זוועה.

אבל למי אכפת

ולהיות אנטי כל הזמן

תשתחרר...אתה לא חייב לחפש אותי בכל הפורום כי זה די נמאס.

בס"ד.

לי אין פאדיחות...

מקסימום: תקרית אי-נעימה.

ממך??

סתם דיי אני הייתי מתה מבושה דיי איזה דיהוווות!!

זה מה שאומרים לו..

ואצלי מוסיפים גם "בוקר טוב אליהו" ואז אומרים, הי, איזה מגניב!

לא הגבתי להודעה שלך!!!

זה בכלל פאדיחות לספר אבל פיתחתי דרך התמודדות עם העובדה שזה קרה לי ע"י שאני מספרת את זה וצוחקת על עצמי..........

אז הנה הפאדיחה! היא כמעט נכנסה לשיאי הגינס...

פעם היה בר-מצווה לבנדוד שני שלי והשאלתי מבת דודה שלי חולצה נאה שתהלום אותי למשך הארוע.. בסוף הערב הגברת הנחמדת חפצה לקבל את חולצתה הנאה בחזרה, כך שיצא שהייתי צריכה לעטות לגופי חולצת טריקו פשוטה.. ע"כ התפדחתי להחליף בשרותים של האולם מכיוון שמתוכם יוצאים הישר לתוך האולם ההומה ולא התחשק לי שיראו את חולצתי העלובה.. ובגלל הפאדחנות הזו קיבלתי כנראה משמיים פאדיחה גדולה יותר.. אין הגדלות שלה יכולה להימדד בכלל... ולהלן הפאדיחה: החלטתי להחליף את החולצה במעלית... ובת דודה שלי שנכנסה עימי היתה אחראית שכאשר המעלית תגיע לקומת האולם- מייד היא תלחץ על החץ המורה מטה, שהמעלית תרד ולא תיפתח.

בקיצ... התחלתי להחליף, המעלית הגיעה לקומת האולם, מזכירה אלקטרונית דיווחה לאורחים על שמו של האולם, אנוכי צועקת לבת דודה שלי: 'תלחצי על הלמטה תלחצי על הלמטה!!!!!!!!!!!!!'. אבל אין יחס. כאילו ידיה קיבלו שיתוק... ואז............. דלת המעלית החלה אט אט להיפתח... ואנוכי במצב שלא ראוי לפירסום... וכל בני המשפחה המורחבת שלי ממתינים מחוץ לדלת!!!!!! ואל תשכחו באיזה מצב הייתי........

את השאר אתם מוזמנים לנחש... מה שיצא לי מזה בסופו של דבר- טראומה לא נורמלית ממעליות, טראומה מבת דודה שלי שחשבתי שאפשר לסמוך עליה, ופאדיחה ענקית מכל הקרובים שלי......... וגם טראומה מאירועים משפחתיים... כי אז אני פוגשת בכולם...

אז מה זה לעומת הפאדיחה שאת תיארת...

(סליחה עם מרחתי בתיאורים, זהו תענוג חיי פשוט.............)

לי גם היתה פאדיחה אבל הייתי ילדה קטנה...

(אולי כבר סיפרתי את זה אבל חפיף)

שכנה אחת באה לבקש ממנו משו... ואני לא רציתי שהיא תיקח אבל בכל זאת אמא שלי הביאה לה.. קיצר אני התעצבנתי ונשכתי אותב אההממ....(במרקום שיושבים עליו)...