בנושא כיבוש הארץ יש כמה נדבכים, ואין לי הקטן לא זמן ולא יכולת לכתוב כאן את כל ההגות.
כיבוש הארץ הלכה למעשה כבר נעשה בזמן יהושוע בן נון ומאז לפי ישנה חובה על כל יחיד ויחיד הן ביישוב עצמו והן במעשים הנלווים כגון טיהור העבודה הזרה ובניין המקדש.
לכן אין נפק"מ אם יש איזו יישות שבמקרה דנן נקראת "מדינה", הנפק"מ היא אם יד ישראל תקיפה או לא, וברגע שיש לך מליון וחצי יהודים שתו"מ על שרויין על אדמתם זה בהחלט אומר שיש יכולת לשמור על ערי ישראל ולהדוף את הגויים, בלי קשר לצורת השלטון. ולראיה, האיסור לא תחנם בעכו"מ קיים גם בזמה"ז לפי רוב הפוסקים. וכן נראה מסברת כרס כי מתן חניה לצבא שרובו נכרי יש בו איסור יותר ממתן חניה לצבא שחלקו מורכב מיהודים מחללי ברית.
בכל מקרה ההסתכלות שלנו היא על המטרה הסופית - מדינה המתנהלת לפי ההלכה היהודית, ועלינו לבחור את המציאות המקדמת אותנו למטרה. אם מדינה ערבית היתה מקדמת אותנו למהלך זה יותר ממדינה ציונית אפשר והיינו בוחרים במדינה ערבית. אבל מה לעשות ונראה שנסיגות ומסירות שטחים לבד מהאיסורים ההלכתיים החמורים שבפיקו"נ ובחנית נכרים מרחקת אותנו מהמטרה, ואחרי הכל המטרה היא תכלית הכל.