בעיה שלי... (דוגרי- צריך להכניס לפורום הזה פסיכו=)נחמן מאומן

א. -אני בת!! (סתם הייתי משועממת כשפתחתי ת'שם)

ב. תתפלאו, אבל יש לי... בעיה!! (מפליא אותכם?)

ג. אז זאת הבעיה:

לפני כמה שנים קרה מה שקרה (יעלה, יסכה, לאל, עדי, לאה וכל מי שמכיר אותי- קז'טה!!-אוקע?)  ומאז אני לא נרדמת לפני 2 לפחות וביומיום קשה לי לתפקד ככה... -הלילה למשל, הלכתי לישון באחת, ובשש בבוקר עדיין לא נרדמתי... מה לעשות ריבוש"ע?? אני נואשת... חשבתי לקחת כדורים, אבל אמא שלי לא מרשה לי... וזה נמשך כבר שנים... -איזה חיים בזבל!!! יש למישו רעיון מה לעשות?? ניסיתי הכל... -ציירתי, ראיתי סרט, קראתי, התקלחתי, אפילו פתרתי תרגילים במתמטיקה כמה פעמים כבר... אבל זה לא עוזר ולא משנה עד כמה אני שפוחה... 

מי שיימצא ת'פיתרן המושלם ייזכה בהערכתי העמוקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11

אמ... בלי להיות חטתנית אבל אפשר לדעת מה קרה?מיטל
יכול להיות שזה יעזור
אהמ... מצטערת חמודה, אבל לא נראה לי...נחמן מאומן
שיעור עם הר"מ שלי. ישי ויזנר
זה לא מצחיק...!!!!!!-נחמן מאומן
מקצועות קודש יצאו לי מכל החורים...!!!!!! ותאמינו לי- יש הרבה חורים!!! (סתכלו על האוזניים שלי ותבינו...כחח..)
אצלנו בשיעורים של הר"מישי ויזנר
אפשר כמעט לראות מעגלי שינה יוצאים ממנו
בלי לדעת מה קרה שם ומה גרם לזה, אני לא מאמיןדובלה
שמישהו יכול למצוא פיתרון.... ידיעת המחלה - חצי תרופה!
זה לא מחלה... זה יותר מין טראומה... ש-נחמן מאומן
לא נותנת לי להרדם...
פליייזזז תגיבו...נחמן מאומן
מקווה לעזורצביהודה
לדבר עם מישהו על הטראומה זה בטוח קשור
הלוואי...נחמן מאומן
מה הלוואי? ניסית את זה?דובלה
זה וודאי שלדבר עם מישהו זה אמור לעזור. כמובן מישהו שאת יודעת שהוא אחד שיודע להקשיב.... ולחלוק איתך את החוויה.
ומה, הטראומה קשורה דווקא לשעות הראשונות של הלילה?

אגב, כשאמרתי ידיעת המחלה חצי תרופה, לא התכוונתי לומר שזה מחלה. זה סתם פתגם לשם המשל, שצריך לדעת מה הבעיה כדי למצוא לה את הפיתרון.
כן, הבנתי ת'זה... ובקשר לפסיכו'-נחמן מאומן
הייתי כבר אצל מלא (לא זוכרת כמה), כל אחד גג עד 4 פגישות לפני שאמרתי לו ביי..
וכבר אמר מי שאמר - שכל הפסיכולוגים הללודובלה
צריך למצוא בדיוק איפה השריטה שלהם...
אבל זו סתם בדיחה. בכל אופן, אני אישית ממש לא התכוונתי לפסיכולוגים. התכוונתי לחברה טובה מאוד שיש הבנה ביניכם, שהיא תקשיב לך ותשתתף איתך. ואולי גם תשתפי אותה הלאה על הקשיים שלך להירדם, וביחד הכל יותר קל. אולי.
חברה לא יכולה לעזור לי...נחמן מאומן
יהי לי יותר קל אם תגידי למה??החיפושית
בחסדי אבאלה הטוב אני חושבמכאל 2 3
בחסדי אבאלה

אני חושב שאולי כדי ש5 דקות לפני שאת אולכת לישון אל תחשבי על כלום פשוט תסגרי את העיניים 5 דקות ואל תחשבי על כלום

דבר אם אבאלה שיעזור

בהצלחה



טוב שהקדמת, שבחסדי אבאלה אתה - - חושב!!דובלה
אדם לא יכול לשניה לא לחשוב...!! אולי רק באמצעות מדיטציות וכו' מאוד מסויימות ומסובכות, יש כאלו שטוענים שמצליחים לנקות לגמרי את הראש מכל מחשבה לזמן קצר. אני אישית לא יודע אם להאמין, אבל בכל אופן מה שבטוח - זה לא מעשי כל יום חמש דקות לפני השינה.... ואין חכם כבעל הניסיון
...צביקה
תשתדלי לא להיות לחוצה מזה שאת לא נרדמת,מתח גורם לא לשון.
יכול להיות שאת גם רגישה לאיזה משו,למשל אם אני שותה נס קפה אנלא יכול לשון כמעט כל הלילה...

