
כמה רוע (כמה רוע רוע)
אפשר לבלוע (אפשר לבלוע לוע)
אבא תרחם אבא תרחם
ברוך השם אני נושם ולכן...

מדינת הלכה - זה טוב למדינה
מי שנולד הרוויח
יחי המלך המשיח
אין לי בטחון בשלום של שרון
חברון מאז ולתמיד
ומי שלא נולד הפסיד
חברון אבות
שלום טרנספר
כהנא צדק
cnn משקר
צריך מנהיג חזק
סחתין על השלום תודה על הבטחון
אין לנו ילדים למלחמות מיותרות
השמאל עוזר לערבים
בגין עלאק טוב ליהודים
פושעי אוסלו לדין
אנחנו כאן הם שם
אחים לא מפקירים
עקירת ישובים מפלגת את העם
מוות לבוגדים
תנו לחיות לחיות
מוות לערבים

כמה רוע (כמה רוע רוע)
אפשר לבלוע (אפשר לבלוע לוע)
אבא תרחם אבא תרחם
קוראים לי נחמן ואני מגמ מגמגם
כמה רוע (כמה רוע רוע)
אפשר לבלוע (אפשר לבלוע לוע)
אבא תרחם אבא תרחם
ברוך השם אני נושם ולכן...

כמה רוע (כמה רוע רוע)
אפשר לבלוע (אפשר לבלוע לוע)
אבא תרחם אבא תרחם
קוראים לי נחמן ואני מגמ מגמגם
כמה רוע (כמה רוע רוע)
אפשר לבלוע (אפשר לבלוע לוע)
אבא תרחם אבא תרחם
ברוך השם אני נושם ולכן...

לחסל, להרוג, לגרש, להטעות
להדביר, להסגיר, עונש מוות, no fear
להשמיד, להכחיד, למגר, לבער
הכל בגללך, חבר

לאימרת ר' נחמן???????????????

מי לועג בכלל לאמרה של רבינו?

לקרוא ולהעביר גם לנוער שלנו !!!
קערת העץ (סיפור חזק ביותר)


כאשר איש זקן נותר בודד ולא יכול היה לטפל בעצמו, בנו לקח אותו אל ביתו וטיפל בו יחד עם כלתו ובנו בן הארבע. ידיו של האיש רעדו, ראייתו הייתה חלשה והליכתו לא יציבה.
מדי ערב המשפחה ישבה סביב השולחן לארוחת הערב. מצבו הקשה עליו לאכול. בגלל ידיו הרועדות נפלו מאכלים מכפו, אכילתו הייתה קולנית והשתייה נשפכה מכוסו. בנו וכלתו התעצבנו מהבלגן שנוצר.
"אנחנו חייבים לעשות משהו בקשר לסבא" אמר בנו "הספיק לי מהחלב על הרצפה, אכילתו המגעילה והמפות המלוכלכות."
הם הציבו שולחן קטן בפינת המטבח ושם ערכו את השולחן לסבא. שם הוא ישב לבד, בזמן שיתר המשפחה הסבה סביב השולחן הגדול. מאחר שהסבא שבר מספר צלחות חרסינה, הגישו את ארוחותיו בצלחת עץ.
כאשר הביטו בסבא, ראו מדי פעם דמעה בפינת עיניו. למרות זאת, המילים היחידות שנאמרו לו היו דברי נזיפה כאשר הפיל מזלג או מאכל. נכדו בן הארבע הסתכל על כל זה בשקט.
יום אחד לפני ארוחת הערב ראה האב את בנו הקטן משחק עם חתיכת עץ על הרצפה. האב שאל את בנו עם חיוך למעשיו. הילד ענה לו במתיקות:
"אני מכין לך ולאימא קערות עץ כדי שיהיה לכם במה לאכול כאשר אגדל."

המילים הכו בהוריו כמו מכת ברק. דמעות החלו לזלוג על לחייהם.
למרות שלא נאמרה מילה, שניהם ידעו מה יש לעשות. באותו ערב האב לקח את הסב בידו והביא אותו בעדינות לשולחן המשפחה. בשארית ימיו אכל את כל ארוחותיו עם המשפחה, ומעולם לא גערו בו אם האוכל או המזלג נשרו מידיו והרצפה או המפה התלכלכו.

בדרך החיוב נלמד מכך ש...

v ‏ לא משנה מה קורה וכמה גרוע נראה היום, החיים ממשיכים ומחר יכול להשתפר המצב.

v ‏ לא משנה מה יחסך עם הוריך, הם יחסרו לך כאשר ילכו לעולמם.

v ‏ "להתקיים" הוא לא בהכרח "לחיות"

v ‏ החיים נותנים לך לפעמים הזדמנות נוספת

v ‏ אם תרדוף אחר האושר, בפעמים רבות יחמוק ממך, אבל אם תתרכז במשפחתך, בחבריך, בצרכי אחרים, בעבודתך ובניסיון לעשות
הכול הכי טוב שאתה יכול, האושר כבר ימצא אותך.

v ‏ ההחלטות הנעשות מהלב הן בדרך כלל הנכונות.

v ‏ כל יום חייבים לגעת במישהו. מגע אנושי, הושטת יד, חיבוק חם או סתם טפיחה ידידותית קלה על הכתף אהובים על בני האדם.

v ‏ נותר לי עוד ללמוד.

· יש להעביר זאת לכל אחד שאיכפת לך ממנו. אני עשיתי זאת עתה.

מהו השלום האמיתי?

כשיגידו שיריון ויתכוונו לצב
כשיגידו גיזרה ויתכוונו לדיאטה
כשיגידו מגב ויתכוונו לספונג'ה
כשתרגיל יהיה בחשבון
03 תהיה רק קידומת
קו יהיה באוטובוס
וסוללה תהייה בדיסקמן
כשפקודות יקבלו רק מחשבים
וכשבשק"ם נקנה מוצרי חשמל
רימון וערבה יהיו בסוכות
ודובדבן וחרוב יהיו רק פירות טעימים
כשלפתוח אש יהיה בשביל להדליק סיגריה
כשיגידו פצצות וכולן יהיו בלונדיניות
כשפגז יהיה מישהו חתיך
כשכדור יהיה אקמול
וכשיתווכחו אם ניצחנו או הפסדנו - יהיה
בכדורגל
כשחטיבה תהייה בין היסודי לתיכון
כשגדוד יהיה בצופים
כיתה תהיה בבית הספר ומחלקה רק בבנק
בסיס יהיה לעוגה ומחנה על העצים
הנח"ל רק להקה והצוללת צהובה
ומלחמה תהיה רק בקלפים
כשיגידו חלל ויתכוונו לנאס"א...

רק אז נדע שהשלום האמיתי הגיע.

שווה לך לקרוא את כל השירשור

אבל אותו ממש אהבתי...

מאיפה אתה מביא תקטעים האלה לקחתי הכל!

כל דבר ממקום אחר.
יש לי מחברת שלמה של כל הדברים האלה. אפילו כמה.

זה שום בעיות.

יפה שאתה משקיע...

