אבל זה לא שיש כ"כ ברירה..

ולדבר איתם- יקרה עוד הרבההה זמן.. אחרי שאני אתחתן אולי

אם התכוונת ברצינות; כל הכבוד- אשריך!

אם לא - זו רשעות לשמה!

ולא שאני פעור או משהו... - יש את הזוג איתמר ואילה בן גביר ואני כותב אותם ככה;

אב"ג+/אב"ג- שתמיד שמחים לארח. ומארחים. ותמיד יש להם גם בנים וגם בנות. בנוסף לילד. כך ש... ישמח לארח אותך. ספציפית השבת הזו, יהיו מלא בנות [לצערי] - אבל יהיו גם מלא בנים - הכל בנפרד... כך, שאין בעי'ה. לגבי מקום לישון. אמנם הבנים תפסו ראשונים. אבל מסיבות של רחמנות יתרה/..... החליטו לתת לבנות את החדרים המיותרים שלו - כך שאולי יש לך עדיין מקום שם.

בנוסף לגבי סתם שבת, ואני רוצה להיות מאוד רציני בקטע הזה - כך שאל תקחו את זה בצחוק.

ואין לי כל כוונה לפגוע באף אחת/ד כאן. אז.. בבקשה.

אני, כשאני רואה בחור/בחורה- באיזה שבת שחבר מארח אותי, הנ"ל, שאפ' לראות עליו בוודאות שהוא מין כזה בחור.. שזורק ת'צמו לא איכפת לו... נתלה בין שבת לשבת באיזה "חבר" ממש רחמנות עליו. מילא רחמים אני אשמור בבטן/בראש שלי.

אז לא רק שזה יותר מזעזע במידה ואני בת כזו. אלא שזה גורם לי לחשוב- כאילו מה. אין לבחור בית? אז התכסחתי עם ההורים שלי. אז אני יש בנינו כרגע אי הבנות. הוצאת קיטור ועצבים. אבל למה לא להישאר בבית? לעולם לא אבין. לא יודע. ממש לא.

ואני כותב את זה בתור אחד, שלא מתגאה - אבל יש לו הרבה צרות בהרבה מובנים. ולא מחפש רחמים על עצמו - מציאותי ומשתדל לחיות במצב של ידיעה שאני חי זמנית עם "רע" מסוים, אבל מתקן אותו ואותי.

ולעניין שביקשת; אצלי, לא אוכל לארח אותך בשבתות בכלל [לא יודע אם חשבת על זה בכלל.. ונדמה לי שלא! ב"ה!] אבל חשוב לי - אז אני כותב. לא אוכל. מכמה טעמים.

מה שכן, תמיד אפ' למצוא. ואם תהיי אצל הזוג שכתבתי למעלה- כבר תמצאי את הפיתרון לכל מצב... ואני לא צוחק - וזה לא הודעה לרשימת תפוצה- תגובה אישית. אמנם פירסמת בציבור, כך שאני חושב שלא [ומקווה] תפגעי מהתגובה שלי.

בהצלחה וכל טוב!!!

ושנזכה לראות ולקרוא [ולשמוע במידת האפשר] בשורות טובות, ישועות ונקמות

שב"ש לכל עמ"י

אבל נכבה פתאום המחשב.. משמיים.

תודה על התגובה, לא נפגעתי.. =)

ברוך ה', סתם ככה ביום רגיל, אני כבר לא בורחת.

אבל שבת זה משהו אחר.. אני עדיין לא מספיק חזקה בשביל שבת אמיתית בבית.

וזה לא סיסמא...

פשוט תגידי להם,צודקים,נכון,ואי איך לא חשבתי על זה,טעיתי,לא נורא נלמד להבא...

והם יפסיקו לשגע..

אבל אם בכל זאת תרצי..את מוזמנת

בס"ד.

ואצלי בקראוילה אין מקום. מצטערת.

ת'אמת שגם אני עשיתי את זה פעם, בערך לפני שנה. הייתי קצת בכסח, אז בדיוק באותו זמן הקמנו גיבעה בבית אל.

אז פשוט לקחתי פסק זמן, לקחתי כמה דברים והלכתי לגבעה. הייתי שם בערך איזה שבוע או אוי יותר, אני כבר לא זוכר. וגם כמה שבתות.

ישנתי לפעמים אצל אחותי, ולפעמים בגבעה.

עד שפינו את הגבעה ולא היה לי איפה להיות, אז נאלצתי לחזור הביתה.

אבל עכשיו זה בסדר ברוך השם, אז לפי דעתי, קחי פסק זמן, וא"כ תחזרי.

הכי טוב לפי דעתי, זה פשוט למצוא איזה מישהו, ולדבר איתו. פשוט לספר לו הכל.

 כן פשוט לדבר, זה נראה בהתחלה מסובך, אבל כשמתחילים, זה רץץץ.

(אבל שזה לא יהיה איזה פסיכי-לוג, מישהו שאת מכירה מקודם)

ופה קבור [חצי] הכלב..

כל האנשים שהייתי מדברת איתם- נעלמו.. כל אחד למקום אחר..
[בעצם, יותר נכון שאני נעלמתי להם..]

ויש לי פסיכית, והיא הכי חמודה בעולם, והיה לי ממש כיף לדבר איתה,
אבל.. גם היא מהנעלמים..

תכל'ס, הכל בגללי.

העיפו אותי מהאולפנא.. וקשה לפתח קשרים חדשים, ועוד אם אנשים שלא יודעים מי הייתי פעם..

[כנפי רוח זה כינוי של חברה שלי.. טעות]

חשבתי שהחלפת כינוי.

ומה? לא נשארה לך אף חברה טובה? מישוב או משהו כזה?

גם לא בשום מקום אחר, רק באולפנא.

אבל אנחנו בקשר הכי טוב שיכול להיות כשנמצאים רחוק אחת מהשני'ה.. וזה עדיין לא אותו דבר.

רעיון נחמד... (: סתם אני מדבר ברצינות, הכי טוב זה לדבר עם מישהו. ולא להידרדר יותר ויותר.

כן אני יודע שקל לדבר הרבה יותר מלעשות, אבל בכל זאת אני מדבר.

ב. גם הלעשות הוא בסופו של דבר רק לדבר..

זה לא קשה, רק שאין לי עם מי..

ואני לא חושבת שבסופו של דבר ממש ממ שאין לך עם מי לדבר.

ואם באמת אין - אז תנסי כן למצוא מישהו שאפשר. זה יכול להיות חברים מקשיבים, או מישהו אחר בסביבה או משהו כזה.

במקרה ואין כלום הייתי הולכת על מישהו לא מוכר אבל עם שכל כמו חברים מקשיבים או לכתוב משהו, אפילו הייתי אומרת לתולעת ולחכות לתגובות. אנחנו כבר נעשה לך סדר.. רק שיהיה מושקע. זה יכול להיות איכותי. את יכולה לעשות את זה כמונולוג, כמכתב, כקטע.. יש אפשרויות - רק תמצאי לך אחת מתאימה.

ועוד משהו - אפשר להתייעץ תמיד עם מישהו לא מוכר מכאן אם חברים מקשיבים ירד מהפרק גמרי.. כי אף אחד לא מכיר אותך כאן ובאמת מוכנים לעזור.

מישהי הזמינה אותה באמת?

היא התכוונה ברצינות, אז יאלה תזמינו... (מכוון לבנות שביננו (אני מתאר לעצמי))

אז איפה כולם?

לא יודע מה היה בסוף, עוד פחות מ24 שעות שבת.

ב"ה!!

אבל, אני חושבת שהדרך הכי טובה לפתור את כל זה, זה פשוט לשתף אותם קצת במה שעובר עלייך.. אני עשיתי, עושה, ובע"ה אעשה את זה..

ההורים יודעים לתת עצה נכונה, כיון חשיסבה אפשרי, וסתם אוזן קשבת..  באמת, עצה מכל לב- נסי! מה אכפת לך?

ומדברים לא על דברים מי יודע מה.

אה!! ודבר חשוב!! קשר עין <אווף! אני נשמעת כמו איזה מרצה.. אבל זה פשוט נכון..>

העיניים מבטאות את הפנימיות של האדם. מה שהוא כרגע, איך הוא מרגיש. מה תכונותיו. אפשר לדעת דרך העיניים המון!

אז כשמדברים, זה מאוד חשוב.

תעשו נסוי. דברו עם חבר <או חברה לבנות..=]>, ותראו אם אתם שומרים על קשר עין בזמן שאתם מדברים...

שתנסה לחשוב למה היא בכשח איתם.  זה בטוח יעזור להשתפר.

ואני עדיין בדעה שהיא יכולה לדבר איתם גם כשהיא בכסח.

את הצד שלי ולמה התנהגתי ככה- זה מה שאני עושה ומניסיון- זה עוזר!!

חוצמיזה, אם יש מישו שבאמת דואג לך - זה ההורים שלך- הם רוצים רק בטובתך- תחשבי על זה...

תהני בשבת חברות!!!

הייתי מזמינה אותך אלי- אבל אם אמא שלי תדע שנפגשתי ושלא לדבר על הזמנתי מישו מהאינט'- אז אני יהיה איתה בכסח...!!!

תודה!!

נגמר לי הכח אליהם..

שבת שלום!

ואנחנו בקשר טוב יחסית לאנשים שלא מתראים בכלל..

אבל השבת בוטלה, ואני ועוד מישי באות בכל זאת כדי לשמח.. =)

[כי היא אמרה שאין לה כח לארח, כי היא בדיכי..]

אתם באמת ממש חמודים וכ"כ שימחתם אותי!!

בסוף.. [אם זה מעניין מישו..] לא היה שבת חברות,
והייתי אצל אחותי [סתם, חברה.. =)] והיה ממש שבת מעולה!!

באמת תודה על הנכונות..

שבוע טוייב!!

בתור אמא (של ילדות יותר צעירות מכן עדיין)

אני רוצה להגיד לך שלושה דברים :

א. בשם אמא שלך : אני מאד מאד מאד מאד אוהבת אותך !!!!!!!!!!!

(אפילו אם אני כועסת וצורחת ועצבנית ולא מבינה ולא מקשיבה וכו' וכו')

ב. שוב בשם אמא שלך:

ניסית פעם להעמיד את עצמך במקומי ?

תנסי לחשוב על נושא הויכוח מנקודת המבט שלי ,פעם אחת.

את יודעת,יקירתי,גם אני הייתי פעם בגיל שלך ועברתי דברים דומים.

אני מנסה לכוון אותך לדרך הנכונה.קבלי זאת בהבנה בבקשה.

ג. (כמובן,שוב בשם אמא שלך)

הכי חשוב :

הדיבר החמישי בעשרת הדברות :

"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך"

את חייבת בכבודי,חמודה.

וזה לא בגלל שאני רודפת כבוד. אלא בגלל שכך ה' ציוה אותך.זה הכל.

מצוה דאוריתא !

-------

ועכשיו בשם עצמי :

שתהיה לך המון ברכה והצלחה !

חזקי ואמצי ,ואני מקווה שתמצאי את הדרך ליישר את ההדורים עם הורייך ומורייך.

המון הצלחה ! באמת!

בדברים שאמרת- נכון.

אבל זה יותר מסתם וויכוח..

והיה לי כיף!!

[עוד יום אחד עבר מאז שבת, שבת מתקרבת ביום אחד..]

חחח.. סתאם...

מבינה אותך... בללעעע

ב"ה יתברך

אחי היקר

שלום

1 אם אתה רוצה אתה יכול לבא אלי לשבת

אבל כמו שמוריה אמרה זה לא עוזר לך

אז אתה צריך

דבר ראשון

1 לדבר אם אבאלה (ה') שיעזור לך אם ההורים ותומר לאבאלה * את כל מה שעובר אלך 

ותבקש שיעזור לך     אם אתה במצו שאתה יכול לדבר אם ההורים דבר אתם ותומר את מה שאתה חושב

2דבר אם חבר טוב או אם מורה שקרוב או רב שקרוב  שאתה אוהב

או אם יש לך אחיים גדולים דבר איתם אם אתה רוצה אתה יכול גם לדבר איתי ואני יעזור  אם אני יוכל

מה עוד אכי חשוב זה לדבר אם אבאה לה *    (ה'*)

                         בברכת אהבת ישראל

                                        מאיר בן לזר

 טוב אז סליחה שזה בלשון זכר