זה היה מהיר. יש לי עכשיו את התעודה ביד. אבל כל המיסביב-- סיוט!!
לצאת מהיישוב הזה- אין איך. אז חיכיתי שאמא תלך לעבודה, והיא הורידה אותי בדרך. הלכתי להיצטלם פספורט, ואז למשרד הפנים.כיון שאני לא עירונית, לקח לי זמן למצוא את המקום, שגם ככה נמצא בחור.
אחרי שהייתי שם גג חצי שעה, יצאתי עם התעודה. לא היה לי מה לעשות, ולא יכולתי לחזור הביתה, כי לא היה טרמפים. גם אם היה- לא היה איפה לעמוד. אז חיכיתי לאמא שלוש שעות בספריה עירונית. סיוט!!!!!!!
אני מאחלת לכם לעולם לא לגור ביישוב חור!!
)