1. אל תברח מהעבר שלך - אחרת הוא יבוא וירדוף אותך בעתיד.
2. אדם שמאמין שהוא יכול - יכול, אדם שלא מאמין שהוא יכול - כנראה צודק.
3. שאתה על הכביש אל תהיה צודק - היה חכם.
4. העולם לא יכול להפנות לך את גבו משום שאין לו גב - אתה זה שמפנה את גבך לעולם.
5. אתה יכול לבחור לברוח ואתה יכול לבחור להתעלם - אבל בסופו של דבר תמיד תתעורר לאותה מציאות.
6. העולם הוא במה אחת גדולה ואנחנו השחקנים.
7. אהבה אף פעם לא נגמרת - רק מתחלפת .
8. אדם יכול לתת מבלי לאהוב - אבל הוא לא יכול לאהוב מבלי לתת.
9. אי אפשר לקנות אהבה - אבל בהחלט אפשר לשלם עליה ביוקר.
10. אף אחד לא מת בתול - החיים דופקים את כולם.
11. אלוהים חייב לאהוב אנשים טיפשים - הוא יצר כ"כ הרבה.
12. אינטלגנציה מזהה את מה שקרה - גאונות תזהה את מה שיקרה.
13. ההבדל בין גאונות לטיפשות הוא - שלגאונות יש גבולות.
14. אף פעם אל תתווכח עם שוטה - הוא רק יגרור אותך לרמה שלו.
15. סוף מעשה במחשבה תחילה.
16. על טעם ועל ריח אין להתווכח.
17. מי שאינו מסתפק במספיק - לעולם לא יספיק לו דבר.
18. יש המטביעים את צרותיהם - ויש המלמדים אותם לשחות .
19. כשאתה לא מנסה להראות את חוכמתך - אתה מגלה את טיפשותם של אחרים.
20. עדיף לשתוק ולהחשב כטיפש - מאשר לדבר ולהוכיח את זה.
21. חכמה והיגיון - מונעים אסון.
22. אם תשאל, תהיה טיפש לשניה - אם לא תשאל תהיה טיפש לנצח.
23. על הכסיל והטיפש - הכסיל שוגה ממוחו והטיפש שוגה מלבו.
24. תבונתו של אדם נמדדת בעיתוי שבו יפעל מהלב ובעיתוי שבו יפעל מהראש.
25. הסיכוי שתפגשו מישהו שאתם מכירים גדול כאשר אתם עם מישהו שאינכם רוצים להיראות איתו.
26. כל דבר גרוע - עלול להפוך לגרוע יותר.
27. הרגע שלו אתה מחכה זה זמן רב - יגיע לבסוף ברגע הכי לא מתאים.
28. קחו בחשבון - לפני שהמצב ישתפר, הוא יהיה גרוע יותר.
29. כשאישה אחרת גונבת את הגבר שלך הנקמה הכי טובה היא - לתת לה לקחת אותו.
30. ככל שתקשיבו לאחרים יותר - כך יעריכו יותר את חכמתכם.
31. בהקשבה ניתן ללמוד איך לעזור בבעיה.
32. ההיסטוריה מלמדת - שהאדם אינו לומד ממנה.
33. תמיד שאתה קונה משהו - תמצא אותו אח"כ יותר בזול.
34. אנו יוצרים את המציאות בה אנו חיים.
35. החיים שלך הם כמו סרט - שאתה הוא הבמאי, המפיק והשחקן הראשי.
36. כשאלוהים סוגר דלת לאפשרות אחת - הוא פותח חלון לאפשרות אחרת.
37. אם החיים הם מסע והיעד הוא בית הקברות - צריך ללמוד ליהנות מהמסע לפני שנגיע ליעד.
38. בכל סוף יש מידה של עצב - ומידה של שמחה, תלוי לאן אתם מעדיפים להשתייך.
39. הסבלנות היא מחצית החכמה.
40. חשוב להקשיב לקול הפנימי שלך.
41. היופי שוכן בעיני המתבונן.
42. אם תמיד תעשה את מה שעשית תמיד - אז תמיד תגיע לאן שהגעת.
43. עדיף לאבד רגע בחיים - מאשר לאבד את החיים ברגע.
44. מצא דרך לעזור לאחרים - זה יוסיף משמעות לחייך.
45. מי שלא עושה - לא טועה. ומי שלא טועה - לא יודע כלום.
46. אני חושב - משמע אני קיים.
47. סוד החקלאות - משק. סוד הצבא - נשק. סוד האהבה - חשק.
48. האהבה נולדה - השנאה נוצרה.
49. אתה עובד בשביל לחיות - אבל העבודה הורגת אותך.
50. הכל עובר בחיים - גם החיים עצמם.
51. נצל את החיים - אחרת החיים ינצלו אותך.
52. אין לחם אין תורה - אין אהבה אין שמחה.
53. בחיים אל תחשוב מה אתה עושה - אלא איך אתה עושה זאת.
54. מה שלא הורג אותך - מחשל (מחזק) אותך.
55. מי שלא אוהב אותך שלא ימות - שיחיה ויסבול.
56. בצרות של אחרים - תמצא שחייך בעצם יפים.
57. החיים הם כמו הזיה - בהתחלה זה טוב ויפה ואז זה נגמר.
58. החיים הם כמו מראה - תחייך אליהם והם יחייכו בחזרה.
59. נולדנו עייפים - ואנו חיים כדי לנוח.
60. תחייה את ההווה - אבל תחשוב על המחר.
61. אנחנו מקבלים מהחיים - רק מה שאנחנו נותנים להם.
62. חיי פנאי וחיי עצלות - הם שני דברים שונים לגמרי.
63. התייחס אל עצמך כמו שהיית רוצה שאחרים יתייחסו אלייך.
64. כשאתה מפסיד בקרב - אתה לומד איך לנצח במלחמה.
65. לא די בלכוון היטב - צריך גם לדעת מתי ללחוץ על ההדק.
66. אל תנסה לראות את העולם דרך עיניו של אחר - הוא עלול להיות עיוור.
67. שמור את חבריך קרוב - ואת אויביך קרוב עוד יותר.
68. אל תתכחש לשגעונות שלך - זה מה שעושה אותך מיוחד.
69. אל תתפתה להאמין לכל מה שאומרים לך - זה עלול להיות שקר.
70. התרחק מאנשים שמשפילים ומדכאים אותך - הם נהנים מזה שאתה הצעצוע שלהם.
71. תוכל להבין ממה אויביך פוחדים - אם תראה באילו אמצעים הם משתמשים על מנת להפחיד אחרים.
72. אל תיקח את הדברים הפשוטים בחיים - כאל מובנים מאליהם.
73. אל תבכה כמו תינוק - על מה שעשית כמו גבר.
74. דברים לא יקרו מעצמם - הם צריכים את עזרתך בכך.
75. דג שנסחף עם הזרם - הוא דג מת.
76. שינוי צורת המחשבה שלך - תוביל לשינוי צורת ההרגשה שלך.
77. אתה מתבגר ביום שבו אתה צוחק על עצמך לראשונה.
78. המוות הוא החלק הכי טוב בחיים ולכן שומרים אותו לסוף...
79.סמים= מוות בתשלומים
80.קנאה= שנאת אושרם של אחרים
81.החיים הם סעוקה מאושרת בהם הטפשים מתים מרעב
82.זוג מושלם אפשר למצוא רק בחנות נעליים.
83.נודניק= אחד שמדבר על עצמו כשאתם רוצים לדבר על עצמכם
84.קומדיה= טרגדיה של אחרים.
85.אכול ושתה כי מחר נמות
86.בנים הם כמו דשא עם לא כסחים אותם הם תופסים גובה.
87.כשבנות קטנות הן אוהבות בובות כשבנים קטנים הם אוהבים חיילים אבל כשבנות גדולות הן אוהבות חיילים כשבנים גדולים הם אוהבים בובות..

זה הולך לעשות לכם צמרמורת!


חשבו על אות מסויימת.


.

.

.
אמרו אותה בקול
בזמן שאתם
מדפדפים למטה.

.


.

.

.
תמשיכו... אל תעצרו...................

.

.

.

.
תחשבו על בעל חיים
שמתחיל באות שבחרתם.

.

.

.

.
אמרו את שם בעל החיים
בזמן שאתם מדפדפים
למטה.


.

.

.
חשבו על שם של איש
או של אישה
שמתחיל באות
האחרונה
של בעל החיים
שבחרתם.

.

.

.

.

כמעט סיימנו.

.

.

.

.
עכשיו, סיפרו את מספר
האותיות של השם
או של בעל החיים
על האצבעות של היד
שלא אוחזת בעכבר.

.

.

.

.
.
שימו את היד שספרתם
איתה מול עיניכם.

.

.
.

.

.

שימו
לב
לקוים
שבכף
ידכם.

.

.


.

.

.

האם הקוים
נראים כמו
האות הראשונה
בשם של
האיש
או
האישה?

.

.

.

.

בטח שלא!!

.

.

.

עכשיו
עם היד הזאת
תנו לעצמכם
סטירה במצח
תגידו לעצמכם
שלא תשחקו יותר
במשחקים מטומטמים
ששולחים לכם

‏ביל גייטס החליט לערוך כנס ענק של מועמדים למשרת יושב ראש מיקרוסופט -

אירופה.

לכנס הוזמנו 5000 מועמדים אשר התכנסו באולם גדול. אחד מן המועמדים היה מוריס

כהן, יהודי טוניסאי המתגורר בפריס.

ביל גייטס הודה לכל משתתפי הכנס וביקש כי כל אלה שאינם יודעים להשתמש בתכנית

שפת JAVA ‏יקומו ויעזבו. 2000 אנשים עזבו את האולם .

מוריס כהן אמר לעצמו " אני לא מכיר את השפה הזאת, אבל מה כבר אני יכול להפסיד

אם אשאר? אני אנסה!"

בייל גייטס ביקש את המועמדים שנשארו כי כל מי שאין לו ניסיון בניהול קבוצתי

של 100 איש ומעלה, יקום ויעזוב את האולם. 2000 אנשים נוספים קמו ועזבו. מוריס

כהן חשב לעצמו " אמנם אין לי ניסיון כזה, אבל מה אני כבר יכול להפסיד? מה יכול

לקרות?" והוא נשאר באולם.

שוב ביקש ביל גייטס כי כל מי שלא סיים את האוניברסיטה בהצטיינות יעזוב את

האולם.

500 ‏אנשים נוספים עזבו. מוריס כהן אמר לעצמו: עזבתי את ביה"ס בגיל 15 אבל אין

לי מה להפסיד. והוא המשיך לשבת.

לבסוף אמר ביל גייטס: כל מי שאינו דובר את השפה הסרבית-קרואטית מתבקש לעזוב.

498 ‏מועמדים עזבו את האולם. מוריס כהן חשב: אני לא דובר סרבית-קרואטית, אבל

לעזאזל, אין לי מה להפסיד - אני נשאר.

הוא מצא את עצמו באולם הגדול עם עוד מועמד אחד שנשאר אחרי שכלם עזבו.

ביל גייטס הצטרף אליהם ואמר: כנראה שאתם המועמדים היחידים המדברים סרבית

-קרואטית. לכן אני מבקש לשמוע שיחה קצרה שתנהלו ביניכם בשפה זו.

בקור רוח פנה מוריס לעבר המועמד השני ואמר לו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל

הלילות?" המועמד האחר השיב: "שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה".

יש ספר עתיק , שימיו כימי עולם.
ועל פיו מתנהלים כל הדורות כולם.

חשוב הוא מאד,חלק מן התורה,

ועל כן משנה תורה הוא נקרא.

מורכב הוא הספר מפרשיות,פרשיות,

ששמותיהן ודאי לך מוכרות,

ומפורטים בו כללי נצח.

כיצד בית של תורה יבנה לנצח.

בימינו קוראים לספר בכינוי עממי:

שידוכים! (מעניין?) אז הסכיתי ושמעי:


*בהתחלה הכל רק פרשת "דברים":

איך אומרים? "הכל דיבורים"...

נותנים לעניין חשיבות קטנה או בינונית,

אך עוד לא חושבים על זה בצורה רצינית.

ויום אחד מחליטים: די לחלומות!

הגיע הזמן להתחיל לשמוע הצעות!


*כאן מתחילה פרשת " ואתחנן":

הבחורה שופכת ליבה לפני בורא עולם.

מתפללת ומתחננת שתזכה לחתן

צדיק,תלמיד חכם,ירא שמים ולמדן.

גם החתן העתיד שוטח תחינתו,

שה' ישים את כל המעלות בכלתו.

הצעות עולות ויורדות בקצב מסחחרר,
ולפעמים שקט מוחלט, זמן להרהר,

והנה מגיעה הצעה רצינית
להורים משני הצדדים יש דעה חיובית.

*ואז מתחילה פרשת " עקב" המפורסמת:

ברורים,טלפונים והאוירה מתחממת.

אבי הבחורה כבר שאל חצי עולם,

כולם אמרו לו שהבחור פשוט מ-ו-ש-ל-ם!

ואם הבחור לפי הדף קשר,

צלצלה לכל חברות הכתה לפי הסדר,

והנערה המסכנה לא קולטת אפילו

מדוע כולן עוקבות אחריה במבטים כאלו...

אז מחליטים כולם שהגיע הזמן

לתת לשחקנים הראשיים להביע דעתם.


*זוהי כמובן פרשת "ראה" שהגיע זמנה,

ובאופק כבר נראים ניצני חתונה

לבחורה יש בחילה מרוב התרגשות,

והבחור לא אוכל כלום שבוע לפחות.

וכך הם מגיעים לפגישה הראשונה

רועדים כאילו נכנסו לתא הקפאה.

מחליפים מבטים מבוישים במקצת,

והשיחה זורמת לה אט אט.

בסוף הולכים הביתה ורק נפתחת הדלת,

וכל המשפחה עליהם מתנפלת.


*כאן מתחילים לעסוק בפרשת " שופטים":

מנתחים את הפגישה מכל הכיוונים.

"נו,מה הוא אמר? ואיך הוא נראה לך?"

"מספיק מיוחד בשביל לזכות בך?"


גם הבחור מותקף בשאלות:

"בדקת שהעיניים שלה לא פוזלות?"

"היא יפה? חכמה? נחמדה ומוצלחת?

גבוהה?נמוכה?בינונית? טובת לב?"

"בטח" הוא עונה וכולו מתלהב,

העסק מתקדם,עוד כמה פגישות...

סוכמו גם עניני הכספים והדירות,

ובערב אחד מתאספים כולם יחד,

שותים לחיים,שוברים צלחת,

והם הופכים לחתן וכלה מאושרים,

וכמו חלום גם עוברים הארוסים.

ליל הכלולות מגיע כמו קסם זוהר,

והלב בתפילה והתרגשות מפרפר.

הוא עונד על אצבעה את הטבעת הנוצצת,


*ובאותו רגע פרשת " כי תצא" מתחוללת:

הם יוצאים לנצח מימי הנעורים,

*"כי תבוא"-לחיי משפחה משותפים באים.

וברגע נשגב זה על סף חיים חדשים,

אסור לשכח את נוסחת הפלאים,

הפועלת על זוגות צעירים כמבוגרים:



* אם מתנהלת בבית פרשת " נצבים":

אם כל אחד עקשן בדעתו,

ולדעת השני אינו מסכים,

אם היא לא מוותרת,וגם הוא לא,

אזי הסוף יהיה ...


*פרשת "וילך" תהיה הצעד הנדרש.

כל אחד ילך לביתו ויחפש כאילו מחדש.


*אך אם לפי כללי פרשת " האזינו" ינהגו,

כבוד הדדי זה לזה ירכשו.

יאזינו אחד לדברי השני,

גם כשזה כרוך בויתור רציני.


*כי אז " וזאת הברכה" תשכון בביתכם,

וברכת הא-ל תאסוף את מעונכם.

שפע של אור,שמחה, וכל טוב,

וצחוק ילדים שיתגלגל שוב ושוב.

יחד תצעדו על גשר החיים,

וממעל תלווכם ברכת האלוקים.



ו--
שיהיה במזל טוב!

אישה נעצרת בכביש על מהירות ....

אישה: "האם יש בעיה, אדוני השוטר?"
שוטר: "גברת, נסעת במהירות מופרזת."
אישה: "הו , אני מבינה..."
שוטר: "האם אני יכול לראות את הרשיון שלך, בבקשה?"
אישה: "הייתי נותנת לך אותו , אבל אין לי..."
שוטר: "אין לך רשיון??"
אישה: "לא. שללו לי אותו לפני כ -4 שנים כשנהגתי שיכורה."
שוטר: "הבנתי... האם אני יכול לראות בבקשה את הרשיונות של המכונית?"
אישה: "מצטערת, אתה לא יכול"
שוטר: "מדוע?"
אישה: "גנבתי את המכונית..."
שוטר: "גנבת את המכונית???"
אישה: "כן, והרגתי את הבעלים."
שוטר: "את עשית מה?!"
אישה: "חלקי הגופה שלו נמצאים בתא המטען של המכונית, אם תרצה לראות..."
השוטר מסתכל באיטיות על אישה, הולך לאט ובזהירות אחורה לניידת וקורא לתגבורת.
תוך פחות מחמש דקות מגיעות ניידות שמקיפות את המכונית של האישה.
קצין משטרה בכיר מתקרב בזהירות למכונית, ידו נשענת על האקדח.
קצין משטרה: "גברת, האם את מוכנה לצאת לאט מהמכונית?"
האישה יוצאת מהמכונית ושואלת: "אדוני השוטר, האם יש בעיה?"
קצין משטרה: "אחד השוטרים שלי אמר שגנבת את המכונית הזו ורצחת את הבעלים שלה."
אישה: "רצחתי את הבעלים?!"
קצין משטרה: "כן. האם את יכולה בבקשה לפתוח את תא המטען של המכונית?"
האישה פותחת אותו, ומתגלה תא מטען ריק לגמרי.
קצין משטרה: "האם זו המכונית שלך, גברת?"
אישה: "כן, הנה רישיונות המכונית ששמי מופיע עליהם."
השוטר עומד המום.
קצין משטרה: "אחד השוטרים שלי טוען שאין לך רישיון נהיגה, גבירתי."
האישה מחטטת בתיק שלה, מוציאה את רשיון הנהיגה שלה ומראה אותו לקצין המשטרה.
קצין המשטרה בודק את הרשיון, ואומר: "תודה גברת. אחד מהשוטרים אמר לי שאין לך רישיון נהיגה, שגנבת את המכונית, שרצחת את הבעלים ושאיפסנת את הגופה בתא המטען."
האישה: "והשקרן הזה בטח גם אמר לך שנסעתי במהירות מופרזת, מה?"

נישאנו, בעלי ואני, לפני 15 שנה. המשפחות של שנינו עשו את כל מה שיכלו למעננו. כל צד הביא ככל יכולתו. נערכה לנו חתונה די יפה, ונרכשה עבורנו דירה סבירה. בסך הכול היינו שמחים ומאושרים.

לפני החתונה הגיעה הסבתא של החתן לתת לי מתנה. היא הוציאה מהתיק קופסא קטנה עטופה. פתחתי אותה ובתוכה הייתה טבעת יהלום.

לא הייתי צריכה להיות מומחית ביהלומים כדי להבין שמדובר כאן במתנה יקרה מאד. היה זה יהלום ע-נ-ק-י. לא ראיתי יהלום כזה מימי.

כולם השמיעו קריאות התפעלות הסבתא אמרה לי שזו המתנה שלה לחתונה שלי. הסתבר לי שהסבתא רוכשת לכל כלה במשפחה תכשיט יקר מאד. כזה שהולך עם האישה כל חייה כדי שתזכור אותה. האמת שהסבתא הזו לא הייתה צריכה מתנה כדי שיזכרו אותה - היא הייתה אישה אצילה ומקסימה ומתוקה שכולם אהבו אותה ממילא. אבל מנהג הוא מנהג ומי אני שיחלוק עליו במיוחד אם הוא שווה 5000 דולר?

כן, זה היה השווי של הטבעת. ומנין אני יודעת? מיד תדעו.

תגובתו של אבי הייתה שזו שחיתות לענוד כזו טבעת כשאנשים רעבים מסתובבים ברחוב. מצד שני גם לי היו ייסורי מצפון לענוד כזו טבעת, וחוץ מייסורי מצפון היו גם ייסורים אחרים שרק אישה תבין.

הטבעת הייתה גדולה עלי. כל אישה יודעת כמה מעצבן זה הרווח בין הטבעת לאצבע. זה פשוט משהו שמסיח את דעתך, וכל הזמן אתה חייב לחוש את זה אם הוא עדיין נמצא שם.

במשך כל החתונה הידקתי את הטבעת שוב ושוב, ובגלל שנוספה אליה גם טבעת נישואין היו לי שני טבעות למשש באותו מחיר. בעצם, במחשבה שנייה, לא מ מ ש באותו מחיר.

החתונה עברה. ימי ה"שבע ברכות" היו נפלאים ומדהימים. את השבת עשו שתי המשפחות אצלנו. ארוחת ליל שבת הייתה נפלאה עם השירים והדרשות וכך גם למחרת. לאחר ארוחת השבת הלכנו קצת לטייל רגלית בטיילת. לאחר מכן אכלנו סעודה שלישית שנמשכה עד למוצאי השבת.

השבת הסתיימה, ואז פתאום הסתכלתי וראיתי לחרדתי שהטבעת לא על האצבע.

התחילה מהומה קטנה ובעלי אמר "אני ארוץ לחפש בבית. יכול להיות ששכחת את זה בחדר".

חיכיתי במתח, כוססת ציפורניים . משהו בליבי אמר שייתכן והוא לא ימצא אותה. המשהו הזה נבע מהעובדה שידעתי שהטבעת הייתה קצת גדולה עלי, ונזכרתי שפשוט זמן רב מדי לא מיששתי אותה. אשר יגורתי בא לי.

בעלי חוזר: "הטבעת לא נמצאה."

"חיפשת בארון"? "במגירות"?

בקיצור, הוא חיפש בכל מקום שניתן לחפש והטבעת לא נמצאה .

בשלב זה, לא היה איש במשפחה, שלא ידע שאבדה הטבעת בשווי 5000 דולר. (והנה התשובה מאיפה אני יודעת את השווי. כשמאבדים דברים יקרים ישר אומרים כמה הם שווים, וזה נכון לא רק לגבי תכשיטים. גם לגבי דברים אחרים אתה פתאום אנשים מוציאים הכל).

השוויגער(החותנת) עלתה אלינו לחדר ולבושתי ולחרפתי החלה יחד עם עוד כמה דודות נחמדות לחפש בכל המזוודות ולחטט בחפצים האישיים שלנו.

אחרי חיפוש שארך אולי שעה, החלו כולם להעלות רעיונות היכן היא נעלמה. כאן העזתי לספר שהטבעת הייתה קצת גדולה עלי וכמובן לשמוע מיד את הדודה שאומרת "אז למה לא אמרת את זה בהתחלה?" ולענות "דווקא כן אמרתי?" והנה המתח מתחיל.

בשחזור שעשינו עלה, כי קרוב לוודאי הטבעת נפלה בחוף הים, כך שלחפש אותה זה
זה כמעט כמו לחפש יהלום בערימה של חול, וכמה שהיהלום גדול ככה גם החוף בנתניה.

קשה להצביע על הרגע שזה התחיל. מאז הפרצופים של כולם נראו לי חמוצים. בליבם חשבו איך נתתי לעצמי לאבד כזו טבעת. גם אם לא צעקו עלי זה היה ר ש ו ם להם במודגש על הפנים.

חזרנו אני ובעלי חפויי ראש הביתה. בעלי ניסה להתלוצץ ולפזר את האווירה הקשה אבל אני הפלתי עליו את כל הכעס שחשתי כלפי עצמי. הוא התנצל והתנצל ולא עזר לו כלום. אני הייתי פגועה עד עמקי נשמתי גם מהכאב על אובדן הטבעת וגם על כך שהאשמה נפלה עלי.

בעלי הוא ניחם אותי והסביר לי שאני לא אשמה אלא כל מי שאמר לי לענוד את הטבעת למרות שהייתה גדולה עלי. בעיקר את עצמו האשים. הוא ניסה ליטול את האשמה על עצמו, עד שבסוף הלילה הודיתי ביני לבין עצמי שאם זה היה מבחן הוא עבר אותו בהצלחה.

במשפחה שלו, בכל פעם שנפגשנו זה ריחף באוויר. היו כל מיני דקירות קטנות שעשו את החיים שלי לבלתי נסבלים ממש. אני לא מאשימה אותם אבל מסתבר שכשמישהו נכשל, בעיקר באבדן של משהו ששווה יותר יקר, זה עולה לו ביוקר הרבה יותר מהסכום. יחד עם הטבעת אבדה כל ההערכה ואהבה שחשו אלי - כאילו נמאסתי עליהם. כמה כבר אתה יכול לאהוב מישהו חסר אחריות כזה שמסוגל לאבד משהו בשווי 5000 דולר? מה היא ילדה קטנה? אי אפשר לצפות ממנה לשמור על דבר יקר ערך שכזה?
עברו עלי חדשים ארוכים ועצובים מאד. חשתי שלעולם לא אוכל להחזיר את הערכת המשפחה. אבדן הטבעת גרם לאיזה "סטמפל". חותמת המעידה עלי שאני לא אחראית ואי אפשר לסמוך עלי, וחוץ מזה שאני סתם אחת מעצבנת שמאבדת יהלום יקר כזה.

השיא היה בקטע מסוים שקנינו איזה אגרטל יקר, ואחד האחים אמר לבעלי "עדיף שאתה תסחוב את זה, אתה יודע". הוא אמר את זה בפני כולם ואני התפרצתי כפי שלא התפרצתי מעודי ואמרתי שאני לא דורכת יותר בבית הזה וששופכים את דמי. ועוד הרבה דברים אמרתי שהבהילו אפילו אותי.
ואז הגיעה תקופה של מריבה שבעלי המסכן ניסה כל הזמן לפשר. הוא לא ממש שיתף אותי בזה אבל הבנתי שהוא עצמו התעמת עם אחיו והודיע להם שאם ימשיכו לעשות לי צרות הוא יתנתק מהמשפחה. אחר כך בא פיוס שהיה בעצם פגישה שכולה אי נעימות בה השויגער התנצלה ובהסבירה שלמעשה היא הכי אוהבת אותי מכל הכלות ואני עניתי בחזרה שתמיד הרגשתי את זה וכל הדברים הבלתי נעימים שבדרך כלל נאמרים בכל מיני משפחות.
אבל העניין הזה עייף אותי לחלוטין. כביכול שרר שלום אבל היה זה שלום קר. אני חשתי מובסת. כאילו ידעתי שאפסו סיכויי ובחיים לא יאהבו אותי ולא יעריכו אותי.

המפנה הגיע ארבעה חדשים לאחר מכן. אנחנו התחתנו יומיים לאחר חג השבועות, ובעלי הלך כמנהג בני הישיבה עם "פראק" בגד שנוהגים ללכת איתו רק בחגים. וכמובן בחתונה ובימי שבע הברכות.

ראש השנה מגיע. בעלי שולף את הפראק מהארון לובש אותו ושואל אותי אם זה עדיין מתאים לו, ואז הוא מתחיל לטפוח על הלב שלו. נבהלתי. חשבתי שקרה לו משהו. הוא שולח את היד לתוך הכיס של הפראק, ואז הוא מוצא שם משהו,

את הטבעת שלי אלא מה.

הסתכלנו בטבעת במשך כמה דקות בלי לומר מילה ואני זוכרת מה הוא אמר "אני בהלם. אני שמתי את זה כנראה בפראק שלי".

ישבנו זה מול זה ואני פשוט בכיתי. מהתרגשות ואולי מהמתח שפתאום נפרק לו ממני. הוא התקשר מיד לאימא שלו והודיע על מציאת הטבעת ואז החלה עלייה לרגל אלינו הביתה ההורים שלו והאחים שלו שבחנו את הטבעת, ולבסוף הסבתא והסבא בכבודם ובעצמם שהגיעו והביעו את שמחתם . כולם נשמו לרווחה וכמובן ביקשו סליחה שהאשימו אותי בחוסר אחריות, וממש באותה נשימה נזכרו כולם שאיך לא חשבו מיד שזה אצל בעלי, הלא הוא היה ידוע כשכחן כל ימיו ואי אפשר היה לסמוך עליו. בעלי אולי קצת נעלב אבל השמחה על מציאת הטבעת איזנה אותו.

מרגע זה ואילך, עד היום הזה, הפכתי למלכה של המשפחה. כולם הבינו שטעו, ואני בן אדם אחראי שמעולם לא איבד דבר.

אני הרגשתי בשמים כי פתאום נחתו עלי טונות של אהבה והתנצלויות שבכל חיי לא קיבלתי. ובעלי, גם אם קצת נפגע מהאשמה שהוטלה עליו הוא די שמח בשבילי , מה עוד שהוא הרוויח אישה מרוצה ושמחה בחלקה, אווירה טובה ולשלום בית בינינו למשך כל החיים. אבל הסיפור עדיין לא נגמר.


בכל הזדמנות הייתי עוקצת אותו עם הטבעת הזו. אם זה היה בכסף שהעדפתי שלא יחזיק אצלו בסכומים גבוהים ואם בסתם דברים שצריך לסמוך על מישהו. הייתי אומרת לו "עדיף שתיתן לו שמישהו אחר ייקח את זה, אתה יודע, שלא יאבד בארגז חול". המילה "ארגז חול" הפכה לאיזה מטבע לשון בינינו שבה הייתי משתמשת כדי לרמז לו. אני נורא מתביישת לספר את זה אבל אני חושבת שהרבה אנשים משתמשים בכל מיני חולשות כדי לפגוע באנשים היקרים להם , ולצערי עשיתי את זה.

בעלי סבל בשקט ולא התלונן. היו פעמים שראיתי כאב על פניו בשעה שאמרתי לו והייתי מתחרטת ומפייסת אותו אבל מלבד זאת הוא כמעט ולא התלונן.

החיים שלנו עברו בסדר. נולדו לנו שבעה ילדים מקסימים וטובים שאוהבים את ההורים שלהם ומכבדים אותם. כולם גדלו וידעו בעל פה את הסיפור על הטבעת שכולם חשבו שאימא איבדה בחוף הים ובסוף התברר שאבא המפוזר שכח בפראק שלו.

.....

עוברות חמש עשרה שנים.

הטבעת עדין שמשה אותי בשמחות רצינות וזיכתה אותי במחמאות. אך יום אחד עלתה לי מחשבה להחליף את הטבעת בתכשיטים אחרים.

רציתי לעשות זאת כהפתעה לבעלי ופניתי לשויגער שתספר לי היכן הייתה סבתא קונה את התכשיטים. היא אמרה לי את השם של הסוחר - תכשיטן ידוע, ואני הלכתי אליו בהזדמנות הראשונה. הגשתי לו את הטבעת ואמרתי לו "היא נקנתה אצלך ואני רוצה שתעריך לי אותה".

הוא בוחן את הטבעת ומשמיע שריקת התפעלות ואומר "זה יהלום יפה ומקסים. הוא עולה המון כסף, יותר מששת אלפים דולר ולא איכפת לי להחליף אותו במה שתרצי, אבל רק סתם כך בשביל ההשכלה - היא לא נקנתה אצלי".

אני אומרת לו "מה לא נקנה אצלך - וכאן נקבתי בשמה של הסבתא.

הוא אמר "נכון, היא באמת נהגה לקנות אצלי את כל התכשיטים אבל תכשיט כזה בחיים לא מכרתי. כנראה את זה היא קנתה במקום אחר".


הגעתי הביתה והחלטתי לחפש קצת בתיבת התכשיטים. שם בתחתית כפולה היו כל מיני מסמכים ותעודות של התכשיטים. חיפשתי את התעודה של התכשיט הספציפי הזה, וגיליתי אותה עד מהרה. התכשיט באמת לא נקנה אצל אותו הסוחר אלא בחנות מפורסמת ויוקרתית. המחיר אכן היה 5000 דולר והבנתי פרט נוסף שכנראה המחיר עלה מאז עם השנים. אבל אז, לפתע משך את עיני משהו שאולי הייתי מפספסת אותו.

המתנתי שבעלי יחזור מעבודתו. ליבי דפק כמו מכונה. הוא הגיע.

סיפרתי לו שחשבתי להחליף את הטבעת ושהלכתי לסוחר התכשיטים שסבתא הייתה רוכשת אצלו והוא אמר שהתכשיט שווה 6000 דולר.

יופי אמר בעלי " "הרווחנו".

" כן" אמרתי "אבל הסוחר אמר שלא הוא מכר אותו. התכשיט נקנה במקום אחר".

" נו, יכול להיות", אמר בעלי.

אתה אומר לי שיכול להיות שהסבתא " קנתה דווקא את התכשיט שלי במקום אחר?"

מה הבעיה שלך?" הוא " שואל.

ודמעות החלו לזלוג מעיני. "הבעיה" אני אומר לך מה הבעיה שלי אמרתי, שבמשך חמש עשרה שנה אני לא משערת איזה בעל נפלא וטוב לב יש לי, שבכלל לא מגיע לי. עשית את זה בצורה הכי מקסימה ונפלאה שאפשר. אני איבדתי את הטבעת ואתה הלכת בשקט, לא יודעת איך עשית את זה, לקחת הלוואות וקנית לי...טבעת חדשה. לא אל תתחמק, אמנם עשית את זה בצורה הכי אלגנטית וחלקה שניתן. מצאת את אותה הטבעת בדיוק, וגם באותו מחיר, אבל דבר אחד שכחת..."

את ה..."תאריך"

וכאן הנחתי מול עיניו את המסמך עם תאריך הקנייה. י"ד אלול.

אולי אתה שכחת אבל אני עדיין זוכרת שהתחתנו בט` סיוון. סבתא שלך קנתה את הטבעת עוד לפני החתונה. כך שבכל מקרה, ". הטבעת הזו נקנתה לפחות ארבעה חדשים א ח ר י שקיבלתי את המקורית. התאריך הסגיר אותך" אמרתי לו ופרצתי בבכי תמרורים.

קשה לי לתאר את המחשבות שעברו לי בראש. איזה צעיר שלוקח על עצמו הלוואה של 5000 דולר כדי לגרום למשפחתו להאמין ש ה ו א אשם בכל הסיפור . ידעתי שאני האישה הראשונה שקיבלה מתנה כזו. אני לא מתכונת לטבעת אלא לחמש עשרה שנים של אשמה שהועברה ממני אליו. ועוד איך הועברה. עד היום אני מתכווצת כשאני נזכרת עד כמה פגעתי בו בדיוק בנקודה שאסור היה לי לפגוע . בדיוק בנקודה שהוא היה הכי גדול בה.

הוא ישב וסיפר לי את כל התלאות שעברו עליו כדי לשלם את הכסף. הוא הסביר לי שהבין שלא יוכל לנקות את האווירה ביני לבין משפחתו אם אלה לא יאמינו שאני לא איבדתי את הטבעת. לקח לו שנים להחזיר את ההלוואה ובעיקר היה קשה לעשות זאת עם ההשתלחויות שלי אבל דווקא הן היו מזכירות לו את מה שהרוויח - אישה שמחה, שקט נפשי ושלום בית.


לכאורה, זהו סיפור על טבעת יהלום, אבל באמת, זהו סיפור על לב שכולו זהב.

1. אלה שמצלצלים מ"לא מזוהה" אחרי שלא עונים להם ממזוהה.

2. אלה ששועטים לתוך צומת פקוק וחוסמים אותו.

3. אלה שתופסים בגופם מקום חניה לרכב שעומד לבוא.

4. אלה שאומרים "סע אחריי."

5. אלה שמוציאים דף ומשרטטים מפה.

6. אלה שעומדים לצאת מחניה, אבל צריכים להספיק עוד טלפון אחד.

7. אלה שאומרים בתא הקולי "ניתן להשאיר הודעה אחרי ה"... ואז מגיע הביפ.

8. אלה שמחזירים טלפון כשהשיחה מתנתקת לפני ה"להתראות" ואומרים "אז להתראות

9. אלה שלא משאירים הודעות בפרינציפ.

10. אלה שמשאירים הודעות של יותר ממסך אחד.

11. אלה שעונים "ביי" במסנג'ר, אחרי שכתבת להם "ביי."

12. אלה ששולחים הודעה אחידה לרשימת תפוצה בערבי חג.

13. אלה שמפריעים בממתינה, ואז שואלים: "אתה באמצע"?

14. אלה שמתקשרים אליך בשש בבוקר, ושואלים: "הערתי אותך"?

15. אלה שמכניסים תגובה למאמר באינטרנט, וחותמים בשם אמא של כותב המאמר.

16. אלה שמפרסמים את התגובה הזו.

17. אלה שמעניקים "ביקורת בונה."

18. אלה שממליצים לך על הרופא שלהם ברגע שהם שומעים על הבעיה שלך.

19. אלה שלא ממליצים לך על הרופא שלהם חמש שנים אחרי שהם יודעים על הבעיה שלך.

20. אלה ששולחים מאמרים של עצמם לחברים באי-מייל.

21. אלה שמחפשים טעויות בחשבון של הסופרמרקט ליד הקופה.

22. אלה שמבקשים זיכוי במסעדה כי "לא היה טעים להם."

23. אלה שמבקשים לא לעשן באזור שמיועד למעשנים.

24. אלה שאוכלים מילקי כל צבע בנפרד.

25. אלה שמערבבים מילקי.

27. אלה שמזמינים לראות תמונות מטיולים של עצמם.

28. אלה שיוצאים איתך לסרט אחרי שהם כבר ראו אותו, ומתעקשים שתתלהב.

29. אלה שיושבים במונית מאחור.

30. אלה שאומרים לאנשים שהם לא מכירים שהם מה-זה דומים למישהו שהם מכירים.

31. אלה שמותחים קו אחרי המילה ש"ח בשורת הסכום בצ'ק.

32. אלה שמצטטים את עצמם ")איך אני תמיד אומר? ככה זה בחיים.("

33. אלה שמצטטים את בני זוגם.

34. אלה שמצטטים את יאיר לפיד.

35. אלה שמדברים על עצמם בגוף שלישי.

36. אלה ששולחים פרחים, ואחר כך נעלבים אם לא אומרים להם תודה.

