בן 16 מתוסכל...תפתחו!מיסטר דום

שלום!

יש לי הורים מדהימים שאכפת להם והם דואגם לי להכול!

ויש לי אחים בסדר אבל הם תמיד יותר מידי מתערבים לי בחיים

יש לי אח קטן שכל הדזמן מעצבן אותי בכוונה ואני מתעלפ רוב הפעמים

מתערב לי בחיים מציק לי אמא שלי היא אמא דואגת ואכפתית אבל בגלל זה היא לא נותת לי לחיות את החיים שלי ולקבל החלטות לבד ולעשות טעויות בעצמי לבד ואם אני אומר לה את זה היא נפגעת ולא מדברת איתי!

אחי הגדול הוא בסדר גמור הוא מעולה ויש לי עוד אח קטן אבל הוא בן 2 אז הוא עדיין חמוד ומתוק

אבא שלי הוא מהאבות שכול מה שהם אומרים צריך להתקיים אם זה לא בדרך שלו למשל אם אני מחליט לא ללכת לביצפר והוא אומר לי לך אז אני כבר לא הבן שלו יותר...ותמיד הוא רב איתי בשבתות !!

נמאס לי ...תעזרו לי תודה!

תקשיבי ...מיסטר דום
אני קודם כל לוקח הכול ברוח של תודה אלוהים על כל מה שנתת לי אפילו זה וזה טוב תודה!! והכול לטובה..

ואי אפשר לדבר איתם וכבר שאנ מדבר איתם אני נהייה לא בטוח בעצמי..
אני יגיד לך למה אני חסר ביטחון!מיסטר דום
אם אומרים לאמא שלי אל תתערבבי לי בחיים יותר מידי אז היא לא תדבר איתי..

וגם אני חוצפן ...אז בגלל שני הדברים האלה אני חס ביטחון
לומרות שבחוץ י לי חברים ואני עם ביטחון עצמי מעל הגובה...
תקשיבו...מיסטר דום
היום בשבת הלכתי לסניף לומרות שאבא לשי לא הסכים בגלל הרוח
והוא אמר שהואל א מדבר איתי ולא הגבתי לו והוא מדבר איתי!!

וגם שפכתי על אחי סודה ..(סיפור ארוך)

ואמא שלי רבנו על זה והתחצפתי ו...השלמנו בזכות זה שהבנתי מה עשיתי לא נכון ואיין נראה לי מצאתי את פתרון בעיית הנעורים..
אין סיכוי אח שלי תמיד לטובת ההורים...מיסטר דום
כוונות טובותאנונימי (פותח)
בתור אחות שיש מתחתי אחים בגיל זה ,וגם מעלי יש אחים שיעצו לי ולפעמים יוצא לי להיות זה שרוצה לתת עצה טובה כי עברתי את זה אז אולי אוכל להועיל לאחי לעבור זאת יותר טוב בלי הטעויות שלי אז אני מעירה הערה כשכוונתי היא להאיר ולסייע. לא תמיד הצד המקבל מקבל את זה כמו שאני מתכוונת.
זה מצד הקטע עם האחים אם יש...
לגבי ההורים. גם כוונותיהם בטוח טובות גם אם לפעמים הם לא נותנים לך לחיות את חייך ולהתנסות לבד, כי זה מה שבעצם אתה רוצה.
זה רק מכוונות טובות.. גם כשזה ממש עולה על כל העצבים, תזכיר את זה לעצמך וכך אולי לא יגרם נתק ביניכם.
בהצלחה רבה!!!
לדעתי אני חושב שתעבורחברוני
לגבעות זה הכי יעזור לך
תפתחו.!מיסטר דום
תקשיבו אני לא אומר שאני גם תמיד צודק...

