מה הוא היה?
ראש עיריית ירושלים לשעבר?

אני אחפש לכם חומר.

השתתף ופיקד על התעללות ורדיפת יהודים ומסירתם לידי הבריטים בזמן ה"סזון" הידוע לשמצה

יש טוענים שהיה אחראי לחטיפת ילדי תימן

בתקופת שלטונו בירושלים התפרסם באמירה "צריך לשרוף את מאה שערים"

ועוד כהנה וכהנה.

- שהוא הוא! רצח את סגל! - חגי סגל? [כתב ידוע לכולנו] אחיו, - דודו - אם אני לא טועה, היה באצ"ל. - נרצח ע"י קולק שר"י.

- יהודים!! פרשייה ידועה היא - ומזעזעת בצורה מחרידה! על הצלת מיליון ילדים יהודים מאירופה!!! אותו סמאל, התנגד לזה. קולק היה בין האלו שהפריעו למהלך, ואיימו שיכניסו את מי שתמך בעניין, [ברנד] לבית משוגעים ולא ייצא משם בחיים! - זה הראש עיר ה"מיתולוגי" שלנו.. - כן אפ' להעביר את התקופה שלו עוד אחורה. - ל"מיתלוגים"אחרים - גרמניה הנאצית!

ומה אנחנו צריכים לעשות? ק"ו ב"ב של ק"ו ?? - סתכלו בשו"ע! :

"כל הפורשים מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הן כבני חורין לעצמן, - אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים, שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה, ועליהם הכתוב אמר הלא משנאיך ה' אשנא".





מתי מותר לשמוח על יהודי שנפטר
יש טוענים, דבר שנשמע רבות לאחרונה, שעל כל יהודי שנפטר יש להצטער ולהתאבל באשר הוא יהודי, ובפרט במנהיגי ישראל המייצגים את מלכות ישראל. נדמה לי שאמירה כוללנית זו, יכולה להיות מופרכת מהעובדה שאת הפסוק "באבוד רשעים רינה" אמרו חז"ל על אחאב, שכמובן לא היה גוי והיה מלך ישראל. עוד שמעתי טוענים ש"משנאיך ה' אשנא" נאמר דווקא ורק על גויים, דבר שמנוגד לדברי הרמב"ם והשולחן-ערוך. הרמב"ם, בסוף פרק א' בהלכות אבלות, אומר זאת על יהודים, וכן נפסק בשולחן-ערוך (שמ"ו ס"ה):
"כל הפורשים מדרכי ציבור והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארם ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסת ובתי מדרשות, אלא הרי הן כבני חורין לעצמן, אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים, שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה, ועליהם הכתוב אמר 'הלא משנאיך ה' אשנא'".

אם כן, הדברים ברורים. יש מצבים, שבהם יש לשמוח על יהודי שנפטר, שכן הפסוק "משנאיך ה' אשנא" מדבר על יהודים רשעים ולא על גויים.

לעניין השלכה לזמנינו, נראה, לכאורה, שהלכה זו, ששמחים במותו, כלל אינה רלוונטית, כיוון שיש המושג ההלכתי "תינוק שנשבה", דהיינו:
"אדם שלא למד ולא גדל בין היהודים ואינו זריז לאחוז דרכי המצוות, שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ שהוא יהודי וראה היהודים ודתם והרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם" (ממרים פ"ג ה"ג).

ז"א - רק החלק העליון של ההר. - בשאר ההר קבורים יהודים צדיקים! קדושים!

ב, אני עדיין לא שמח.
3, לעולם לא אהיה שמח [במובן מסויים] שכל יהודי מת/נפטר. יהודי, "הולך" זה לא דבר פשוט. - מילא [וזה המובן האחר] לחשוב בכיוון שהגיע זמנו, סתם יהודי פשוט - שזה כלל לא פשוט! - וצריך להגיע לעולם שכולו טוב, אז אני איכשהו מברך "אותו".. שהוא זכה לזה. אבל סתם ככה, לא שמח. זה אסור.

גנדי, היה יהודי דתי, הרבה יותר מכאלו שנראים דתיים. זה אחד. הראש שלנו, לא פעל באותו הכיוון. ז"א - המטרות היו כמעט זהות. אבל הדרכים אליהן, שונות. זה החילוק.
יש לי הרבה מה לספר על גנדי, לא מהיכרות, שכן לא זכיתי להכירו.
קראתי עליו הרבה דברים - ממקור שהיה מעורב בסיפור- דברים נגדו/בעדו - גם מהרב כהנא.
אני יכול לסכם כך: אני מאחל להרבה דתיים, שיהיו "חילונים" כמותו. כי מה שהזיז אותו, לא ה"פטריוטיות ללחום למען העם" - כפי שהרבה תמימים חושבים! מה שהניע אותו, בתוך תוכו, הוא ידע שאנחנו בן לעם הנבחר והמובחר - כתוצאה מזה הקב"ה הכתיב לנו חוקים, מוסר משלנו, זכויות וחובות - מכאן הוא פעל. לא. לא עשה כל מה שצריך. גם אני לא. ואין יהודי שכן. - זה בסדר. אצלו "קל" להגיד את זה - כי הוא היה איש ציבור ז"א - ידוע בציבור.. אני ואתם לא. ככה שזה ממש לא חכם.

אגב ידוע שגנדי הי"ד, כשהיה מגיע להלוויות של יהודים, אז במידה והיה מדובר ביהודים ממגזר "מזרוחניק" - היה חובש כיפה שחורה! והפוך אצל חרדים - כיפה סרוגה. - לא. זה לא הלכה למשה מסיני - אבל הרעיון כאן, הוא גדול וחיובי! ת.נ.צ.ב.ה. - יהודי יקר וטוב!


וכתבת משהו מגוחך. אני לא משתמש באלימות. לא פועל בה. היא לא הדרך שלי. אבל אם יהיה מצב! והאפשרות היחידה לעזור ליהודים! לעזור לעמ"י - לחלק ממנו, או למשהו בשבילו - משהו לאומי, והדרך היחידה, היא עשייה בצורה של להיות בוטה! אלים - אז אני אפעל כך. לא כי אני רוצה להיות אלים. כי אני משתדל לאהוב יהודים. יש חולה. שיש לו נמק מתפשט משהו מזעזע ברגל. לפעמים הרופא מגיע לכלל החלטה - ע"פ הידע שכתוב לו בספרים - בשבילו, צריכים לכרות לו את הרגל. -עד אז הוא ניסה מלא מלא דברים... גם התפלל.. גם בתרופות עדינות... גם להסביר לו שיילך ככה... ולא יילך מהר - שזה מאיץ את הארס של הנחש [נניח...] - אבל מה? לצערינו הוא לא עשה מה שצריך - כפרת עוונות - אז צריכים לכרות לו. זה כואב לו! = זה לטובתו!!!

בלע.. מה שקראתי עכשיו, זה להר"ע?

ולעניין: דוד המלך ע"ה, אכן היה רוצח. אבל זה לא הכינוי הנכון לתת לו. הוא רצח! הרבה! אבל עדיין זה לא נכון לקרוא לו כך. כי לא חשוב המעשה עצמו בד"כ - חשוב, המניע, הנכונות, האמת, המסירות - והצדק. - ועוד.

ולעניין בעניין: מילא. בתקשורת גם לא שמעתי כבר שנים על פרשיית ילדי תימן - אז זה שקר? אפי' שיש מסמכים? בתקשורת לא שמעתי על זה שרבין רצח יהודים - ורבין כשהיה שגריר בארה"ב התפאר בדבר הזה - ואמר שאת זה הוא הכי זוכר ומאוד משמח אותו - בין היתר, משה פייגלין, מצטט עיתונאי - שדיבר איתו- שהיה בשיחה הזאת עם רבין! - אז זה אומר שהוא צדיק?

ובשבילך: לא. זה לא להר"ע. אבל גם אם זה היה - זה לתועלת. שלא נעריץ מישהו שצריכים לשנואו!! על אף היותו יהודי. לא. אני לא שונא אותו במישור האישי. כי זה דבר מגונה ולא נכון. כי אם כן, זה עוד יכול להשפיע עלי לרעה. - אני שונא אותו, כיהודי - שחייב לשנוא כל דבר/מישהו שנגד, באופן מוצהר ובכוונה ובקול - העם היהודי ותורתו של הקב"ה! ואם זה היה להר"ע.. אז נקרא לדוד המלך רוצח ולוקח נפשות... ועוד דברים שהם נכונים.. אבל לא נכונים [לכתיבה..]

ואם תרצי, תשלחי מכתב לאתר של הרב אמנון יצחק- יחזירו לך תשובות + העתקים של מסמכים מקוריים לגביו. אם רוצים להגיע לאמת, זה אפשרי. לא בשמים היא.

בנוסף, לא להבין לא נכון! אני לא כל הזמן מחפש רע. אישית, העדפתי לא לפתוח עליו נושא. שכידוע מיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם - ואם צריך הסבר אני אתן [גמרא]. כך ש... לטובתו עדיף שלא נזכיר את חטאיו. - פשוט לשכוח אותו. ואם רוצים, אפ' ללמוד לעילוי נשמתו. - עדיין!!! קרוביו צריכים ללבוש לבנים ולעשות סעודה - ולשמוח ב-"באבוד רשעים רנה" - שכאמור, נאמר כל יהודים.

כל טוב ושבוע טוב.
ושנזכה לראות ולשמוע ולקרוא - ושנתבשר
בבשורות טובות ישועות ונקמות.
{מכאן אנחנו למדים שהצימחונות זה חארטה - כי "נתבשר"...}

מה זה צריך להיות?
פטפוטים מפגרים של אדם שלא יודע מי זה היה דויד המלך.
לך ללמוד עוד קצת ואז תדבר!

מה זה:"הקפצפצה"?

סביב העשר שנים אחורה.