לשלושת האחרונים שכתבו-נחמן מאומן
נורא פשוט לכתוב "אל תחשבי" "אל תיהי לחוצה" כחח... אלו לא בדיוק דברים שאפשר לשלוט בהם... אבל אולי אני ינסה מסטר מיינד- יודעים מה זה?
ואני רגישה לכל דבר כמעט, אבל זה לא קשור כי אחרי 9 בלילה אני לא נוגעת באוכל...
שעתיים פעילות גופנית רצינית רצינית.אנונימי (פותח)
שתגיעי למיטה ב10 מעולפת מעיפות.
זו התחכמות לבעיה. יכול לשמש בתור פיתרון זמנידובלה
אולי. אבל זה לא יפתור את הבעיה... ואני גם לא בטוח שזה יעזור בתור פיתרון זמני. אבל אולי.
ואני בלי כל ;"אולי"אגם-כנרת
מחזקת את דיברי דובלה, כולם.
עכשיו את צריכה להתחיל לכנס את הדברים ולהחליט, כן להחליט, לא משנה מה, אבל
ל - ה - ח - ל - י - ט

בברכת
ותן בליבנו
החלטות נבונות
כּנרת
כבר דיברנו עלזה פעם אז אני אעתיק לך-פלפלתי
לעשות נשימות. תוך 5 דקות נרדמים.
ככה עבד אצלי.
כבר כמה פעמים.
את נושמת, סופרת נגיד עד חמש, ומוציאה את האויר כפול זמן ממה שהכנסת. לאט לאט.
מזה נרדמים מהר.. אין לך שמץ..
פעחח פלפלתי,אגם-כנרת
אשרייך יא חמודה, ככה להרדם.

עכשיו תתעוררי לבוקר צלול ומחייך
כּנרת
יש לי בעיה גופנית- אני אסמטית-נחמן מאומן
כלומר, ממש ממש קשה לי לעשות פעילות גופנית, ואם אני מאמצת ת'צמי יותר מדי אני יכולה להגיע ח"ו לבית חולים...
ומשום מה לא יודעת למה, אבל כשאני נושמת נשימות עמוקות אני אח"כ ממש עצבנית... קורה לי לפעמים שאני שוכחת לנשום, ואז אני מרגישה כאילו תקעו לי סכין בגב... זה כואב תופת...
כן, אבלפלפלתי
לענ"ד אין עם זה בעיה כ י את לא מאמצת כאן משו, את פשוט מרגיעה את עצמך בשיטה מסויימת, שאולי נשמעת מטומטמת והזויה - אבל עובדת.
את לא עושה פעילות גופנית - את הולכת לישון..
את גם לא חייבת לנשום ברמה כזאת ש"תתפוצצי מרוב אויר", קחי נשימה נורמלית ותוציאי אותה בכפול זמן.
אף אחד גם לא אמר לך לא לנשום, את נושמת בלי הפסקה, רק עם זמן ארוך יותר של הוצאת אויר. זה הכל.
אז ככה-נחמן מאומן
ת'פעילות גופנית הגבתי ל"בקרטוב" וברור שלא התכוונתי להתפוצץ מאוויר, אבל זה בכלל לא מרגיע אותי לנשום... זה נותן לי תחושה כאילו אני באה לקחת משאף... ואני בטעות שוכחת לנשום, לא בכוונה... כשאני עם פה סגור לפעמים אמא שלי מזכירה לי לנשום... כחח... מה אני יעשה?...=)
קחי רסקיו. פלפלתי
קחי רסקיו. פלפלתי
ווט היז איט???נחמן מאומן
טיפות הרגעה של פרחי באך.פלפלתי
לקחתי את זה פעם!!!!!!!!!!!!! כחח...=)נחמן מאומן
זה היה דוחה... בדיוק אמא שלי הזכירה לי תזה השבת... -מאיפה את מכירה את זה?
אז מה, בגלל שאת אסמטיתאגם-כנרת
תלכי ותתנווני? אני מכירה את זה פווול מקרוב. בתור ילדה אסמטית אסרו עלי לצאת לטיולים, שעורי ספורט היו מוגבלים,וכו', עד לרגע עומדי על דעתי, ומאז אין לי רגע דל.
אסטמה, היא מחלה פסיכוסומטית, הנעוצה יותר ברגש פנימה והיסמפטומים שלה חיצוניים (קוצר נשימה וכד'). את צודקת שזו בעיה גופנית, אך היא מושפעת מגורמים נפשיים. (גם היו אומרים לי "אל תבכי, אל תתרגזי" וכד' כי חששו שאקבל התקף).
צאי מזה ומהר, אני שומעת מצוין שאת לא כ"כ רוצה לצאת מזה עכשיו, כי יש משהו נוח במצב הזה, (אולי כך את זוכה ליותר צומי, או משו, אבל למען עתידך, צאי מזה, תתחילי לעשות קצת ספורט, ועם הזמן תוסיפי לך אתגרים בתחום.
אם את רוצה, את יכולה להכנס לאתר "רפואה אלטרנטיבית" ולהתענין שם.
תתחילי ל-ר-צ-ו-ת יקירתי, ואם את קרובה אלי, אשמח מאד לעשות יחד איתך את הליכת הערב. ממש בכיף

"לפעמים הדרך היא קצת קשה,
אך בסוף תמיד נמצאת אמת פשוטה.
ועם קצת רצון ואמונה,
נמצא מקום של שקט ואהבה" (גאיה)

וגם בריאות איתנה
כּנרת
אגם כנרת...-נחמן מאומן
אבא שלי היה אסמטי, לא הרשו לו ללכת לצבא, ובסוף היה לו בצבא תפקיד בחיר, כי הוא הראה להם שאסטמה לא דוחה צבא...
נראלי שהוא גם חשב שזה קצת פסיכולוגי, שאם אומרים שמסוכן לרוץ, מרגישים כאילו באמת קשה... אז כשהייתי קטנה הוא היה לוקח אותי לריצות מסביב ליישוב, אבל עכשיו האסטמה רק התחזקה...
וצ'מעי עכשיו טוב טוב:
אין לי מה להיות מרוצה מהמצב שלי: לא נותנים לי צומי- רק כועסים עלי, קשה לי לתפקד ביומיום, ואני רק סובלת מהמצב...-
אז למה אני דוחה את כל ההצעות? מסיבה פשוטה- ה-ת-י-א-ש-ת-י!!
התחלתי כבר די להתרגל למצב שלי, ונמאס לי לנסות דברים...-
אז למה העלתי ת'בעיה לפורום? כי אולי גם למישו אחר זה ככה, והוא שמע על משו מסוים שבאמת עוזר, ולא "אל תחשבי" "תעשי ספורט" "תנשמי" -כל אלה זה דברים שאני בן כה מנסה לעשות... הבינות?
כשאת אומרתאגם-כנרת
"משו מסוים שבאמת עוזר..." - למה את מתכוונת? לאיזה משאף עם אבקת קסמים, או איזו מנטרה שאם תגידי אותה בדביקות הכל יחלוף? תשכחי מזה שיש מטה שיכול לקסום קסמים. הקסם היחיד והוא החזק מכל, זה הרצון לעשות עם עצמנו, וכשהחלטנו לעשות משו, להתמיד, להתמיד להתמיד. תוצאות לא מגיעות מיד. זה מיאש? אולי, את המיואשים.
אני כמובן חושבת קרוב לאבא שלך, (ענין פסיכולוגי) וכמו שאמרתי קודם, זה מתחיל ממשהו ריגשי/נפשי, לכן לא בטוח שהפתרון הוא ריצה מסביב לחומת יריחו (סתאם) אלא קודם כל בדק-בית פנימי. כלומר לנסות לברר מה יכול להיות הגורם הפנימי לזה, איפה כואב בנפש, איפה לוחץ, עד כמה אנו מרוצים מהמעמד שלנו, בבית/בבצפר/בחברה וכו'. עד כמה מאפשרים לנו להיות אנו עצמנו מבלי שנעמוד מול בקורת בלתי פוסקת וכו'. אולי תצחקי, אבל אני לעצמי משוכנעת שזה הדבר הראשון לברר.
עם מי לברר? עם עצמך בשלב התחלתי, ועם מישו/מישי שאת מעריצה כמו שכתב 'דובלה', שאת יכולה להפתח אליו וגם לקבל ממנו/ה. הברור הזה משחרר, ואז גם אפשר לנשום קצת יותר בקלות.
ואני עדין מזמינה אותך להליכה

כמה שורות מ"יתגדל ויתקדש":
יתגדל ויתקדש, שמך לעולם מבורך
על נשמה ונשימה, על החיים במתנה
על יום נוסף, על יום חדש ועל השמש שתזרח
ואם תרחיב ליבי כמים הזורמים בתוך הים
ותפרוש ידי בכל קצוות עולם
איני מספיק לומר תודה

שיהיה לך אחלה יום, נושם כזה
שלך באהבה
כּנרת

משהו אחד - ואני מגעיל ;אבל זאת המציאות .אנונימי (פותח)
קצת על שינה....

תהליך ההרדמות הוא תהליך לא פשוט בכלל מבחינה נפשית , מי שלא עבר קושי בהרדמות לא יבין - כי זה משהו טבעי 123 והופ - אתם בחלום , א ב ל !!!!! למי שיש בעיה זה כבר סיפור אחר לגמרי...


ישנו שלב בהרדמות שבו אתה צריך "להרפות" שבו אתה צריך - לעזוב ,
לעזוב את המודעות , לאבד שליטה , לצוף , ואז המח שלך משחרר , משהו כמו הורמון 0- שהוא אחראי לכבות את מערכות הגוף , ידים רגלים , כדי שלא נתחיל ללכת ולזוז ולהתפרע מתוך שינה ,
המח לא ישחרר את החומר עד שנרפה .

השלב הזה הוא שלב מ פ ח י ד .!!! כי אתה בעצם צריך לעזוב את השליטה , להרפות , כשאתה מפחד , זה לא ילך , כשיש לך את החשש הקטן ביותר - זה לא ילך .


מה עושים ?

וכאן זה השלב המגעיל:

לכי לטיפול.

אין מה לעשות ,
כשכואב ברגל - הולכים לאורטופד
כשכואב בגרון - הולכים למומחה אף אוזן גרון ,
כשכואב במערכת העיכול - הולכים לגסטרונות

כשכואב בנפש - הולכים לרופא נפש , פסיכולוג .


כל זה נחמד , אבל גם את יכולה לתקן את עצמך , בעצם רק את יכולה לתקן - הפסיכולוג יכול להנחות אותך טוב ,טוב .
ותקחי בחשבון - את צריכה לחשוף את כל הדברים , את הכל , הכל, הכל, הכל, הכל.
אחרת - זה כמו לשים פלסתר על שבר מרוסק.




לפני ההחלטה ללכת לפסיכטולוג - תני צ'אנס לעצמך - טפלי בעצמך קצת :

אימוני הרפיה , תתרגלי את השניות האלה - שבהם צריך להרפות , תנסי לעשות את זה בסלון - תעברי לכיתה- אחר כך בחדר האוכל - אחר כך ברחוב , ליד מליון אנשים - לשבת על ספספל - ולהרפות ולא פעם אחת ומייד לפתוח עניים , ככה כמה פעמים טובות - ואפשר קודם לצרף חברה לעזרה , ואחר כך ל ב ד . תתחילי לסמוך על עצמך , תכיני לך שירים ( מוסיקה) שמעלה לך את הבטחון העצמי . ויאללה , לעבודה

המון בהצלחה ,
וכמובן .... לילה טוב...
אגם כנרת-נחמן מאומן
משו מסוים זה אומר שיטה מסוימת של מכון מסוים... לא חסר... רק שאנלא מכירה את אלה...
היה כזה קשר פעם ו-בשמחה תמיד!!
בס"ד

פילוסופית אמרה משהו שלדעתי הפיתרון הכי טוב לנידודי שינה (ואי איזה שפה גבוהה...) אם ככה קוראים לזה בכלל...
לא לחשוב על זה!! אם את לא תחשבי על זה שאת רוצה להירדם את תרדמי!
לא היה לי כח לקרוא את כל התגובות אז אולי חזרתי על מה שמשהי אמרה. עמכם הסליחה (ואי איזה שפה גבוהה, מה קורה לי? כנראה עברתי ת'שעה...)
אני אמרתי את זה?פילוסופית!!!
באמת? בעצם יש מצב...
אני אכן מסכימה עם זה...
וואו, נס, את זוכרת משו שאני אמרתי!
למה נס למה שהיא לא תיזכור?ארטיק
כי...פילוסופית!!!
אני אומרת כ"כ הרבה דברים עד שאני בעצמי לא זוכרת כל דבר שאמרתי... אז למה שהיא תזכור?
נו באמת...-לא לחשוב?? איך אפשר????נחמן מאומן
מה זאת אומרת? תחשבי על דברים אחרים פשוטדובלהאחרונה
כמובן על דברים מעניינים, שלא כל חצי דקה תעצרי ותגידי לעצמך "אוף עדיין לא נרדמתי, אתם רואים?"..
תשקיעי את המחשבות בעניינים אחרים. ואיזה דברים מעניינים אותך - אני לא יודע..
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך