כל פעם שאנחנו הולכות הרבה בנות לאיזשהו מקום, אפילו בי-ם. וכהרגלנו בקודש צורחות ומתלהבות כולם אומרים לי: "זה ממש חילול ה'".
אני שונאת את צמד המילים האלו!, חילול ה', זה חילול ה' שאנחנו מתנהגים יפה מידי.

אבל אני חושבת שלעניין היחודיות בבגדים זה מאוד חשוב- חוצמיזה שללבוש צנוע זה לא בשביל להיראות מיוחד, אלא בגלל צניעות, חוצמיזה שאני מאוד גאה בדתיותי, וזו דרך להגיד את זה.

זה גם עניין של צניעות?

אני גם גאה בדתיותי, ותכל'ס זה גם ממש מחמיא שמצפים ממנו להתנהגות יותר מכובדת, אבל בפועל זה ממש מעיק שכל הזמן אני כאדם פרטי צריכה לדאוג להתנהגות שלי רק בגלל שאני מייצגת ציבור שלם.אני רוצה להתנהג כך רק בגלל שאני בנאדם ולא בגלל שאני מייצגת משהו.

ומכנסיים יכולות להיות הרבה יותר צנועות מחצאית...

ציבור את מייצגת את התורה ואת הדרך שלה. כן, אם את החרת להיות דתיה אז זה אוצר שאת הולכת עם הדרך של התורה ולכן זה מחייב. כמו שאם תראי חרדי מקלל או חילוני ברור שיותר תזדעזעי מהחרדי, כי הוא חרדי. להפך, בגלל תחושת האחריות והדוגמא האישית שאני יודעת שאני צרחכה לתת אני יותר שלמה עם זה, להראות לכולם מה הדרך האמיתית והנכונה!

שאמרנו שמכנסיי'ם יותר צנועות החצאים..?! זה לא נכון!!! ברוב המקרים..!
תלוי מאוד באיזה חצאיות אנחנו לובשות ולמה בגלל זה לדעתנו מכנסיי'ם יותר צנועות..!

חוצמזה מה אכפת לך גם ליי'צג ציבור שלם שב"ה אני מקווה שמיי'צגים אותו בכבוד!! אז את גם מיי'צגת אדם טוב וגם ציבור איכותי למה לא?!

איפה את רואה בזה חילול ה'..?!

נכון,את צודקת שזה צמד מילים די מעיק לפעמים אבל אולי דווקא בגלל זה שאנחנו יודעים שיש לו משמעות!! ושלא סתם זה מפריע לנו כי כנראה אנחנו באמת לא מתנהגים כראוי..

"כהרגלנו בקודש צורחות ומתלהבות כמו כולם..." -זה לא כ"כ הדבר שצריך להיות "הרגלכן בקודש..." זה באמת (!) לא צנוע ללכת חבורת בנות ולצרוח באמצע הרחוב וכל העולם מסתכל..!!

"כל כבודה בת מלך פנימה" אומר משהו?!

ואני חושב שזה מאוד טוב.
זוהי מטרתינו בעולם, לקדש את שמו יתברך.
וגם אם זה לפעמים דורש קצת הקרבה. או אי נוחיות וכד'.

במחצית המאה ה-19 היהודים באירופה קיבלו שיוויון זכויות(אמנסיפציה),ובעקבות כך,הם יכלו להשתלב במקומות עבודה,לקבל השכלה כללית וכו'....וכך בעצם נפתח הפתח להשתלבות מלאה בחברה הכללית,מכיוון שקומץ יהודים הגיע למסקנה שעל מנת שבאמת הם יתקבלו ע"י שאר האזרחים,ותיפסק האפליה הם צריכים גם להשתלב מבחינה דתית,כדי שהיהדות לא תעמוד כחיץ בינם לבין השיוויון הנכסף....

כך החלה הרפורמה(תיקונים בדת):
יהודים החלו לתקן את דתם על מנת שתתאים לרוח התקופה וכדי שהם לא יבלטו בין הגויים.
לכן הם שינו את הלבוש המסורתי,את המנהגים ובעצם כל דבר שיזהה אותם עם היהדות....

וזו רעה חולה!!

מכיוון שהיהודי לא צריך לרדת לרוח העם,אלא העם צריך להעלות את עצמו מעלה מעלה,לכן,כתשובה לשאלתך,בזה שאנחנו מתלבשים אחרת אנחנו להיפך,נבדלים מכל אותם החילונים,ואנו משמשים אור לכל אותם אלה שלא הולכים בדרך התורה....

מצטערת שזה היה ארוך וטרחני,פשוט הייתי צריכה קצת היסטוריה להעברת המסר...

לבין יהודים..

איפה שההלכה מחייבת - לגיטימי (חצאית, כיפה ושות') אבל מעבר לזה אני לא רואה בזה עניין גדול.


זה בניגוד לגויים, ששם יש עניין של לא להיטמע.

פיצול אישיות!

את צריכה לשים לב להיתנהגות שלך לא ביגלל החצאית שאת לובשת אלא מפני שכך מורה לנו האל.

זה נורא מרגיז שמקטלגים ישר עפ"י לבוש וכו' והרבה פעמים שופטים רק לפי מראה ולא תמיד האנשים מכבדים את הבגדים שהם לובשים.
אני יסביר את זה,
נכון שתראי בחורה שלובשת מכנסים וגופיה ישר תגידי היא חילונית
או אם תראי אדם שלובש חליפה שחורה ושטריימל יש ר תגידי הוא חרדי למה?!
כי זה מה שבגדים משדרים!
עכשיו כשאת משייכת אדם למגזר את גם מצפה שהוא יתנהג בהתאם וכשהאדם חורג ממנהגו כולם נועצים בו עיניים כי זה נוגד את המחשבה, סטיגמה, ציפיה . מאותו בנאדם.
אני יודעת שלפעמים זה מעיק אבל תחשבו על זה . אנחנו מייצגים מגזר שלם ואם אנחנו "נתנהג יפה" יכדו אותנו ויעריכו ואם ח"ו לא... אז זה באמת יהיה עצוב, כי יש לנו משימה על הכתפים ואנחנו צריכים להיות גאים שאנחנו מייצגים את דרך התורה, את הציבור הדתי , שאנחנו מציגים אידאלים גדולים...
מקווה שעזרתי לך...

אני לא אוהבת את העובדה הזו שאני מייצגת ציבור שלם ובכלל חורה לי מאוד שאנשים מהציבור שלנו עצמו באים מתוך גישה שאנחנו צריכים לעשות קידוש ה' ולהראות את דרך התורה ברבים...

כן, לקדש שם שמיים זה חלק מהתורה ומהדרך שלה!!!

הרבה מעינינינו בעולם זה גידול וקידוש שמו יתברך. לכך באנו לכאן, לא להנות.

אל תסקלו אותי....

זה לא התחום החזק שלי.
(אם תשאלי אותי משהו על מחשב, אולי נוכל לענות. חח)
אבל מה שמפריע לך בעצם זה למה זה תפקידנו. נכון?
ואל תדאגי, לא נסקול אותך, כי כאן המוות הוא בחנק.

בס"ד
הגדרת מצויין את מה שאני חושבת, יישר כח!
ליאת.

בס"ד
יישר כח!
ליאת.

אני רוצה להתנהג כמו שצריך וראוי להתנהג מעצם היותי אדם! לא בגלל שמישהו מצווה זאת עליי!

זה הקב"ה!! מלך מלכי המלכים!!!

נסחפת קצת עם העניי'ן...

בס"ד
מסכימה עם שירלוש, יישר כח על האומץ,
ליאת.

מי קובע זאת? את? כולנו יודעים לאן מגיעים כאשר אנו מחליטים כיצד להתנהג. מרוב "מוסריות" אנחנו הורגים את עצמנו.

אבל קרה שהרגשתי ככה.. ברור..
כי אתה שונה בנוף..
אבל פעם אישה אחת בכותל ניגשה לאחת האחיות שלי, שהלכה עם חולצה גזורה, והיא העירה לאחותי- מה זה? ככה בת דתיה מתלבשת? רואים <טיפה> את הצאור?

בגלל שמצפים ממני לכ"כ הרבה אני שיא השמחה בסמלים האלה.

לא יודעת מה איתך אני אישית לא הייתי רוצה להשתייך לציבור שלא מצפים ממנו,שהכל שמה על הפנים
כי אני יודעת שזה לא אני

אצלי זה ממש משמח
וכל פעם מחדד לי את דרכי והתנהגותי
נכון שזה לא קל,כי צריך לעמוד בציפיות כל הזמן
אבל אם אמרו לך שלהיות דתי זה קל אז עבדו עלייך.
אבל אם אמרו לך שזה שווה את זה
אז הם צדקו!

ולהדגים-
אז יש תמיד את ההורים האלה שמצפים ממך לציונים הכי טובים
ושהבת תיהיה מינימום דוקטור
ומן הסתם שהציפיה בבת היא כי מכירים ביכולת הגבוהה של הבת
ולפעמים זה משגע כי אתה מקבל 80 וזה לא מספק אותם.
אבל אתה מבין שכדי להצליח צריך להשקיע וצריך לעבוד קשה
ובסוף זה באמת שווה את זה.

בס"ד
ב"הצלחה בהכל,
ליאת.

בס"ד
כל הכבוד על הבעת הדעה החכמה והצודקת,
ליאת.

זה קרה לי אתמול.
יש לי אחות קטנה שאני ממש אוהבת!! אני ממש משקיעה בה. אני משחקת איתה (היא ממש ממי כל אחת היתה רוצה אחות כזאת) אני מסרקת אותה יפה כל יום לגן אני ממש אוהבת אותה .
קיצור היתה לה יומולדת וחסכתי כסף כדי לקנות לה מתנה שהיא ממש רוצה ומשגעת לכולם את השכל, היא רוצה את הבובה של "דורה" .
הבובה עולה כסף (לא מעט) וקניתי לה אותה מהכסף שאני מרווחה בעמל רב מהביביסיטר.
טוב, הגיע היומולדת שלה (לפני יומים).
הבאתי לה את הבובה והיא כולה מאושרת סופסוף יש לה את הבובה של דורה!!!
יום למחרת. היא נכנסה לחדר שלי בלאגנה אותו שברה לי מלא מלא דברים יפים שהיו לי על המדף הפכה לי את החדר ל"אוהל"!!!(ככה היא אמרה לאמא שלי) ואני ממש מסודרת וכל החדר מבולגן ומלוכלך! (הם הביאו בוץ כדי לעשות כדורי שוקלד עלק שיהיה להם מה לאכול בתוך האוהל! ובמרכז החדר היפה שלי לשעבר. שוכבת לה הבובה של דורה מלוכלכת ומגעילה ואני רואה אתאחותי דורכת עליה בלי "להניד עפעף ."
אני עוד שניה צועקת עליה מה את עושה?! ...
אני לא אכתוב את מה שעשיתי לה בסוף
אני ממש רוצה לדעת מה היתם עושים במקומי...

אין לי מושג מה היי'תי עושה אבל אני רק יכולה לומר לך שזה כ"כ ניסיון!!!!! שאחרי כל מה שהשקעת בה ה' כאילו גרם לה לעשות את כל זה כדי לבדוק את התגובה שלך כי המעשה שלה באמת היה' קיצוני...!

איפה ההורים שלך היו?!
מה באמת עשית לה בסוף..?!

לא יודע אם הייתי עומד בזה.
ואם כן הצלחת, אז את גיבורה! במלא מובן המילה. (איזהו גיבור? הכובש את יצרו.) אבל אני לא אתפלא אם התעצבנת עליה, צעקת, ואולי אפילו הרבצת.

אבל זה כי אח שלי הקטן לא יותר מדי מתוק....(רק מדי פעם)

אבל בטוח לא מרביצה.

שכשהם עצבניים, זה הרבצה.

מ"מ לצרוח.. להתעצבן.. אבל להרביץ?

מה לעשות? יש אנשים שלו מצליחים לשלוט על עצמם כשהם כועסים, או שהם מצליחים, אבל בכל זאת מרביצים, כי חושבים שזה יעזור...

כי, כשאח שלי מרביץ <או יותר נכון- הרביץ בעבר. היום כבר כמעט לא>, אז הדרך ההתגוננות- להחזיר לו!!

ובקשר להיתעצבנות- אצלי זה או בצעקות שאחרי שניה נגמרות, או בעכס ועצבות שנימשכים שעות מבפנים..

זה כי הוא לא מצליח לשלוט בעצמו.

לאו דווקא פיזית. יש מילולית, שזה לפעמים הרבה יותר גרוע..

לוקחת לה אותה

לא בקטע רע אלא בקטע חינוכי
היא רצתה את הבובה אבל כשהיא קיבלה אותה היא לא שמרה עליה
אז הייתי לוקחת לה ומראה לה שכשרוצים משהו צריך לשמור עליו
אחרת הוא איננו.

ויגיע השלב שהיא תרצה אותו חזרה
ובשלב הזה תשבי לשיחת אחות
ותסבירי לה למה לקחת לה
ושאת מחזירה לה בתנאי שהיא שומרת על דורה
ומלבישה אותה ומקלחת אותה.
(תעשי את זה בחמידות זה רק מוסיף)

השלב האחרון הכי חשוב
זה עיקר החינוך
ונכון שאת לא האמא ואולי זה גם לא תפקידך
אבל את האחות את הדוג' ואת צריכה לעשות את זה במאה אחוז
אפילו לא ב99 אחוז.
לענ"ד בחינוך אין דבר כזה 99 אחוז רק מאה אחוז.
כי זה כל הילד.
וגם לך יש תפקיד בזה בתור אחותה הגדולה.

בהצלחה.

לק"י.

זה לא בדיוק קשור.. אבל גם...

זה הי'ה יום שישי אחד.. והאוטובס הי'ה די'י מלא אנשים..

קיצור איזה ילדה מתיכון דתי שיש איפה שאני גרה התחילה לעשות שטויות.. אני לא זוכרת בדיוק מה.. אבל נראה לי התחילה לכתוב על דפנות האוטובוס ועוד כל מיני דברים לא בדיוק נחמדים...

ואז איזה מישהי מבוגרת מסתכלת עלי'י ואומרת לי... "נו.. תגידי לה שתפסיק... את חברה שלה..."
ואני מסתכלת עלי'ה ואומרת "אני לא חברה שלה.."
והיא אומרת לי "את לומדת איתה.. את מכירה אותה.."
ואני מחזירה "לא.. אני לא.." [אני לומדת באולפנא..]
ואז היא התחילה לצעוק עלי'י " ככה את משקרת.. זה לא יפה... תתבי'ישי לך..."

ובמה בסה"כ אני אשמה?! בזה שגם אני לובשת חצאית וגם היא...?!?!?
זה הי'ה מעצבן...
אבל אפילו לא עניתי לאישה הזאת...

עד כמה היא עשתה מעשה חמור וכו'.... - זה בהמשך.

למה לא הערת לילדה ובמקרה הרע היית מעבירה לך סדרת חינוך - - ??

גרפיטי באוטבוסים זה אחד הדברים המגעילים שקיימים בעולם!!


אגב, סתם "הלכה" שחבר קרוב אמר לי:

כתובת תרסיס גרפיטי כלשהו, שכתוב ברחוב עיר -
כל מה שכתוב באינטרנט -
זה נכון! ואל תשאלו. אני לא אפרש. אבל זה מה שחשוב - כל מה שכתוב זה נכון!! [...]

לק"י.

שהאישה היתה צריכה טיפה להאמין לי...

בד"כ אני לא מעבירה סדרת חינוך לאנשים באמצע האוטובוס...אלא אם כן זה מקרה ממש דחוף...
וחוצמיזה אני יודעת שהיא לא היתה שמה עלי'י כל כך...

וגם הילדה הזאת ירדה מהאוטובוס באמצע השיחה שלי עם האישה...

-ואני לא דנה האישה על מה שהיא עשתה.. אני סולחת... אני קצת מצליחה להבין אותה...
אבל בכ"ז... מה בגלל שלשתינו יש חצאיות-אז אנחנו חברות/מכירות ?!?! [קצת הזוי.. לא?!]

[אחד הדברים הממש לא מובנים שלך...]

זוכרים את מה שאחותי הקטנה עשתה?!
טוב אז למעשה המקרה הזה לא קרה בכלל! (הלם?! כן כן אני יודעת אבל יש איזו פואנטה שעומדת מאחורי זה...)

שובל אור היקרה. בקשר למה שכתבת.

זה היה משל . ככה זה עמ"י והקב"ה.
הקב"ה משקיע בנו, נתן לנו, נשמה נתן לנו אוכל, מים ,שמש, ירח , חברים , חברות, אבא, אמא והרשימה עוד ארוכה....
ומה תגובת עמ"י?!
תסתכלי היום מה קורה בחוץ, תסתכלי על עמ"י לא בתקופות הזוהר לאורך ההיסטוריה. ע"ז , גילוי עריות ושפיכות דמים. וזה בדיוק מה שקורה היום.
בדיוק אחותי הקטנה שדרכה על הבובה של 'דורה' ושכחה שקינתי אותה מהכסף של הביביסיטר.
הקב"ה אוהב אותנו כ"כ. הוא נתן לנו הרבה צ'אנסים הוא לא מיהר להגלות אותנו מא"י הוא תמיד נתן לאדם הזדמניות לחזור בתשובה.
מה שהקב"ה מבקש מאיתנו זה להיות יהודים טובים זה הכל. נכון זה קשה זה באמת קשה לשמור על תרי"ג מצוות וזה קשה לייצג ציבור שלם ששומר מצוות. וזה קשה לחשוב פעמיים לפני שמוצאים מילה מהפה!!! זה קשה! צודקת! אבל אסור לנו לשכוח מה ה' נתן ומה הוא נותן וגם בעז"ה הוא יתן.
זה תפקידנו בעולם! להיות אור לגויים לא רק להחזיר את עצמינו ואת אחינו בתשובה. להפיץ את שם ה' בעולם שכולם ידעו "שביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
זה קשה אבל צריך לקבל את זה באהבה ולזכור שזה לטובתינו ! תמיד לטובתינו.
מקווה שעזרתי לך... יומטוב.

יישר כוח!

אחלה מסר... נקווה שנפנים.

סביב העשר שנים אחורה.