רק צריך לדעת כמה דברים חשובים:
א. ה' אוהב אותנו מאוד, לכן הוא שלח אותנו לשליחות מאוד חשובה: לרדת לעולם הזה, העולם הכי "דפוק" וחשוך, ולהאיר אותו. לעשות בו בית לה'.
ב. הנסיונות הם חלק מהעניין. כשאדם מתגבר עליהם, הוא מתרומם הרבה יותר, הוא מאיר את עצמו ואת העולם. נסיון הוא מלשון נס והתנוססות, כלומר גובה.
אנחנו אכן מבקשים ונמשיך לבקש, שהקב"ה לא יביא אותנו לידי נסיון. אבל כשהוא ישנו כבר, אפשר לשמוח שיש לך את הזכות וההזדמנות לעבור אותו ולקדם את השליחות. ויש לך את הכוח! ה' לא נותן ניסיון בלי כוח בצידו.
ג. אין רע אמיתי. בעצם הכל טוב. שוב, אנחנו מעדיפים את הטוב הגלוי, ומבקשים את הטוב הגלוי, אבל גם כאן, לאחרי שכבר קיבלנו אותו בצורה כזו יש לשמוח, מאחר שהוא טוב הרבה יותר נעלה.
טוב, בקיצור, אין לי כוח להאריך וגם לך בטח אין כח לקרוא, אז הסיכום הוא כזה:
את כל החשבונות של ה' אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת. יש פתגם האומר, אילו ידעתיו, הייתיו. אם התכניות של ה' היו באותה הרמה של השכל שלנו, אז למה לא נהיה גם אנו כמוהו, ננהיג בעצמינו איזה עולם?
מה שאנחנו כן יודעים הוא, שה' אוהב אותנו, מאוד מאוד. אנחנו הבנים שלו. ולא קשה להבחין כמה אנחנו עטופים בהשגחה פרטית, כמה טוב כן יש בעולם. חשבון פשוט הוא, שגם הדברים הקשים הם בעצם טוב, שאנחנו לא יודעים למה הוא טוב. אבל אנחנו נדע בקרוב.
לא, לא צריך לחכות לאחרי 120 בשביל זה. הגאולה תיכף באה, ואז הכל יתברר.