כשאת בתוך נסיון לא קל להבין מה הקב"ה רוצה כי את עכשיו בתוך "הזבל" בתוך ההרגשות הרעות והדיכאון אך בעז"ה אחרי שהנסיון עובר מתחילים להבין מה הקב"ה ניסה לרמוז ולאותת.
העולם מתנהל בצורה כזו כיוון שאנו נמצאים במציאות ירודה מבחינה רוחנית, המציאות עוד לא מסוגלת לקבל את הנבואה ואת הידיעה הברורה. בארץ ישראל במיוחד זה ככה, כדי שנהיה תלויים ברבש"ע ונבין שבלעדיו אנחנו לא יכולים...
נראה לי שאפשר להמשיל את המציאות שלנו לזוגיות. בהתחלה, בתקופת האירוסין הזוג "מרחף", מלא אהבה ואחוה, אחרי שנוחתים מה"שבע ברכות" פתאום צצים קשיים, מריבות וכו'. נכון, גם לפני החתונה היו קשיים אך הם היו זניחים לעומת ה"ריחוף" שהזוג היה שרוי בו.
ואז אנחנו לא מבינים לאן נעלמה האהבה, מה קורה פה? כן, כאן מתחילה העבודה. יש המון קטעים יפים של רומנטיות אך גם המון קטעים של קשיים. וזאת עבודתו של הזוג עד שהוא מגיעה לדרגות גבוהות של קשר וכל שנה של עמל תורמת לקשר להיות יותר מושלם. כך זו המציאות אצלנו ממעמד הר סיני מ"האהבה הגדולה" במדבר שם היה לנו הכל, והיה לנו קשר ישיר עם רבש"ע. עד שנכנסו לארץ וכאן מתחילה העבודה עד שבעז"ה נגיע לביהמ"ק השלישי.

מקווה שקצת עזרתי לך ולא "נפחתי" לך ת'ראש.

ומה עם כל החיים שלי שאני יחייה אני יחיה ככה?????? ואם חתן ןכלה הם שניהם נוחרים שהם רוצים להיתחתן...אני לא ברחתי לחיות ובטח שלא ברחתי ליסבול ככה ...... וחתן וכלה זה שני בני אדם שווים..... אצל בן אדם וה' זה לא ככה.. הוא לא בנאדם הוא יכול לעשות הכול... וזה לא שחתן וכלה רוצים לריב .. זה פשוט ככה יוצא אבל ה' יכול לסדר ת'כול טוב מאוד בלי" לריב אתי".....

את כולנו הקב"ה הוריד לעולם הזה בלי לשאול ואם הוא הוריד אותנו לכאן סימן שיש לנו את הכוחות להתמודד. לא תמיד קל לנו לראות את זה ובד"כ אנחנו לא מבינים מה הוא רוצה מאיתנו. אז אולי כדאי שנלמד קצת אמונה כדי שיהיה לנו יותר קל לחיות בעולם כ"כ מורכב ומסובך.ונוכל לראות את החיים קצת יותר יפים ממה שהם נראים לנו עכשיו.
וגם אם לא יוצאים מהנסיון הזה צריך ללמוד להתמודד איתו וכמו הדוגמא על הנחירות אז אפשר לפתור את זה בשני דרכים: לשים אטמים באוזניים או ללכת למצוא פתרון רפואי שבוודאי יעלה כסף...

אם לאדם היה כל הזמן טוב הוא לא היה יודע שטוב לו כי אף פעם לא היה לו רע,למשל מי שאף פעם לא נפצע לא מודה שהוא שלםאבל מי שנפצע והתרפא יודע להעריך את המתנה שניתנה לו.

אם כל אדם,לא משנה מה הוא עושה היה נכנס לגן עדן,היו אנשים שלא היה אכפת להם לעשות מעשים רעים...

הורג אנשים ..... נגיד אנשים מתים ממחלה או בתעונת דרכים... אז אין להם היזדמנות ביכלל להעריך ת'טוב... ה' עושה להם רע ואז הם מתים מזה .... וחוצמזה שגם אם אפשר להיתגבר על זה עדיין ה' יכול לעשות בדיוק מה שבא לו!!! לא כמו בנאדם... אז למה הוא היה צריך לעשות את זה ככה שרק אחאי הרע אפשר להעריך????ומה אכפת לי אם יש לי ת'כוחות להיתמודד?? מה אם אני לא רוצה כל החיים שלי לחיות ככה " ולהיתמודד" אם זה??? סליחה שאני ככה אומרת את זה אבל נישמע קצת מוזר שה' שיכול לעשות הכל וגם אוהב אותנו מאוד -יעשה לנו עולם שכה רע ודפוק...ואני חושבת שזה טיפשי להגיד:טוב אני לא יודעת מה ה' רוצה ממני אז אני פשוט יקבל את כל מה שהוא עושה ואני יגיד שזה לטובה.. כי ככה עמוק בלב לא באמת מאמינים ולא באמת מבינים... ואני לא רוצה את זה... אני רוצה לאהוב את ה' הכי שאפשר ולהאמין בו באמת.... אבל כ"כ קשה לי עכשו.... ואני פשוט רוצה הסבר הגיוני ....כי מפחיד אותי שאני חושבת ככה.... ואני לא רוצה שיהיו לי את כל ההרגשות שיש לי עכשו....

איזה עולם יפה!עצים מרשרשים ברוח,עננים בשמיים,אור נעים בבית...איזה יופי!.צריך להשתדל תמיד לראות את הצד הטוב,נכון,יש גם דברים רעים,אבל צריך לקחת ת'דברים בפרופורציות,וגם אם הרע עוטף,חובק,שוטף,צריך לדעת מלראות את הטוב ואת המטרה בחיים,ולהמשיך ללכת,קדימה!

ה' רוצה שנשיג את הייעוד שלנו בכוחות עצמנו,ה' יכול לתת לנו כל דבר אבל את ההרגשה שעשינו משו בעצמנו,שאנחנו הזזנו פה משו בעולם.אנחנו צריכים להשיג לבד,זה קשה,אבל זה מה יש.
=======================
מי שמת,אנחנו לא יודעים מה קורה לו עכשיו..אולי יותר טוב לו?

והכל היה מיסתדר אם ה' היה בנאדם .. וה' ביכלל היה יכול לעשות שאנחנו לא נרגיש שאנחנו רוצים להזיז משהו בעולם הזה....... הוא זה שברא ת'עולם ועשה אותו כמו שהוא עכשו! וזה סתם ניראה לי לא הגיוני שהוא עשה ת'עולם הזה כ"כ דפוק ... אנחנו הילדים שלו... למה הוא חייב לעשות לנו קשה!???למה הוא רוצה שניסבול?

כן,קשה,לא קל,אבל הכל משוקלל בחישוב הסופי,גם הסבל ואיך אנחנו מתמודדים איתו.
באמת השאלה על למה יש כ"כ הרבה רע ולה דווקא לטובים קורה רעות היא המובילה את האדם להסקה שהעולם הזה הוא לא 'השורה התחתונה' קיים גם עולם הבא בו כל אחד יקבל את גמולו,בו האדם יחשוב שהיה עדיף לו לסבול בעולם הזה עוד קצת כדי לקבל את ה'תשלום' שם(למרות שברור שעדיף לעשות הכל מאהבה ולא מהסתכלות של: "מכיוון שאני ארוויח מזה,אני אעשה את זה",הגישה הנכונה היא:"אני צריך לעשות את הנכון,גם אם אני אפסיד מכך").

בעולם..... אבל ה' זה הוא זה שברא את העולם ... הוא ברא כל דבר בעולם הזה... אז למה הוא חייב לעשות שניסבול בכלל ???? למה הוא היה חייב לעשות ת'רע??? יש לו ת'כוחות לעשות עולם יפה בלי רע ..אבל הוא בחר לעשות עולם שכזה דפוק שכולו שחור ומעגיל ולהגיד לנו שאנחנו חייבים למצא ת'טוב שבזה!! למה?????????????? למה הוא רוצה שאני יסבול אם הוא כ"כ אוהב אותי?? ולמה הוא לא מקשיב לתפילות שלי????? מה הוא רוצה ממני???? וזה לא הגיוני שעכשו הוא רוצה שאני יאמין בו ויאמין שהוא אוהב אותי ושכל מה שהוא עושה לטובה אחרי שהוא עושה לי כ"כ הרבה רע...