37. אלה שמספרים על משחקי נבחרת ואומרים "אנחנו."

38. אלה שבאים לעבודה עם ספל מהבית.

39. אלה שבאים הביתה עם ספל מהעבודה.

40. אלה שאומרים "תיזכר איפה שמת את זה" כשאבד לך משהו.

41. אלה שיש להם גיטרה בעבודה.

42. אלה שנותנים כתובת האי-מייל שלהם ומשתמשים ב"דוט".

.43 אלה ששולחים מכתב לעירייה כשהם מקבלים דוח חניה.

44. אלה שהולכים עם שני תיקים.

45. אלה שיש להם רשימה של ספרים שהם צריכים לקרוא.

46. אלה שיודעים בחופשת פסח איפה הם יהיו בחופשת הקיץ.

47. אלה שמגדלים בבית בעל חיים שאינו כלב או חתול.

48. אלה שמגדלים שפם ללא סיבה מוצדקת (צלקת, אבא).

49. אלה שנוסעים לרמת-השרון עם מפה.

50. אלה שעובדים במקום שבו אבא שלהם עבד.

51. אלה שאומרים "לצורך העניין."

52. אלה שאומרים "אפרופו".

53" אלה שאומרים "כמו שאומרים".

54 אלה שעונדים שעון על יד ימין.

55. אלה שמחזיקים ארנק לכסף קטן.

56. אלה שקונים גלידה בגביע ולוקחים כפית.

57. אלה שמכסים את האוטו בברזנט.

58. אלה שאומרים: "באמריקה? באמריקה זה לא היה עובר בחיים".

59. אלה ששותים קולה עם קוביית קרח אחת.

60. אלה שמוסיפים מלח לפיצה.

61. אלה שמשחקים בקווצת שיער בצדעיים.

62. אלה שאומרים "או שאתה בטלפון או שאתה איתי."

63. אלה שמשתמשים ב"ומדבר איתך אדם ש...".

64. אלה שמוצצים את הלימון שבקולה.

65. אלה ששולחים סמיילים בסוף הודעת דואר אלקטרוני.

66. אלה ששולחים דואר אלקטרוני על רקע צבעוני.

67. אלה שמגלגלים לעצמם סיגריות.

68. אלה שמעשנים מקטרת.

69. אלה שמבקשים הנחות.

70. אלה שמבקשים הנחות מהנער הערבי שמוכר מכונת תספורת.

71. אלה שמשכנעים שכדאי לעשות הליכה.

72. אלה שצועקים על הפקידה בבנק למה יש רק פקידה אחת.

73. אלה שאומרים: "שילמנו. אנחנו רוצים שירות."

74. אלה שעושים בעצמם טיפול 10,000.

75. אלה שנוסעים עם אמגזית בבגז'.

76. אלה ש"מבינים בבני אדם".

77. אלה שאומרים: "רצח הוא רצח הוא רצח".

78. אלה שיוצאים מהאוטו, ומכוונים את התנועה בפקק.

79. אלה שאומרים שנשארו הרבה שאלות לא פתורות ברצח רבין.

80. אלה שמדברים בטלפון בקול במקומות ציבוריים.

81. אלה שמשתיקים אותם.

82. אלה שמכבים את המזגן כי "יש בריזה נהדרת."

83. אלה שמזמזמים במעלית.

84. אלה שאומרים: "רזית, אבל זה כבר יותר מדי."

85. אלה שלוקחים יותר ממספר אחד בתורים.

86. אלה שמתמודדים על ראשות ועד הבית.

87. אלה ששואלים במופע קסמים "איך באמת הוא עושה את זה"?

88. אלה שצוחקים במופע סטנדאפ עוד שנייה אחרי שכולם סיימו לצחוק.

89. אלה שדוחפים את הפייה של מיכל הטחינה עמוק לתוך הפיתה.

90. אלה שאין להם טלפון סלולרי.

91. אלה שפורסים באגט במכונת חיתוך.

92. אלה שמספרים כמה זמן לקח להם להגיע.

93. אלה שממליצים על ספר שהם לא קראו.

94. אלה שמגיעים לקופה של בית המרקחת עם עגלה מלאה מוצרים שאינם תרופות.

95. אלה שמניחים את העגלה ליד הקופה, ורצים להביא עוד שלושה דברים.

96. אלה שעומדים בקופה המהירה עם 200 פריטים, מחולקים לשמונה קבוצות.

97. אלה שעוברים לממתינות.

98. אלה שמדביקים את סוף הסבון לסבון החדש.

99. אלה שגבוהים.

100. אלה שרגועים.

101. אלה שעושים הרבה כסף

כל מפגש אקראי של לפחות חמישה דתיים יוביל להוצאת חולצה לרגל המאורע

עם כל הכבוד לדתיים פריקים של טיולים, להכניס תפילין לתוך טרמוס של תה ולקרוא לזה פטנט זה די פתאטי!

ככל שעל הטלית שלך יהיו יותר קישקושים וצבעים ככה הסיכוי שאתה כמעט ולא משתמש בה.

אחד המשפטים שדתיים הכי שומעים במסעדות: "אני הולך לקבל תעודת כשרות עד סוף השבוע"

עוד אחד: "הכל כשר פה, רק אנחנו פותחים בשבת"

מסורתים פיתחו את התשובה האולטמטיבית לעיקוף כל האיסורים שבתורה: "אני דתי בלב!" (תוך כדי דפיקות אקראיות באזור החזה).

מדהים איך חילונים מאמינים שתמונה של הבבא-סאלי יכולה לגרום לנו להאמין שהפלאפל כשר.

רק באתרי הכרויות של דתיים לא תתפלא אם תישאל בשאלון הרשמות: "האם אתה מחטט באף בשבת?"

משום מה רוב הבנות באתרי הכרויות של דתיים נשמעות כמו גרסה נשית של הרב אמנון יצחק!

היתרון היחידי בלקחת מתנחלת לאשה זה הרעיון של כיפות חינם לכל החיים.

ככל שהשם של ההתנחלות יותר מוזר ככה הסיכוי שהוא מורכב מחצי קרוון ובאר מים יותר גדול!

גפילטעפיש הומצא ע"י פסיכופטים סאדיסטים חסרי טעם, ושלא יעבדו עליכם!

בשולחן שבת דווקא זה שידפוק הכי הרבה על השולחן זה זה שאין לו שום חוש קצב.

תמיד יהיה את המעצבן הזה שיתעקש לשיר שיר חדש בשולחן שבת, ותמיד השיר הזה יהיה משעמם בטירוף!

ככל שתבוא יותר עייף לשולחן שבת, ככה הדבר תורה יהיה יותר ארוך .

בסידור - העמודים של ברכת המזון תמיד דבוקים אחד לשני (משאריות, זה בדוק, תפתחו ותראו בעצמכם).

בשניה שתחזיק ביד יותר מ'ברכת לבנה' אחת זה הרגע שבו כולם יזרקו לך את שלהם שתחזיר לבהכנ"ס.

הירח תמיד יהיה מאחורי העץ הכי גדול!

כל עוד לא עברת את גיל 50 - דג מלוח על קרקר הוא מחוץ לתחום שלך.

האחרון שיכנס לבית כנסת בערב יום שישי תמיד יכנס עם שיער רטוב.

בכל תפילת יום שישי תמיד יהיה אחד שיהיה עליו שלושה ביפרים שני אקדחים ועשר מחסניות.

בבר מצווה תמיד יהיה את המעצבן שיתפוס את הסוכריות ויזרוק אותם על הראש של הילד.

ותמיד יהיה את זה שיזרוק בחזרה לעזרת נשים.

בבר מצווה של חילונים תמיד יזרקו את הסוכריות בזמן הלא נכון.

ככל שילד שעומד מול זקן עושה פרצוף יותר מסכן ככה יש יותר סיכוי שהוא יקבל סוכריה.

בראש השנה, ככל שהכובע של החזן יותר גדול, ככה אתה תבלה יותר זמן בבית כנסת.

בראש חודש למרות שדפקו על התיבה ו-17 איש לפניך אמרו בקול "יעלה ויבוא", כשאתה תגיע לקטע הזה גם אתה תגיד את זה בקול.

בהבדלה בבית כנסת אחרי שמברכים על הבשמים תמיד יהיה את המתפלל הזה שמרוחק קילומטרים מהבשמים, שיעשה כאילו הוא מריח ואז יגיד "ממממ".

בבדיקת חמץ תמיד ישכחו איפה שמו את הפרור לחם העטוף האחרון.

שעון שבת תמיד יכבה לך באמצע הכתבה הכי מענינת.

לרוב אתה תמצא לאחר מכן את אחד מבני משפחתך קורא בחדר מדרגות.

יש קשר ישיר בין רמת ה"דתיות" לבין רמת המקוריות והביזאריות בתלישת ניר טואלט בשבת ב"שינוי".

זה לא משנה כמה שתשכנע אותם, נשים תמיד יאמינו שאם הם ישתו מהיין של ההבדלה יצמח להם שפם.

רק אצל דתיים יש סיכוי גדול שתשמע את העובדה שאתה מתחתן ממשהוא אחר!

כל דתי שתפגוש יהיה מוכן להבטיח לך שהוא מכיר אחת שקוראים לה "אוחזת בענף עץ השקד".

רק אצל דתיים תמונות משיעור תורה יכולות להופיע באתר של מסיבות.

הפרצוף הכי תמוה שתראה בחיים: הפרצוף של מוכר שאתה שואל אותו אם במה שקנית יש קטניות.

אחרי שקראו "המן" בקריית המגילה וכל הילדים פוצצו את כל הנפצים שלהם, תמיד יהיה את הילד המעצבן שיביא את היריה האחרונה אחרי שהחזן המשיך לקרוא.

עד שתתרגל להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם "כבר יגידו "מוריד הטל".

רק דתיים יתקשרו במוצ"ש אחד השני לשאול "לאן יוצאים הערב?" למרות שהם יודעים שיש להם בדיוק שתי אופציות.

אם תשלח עוגה שאפיית במשלוח מנות, יש סיכוי גדול מאד שתקבל אותה בחזרה מחבר אחר.

הדבר הראשון שעולה לך בראש כשאתה מקבל משלוח מנות: "מה למען ה' אני עושה עם המיני בקבוק יין הזה?

אתרוג תימני זה פומלה עם פיטם, ושלא יעבדו עליכם.

לא משנה כמה שתשמור עליה, אחרי יומים תמיד ישאר לך מהערבה רק מקל!

אחרי שסוף סוף תתישב בסוכה אחרי שעלית וירדת מאה פעם עם האוכל, תמיד תגלה ששכחת את הדבר הכי חשוב.

בצומת רעננה תמיד ימצא איזה דתי עם תיק גדול שידפוק לך על החלון שתיקח אותו טרמפ.

ג'יבריש = הזמן בין נטילת הידים בשבת עד שאבא חותך את החלה.

הסיבה היחידה שילדים באים לבית כנסת ביום כיפור זה להטריף אותך עם שקית הבמבה שלהם. בדוק.

פסיפלורה זה הפרי היחידי שלא יאכלו בראש השנה כי לא ניתן להמציא מה יקרה לאויבנו אם נאכל את זה!!!

תמיד בארוחה בערב שבת היין ישפך על הבגד הכי שווה.

ותמיד זה יהיה על הבן אדם שמתעצבן הכי מהר.

תמיד ימצא האחד שיגיד לאחותו שללמוד למבחן בהיסטוריה למחרת אסור בשבת, אבל הוא בעצמו קורא בינתיים אם יש שידור חוזר של מכבי-חיפה-מכבי-ת"א שנערך, כמובן, בשבת.

כולם מחכים בקוצר לחד גדיא - וכשמגיע הזמן - כולם שפוכים מהיין - ומקצרים לחמשיר.

וכן , כולם מתבלבלים אם "שונרא" זה חתול, גדי, שור, נר, מקל, צייד או סתם קללה בארמית.

הילד הקטן בבית תמיד יסרב לשיר סולו את 4 הקושיות.

הזייפן הכי גדול יתנדב במקומו.

תמיד יפול עליך להגיד את "רשע - מה הוא אומר?"..

בודדים גוזרים מ"המוסף לשבת" את החלק הטעון גניזה.

רק בערב פסח דוכני הפלאפל עם תעודת הכשר דופקים קופה של שנה שלמה .

2. רק בפסח מוכרים את המדינה לערבי. בשאר השנה נותנים להם אותה בחינם.

3. רק בפסח מתחילים להיות רעבים כבר יום אחד קודם.

4. רק בפסח עוגיות קוקוס נחשבות לאוכל .

5. רק במימונה ראש הממשלה מגיע לנתיבות.

6. רק בערב המימונה אתה מגלה שמשפחת בירן מקומה 4 בעצם עברתה את השם מביטון .

7. רק בפסח מישהו שאוכל לידך בוטנים, מגרה אותך .

8. רק בפסח האשכנזים מרגישים דפוקים.

9. רק בפסח כולנו רעבים ללחם .

10. רק בפסח אתה כל הזמן רעב ולמרות זאת משמין בטירוף .

11. רק במוצאי פסח מאפיית אבולעפיה נראית כמו גן סאקר ביום העצמאות.

12. רק בפסח הנהלת קולגייט העולמית לא מבינה למה הצריכה של מברשות השיניים בישראל עלתה ב-350% .

13. רק בליל הסדר כולם קוראים כל שנה "לשנה הבאה בירושלים" אבל יודעים שבשנה הבאה, ימות העולם, הם אצל ההורים שלה בגבעת שמואל .

14. רק בליל הסדר מחפשים בבית הכנסת " אוהל נחמה" בקטמון עשירי למניין.

15. רק בליל הסדר אפשר לספר (שוב) את הבדיחה על טבילת הביצים במי מלח מבלי להיחשב לגס רוח .

16. רק בשבוע שלפני פסח זוכה סט התלמוד בבלי שקיבלת בבר מצווה להיפתח למספר שניות, לצורך ניעור בלבד כמובן.

17. רק בפסח המילה "לגנוב" (את האפיקומן) נאמרת בהקשר חיובי.

18. רק בפסח יאיר לפיד רגוע בקשר לנושא לטור ב-"7 ימים". הוא כבר יכתוב כמו כל שנה עד כמה בבית דניאל כולם אוכלים חמץ ונורא כיף.

19. רק בשבועיים שלפני פסח, ביסלי, עוגיות, ופלים, שקיות גדולות של שקדי מרק ושש פיתות ביום הופכים להיות מרכיבים חיוניים בהתפתחותו התקינה של הילד .

20. רק בליל הסדר מותר להכניס אצבעות לכוס השתייה, לטפטף על המפה ולא להיחשב לברברי .

21. רק בליל הסדר כל הגברים מרגישים בשמיים כשמביאים להם את הנטלה לשולחן. (הם נוחתים בעת שטיפת הכלים אחרי אפיקומן).

22. רק במוצאי המימונה אפשר לשלוף סוף סוף את האטמים מהאוזניים: הפעם הבאה שנשמע את קולו הטורדני של יעקב טרנר, פוקד עלינו לבוא למוזיאון חיל האוויר בחצרים, יהיה רק עוד חצי שנה , לקראת סוכות

*תודה לאישתי שהגישה לי לאכול סנדויץ פשוט לארוחת ערב,

משום שזה אומר שהיא איתי בבית עכשיו ולא באיזה מקום עם מישהו אחר.

*לבעלי שרובץ על הספה כמו שק תפוחי אדמה,

משום שזה אומר שהוא בבית איתי ולא באיזה פאב עם מישהי אחרת.

*לילדתי המתבגרת,שמתלוננת על שטיפת הכלים,

משום שזה אומר שהיא בבית עכשיו ולא משוטטת ברחובות.

*לבוס שלי,שגורם לי להישאר בעבודה עד מאוחר,

כי זה אומר שיש לי מקום עבודה.

*לבלאגן שאחרי המסיבה,

משום שזה אומר שאני מוקפת חברים.

*לבגדים הטיפ טיפה הדוקים מדי,

משום שזה אומר שיש לי מספיק אוכל לאכול.

*לצל שעוקב אחרי לכל מקום,

משום שזה אומר שאני נמצאת בשמש.

*למשכנתא שצריך לשלם,

לחלונות שצריך לנקות.

*לקירות שצריך לסייד,

משום שזה אומר שיש לי בית.

*לכל התלונות על הממשלה,

משום שזה אומר שיש לי חופש דיבור.

*על מקום החניה שתמיד נמצא בקצה הרחוב,

משום שזה אומר שאני יכולה ללכת ושבורכתי באמצעי תחבורה.

*לחשבון החשמל האינפלציוני,

משום שזה אומר שחם לי מספיק בחורף וקריר לי בקיץ.

*לאישה הצרחנית והנודניקית שעומדת מאחורי בתור ולא מפסיקה לטחון לי את המח,

משום שזה אומר שאני יכולה לשמוע.

*לערימת הכביסה שמחכה לגיהוץ,

משום שזה אומר שיש לי בגדים ללבוש.

*לשרירים הדואבים ולעייפות הגדולה,

משום שזה אומר שאני מסוגלת לעבודה מאומצת.

*לשעון המעורר שמעיר אותי מוקדם בבוקר,

משום שזה אומר שאני חיה...

1)הפרצוף הכי תמוה שתראה בחיים:הפרצוף של מוכר שאתה שואל אותו אם יש במה שקניית קטניות .

2)אחרי שקראו "המן" בקריית המגילה וכל הילדים פוצצו את כל הנפצים שלהם, תמיד יהיה את הילד המעצבן שיביא את היריה האחרונה אחרי שהחזן המשיך לקרוא.

3)עד שתתרגל להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם " כבר יגידו "מוריד הטל".

4)רק דתיים יתקשרו במוצ"ש אחד השני לשאול "לאן יוצאים הערב?" למרות שהם יודעים שיש להם בדיוק שני אופציות.

5)אם תשלח עוגה שאפיית במשלוח מנות ,יש סיכוי גדול מאד שתקבל אותה בחזרה מחבר אחר.

6)הדבר הראשון שעולה לך בראש כשאתה מקבל משלוח מנות:" מה לעזאזל אני עושה עם המיני בקבוק יין הזה?

7)אתרוג תימני זה פומלה עם פיטם ושלא יעבדו אליכם!!!

8)לא משנה כמה שתשמור עליה , אחרי יומים תמיד ישאר לך מהערבה רק מקל!

9)אחרי שסוף סוף תתישב בסוכה אחרי שעלית וירדת מאה פעם עם האוכל תמיד תגלה ששכחת את הדבר הכי חשוב- מבאס!

10)בצומת רעננה תמיד ימצא איזה דתי עם תיק גדול
שידפוק לך על החלון שתסיע אותו לאנשהוא.


11) יש את האלה שמבהלה שהם הדליקו בטעות אור בשבת,הם מיד מכבים אותו !

12)פירוש המילה ג'יבריש (מילמולי מילים) הינו הזמן שבין נטילת הידים בשבת ועד שאבא שלך יחתוך את החלה.

13)תמיד יהיה מישהוא שבטעות ידבר בזמן הזה.

14) משום מה אף פעם אין מלח על השולחן ומכניסים את החלה לתוך הסלט הראשון שעומד מול העינים.

15)הסיבה היחידה שילדים באים לבית כנסת ביום כיפור זה להטריף אותך עם השקית צ'יפס שלהם.

16)לא משנה כמה פעמים תראה לחילוני את המיקום המדויק בסידור ביום כיפור-תחזור אליו דקה אחרי והוא יהיה בטיזנבי .

17)פסיפלורה זה הפרי היחידי שלא יאכלו בראש השנה כי בלתי ניתן להמציא מה יקרה לאויבנו אם נאכל את זה!!!
(על תקן של כרת-שיכרתו אויבנו, תמר-שיתמו אויבנו,וכ"ו)


קצת כללים כללי:
1) לא משנה כמה תמונות וכפתורים יהיו לך על המיקרוגל -אתה תשתמש רק באחד.

2)בשניה שיהיה לך את השקט הכי מקפיא בבית ,בדיוק אז המקרר שלך ישמיע את הרעשים הכי מוזרים שלו.

3)המשפט הכי קצר בעברית מתרחש כאשר אתה מפספס את התחנה שלך באוטובוס :"נהג,דלת!"

שלום ארצי,

ישבתי לכתוב לך מכתב אהבה.
כבר עברו כ"כ הרבה חודשים בהם לא התראנו.
אצלנו בחוץ מזג האויר הפכפך קצת חורף קצת קיץ.
אנחנו עדיין בתוך כלובי זהב.
כמו אסירים מאחורי הסורגים המחכים לאהובתם כך אנו מחכים לשוב אליך.
אנחנו זוכרים אותך טוב מאוד והמרחק הגיאוגרפי לא נותן לגעגועים להישכח.

אני זוכר את האביב בחברתך.
את הכלניות הפורחות בדרך אליך שהשרו אוירה רומנטית של אהבה.
אהבה שהייתה מהולה במסירות אמיתית.
כך לאורך הדרך היינו רואים את אתרי הנצחה לזכרם של גיבורים.
שלט "שאלי ארץ אהובה" לזכרה של אהובה אמרגי הי"ד

כל פעם שעברתי ע"י הרגשתי שאלה פנימית לגאולה לבניין לימים שאני מאמין בכל ליבי שעוד יבואו.
על הדרך, אבן זיכרון לזכרם של גיבורי כפר דרום הרוגי אוטובוס הדמים.
מעולם לא ראיתי אבן מלאת חיים כמוה כאילו היא מדברת אל העוברים ושבים מעבירה להם מסר של תחיה, מסר של אמונה וגבורה.

בעונה הזאת, אני זוכר, הכל ירוק אצלך.
איך הייתי יוצא עם העיזים לרעות בשדות איתך.
מביט לאורך הגדר ורואה את יופייך.
את יופייך שעוד לא זכיתי לראות.

הטרקטורים עולים ויורדים מהחממות מלאים מכל טוב שנתת לפרי עמלם.
הילדים מתכוננים לקיץ מתחילים ללכת לים.
אני זוכר איך הייתי הולך עם ארוסתי לראות את השקיעה.
עולים על סוכת המציל היפה מתבוננים בשקיעה נושמים עוד נשימה ארוכה.

הילדות משחקות ברחבה בנווה דקלים.
אנשים מתרוצצים בין הבנק למועצה עושים קפיצה להגיד שלום בקופת חולים לד"ר סודי ולעוד פרצופים מחייכים.
איזה מוזר זה, הקופת חולים היחידה בה כל הפרצופים מחייכים.
נדמה לי שהיינו מתרפאים רק מהחיוך הנסוך על השפתיים שאת פנינו תמיד מקבלים.

קופצים לחנות ירקות, איזה ירקות טריים מלאים שמחה מלאים חיים.
איפה יש עוד ירקות מחייכים?

אני זוכר את קולות לימוד התורה בוקעים מבתי הספר ומהישיבות.
זוכר גם את תפילות התושבים שיצאו מעומק הלב.
זוכר אני את הנשים שישובות יחד עם הטף בגני המשחקים וקולות צחוק וצהלה באויר.

אני מתגעגע אליך ארצי האהובה.
גם אם דברי בזיונות נשמעים מסביב אני יודע איזה טוב היה לנו ביחד.
אנשים מלחששים שאנחנו קיבלנו כסף ופיצויים.
אין פצוי על אדמה שנתנו למענה את החיים.
אין פיצוי על קהילות חמות ואנשים טובים.

אין פיצוי על אהבה שעוד תמשיך ותרקום חיים.
אהבה אליך ארצי האהובה.
אהבה של חיים

מי אחראי על מערכת החינוך בעמק המומינים?

· למה המומינים מסתובבים כל היום עירומים, וכשהם הולכים לים הם שמים בגד ים?

· איך זה שאף אחד בעמק המומינים לא מתבגר?

· למה לכולם יש בית ורק סנופקין חי 20 שנה באוהל סיירים?

· למה בכל עמק המומינים יש רק 10 בתים על תנאי?

· למה משפחה של שלושה אנשים צריכה בית של 4 קומות לא כולל מרתף?

· מה מקור הפרנסה העיקרי של המומינים?

· למה סנופקין כל הזמן דג דגים, ובכלל אוכל פנקייק בבית של המומינים?

· האם סרח הוא סוג של גוש חרא עם שיער ורגליים?

· מי מממן את הפרויקטים של סנורק?

· למה מכל הצמחים שפרופסור המיולין גילה, הוא אף פעם לא מצא שיח קנאביס?

· למה סנופקין ממשיך להתלהב מהמפוחית שלו, כשבעצם הוא יודע רק לחן אחד?

· האם עמק המומינים מוגדרת כהתנחלות או מועצה מקומית?

· האם סניף הוא קנגורו בלי כיס או כלב פינצ`ר מוטנטי?

· למה סניף כל היום חושב איך להשיג כסף, כשאין בעמק אפילו מכולת שכונתית?

1. תפיל עט וחכה עד שמשהו ירים אותו ואז תצרח: "היי זה שלי!!"
2. תשאל: "שמעת רעש של כבל נופל?"
3 .תתנהג כמו כלב. תנבח על אנשים.
4. תשאל כל נוסע שעולה אם אתה יכול ללחוץ בשבילו על הכפתור. תלחץ על כפתור אחר.
5. נסה להפנט את הנוסעים האחרים.
6. תביא מצלמה, צלם את כל מי שבמעלית.
7. תביא כיסא.
8. תזמין אנשים למשחק של מחבואים.
9. תגבה מס מעלית.
01. תספור מ-100,000 ומטה בכל רם.
11. תעשה תרגילי טאי צ'י.
12. תריע לכל נוסע שנכנס/יוצא מהמעלית.
13. שמור על כפתור המעלית כך שאיש לא יוכל לגעת בו. תנבח או תנשוך כל מי שינסה לעבור אותך.
14. תעשה פיקניק במעלית.
15. חבק את עצמך.
16. תשאיר קופסה בפתח של הדלת.
17. תשאיר קופסה בפינה, וכשמשהו עולה, תשאל אם הוא שומע משהו מתקתק.
18. הקשב לקירות המעלית עם סטטוסקופ.
19. תעשה רעשים של פיצוץ בכל פעם שמשהו לוחץ על כפתור.
20. שים שולחן במעלית ושאל כל נוסע שנכנס אם הוא קבע פגישה.
21. תמלמל בצורה דיסלקטית אפשרויות של תאונות מעלית.
22. פתח דוכן לימונדה.
23. חטט באף.
24. שחק אותה מת.
25. בעט בדלת.
27. דרוש על יום הדין וסוף העולם.
28. לחץ על הכפתורים ועשה את עצמך מתחשמל.
29. אמור את הצליל "דינג" בכל קומה.
30. אמור "מענין מה הכפתור הזה עושה.." ולחץ על הכפתורים האדומים.
31. התגרד.
32. קשקש במהירות בפנקס בזמן שאתה מסתכל על כל נוסע. כשאר הם ינסו להסתכל החבא את היומן.
33. מכור עוגיות של הצופים.
34. שים סרט של משטרה [זירת הפשע, לא לעבור את הקו!] בתוך המעלית.
35. תתפלל.

חפש בפורום טכנולוגיה