ב`ה בדקי בשאלת השבוע של בשבע לפני כחודש.

הבעיה היא שאת מפרנסת את האנטישמים, מעבר לכל העלויות המטורפות של כל הדבר הזה.

במחיר הזה (כ-1000$ - ~4200 ש"ח) אפשר לעשות דברים אחרים, הרבה יותר מועילים.

יש הרבה נימוקים בעד, יש גם רבים נגד. זה לא אחד מהם.

גם לי היתה ההתלבטות הזאת
בעיקר בגלל הבעיה ההלכתית...

אבל אני כולה שבוע אחרי החזרה מהמסע לפולין
ולא משנה מה יעשו בארץ,השואה המספרים המעשים
זה דברים לא נקלטים,6 מיליון אין לנו מושג מזה..
מיתות שונות כמה שאנחנו כביכול יודעים ושמענו ולמדנו
אנחנו לא מבינים באפסית מהי שואה.

ובימים הראשונים שעמדתי שמה ואמרו לי פה מתו מיליון פה מתו חצי מיליון בכלל לא הבנתי את זה...
לא עיכלתי,אבל אז את הולכת לתאי הגזים והרב צועק לך שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.
מה שאותם יהודים לא הצליחו לצעוק,לא הספיקו לצעוק,
אז ורק אז בחדר החנוק עם הכתמים הכחולים את מבינה מעט ממש מעט את הסבל שלהם,את ההרגשה האחרונה,אם לא מבינה אז מנסה לדמיין,את הולכת ורואה הר אפר גדול ענקי מנסה לעכל שזה אחים שלך,שזה מה שנשאר מהם,ולא הולך לך...אבל אז את רואה עצם ומבינה שזה אח שלך!!
את הולכת ורואה שערות קילו טון שערות!!!
את יכולה להגיד אני אלך ואדמיין שערות...אבל מה שזיעזע אותי זה הריח,את מריחה ריח נוראי...
את רואה בגדי תינוק,טליתות,ורק אז את מתחילה לעכל קצת...ממש קצת אבל מתחילה...

המסע הזה תורם המון!
הוא נותן לך פרופורציות לחיים,הערכה לחיים ולכל דבר שיש פה,
מעבר לזה ללכת במקום שהאחים שלנו הלכו עם דגל ישראל עם גאווה עם שירה יהודית זה נחמת הנרצחים.
לדעת שעם ישראל חי וקיים ובא לזכור אותם במקום הכי כואב שהיה להם.
ההזדהות איתם היא החשובה כאן,
את יכולה להסתכל על מה אני אפרנס את האנטישמים
אבל אם תביני רק אדם אחד שהיה שמה תנסי להכנס לראש שלו,לחשוב מה את היית מצפה מהעם שלך אחרי דבר כזה...
את תביני שכל הדברים מסביב הם שטות אחת גדולה
ומה שחשוב פה זה הזדהות עם בני עמי שנרצחו במקום הזה!

וחוץ מכספי המלונות לא מפרנסים אותם בכלום.
אוכל מביאים מהארץ,טיסה גם אם טסים באל על וגם אם בחברה שלהם יש הסכם שככה וככה הולך לאל על וככה וככה אליהם.
ובאמת אם תהיי שמה כשתחזרי תביני שזה כזה שולי.

מעבר לזה לא הייתי הופכת מדינה שלמה לאנטישמית.

ואם את תוהה אם אפשר לחוות את זה בארץ אז לא אי אפשר.
אפילו ההרגשה הקטנה שאת הולכת בארץ זרה,בארץ שהשפה לא שלך,שמסתכלים עלייך שונה אפילו רק זה מכאיב לך ואת מבינה את הסבל שאיך הסתכלו עליהם בזרות,בשוני.

טוב דעתי הובהרה.
ובאמת אחרי ניסיון קטן (כי אני בעצמי בשלבי עיכול)אני אומרת לך בפירוש שאין מסע יותר מוצלח מזה.
באמת אל תפספסי...

סביב העשר שנים אחורה.