יש לי הרהור שאני סוחבת איתי כבר שנים רבות, וכמה פעמים כבר ניסיתי לפתור אותו עם חברות, אבל עדיין אני שוברת את הראש אם זה נכון או לא-

לדעתכם זה הגיוני שבנאדם מסוגל להרגיש/לנחש את מה שעמיתו מרגיש וחושב עליו?

אני אתן לכם דוגמאות מציאותיות: נגיד מישהי מסיבות כלשהן שממש לא ברורות לעין לא מסמפטת (לא בגלל איזה ריב או משהו בסגנון) את עמיתתה לעבודה נניח, אז הגיוני שאותה עמיתה מרגישה איכשהו- משהו כמו גלים סמויים כאלה, שהיא לא מסמפטת אותה, ואז שוב אותו מעגל- אותה ההיא שלא מסמפטת אותה מרגישה איכשהו -שוב הגלים הסמויים האלה- שאכן העמיתה מודעת לעובדה שיש לה איזה משהו נגדה..

עוד דוגמא: נניח בן מאוד מחבב מישהי כלשהי והוא ממש לא מראה לה את זה, הגיוני שהבת מרגישה את זה, הגיוני שהבן יודע שהיא מרגישה את זה?

פעם חשבתי שהפתרון לבעיה הסבוכה הזו הוא בעובדה הפשוטה שאנשים פשוט מקרינים אחד לשני את הרגשות הסמויים האלה, ולכן אותם אנשים בסופו של דבר חשים בזה, אבל מה אם אותם אנשים בקושי נמצאים באותה סביבה?

מה דעתכם? סליחה אם קצת העקתי עליכם עם משהו כבד ולא ברור שכזה..

בואו נחיה אותו

למה לדעתכם האם בחזית ולא האב?

גיטי קליינרמן: "מוישי הוא כבר הבן של עם ישראל" | ערוץ ７

גם עם הדר גולדין זה הרבה כך,

וגם עם שלושת הנערים הי"ד

זה חדש יחסית

עם נחשון וקסמן הי"ד זה היה האב בחזית

(למה זה גורם לי לחשוב שאני שוביניסטית?)

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?

כולם מדברים על "המצב" ועל זה "שנמאס".
אבל מה אנחנו מרגישים באוויר ולמה?

פודקאסט חדש, מרתק וויחודי ששווה להאזין לו.
והפעם על: "תנועת הבעד"

כל הפרטים, להאזנה>>

קניון, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>