היי אנשים (גם בנים וגם בנות) כנסו משהו בקשר לכיפהמיטל

טוב אז ככה... קודם כל אני חדשה כאן.. כאילו.. גלשתי פה הרבה אבל לא הגבתי כי רק עכשיו גיליתי איך נרשמים.. ...

אבל מה שרציתי לדבר עליו זה ככה...

אני בת 13 ולמדתי לסרוג כיפות לא מזמן.. שבוע לפני פסח בערך..

יש מישהו בשבט שלי שאני אוהבת אותו ורוצה לסרוג לו כיפה אבל אני לא יודעת איך נותנים כיפה למי שלא ביקש ולמי שלא חבר שלך...

אז בנות: מי שעשתה את זה והלך לה.. אז שבבקשב תכתוב איך ומה היא אמרה

ובנים: מי שנתנו לו בנות דומה לעניינן שלי שבבקשה יכתוב איך היא נתנה

 

יאללה תודה רבה לכם!! חח חולעלייכם

תחשבי בצורה יותר רציניתמשה
את בטוח שזה מה שאת רוצה? את מודעת למשמעות של "אוהבת אותו ורוצה לסרוג לו כיפה" (ורוצה אותו כחבר...)

נכון, את צעירה יחסית, אבל תתחילי לחשוב בצורה רצינית מה את רוצה בחיים שלך.
חבר עכשיו זה מתאים לך? רלוונטי?
את מודעת להשלכות של זה?


את רואה את זה כקשר זמני לשנה שנתיים (ואז אין עניין להתחיל את זה מלכתילה)? את באמת חושבת שזה יהיה רציני יותר?


אני לא שולל את הכיוון הזה על הסף, אבל לפני שאת עושה משהו שיכול להיות מאוד משמעותי בחיים שלך - תחשבי עליו היטב


משה.
משה תיכנסמיטל
לא קשר להיות חברה שלו.. אני אוהבת אותו לא מאוהבת בו או משו.. אני רוצה לסרוג לו כיפה בתור ידידה הבנת?
זה מה שהוא אמר..פלפלתי
גם ל"להיות ידידה" שלו יש השלכות.
ומשום מה נראה לי שזה השתוללות של הורמונים ולאו דווקא משהו מובנה ורציני.
כדאי לך לשים לב טוב טוב.
גם לשטויות יש השלכות.
את לא באמת יודעת לאן זה יגיעמשה
ולוותר על זה לא עולה כסף - אז אולי יותר חכם לוותר ?



(אם היית יותר גדולה בקצת שנים - יכול להיות שהייתי אומר לך תשובה הפוכה)
אם כל הכבוד..מיטל
תקשיבו אם כל הכבוד... אני בסך הכל שאלתיח איך נותנים כיפה.. כאילו מה אומרים או איך אומרים וכולי...

אני לא שאלתי אם להיות ידידה או להיות חברה ולתת כיפה זה לא במקום להציע חברות..

אני בסך הכל רציתי לדעת איך לתת!!

ובקשר לידידות או חברות זה ענייני ואם אני ירצה אני יפתח על זה דיון אבל לא פה!! פה מדברים על איך לתת כיפה!! בחיית!!
במחילה,חמסית
"פה מדברים על איך לתת כיפה"
חברה,
תורידי הילוך.
ומה שמנסים להגיד לך, אולי אין קטע שתתני לו בכלל את הכיפה?
חח איזה ;חפירות...הפחדתם את הילדהאיתן6
שמע, לפעמים חפירות זה בריאחמסית
שמע, לפעמים חפירות זה בריאחמסית
אולי באמת מנסים לאמר לי לא לתת אבל זאת בחירה שלימיטל
ואני.. כן.. כן.. מה לעשות.. בחרתי לתת!!!
אם זו בחירה שלך, אז תבחרי גם את הדרך לעשות את זהדובלה
אבל אם את שואלת לעיצות הגולשים, שמכירים את זה ומייעצים לך מנסיונם שעדיף לוותר, אז א"כ זו העיצה. לוותר.

ושימי לב, שעצם העובדה שאת כל-כך כל-כך רוצה דווקא כן לתת, מוכיח שזה לא ממש בדיוק "סתם" מחווה ידידותית בלי שום השלכות של חברות וכו'. זה נשמע מהלהיטות הזו שיש פה משהו קצת יותר מזה.

ולכן בדיוק יועצים לך כולם שעדיף לרדת מזה, בפרט בגיל שלך. אם את לא רוצה לשמוע לעצתם, בחירה שלך... אבל אל תצפי שאנשים יעזרו לך לעשות דבר שחושבים שלא כדאי לעשות.
אולי תפסיקו להגיד לה מה לעשות?ישי ויזנר
אני מסכים ב-1000% עם מה שאמרו פה אנשים (שזה ממש לא חכם מצידה), אבל היא שמעה והחליטה לעשות אחרת. לא יודע, אותי חינכו שצריך להציג לפני בן-אדם את כל הנימוקים, אבל אחרי שהוא מחליט- לעזור לו במה שהוא החליט. בסופו של דבר זה החיים שלה.

ולעצם העניין- אני לא מבין בכל זה כ"כ, אבל אולי פשוט תגשי ותציעי לו?
קצת הסברים יותר מפורטים -כנסו קראו ואז תגיבומיטל
כנראה לא הבנתם אותי נכון... נתחיל מההתחלה טוב?

אני בבני עקיבא, סניף מעורב ויש אצלינו גם אנשים עם חברים/חברות... אני למדתי איך לסרוג ויש אחד בשבט שאני לא מאוהבת בו או משו (ותאמינו לי אני יודעת מה זה להתאהב) בואו נגיד ככה אני פשוט אוהבת אותו קצת יותר מהאחרים, או יותר נכון מחבבת...

ואני, לאחר שיקולים ומחשבות החלטתי בסוף כן לסרוג לו כיפה.

אני עומדת על שלי לסרוג לו כיפה ולא משנה מה תגידו זה לא משנה.

אני באתי בתור אחת שסורגת לידיד כיפה (קחו את זה כעובדה) אבל לא יודעת איך לתת לו את הכיפה (מה להגיד, מתי וכו')

מה שאני באה לבקש זה עצות מבעלי ניסיון איך לתת את הכיפה ולא עם לתת או לא לתת כי אני נותת! נקודה.

אז למי שיש רעיונות או עצות לגבי הנ"ל אשמח לשמוע.

תודה רבה!!!
לדעתי, אם זה מה שהחלטת-עוזיה
פשוט לכי ותני לא את זה.

"היי משה, מה נשמע? תעצום שניה את העינים, יש לי הפתעה בשבילך.."

"היי, ממש תודה, יא גנובה. מתי עשית את זה?"

"אני לא אשמה שהשיעורים בביס" כל כך משעממים.. צריך לעשות משו מועיל, לא?"
חח תודה אני יחשוב על זה!!מיטל
מה שמוזר זה שכל הבנתו שצירכות לתת דוגמא עם משהו שקשור לבן משום מה קוראים לבן "משה" חח זה ממש מצחיק...

אבל שנינו יותר ביישנים.. כאילו.. עקרונית אני לא ביישנית אבל אני יתפדח לעשות דבר כזה נראלי

בכל אופן- תודה =)
למה שלא..דובלה
תתני למישהו אחר שיתן לו, ויגיד לו למשל "מישהי חשבה עליך, וסרגה לך כיפה.." או משהו דומה, וכשהוא ישאל מי, הוא יגיד לו את שמך.
ואז ההתלבטות איך להגיב תעבור אליו..

יש לך עניין דווקא לתת לו את זה בעצמך?
דובלהאגם-כנרת
עם הרעיון להעביר דרך "שליח" אני עוד יכולה להסכים, אבל לאמר "ואז ההתלבטות איך להגיב תעבור אליו..", כלומר לזרוק את האחריות על מישו אחר, זה לא נכון לדעתי. היא החליטה ללכת על זה עד הסוף, נפלא, קבלה החלטה, אחרי מחשבה ואף התלבטות, אבל קיבלה החלטה, עם כל האחריות שבענין.
ועוד יהיו לה, ולכולנו בעצם כל כך הרבה החלטות לקבל בחיים, עכשיו זו רק כיפה...(עם כל החשיבות, כמובן
אז מה שלא יהיה - שיהיה עם כל האחריות, בחינת "אני עשיתי, אני אשא, אני אסבול ואמלט..."

ו...מאיפה הבאת את הבלון הזה? אנ'לא רואה כאן אייקונים...

יומפליא
כּנרת
אהה, דובלה אגם-כנרת
זאת החתימש'ך, הבלון...
אמף=), ;גילגת אותי מצחוקאגם-כנרת
אנ'לא מבינה מה הבעיה בכלל, סורגים, כותבים פתק יפה, (או לא) ונותנים לו, אתם הרי מתראים כל פעולה נכון? אז יאללה, הוא מזה ישמח להחליף את הדהוי הישן שלו ויברך אותך בליבו (ואולי גם בקול) ואין צורך להרבות במלים...

בהצלחה יא חמודה
(זה בשבילו)

כּנרת
אTיזה חמודים נהייתם חחמיטל
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך כ"ב אדר א תשס"ח 21:00
טוב אז בינתיים מה שיש לי זסה ככה:

1. לתת לו ולהגיד לו שהכנתי לו הפתעה

2. דרך שליח ולהפיל את האחריות עליו

3. לתת לו עם פתק


אוקי.. סבבה.. תודה רבה לכם!! עם יש עוד רעיונות אשמח לקבל!



ואגם כנרת זה לא מצחיק איך שאת חושבת...

וזה לא אמף=) זה ראשי תיבות של מיטל פ.. חח
מיטל פ.אגם-כנרת
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך כ"ב אדר א תשס"ח 21:01
קודם כל זה כן אם-אף אם תרצי דוקא - כך את מציגה את עצמך בכינוי, לא?
ולא הבנתי כוונתך באומרך "ואגם כנרת זה לא מצחיק איך שאת חושבת..."
זה לא מצחיק - ואהבת?
או שמא לא מצחיק - ופויה לי?

ו...'צַפרי מה נהייה בסוף, הא?

ואוהבת? בטח מיטל, בטח (איזה שם עמוק יש לך, וואוו, מי-טל)
שלך בעוד רעיונות אם תרצי
אגם
את כאילו צחקת לנושאמיטל
אבל תלוי איך את לוקחת אותו..

אם שאת היתה כיפה שניה שאני נותת זה היא נושא מצחיק כי כבר עברתי את התהליך פעם 1

אבל אם זאת פעם ראשונה ואני באה בבקשה שתגידו לי איך אז כנראה זה לא מצחיק כנראה זה רציני

הבנתוש?

אויש מיטל יקירתי,אגם-כנרת
התשובה שלי היתה מאד רצינית. ומה שצחקתי זה בגלל שאני באה מרקע לגמרי אחר, וזה נורא מתוק בעיני ההתלבטות התמימה הזו. אין לך מושג כמה שאני מעריכה את זה, ועם זאת התיחסתי לכך שהחלטת, ונתתי את הרעיון שלי. וכשאמרתי שאין צורך להרבות במלים, זה מכיון שבנים לא צריכים הרבה מלים כדי להבין...

זהו, אם עוד משו
אני כאן בשבילך
עם המון אהבה
כּנרת - לא נרדמת, אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
היי..אנונימי (פותח)
בשביל מה יש יומולדת??
תביאי לו ביומולדת.. בטח תעשו לו משו עם החברה, אז פשוט תביאי לו..צודקת זה קצת פדיחות כל העסק..
בהצלחה יומטוב!!
אמ.. חברה כנסי..מיטל
הוא טס לשליחות לפני היומולדת שלו..

נראלי אני יתן לו כאילו מתנה לפני שהוא טס כדי שהוא כאילו יזכור אותי..

אוווווף (שהם טסים)
נוו.. אז זה הזדמנות חייך!!עדי:)אחרונה
IדרמטיתI
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך