1. עיר\ישוב- תחשבו טוב טוב טוב לפני שאתן הולכות רחוק... בד"כ זה בהתחלה נראה "חפיף" ואחרי חודשיים- שלושה כשההתלהבות יורדת- אז זה נהיה מעצבן שהבית רחוק ואף חברה לא באה לבקרק וכל הנסיעות ולקום מוקדם בבוקר ולהגיע מאוחר ביום חמישי וכו'- רק מישי שמוכנה לעמוד בזה או שרוצה מלכתחילה רחוק...
2. ח-ב-ר-ו-ת!! במיוחד אם אתן הולכות לערים, תמיד לוודא שאתן לא לבד.
זאת לא חייבת להיות החברה הכי טובה מאז כיתה א', אבל מישי שאתן מכירות ויודעות שתסתדרו איתה... אחד הדברים הכי קשים שהיו לי בהתחלה- זה הדירה (למרות שעכשיו ממש עצוב לי לעזוב אותה אחרי שהתחלתי להתחבר לבנות...) לפעמים זה רמה דתית ולפעמים זה סתם בנות ש"לא בראש" שלך ואת רוצה מישי שתבין אותך
אני אמרתי "יאללה חפיף, אני בנ"א שמסוגל להסתדר עם כולן..." אבל לוקח זמן להסתדר ולהתרגל....
3. לברר אצל בנות שעושות שרות במקום עוד לפני הסיירת היו לי 2 מקומות מתוך 5 שאם הייתי מבררת קצת יותר- הייתי חוסכת זמן, כוח וכסף..
וכמובן- להתייעץ!
עם המורות, חברות ואמאבא- אין לכן מושג איך הם מכירים אותכן...
