הידיעה על מותו של סמל-ראשון קיריל גולנשין היום (ד') בעזה, היכתה בתדהמה את מורי בית הספר הניסויי בירושלים בו למד, זאת לאחר שלפני כחודשיים וחצי נפל בלבנון אורי גרוסמן , בוגר בית הספר שלמד באותה כיתה עם גולנשין. הלווייתו תיערך מחר אחר הצהריים בהר הרצל בירושלים.
רכז השכבה בה למד גולנשין, יגאל שפירא, סיפר היום כי קיריל היה "ילד טוב ירושלים, נשמה טובה. תמיד היו צוחקים עליו שהוא כזה ילד טוב. הוא היה חבר טוב ואהב מאוד לטייל ולעסוק בספורט". קיריל, לדברי שפירא, "היה מורעל על הצבא וכבר דיבר על זה בכיתה י"א. הוא הלך גם להכנה לצבא וחוגי סיירות. הוא התחיל מסלול ביחידת 669 ולאחר מכן עבר ליחידת הכלבנים. היה לו מאוד חשוב לתת למדינה. הצבא מבחינתו היה שלב בחיים שבו צריך לתת".
אביו של קיריל, מיכאל גולנשין, סיפר: "ביום ראשון לקחתי את הבן שלי לבסיס וביקשתי ממנו, 'תשמור עלינו ועליך'. זה ילד שעבר כל גיבוש אפשרי בצה"ל ושירת לבסוף ביחידת העוקץ המובחרת. תמיד הוא רצה להיות הכי טוב. יש לי בטן מלאה על-כך שהפוליטיקאים מתערבים בנעשה בתוך הצבא".
קיריל עלה לארץ עם הוריו בגיל חמש ואחרי שנה הגיע לבית הספר הניסויי. "הוא היה דמות מוערכת, איש חברותי, העריכו אותו, היה לו אופי", אומר שפירא. "הוא לא עישן ולא שתה, למרות שכמעט כולם מסביבו עשו את זה. קשה לי להצביע על תכונה רעה אצלו. אם נותנים משימה הוא היה עושה אותה". על העובדה שקיריל נהרג זמן קצר לאחר נפילתו של גרוסמן אמר מרכז השכבה: "אני מניח שהתחושה תהיה קשה, בעיקר בקרב המורים. אני מניח שאצל התלמידים תהיה תחושה של 'אין מזל', של נאחס בבית הספר".
בספר המחזור שהוציאו תלמידי השכבה של קיריל לפני שלוש שנים נכתב עליו: "כבר מראשית דרכו בארץ שמר על כושר לקראת הגיוס לצבא. הוא עסק באומנות הלחימה קראטה מתוך מחשבה שזהו כלי נוסף, שיעזור לו להילחם בגורמים עוינים בהם הוא עתיד להיתקל. לאחר שיתגייס לצבא ויכבוש את משרת הרמטכ"ל יבטל קיריל את קיומן של כל הסיירות המובחרות ויקיים את סיירת העל – סיירת קיריל".
קיריל, בן יחיד להוריו, התגורר עימם במושב שקף מזרחית לקריית גת, לשם עברו לפני כשנה. "אני זוכר שיחה עם ההורים שלו, שהיו צריכים לחתום ולתת את אישורם כדי שיילך ליחידה קרבית. דיברתי איתם על זה והם משכו עם הכתפיים. הם חתמו כי הוא מאוד רצה ללכת לקרבי. זה היה מאוד חשוב לו".
ריקי פישל, חברת המשפחה אשר בנה למד ביחד עם קיריל, סיפרה היום: "זה ממש נורא. הוא היה ילד משכמו ומעלה, בהצטיינות ובאיכות שלו ובמשפחה המקסימה שהיתה לו. הוא היה אדם עם אידיאלים וערכים, הוא רצה להתגייס ליחידה קרבית וההורים נתנו לו".
על העובדה כי גולנשין נהרג חודשיים וחצי אחרי חברו לכיתה אורי גרוסמן, אמרה פישל: "זה אסון שנפל על הכיתה הזו. בית הספר הניסויי בירושלים הוא מאד משפחתי היות ומצומצם כי מגיל ארבע עד כיתה י"ב הילדים ביחד".
>