אוקי,מה אני יכול להוסיף.....זה מה יש ועם זה צריך להסתדר בצורה הטובה ביותר,לא משנה למה ואיך,מכיוון שאנחנו לא יכולים לעצור את הסבל לא משנה למה יש אותו,אנחנו צריכים להסתדר איתו,אולי זה לא צודק ולא הוגן אבל ככה זה,ועדיף לנו במקום להיות מרירים ולהתלונן להסתכל על מה שיש בצורה טובה.

וזה גם תירוץ...

ואם כבר אני אשאל אותך שאלה:
ה' הרי מושלם ולא יכול לטעות,אז איך הוא יכול להעניש אותנו כשהוא יצר אותנו עם היכולת לטעות?

רק צריך לדעת כמה דברים חשובים:

א. ה' אוהב אותנו מאוד, לכן הוא שלח אותנו לשליחות מאוד חשובה: לרדת לעולם הזה, העולם הכי "דפוק" וחשוך, ולהאיר אותו. לעשות בו בית לה'.

ב. הנסיונות הם חלק מהעניין. כשאדם מתגבר עליהם, הוא מתרומם הרבה יותר, הוא מאיר את עצמו ואת העולם. נסיון הוא מלשון נס והתנוססות, כלומר גובה.
אנחנו אכן מבקשים ונמשיך לבקש, שהקב"ה לא יביא אותנו לידי נסיון. אבל כשהוא ישנו כבר, אפשר לשמוח שיש לך את הזכות וההזדמנות לעבור אותו ולקדם את השליחות. ויש לך את הכוח! ה' לא נותן ניסיון בלי כוח בצידו.

ג. אין רע אמיתי. בעצם הכל טוב. שוב, אנחנו מעדיפים את הטוב הגלוי, ומבקשים את הטוב הגלוי, אבל גם כאן, לאחרי שכבר קיבלנו אותו בצורה כזו יש לשמוח, מאחר שהוא טוב הרבה יותר נעלה.

טוב, בקיצור, אין לי כוח להאריך וגם לך בטח אין כח לקרוא, אז הסיכום הוא כזה:
את כל החשבונות של ה' אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת. יש פתגם האומר, אילו ידעתיו, הייתיו. אם התכניות של ה' היו באותה הרמה של השכל שלנו, אז למה לא נהיה גם אנו כמוהו, ננהיג בעצמינו איזה עולם?

מה שאנחנו כן יודעים הוא, שה' אוהב אותנו, מאוד מאוד. אנחנו הבנים שלו. ולא קשה להבחין כמה אנחנו עטופים בהשגחה פרטית, כמה טוב כן יש בעולם. חשבון פשוט הוא, שגם הדברים הקשים הם בעצם טוב, שאנחנו לא יודעים למה הוא טוב. אבל אנחנו נדע בקרוב.

לא, לא צריך לחכות לאחרי 120 בשביל זה. הגאולה תיכף באה, ואז הכל יתברר.

סדברים שאתה אומר הם נכונים מאוד.. ואני יודעת את כל זה אבל השאלה שלי היא למה??? למה הוא חיב בכלל לעשות דברים רעים??? הרי ה' ברא ת'כל והוא זה שהחליט איך העולם הזה יסתדר ... אז כשהוא ברא ת'עולם הוא היה יכול לעשות עולם אחר ... בלי הרע..ואם הוא כ"כ אוהב אותנו למה הוא לא עשה את זה?????

דבר ראשון, בקיצור, אם הכל היה טוב בעולם, והיה זורם על מי מנוחות, מי היה זוכר בכלל שיש אלוקים? אנשים היו חושבים שזה טבע העולם, בגלל שאנו אנשים מוכשרים ולא בגלל מעשים טובים.

דבר שני ועיקרי: אם הכל היה טוב, אז זה בכלל לא חוכמה, כל העניין של העולם הזה בכלל כבר היה מיותר.
כל הכוונה כאן היתה, שאנו בני המלך נלך למקום חשוך דווקא, עולם שרע בו והרשעים גוברים, ונלחם את מלמחת הטוב והקדושה. שנתגבר על הקשיים והצרות שמנסים להפריע לנו, ולהתקדם הלאה.
מה שאין את כל זה בעולמות העליונים. רק כאן. ולכן נשלחנו לכאן.