אני םוול פעמים רב איתם סתאאאם למשל לפני שבועיים
שטפתי את החדר אמא שלי אמרה לה משו לא הגבתי לה בכלל
היא התחילה לא לדבר איתי והיא אמרה לי שאמרתי לה מטומטמת
באותו יום ששטפתי...ומאדז שאנחנו לא מדברים היא מחפשת להעניש אותי

בבקשה עזרו לי מה עושים בכזה מצב שההורים מחפשים אותך מההה?
ת'אמת אולי זה הפתרון פתח..מיסטר דום
אבל אבל כמה שיש מריבות והכול הם בחיים לא יסיכימו לי ללכת לשטחים ולסעת בטרמפים...
גם ההורים שלי לא מרשים לי-אור-שחר
ובגללם לא הייתי אף פעם בגוש קטיף!!!

אבל יש משהו בדברים שלהם,בחיים לא הייתי נוסעת בטרמפים,כי הם צודקים,זה מסוכן.
מוזרפליץ
כי זה תיאור של בול מה שעובר עליי.

לצפון השומרון - ניסיתי את הקטע של השיחה, וזאת אחת מהקלישאות שלא עובדות. זה לא עוזר. אם זה משפיע - זה רק ליום יומיים, גג שבוע. חוץ מזה זה גרר אחריו הרבה בכי, כי אני בוכה כשאני כועסת, דבר שאני מתה להיפטר ממנו כי זה יוצר הרבה פדיחות...

עכשיו, לא רציתי שההורים שלי יחשבו שאני ילדה קטנה ויתנו לי להיות אחראית לעצמי, וידעתי שזה לא יבוא מהם - הם פשוט ימשיכו להתייחס אלי כמו לילדה קטנה, אז לקחתי על עצמי להוכיח להם שאני אחראית. אני יותר עוזרת בבית ומשתדלת להיות הוגנת כלפיהם ולשים את עצמי במקומם, ולפתוח את הפה פחות - כי גם אני חוצפנית... אולי אם הם יבינו את זה לבד - הם לאט לאט יאמינו שכבר גדלתי, ואז אני יוכל לעשות מה שאני רוצה - באחריות...

עכשיו, אני לא יכולה להבטיח לך שזה עובד - קודם כל יכול להיות שהמצב עם ההורים שלך שונה, כי ההורים שלי, לדוגמה, אף פעם לא הפסיקו לדבר איתי. ואני בכורה עם שלושה אחים קטנים. עכשיו בקשר לאחים - אני פשוט מנסה להיות נחמדה אליהם, והלוואי שהיה לי אח גדול!!

דבר שני - כל העסק הזה עוד בתהליכים, אין לי שמץ מה ההורים שלי חושבים בינתיים.

אבל אתה יודע, אם תחשוב טיפה - בטוח תמצא דרך לשכנע את ההורים שלך שאתה כבר בן 16 ולא רק בן 16. בהצלחה!

(ובקשר ללעבור לגבעות, תחשוב דוגרי אם אתה בנוי לזה לפני שאתה יוצא. מנסיון!)
צודקת....מיסטר דום
הייתי שם.מלמלה
אני יודעת מה עובר עליך, אני כ"כ מבינה אין לך מושג עד כמה. כמה פנצ'רים אני עברתי עם ההורים שלי,הם באמת לא מבינים אותי, ולפעמים מרוב דאגה הם גם חונקים אותי, עד שלעיתים לא הייתי מסוגלת, ויצאתי החוצה... אבל, תמיד איכשהו חזרתי.
פעם חשבתי על כל המעגל הזה, שחוזר על עצמו- כי לא היה לי כוח לעבור עוד מצבים כאלו, די!
אני יודעת 2 דברים שמאוד עקרוניים וחשובים:
1 אני יודעת שהם אוהבים אותי, ופועלים עפ"י אהבתם.
2 הם מכירים אותי הכי טוב, ועדיין נשארים ההורים שלי, ותמיד כשאצטרך אותם בחיי, הם יעמדו לצידי.
מעכשיו כל מה שעיתי, כל תקל שלי איתם זכרתי את שני המשפטים הללו, וההסתכלות היא אחרת.
לא היה להם מנוס ממה שעשיתי למרות שזה לא לרוחם (דע לך הרבה הורים בוחנים אותנו לראות עד כמה אנחנו רציניים במעשינו/ בדרכנו, וכאשר הם רואים את מידת הרצינות אותה אתה מפגין, מתישהו הם יתנו לך ללכת ולעשות את מה שליבך חפץ, בסופו של דבר הבחירה בידך ולא בידם, אתה יכול לשמוע אך אתה מחליט!). תמיד בוויכוחים אני מזכירה להם כי אי מבינה את מה שהם אומרים, ואני לא כמוהם, יש דברים שאני רוצה לעשות בדרך שלי, אני לוקח את כל האחריות עלי. וזהו!
דע לך, ברגע שתגלה אחריות וראש גדול משהו קצת יתחיל לזוז.
אני מאחלת לך שבכל דרך שתבחר הוריך ילוו אותך (בליבך ובחייך- לא הרבה זוכים לזה, וכן אני יודעת שאתה מעריך אותם, למה שלא תגלה להם כגמולם?! כתוב להם מכתב נחמד, תחמיא, עשה טוב (לא רק לנקות). בהצלחה.
הייתי רוצה לשמוע ממך תגובה.
את צדוקתמיסטר דום
ואני אוהב אותם והם יודעים את זה...

אבל מרוב דאגה או אהבה הם לפעים חונקים אותי ואני במקום לשתוק אני מתצחף אני מקוו לצאת מהמעגל הזה כבר...
אז תגדיל ראש!פליץ
תוכיח להם שאתה כבר גדול!
אני ישתדל אבל זה לא קל בשעת מריבה...מיסטר דום
בהצלחהמלמלה
אם נכנסת איתם למריבה כתוב לנו מה ואיך הלך?!
בכל אופן, בהצלחה!
נכנסתי איתה למריבה מוצ"ש הזה...מיסטר דום
למיסטר דום המתוסכל היקר....אנונימי (פותח)
כולםםםםםםםםםםם עוברים את זה עם ההורים שלהם.
הם אוהבים אותך, ומרוב שהם אוהבים אותך- הם קודחים.. (תשאל את אחיך הגדול..)

הפתרון הוא פשוט לגרום להם לסמוך עליך... תוכיח להם שאתה ילד גדול... שאתה לא מתווכח על קטנות. תעמוד על דברים שחשובים לך, גם אם זה כרוך בקצת צעקות... אבל אל תצעק ותריב סתם.
וגם כשאתה מתווכח על מה שחשוב, תעשה את זה בדרך הכי רגועה שבעולם. זה נשמע בשמיים עכשיו...אבל זה דברים שעובדים עליהם והם לוקחים זמן.

באמת שזה בקטנה...(:

יום נעים..
נו ו...?מלמלה
תקשיב זה כדאיאנונימי (פותח)
תאמין לי מותק שאין ללכת נגד ההורים כי מה שהם אומרים הם צודקים.ולגבי ההורים לא לפגוע בהם.
לדעתיאנונימי (פותח)
שמע חמודי אני עברתי את זה בעצמי אבל אני לא יגיד לך שאין מה לעשות!! אני אישית הייתי מתכתבת המון עם ההורים שלי במיוחד עם אמא שלי אבל זה לא מתאים לכל בנאדם ויכול להיות שאצלך זה יתפש כבדיחה.. תשמע לי אם מתוך כעס באמצע המריבה אתה פתאום מנסה להכניס תאקט ומתחיל להסביר לאמא שלך ברצינות בזמן שהיא באמצע להתעצבן זה לא נראה לי הפתרון והוא לא יעבוד. לדעתי מה שאני לפחות הייתי עושה ,,, היתי אומרת לה :" כן.כן" ואח"כ כשהיא לא עצבנית הייתי מזמינה אותה לאיזה כוס קפה במסעדה- ברצינות לא בצחוק... והייתי מסבירה לה בדיוק מי אני במה אני מאמינה ומה הדרך שלי בחיים.. לדבר איתה בשיקול... וזה יעבוד.. עוד דבר שאני לאידעת אם שייך לכתוב אבל בכל זאת- הורים רואים את התהליך התבגרות של הילד יודעים להשוות את החינוך המתאים בסיטואציות הנכונות. אתה כותב שיש לך אח שמעצבן אותך ו" אני מתעלף רוב הפעמים.." אם יש לך אח שנכנס איתך למריבות ואתה משתגע ממנו..סימן שאתה מתעצבן מהבנאדם הלא נכון..ברגע שההורים שלך רואים שאתה רב איתו הם גם מסתכלים עליך כפחות בוגר בעניהם והם בגלל זה לא נותנים לל חופש ל"עשות מה שבה לך".. אני בטוחה שאחיך הגדול רב פחות עם אחיך הקטן. יותר ויתורים פחות עצבים..ויותר הראת בגרות-תשנה את ההסתכלות שלהם עליך.. ובהתאם לכך הם יורידו ממך לחף.. יש לי חברה בת 19 שעד הים היא כפופה להורים,כי ההורים שלה יודעים שהיא לא מספיק בוגרת ולכן הם תופשים אותה קצר! קיצור בהצלחה ואני ישמח לקבל תגובות. לא היה פה שום ענין לפגוע בך או להגיד לך שאתה לא בוגר בצורה בוטה.. פשוט תעשה חשבון נפש עם עצמך איך אתה מתנהג בבית ותדע לפי זה איך הם מסתכלים עליך...
תקשיבי!...מיסטר דום
את ממש צודקת מילה במילה!! ועזרת לי הממוון תודה מתוקה...
בחזרה אליך חומדאנונימי (פותח)
שמע אני שמחה שקראת אבל לא יודעת עם הפנמת! להגיד לי שאני צודקת- אני יודעת.. אבל באמת תנסה לקחת את זה לחיים הפרטיים שלך! אם אח שלך זורק לך הערה ואתה מת לקפוץ עליו- אם פיזית ואם מילולית.. תעצור את עצמך.. תכניס לעצמך לראש שהוא ילד קטן שמנסה או לא מנסה , בכוונה או לא בכוונה לעצבן אותך ואם אתה מתעצבן הוא השיג את מה שהוא רוצה.. אם אתה רואה שהמשפחה שלך באמצע איזה ויכוח על משהו תרחק מהאזור.. תוותר לאח של הקטן קח יותר אחריות בבית.. ואם אתה טועה באיזה משהו שעשית או אמרת - תחזור לבקש סליחה.. אני יודעת שזה קשה אבל זה אפשרי אני עד היום ואני כולה בת 18 מתביישת להגיד להורים שלי שטעיתי זה טבעי לגמרי אבל אני בכל זאת עושה את זה... תן לעצמך נקודה טובה על כל פעם שמישו לא הצליח לעצבן אותך.. או על כל פעם שהתרחקת מויכוח...ודרך אגב כל הדברים האלא הם לא בהכרח בבית הם גם עם חברים בחוץ... ועוד משהו שעדין לא שמעת ממני- תקנה את האמון של ההורים שלך- יכול להיות שהאמון איתם נפגע- אם שיקרת להם פעם.או אם הם ביקשו שתחזור בשעה מסוימת ולא חזרת,זה פגע באמון ביניכם. תחזור בזמן תגיד תאמת. והם כבר יראו שאתה משתנה.. בהצלחה ולעולם אל תתיאש.. היאוש מחליש וכל מה שתבנה יהרס אם תתיאש...
תקשיבימיסטר דום
נשמהה עזרת לי פוללל ואני ממש הפנמתי ו...היה לי שבוע מדהיים!!תודה...
מתוסכלאנונימי (פותח)
איזה אנטרס יש לאבא שלך לריב אתך? אולי אתה הוא זה שרב איתו.נראה לי שהבעיה היא שאתה אוהב את עצמך יותר משאתה אוהב את ההורים שלך.לפי התאור שלך ההורים שלך יותר מתוסכלים ממך.
תפתחומיסטר דום
אולי אתה צודק..
איזה הקפצה..הרועהאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך