• סוס.
• אופנוע.
• ללמוד משחק מקצועי. אבל בחרתי בגרפיקה- ככה שזו אשמתי בלבד. אני יותר מרוצה עם גרפיקה עכשיו.
• להקבר [אחרי ה-120 שלי כמובן!!] בעלי.
• לבלות יום שלם על חוף הים- סתם- בלי פעילות או תוכנית.
• להוציא ספר.
• לצייר דיוקן עצמי. בינתיים אין לי סיכוי, אבל אולי, יום אחד.
• לפגוש את כל הבנות מכיתה ח'. אוף, כמה זמן לא ראיתי אותן...
• להוציא תעודת-בגרות.
• לעשות פסיכומטרי.
• ללמוד לירות [ברובה...]. מה הסיכוי שיצא לי?
• להיות בעיתון. אני יודעת, זו משאלה מטומטמת, אבל זה נראה לי ממש כיף...
• לדעת לנגן במשהו. [זה כנראה יהיה גיטרה. התחלתי ללמוד היום].

לגמור את שביל ישראל. לאו דווקא ברצף.

לטייל בדרום אמריקה.

לקרוע ספר לימוד לחתיכות.

והשריטה מס' 1 שלי: לדעת איך מרגישים אחרי שמתים / אם יש כזה דבר גלגול נשמות - אם כן, מי הייתי / מי אני אהיה / לדעת איך היה אם הייתי מישהו אחר / מה חושב תינוק ואיך הוא מרגיש. אלו שאלות פילוסופיות שכ"כ מטרידות אותי שאני ממש שוקלת להתאבד בשביל לגלות את התשובות [הראשונה הכי מעסיקה אותי] אבל אני מגיעה למסקנה שממילא אח"כ אני לא אזכור שרציתי לדעת אז זה כאילו לא גיליתי את התשובה, אם היא כבר לא מזיזה לי.
אבל אני מתה לדעת את התשובות כשאני נכנסת לזה ומתחילה לחשוב על זה ברצינות [זה בדר"כ קורה בערב] אני כמעט יוצאת מדעתי וזה משגע אותי אבל בסוף אני תמיד מגיעה למסקנה שאנשים כמוני שחושבים דברים כאלה חייבים להאמין שיש אלוקים, פשוט חייבים.

אני לא מאמינה. במבט לאחור אני פשוט מ-ו-ז-ר-ה.......... פריקית.............. פסיכית........... ומה לא...............