התכלית היא כמובן, שנחזור תיכף מהמלחמה עטורי נצחון, כלומר שיגיע השלב שבו העולם כן יהיה טוב, כן יהיה מושלם ולא יהיו בו עוד צרות. העולם שאחרי הגאולה. (אל דאגה, גאולה היא לא מילה שתמיד תשאר עתיד רחוק... זה לכל הדעות כבר בגדר העתיד הקרוב מאוד).
ואז כולם יכירו ויראו בגלוי שהטוב מגיע מה', מהקדושה. כי העולם כבר לא יהיה חשוך בכלל, הכל יאיר.

הנקודה היא רק, שכל זה יעשה דווקא על ידינו. זהו החידוש, לזה הקב"ה חשק כשהוא שלח אותנו לכאן. אם לא כן - לא היה טעם לבריאת העולם הזה בכלל.
אני מקווה שכוונתי הובנה פחות או יותר

תפתחי את דרך ה' לרמח"ל ותסתכלי שמה-הוא מסביר שם הכל.
ובקצרה:ה' הוא הטוב,ומדרך הטוב להיטיב-ה' ברא אותנו לכבודו כדי שנקדש את שמו בעולם.אנחנו העם הנבחר ז"א:עם ה'.הקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שהוא יודע שהוא לא יכול לעמוד בו והוא מקיש רק על הקנקן המלא ולא על הריק(קרי:הרשעים).הקב"ה רוצה לבחון את מידת נאמנותנו לו ואת זה עושים רק באמצעות ניסיון.כמו שמהנדס של גשרים ומבנים חייב להעמיד את הגשר או המבנה בעומס כדי לראות אם היוא יקרוס או לא-ולעיניננו:הקב"ה רוצה לראות האם אמונתך בו היא חזקה או שזה סתם דיבורים והצהרות של:אני מאמין בה' וכו'.
תתחזקי ותעייני שם.
כל טוב!

אני כבר לא יכולה.... אני לא יודעת מה לעשות יש לי כ"כ הרבה שאלות. ואפאחד לא יכול לעזור לי ...פשוט אני מרגישה שכאילו שכשאני אומרת ת'בעיות שלי לאנשים אני פשוט גורמת להם לראות דברים רעים בקב"ה שלא ראו קודם ואז זה כאילו באשמתי.ץ ואני גם לא מבינה מה אני רוצה מעצמי... מצד אחד ... אני קצת כועסת על הקב"ה... בראמת ...כי תכלס על מי אנחנו עובדים... ה' היה יכול לעשות עולם יפה בלי הרע.. או בלי מה שנראה לנו רע.. הוא היה יכול ליצור ת'אדם בצורה שלא צריך ניסיונות ומשברים כדי להתקרב אילו. וחוצמזה מה העניין ?? למה הוא בכלל החליט שאנחנו הבני אדם צריכים להיות קיימים??? זה כאילו משחק שלו. וכף לו לראות איך אנשים מגיבים למה שהוא עושה להם. לפחות ככה זה נראה. ואני גם מרגישה שה' שונא אותי!!!! אין לי חשק להתפלל כבר מלא זמן.. אין לי חשק. לשומדבר למה שיאהב אותי???הרי אני אמורה כל חחי רק לאהוב אותו ולהודות לו על שברא אותי למרות שאני לא מבינה למה.העולם הזה משובך מדי. אני לא מבינה בו כלום!!! למה אני צריכה להודות לה' על זה שהוא ברא ת'העולם המגעיל הזה ???? ואני יודעת שכולם אומרים שאנחנו לא רואים את המתונה השלמה ואנחנו לא יודעים שזה מה שהכי טוב אבל למה ה' לא עושה את זה שאנחנו כן נדע. ואם ה' יחליט . גם זה יהיה הכי טוב.
ואני פשוט לא מבינה כלום.אחותי הקטנה כזה אמרה לי" אני לא מבינה את האלוקים! למה הוא עושה לי רע.ואומר לי שזה טוב. אם זה טוב אז שייראה טוב ואם זה רע אז בלי שימציאו תירוצים על איך שזה טוב מה שהוא עושה! נמאס לי" ואין לי פשוט מה להגיד לה!!! ואני לא מבינה איך יכול להיות שהוא קיים והוא אוהב אותנו ואנחנו העם הנבחר שלו.
זה פשוט לא יכול להיות שכל הדסברים האלה נכונים!!!!!! ואני ניראה לי כבר לא ממש מאמינה בו!! מי אמר שהוא קיים?? מי אמר שהתורה בכלל מאת משה רבנו(אם בכלל היה כזה"אולי זה ספר שמישהו אחד המציא. והוא פשוט סיפר לכל הילדים שלו ת'סיפור"המשעשע "השה של מתן תורה.... ואז אנשים התחילו להאמין שזה באמת קרה!!1 מי אמר שזה בכלל נכון???
אני יודעת שאני רק יהדייה ודתייה בגלל שנולדתי ככה .. אם הייתי נולדת לתןך משפחה נגיד של נוצרים אז הייתי נוצרייה.. והייתי מאמינה שזה מה שנכון כי ככה חינכו אותי... אז זה נראה לי אותו דבר... אולי היהדות היא לא הדת הנכונה ובכלל אני רק דתייה בגלל שחינכו אותי שזה הדבר הנכון !! ואפעם לא ראיתי משהו אחר. וזה ממש מפחיד אותי ואני לא יודעת למה כמ אני לא בטוחה אם ה' בכלל קיים אז למה שיהיה אכפת לי??? אבל בכל זאת אכפת לי... ואני לא מפחדת כי אני חושבת שזו לא צורה ראוייה להתייחס לה'"בורא העולם".. אלה בגלל שאני מפחדת שאני אקבל עונש. אבל בעצם אמורים לעשות את המצוות לשמה ולא בגלל שמפחדים מעונש. וזה מפריע לי שאני רק עושה את המצוות כי אני מפחדת שאני אקבל עונש.
ועוד משו: אולי ה' מתעלם ממני בגלל שחללתי שבת או משו כזה חטא נוראי שמגיע לי כרת??

בספר "אור פנימי" של הרב ארז משה דורון.
הוא אומר שחובת האדם בעולם היא לסמוך על ה'. מה זה אומר לסמוך? להשען בצורה שאם הדבר שעליו סומכים יזוז או יעלם- אנחנו ניפול. ככה צריך לסמוך את עצמינו על ה'.

אבל אנחנו סומכים על כל מיני משענות אחרות- הכסף שלנו, המשפחה, החברים, האופי, היופי, השכל וכולי- כל אחד סומך ש"יהיה בסדר" בגלל הדברים האלה.
ואז ה' עושה איתנו חסד (כן, ככה הוא אומר!) ומזעזע קצת את המשענות שלנו. זה יכול להיות הפסד ממון, או פגיעה מצד חבר, או צרות במשפחה, או שפתאום מתברר שאנחנו בעצם לא כל כך חכמים (בחרי את המתאים לך...) בקיצור- הזעזוע של המשענות האלה גורם לנו לחזור ולהשען על ה'- וזו המטרה של הזעזוע.
(חסרות דוגמאות? האמהות שהיו עקרות, סיפורים אינסוף על אנשים שהתפללו והכל הסתדר- ה' רוצה שנסמוך עליו- ולכן מביא עלינו קשיים).
מקווה שזה היה קשור...
ובספר זה הרבה יותר מפורט ויפה.

צריך גם את השתדלותנו!! וחוצמזה שמאיפה מביאים הוכחות שכל הדברים האלה נכונים???? זה כל הדברים שאומרים תירוצים שיכולים להיות אבל לאפאחד אין שום הוכחות! ובעיקרון אתם אומרים את הדברים האלה(לפחות חלק מכם) בגלל שחינכו אותכם ככה.. כהה אמרו לכם ולא הספקתם יותר מדי לחשוב על זה..ושתבינו זה לא שאני מנסה להיוצ כופרת וזה (וזה מה שאני מרגישה) אבל אני פשוט יודעת שהמצב שעכשו הוא לא טוב והוא צריך להשתנות וזאת הדרך היחידה שאני אוכל לשנות אותו(לשאול שאלות כופרות) אני פשוט לא רוצה לעבוד את ה' כי ככה חינכו אותי ובגלל שנולדתי דתייה וזה... אי צריכה למצוא הוכחות שזה הדבר הנכון!! ואז אני אוכל באמת לעבוד אותו... אבל יש כ"כ הרבה דברים שאני לא מבינה! וחוצמזה :עוד שאלה: כולם אומרים שיש בעולם השגחה פרטית על היהודים...נכון? אז מה עם האנשים שיש להם השגחה פרטית אבל במקום שיצא משו טוב מזה יצא משו רע! נגיד שה' מכוון שיצאו לטיול ודווקא ביום הזה יש גנבים...
אלה אם כן זה היה בחירת האדם לצאת לטיול אבל וזה גם א"א להסביר
אם יש לאדם בחירה חופשית אז איך ה' מכוון את העולם?? ואם ה' כבר יודע מה הולך ליקרות בחיים שלנו אז מה הקטע שנחיה?? כבר קבעו מה יצא מזה! אז למה אני צריכה לסבול?

ויש כאן דבר ראשון את צורת ההסתכלות הכללית שלך על הבריאה והבורא. וחוץ מזה יש לך גם שאלות פרטיות למה ככה ולמה ככה.

ניסיתי לענות על רגל אחת מקודם, לא יודע אם קראת. אבל בכל מקרה, הדברים האלו גדולים מידי בשביל לקבל עליהם תשובה מתגובות קטנות בפורום. אלו דברים כללים של השקפה וחיים, שצריך ללמוד על זה ולשוחח עם רב או רבנית על זה.
אני באופן אישי הייתי ממליץ לך לפנות לכיוון של לימוד חסידות (חב"ד), ואז הרבה שאלות נעלמות ממילא, כי זה מאיר פתאום. זה מובן מאיליו פתאום.

אבל בכל אופן, מחוץ לכל זה, לא צריך הרבה הוכחות שזה הדבר הנכון. העולם לא יכול בשום צורה להתקיים בצורה כל כך מורכבת ומדוייקת לפרטי פרטים - לבד. ללא מנהיג תמידי.
ומה שלא מבינים... אנחנו צריכים לשמוח על מה שכן זכינו להבין עם השכל הקטנצ'יק שלנו. אלוקים כזה גדול ואנחנו כאלו קטנים. איך בדיוק את רוצה שנבין את כל הדרכים שבהם הוא מנהיג את העולם?

מספרים, שפעם נפגשו שלשה צדיקים. אחד אמר, אם הייתי מקבל לידי את ההנהגה של העולם, הייתי עושה שלא יהיו עניים ולא יהיה סבל. השני אמר, אם אני הייתי מנהיג את העולם הייתי עושה שלא יהיה רוע ונסיונות בעולם.
השלישי אמר, אם אני הייתי מנהיג את העולם, הייתי מנהיג אותו בדיוק כמו שה' מנהיג אותו עכשיו. כי בוודאי שה' מנהיג אותו בצורה הכי טובה שיכול להיות, רק אנחנו אלה שלא מבינים כאן.

אני מבין את השאלה, למה ה' לא עושה שנראה את הטוב. צודקת, אנחנו באמת מתפללים שלוש פעמים ביום שיהיה טוב גלוי. אבל צריך לזכור, שהעולם הזה כולו זמני וקטן, לא כל מה שאנחנו חושבים שטוב זה טוב. אנחנו כמו ילד קטן בלול, שחושב שהצעצועים שלו הם הדבר הכי חשוב בעולם. הוא פשוט לא יודע מה שההורים שלו יודעים שטוב בשבילו.
לפעמים כשהורה מונע מהילד שלו לאכול חומר לניקוי רצפות, הילד חושב - איזה אמא רעה. למה היא לא נותנת לי?
אבל הוא לא מבין שהיא זו שיודעת מה טוב בשבילו.

אותו הדבר כשאדם מציץ מחלון ורואה רופא מנתח מניף סכין וחותך אדם חי.. הוא יזעק - רוצח! אבל מי שמבין ברפואה יודע שהמנתח כעת עסוק להציל את חייו של המנותח.
אז למה את צריכה לסבול? בשביל שיהיה לך טוב. למה? לא יודע. ה' יודע יותר טוב מאיתנו.

אבל זה על קצה המזלג ועל רגל אחת. אני אנסה אולי להפנות אותך לאיזה רב מתאים שיענה לך יותר.

חשבתי שאתה הרב...

לומדת מהסבלנות שלך
כּנרת

אבל אני מניח שזו הייתה הלצה קטנה, לא?

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן