מצטערת שפתחתי נושא חדש. אבל אני מידי נסערת. אח שלי מאיים עלי במכות בגלל שאני אומרת לו לא להתנדנד על הכיסא! אני כבר לא יודעת מה לעשות! בגלל שאני הכי קטנה מנצלים את והורסים לי את החיים יותר ויותר! אני מרגישה שאני רוצה לברוח ואין לי לאיפה. אם אתם שומעים על התאבדות בשעה הקרובה תדעו שזה אני..
פורום נוער וגיל ההתבגרות
בהנהלת: חצילוש
מכתב פתיחה
דיי אני לא יכולה יותר!נשארת חסויה
תקשיבי חמודה,פלפלתי
קודם כל תנשמי עמוק - ותרגעי.
אח"כ תכנסי לראש שלו (ולא שאני לא מבינה אותך..) ותראי שיש מולו איזה אחות קטנה, שמבחינתו חושבת שהיא צריכה להגיד לו מה לעשות, ומיהי בכלל שתגיד לי..
אז בואי נעשה ככה-
אז תשמרי מהם מרחק, כי מה לעשות כולם צריכים מרחב מחיה, ואת תזכרי תמיד שאת כולה אחותו, ולכן את לא צריכה לחנך אותו או להגיד לו מה לעשות, ולא כי אסור לך אלא בשביל השקט והנחת.
כל אחד יתן לשני מרחב מחיה - ויהיה בסדר.
אח"כ תכנסי לראש שלו (ולא שאני לא מבינה אותך..) ותראי שיש מולו איזה אחות קטנה, שמבחינתו חושבת שהיא צריכה להגיד לו מה לעשות, ומיהי בכלל שתגיד לי..
אז בואי נעשה ככה-
אז תשמרי מהם מרחק, כי מה לעשות כולם צריכים מרחב מחיה, ואת תזכרי תמיד שאת כולה אחותו, ולכן את לא צריכה לחנך אותו או להגיד לו מה לעשות, ולא כי אסור לך אלא בשביל השקט והנחת.
כל אחד יתן לשני מרחב מחיה - ויהיה בסדר.
אבל ניסיתי ושום דבר לא עזר.נשארת חסויה
אני חושבת שיהיה לי מרחב מחיה נורמלי רק כאשר אני יהיה רחוק מאוד מאוד מהם. הם מנצלים את זה שאני הקטנה בבית ואז כל הבית נגדי. מצד הבנים זה מכות ומצד הבנות זה העלבות. ואין לי חדר משלי כך שאני שוכנת עם הבלגניסתית מספר אחד אז כך שאפילו בחדר אין לי פינה משלי. אני כל כך לא מתאימה לנוף המשפחתי כמו שאחותי אמרה אתמול כנראה שאת מאומצת או שהחליפו אותך בבית חולים. הם יבינו מה הם עושים רק כשיקרה לי משהו ואני כבר לא יהיה ביניהם. אני מקווה שהמשהו הזה יקרה מהר אחרת אני אגרום לעצמי תאונה קטנה.
להתעלם מהם, ניסית??דובלה
דבר ראשון הרעיונות שלך איך "לפתור" את המצב, בטח לא יפתרו אותו. ה' רוצה שנחיה כאן, והוא לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. את יכולה לעבור את זה. קשה, אבל את יכולה.
את רק צריכה לדעת איך. בשביל זה את צריכה דבר ראשון להרגע, ולהכניס לראש שאת עכשיו במגמה לעבור את המצב ולא לפול איתו למטה.
כשאת יודעת שהכיוון שלך הוא כן להצליח, את יכולה לשבת ולחשוב, ושוב: עדיף מאוד שתמצאי חברה בעלת לב מבין שתעזור לך בזה, לשבת ולחשוב איך. איך את נמנעת כמה שאפשר מחיכוך איתם. כמה שפחות תגיבי אליהם, יהיה להם פחות עניין לעצבן אותך. וכמה שתרגילי את עצמך לא להתעצבן, ולהתעלם, ולהתנתק ריגשית מיושבי הבית המציקים, יהיה לך קל יותר לעבור את השעות בבית.
ולעצם הרעיון, יתכן מאוד שכדאי באמת לעזוב את הבית ולעבור באופן קבוע למקום אחר. אבל בשום אופן לא לעשות את זה אם את לא יודעת לאן את הולכת, כלומר מה את הולכת בדיוק לעשות שם, אצל מי תגורי ואיזה מסגרת יהיה לך.
כי אם את סתם תסעי למדינה אחרת, זה מתכון בדוק לצרות צרורות, הן לגוף והן לנפש!
את רק צריכה לדעת איך. בשביל זה את צריכה דבר ראשון להרגע, ולהכניס לראש שאת עכשיו במגמה לעבור את המצב ולא לפול איתו למטה.
כשאת יודעת שהכיוון שלך הוא כן להצליח, את יכולה לשבת ולחשוב, ושוב: עדיף מאוד שתמצאי חברה בעלת לב מבין שתעזור לך בזה, לשבת ולחשוב איך. איך את נמנעת כמה שאפשר מחיכוך איתם. כמה שפחות תגיבי אליהם, יהיה להם פחות עניין לעצבן אותך. וכמה שתרגילי את עצמך לא להתעצבן, ולהתעלם, ולהתנתק ריגשית מיושבי הבית המציקים, יהיה לך קל יותר לעבור את השעות בבית.
ולעצם הרעיון, יתכן מאוד שכדאי באמת לעזוב את הבית ולעבור באופן קבוע למקום אחר. אבל בשום אופן לא לעשות את זה אם את לא יודעת לאן את הולכת, כלומר מה את הולכת בדיוק לעשות שם, אצל מי תגורי ואיזה מסגרת יהיה לך.
כי אם את סתם תסעי למדינה אחרת, זה מתכון בדוק לצרות צרורות, הן לגוף והן לנפש!
ניסיתי להתעלם מהם וזה לא עזר.נשארת חסויה
כל עוד אני איתם תחת קורת גג אחת. דבר אחד אני לא מבינה. אז למה הוא נתן לי את הנסיון הזה? בשביל שיהיה לי חיים הרוסים? בשביל שבסוף אני אתאבד? אפילו לחיות חיים נורמאלים אני לא יכולה. אמרתי לאמא שלי שאני עוזבת את הארץ והיא לא מסכימה לממן לי. בגלל שלא יהיה מי שידאג לי שם. אבל גם פה אף אחד לא דואג לי! אני כבר מעדיפה להיות ללא השגחה שם מאשר פה. אבל אפילו ליציאה לחוץ לארץ הוא לא נותן לי אז אין לי עוד דרך לעמוד בנסיון! וגם אין לי לאן לברוח כאן בישראל. אני מרגישה שהארץ מקוללת לי! אין לי אפילו לאן לעבור! אז מה- לפנות לרשויות האימוץ בשביל שימצאו לי משפחה מאמצת? יחשבו שנפלתי על כל השכל. בעיקרון אני מפחדת שבסוף יצטרכו לאשפז אותי. אני יהפוך להרבה יותר ממשוגעת אם אני כבר לא אחת כזאת..
קחי פסק זמן ולכי לישון אצל חברה טובה לכמה ימים.ישי ויזנר
בהזדמנות גם כדי לדבר איתה על זה, או עם מישהו אחר שאת סומכת עליו ומעריכה אותו.
טוב אז רציתי לשאול..נשארת חסויה
אני לא מבינה למה הוא מעמיד אותנו בנסיונות? בתור דוגמא אני אביא את הסיפור שלי שנמצא שרשור אחד מעל. אני תקועה מכל הכיוונים בגלל הנסיון שהוא העמיד אותי והרס אותי לגמרי. אנשים אומרים השם נתן לך נסיון בידיעה שתוכלי לעמוד בו אבל לבנתיים אני לא רואה שום דרך מילוט. אז למה הוא מעמיד אותי הרי אני לא עומדת בזה! אין לי חיים ואני נהפכת יותר ויותר ללא שפויה. התגובה בהתאם לפורום.
תיכנסי.ישי ויזנר
מה שאת צריכה כרגע זה לשבת ולחשוב עם עצמך מה יש לך ומה אין לך.
תכניסי הכל לפרופורציות (אני לא יודע הכל אז אני לא יכול לעזור בזה בכלל).
ולעשות את זה ברוגע, לכן הצעתי שתלכי להירגע כמה ימים אצל חברה.
אחרי שתעשי את זה, תגדירי את כל הבעיות.
הגדרת את כל הבעיות? יפה. תחלקי אוחן לשתי קטגוריות: "אני יכולה להשפיע על זה" (אפילו לא לשנות לגמרי, רק להשפיע), ו"אני לא יכולה להשפיע".
אבל לא לרחם על עצמך. אפילו אם את יכולה רק להשפיע באופן עקיף, ורק "אולי מה שאני יכולה לעשות יעזור"- תכניסי לקטגוריה של "אני יכולה להשפיע"
אח"כ שבי עם עצמך ותחליטי מה את עושה כדי לתקן את מה שאת יכולה. מה הכי יעזור, במה הכי חשוב להתמקד עכשיו, מה סדר העדיפויות שלי וכו'.
לא כדי לנסות לתקן הכל בבת אחת- זה פשוט לא יילך. בן-אדם הוא לא סופר-מן, וקשה להתמיד בהרבה שינויים בבת אחת.
מניסיון- כשאת משנה גישה כולם משנים גישה. גם מה שאת כאילו "לא יכולה לשנות", ישתנה כשתשני את הראש.
מניסיון.
בהצלחה ובהערכה על החוזק שלך,
ישי ויזנר.
תכניסי הכל לפרופורציות (אני לא יודע הכל אז אני לא יכול לעזור בזה בכלל).
ולעשות את זה ברוגע, לכן הצעתי שתלכי להירגע כמה ימים אצל חברה.
אחרי שתעשי את זה, תגדירי את כל הבעיות.
הגדרת את כל הבעיות? יפה. תחלקי אוחן לשתי קטגוריות: "אני יכולה להשפיע על זה" (אפילו לא לשנות לגמרי, רק להשפיע), ו"אני לא יכולה להשפיע".
אבל לא לרחם על עצמך. אפילו אם את יכולה רק להשפיע באופן עקיף, ורק "אולי מה שאני יכולה לעשות יעזור"- תכניסי לקטגוריה של "אני יכולה להשפיע"
אח"כ שבי עם עצמך ותחליטי מה את עושה כדי לתקן את מה שאת יכולה. מה הכי יעזור, במה הכי חשוב להתמקד עכשיו, מה סדר העדיפויות שלי וכו'.
לא כדי לנסות לתקן הכל בבת אחת- זה פשוט לא יילך. בן-אדם הוא לא סופר-מן, וקשה להתמיד בהרבה שינויים בבת אחת.
מניסיון- כשאת משנה גישה כולם משנים גישה. גם מה שאת כאילו "לא יכולה לשנות", ישתנה כשתשני את הראש.
מניסיון.
בהצלחה ובהערכה על החוזק שלך,
ישי ויזנר.
את הגישה כבר ניסיתי לשנות.נשארת חסויה
אבל אני מרגישה שאני נמלה שכולם רומסים ונמצאת במלכוד שאין לי לאן לברוח! חשבתי כבר לעבור לחוץ לארץ. לברוח מהכול ולנסות לבנות את עצמי מחדש לאחות את השברים. אבל גם את זה אני לא יכולה. לא מסכימים לממן לי את זה למרות שיש אפשרות. ואני לא מבינה מה השם רוצה ממני שאני ארקב פה עד שיום אחד אני אתאבד? זו הסיבה שאלוקים ברא אותי? בשביל שלבסוף אני אעבור על תורתו ואתאבד? גם אין לי להיכן ללכת. לא חברות שכבר ממזמן עזבו אותי ולא משפחה מורחבת שיש לי קשר אליהם.
אני בטוח שאם תלכי לפורום "בראש צעיר"ישי ויזנר
ותחפשי מישהי שיכולה לארח אותך (אולי אפילו כמה, ותהיי בכל בית קצת), תמצאי לא מעט.
ובגלל מה שכתבת אמרתי שצריך קודם כל לצאת החוצה.
אבל כשאת עושה את זה- בלי הנחות לעצמך.
ועוד משהו- את באה לתקן את עצמך ואת מה שאת יכולה, לא את השאר.
בהצלחה,
ישי.
אם את צריכה עזרה במשהו- תכתבי (ולא במסר"ש).
ובגלל מה שכתבת אמרתי שצריך קודם כל לצאת החוצה.
אבל כשאת עושה את זה- בלי הנחות לעצמך.
ועוד משהו- את באה לתקן את עצמך ואת מה שאת יכולה, לא את השאר.
בהצלחה,
ישי.
אם את צריכה עזרה במשהו- תכתבי (ולא במסר"ש).
אבל אין לי אדם כזה!נשארת חסויה
אין לי אפילו לאן ללכת.
מדריכה בסניף, חברה מהאולפנה, חברה בוגרת,ישי ויזנר
אחות נשואה, דודה, סבתא.
קצת יצירתיות. העיקר הוא שזה מישהו שלא מעורב בעניין, אוהב אותך ויתמוך בך.
אני לא ממליץ שזה יהיה בן (אלא אם כן זה בן משפחה), כי במצב כזה עלולים להיווצר קשרים מאוד לא בריאים, שיגרמו גם לתלות בעתיד.
קצת יצירתיות. העיקר הוא שזה מישהו שלא מעורב בעניין, אוהב אותך ויתמוך בך.
אני לא ממליץ שזה יהיה בן (אלא אם כן זה בן משפחה), כי במצב כזה עלולים להיווצר קשרים מאוד לא בריאים, שיגרמו גם לתלות בעתיד.
אין לי מישהו קרוב.נשארת חסויה
במשפחה אין לי כלל אוזן קשבת. אין לי אחים נשואים וגם אני לא בסניף. לפנות למישהו מהפורום אני לא יודעת עד כמה אנשים ששים להביא הבייתה אנשים שהם לא מכירים ובמיוחד ההורים.
עזבי את ההורים.ישי ויזנר
אני בטוח שאנשים ישמחו. ואני בטוח גם שחלק מההורים ישמחו.
וחו"מ- זה לא אנשים שהם לא מכירים, הם מכירים אותך מהפורום.
את יודעת מה- תנסי ותראי. את מרשה לי לפרסם הודעה?
וחו"מ- זה לא אנשים שהם לא מכירים, הם מכירים אותך מהפורום.
את יודעת מה- תנסי ותראי. את מרשה לי לפרסם הודעה?
אוקי אני אשמח.נשארת חסויה
קצת לא נעים לי כי יש כמה שמכירים אותי אבל בסדר.
באיזה אזור בארץ עדיף?ישי ויזנר
מה שאת מעדיפה- רחוק או קרוב.
הלו?ישי ויזנר
דיי באיזור ירושלים עדיף.נשארת חסויה
תקשיבימכאל 2 3
בחסדי אבאלה
תתפלל לה'
תתפלל לה'
התפללתי ועוד איך שהתפללתי!נשארת חסויה
הדפים יעידו וכן גם הכרית. כמה דמעות שפכתי! רק בכותל עמדתי שעה שלמה רק בוכה..
מיכאלבת_של_מלך
לא מספיק רק להתפלל ולסמוך על ניסיו..צריך גם לפעול ולנסות לשפר את המצב..
ברחי מהבית..לדעתי זה מה שיציל את המצב!בת_של_מלך
תשובהמכאל 2 3
בחסדי אבאלה
א' כול הכבוד שאתפללת זה יפה וטוב אבל רבי נתן אומר "כול מקום שאני רואה חסרון או שלא אתפללו או שלא אתפללו מספיק" תחזקי חזק (אולי דברי אם הרב שלום ארוש )
ב' לא אמרתי רק לאתפלל במקום אחר אמרתי 3 דברים
א'תפילה (הכי חשוב)
ב' דברי אם אחיים שלך
ג' דברי אם אדם שמבין
א' כול הכבוד שאתפללת זה יפה וטוב אבל רבי נתן אומר "כול מקום שאני רואה חסרון או שלא אתפללו או שלא אתפללו מספיק" תחזקי חזק (אולי דברי אם הרב שלום ארוש )
ב' לא אמרתי רק לאתפלל במקום אחר אמרתי 3 דברים
א'תפילה (הכי חשוב)
ב' דברי אם אחיים שלך
ג' דברי אם אדם שמבין
סליחה.בת_של_מלך
אוי, את צריכה לקרוא את כל מה שהיא כתבה...דובלה
אבל שוב, חסויה, אין לך אף אחת קרובה לדבר איתה? באמת?
באמת.נשארת חסויה
את לומדת באולפנא?יסכלוש2
נשלח בטעות.. ;המשך:יסכלוש2
אם את לא לומדת בפנימיה אז אולי כדאי לך, תכירי בנות חדשות ולחופשות תסעי לחברות...
עזבתי. היה לי רע בבית ספר ועזבתי סופית.נשארת חסויה
לא היה לי חברות גם שם.
בי"ס פנימייתי או לא?ישי ויזנר
כן.נשארת חסויה
אז אולי תנסי אולפנה אחרת?ישי ויזנר
זה יכול להיות פיתרון נהדר.
אבל אם את עושה את זה- את צריכה לבוא בראש טוב ופתוח. אחרת- עוד פעם לא יהיו לך חברות וזה יחזור על עצמו.
אבל אם את עושה את זה- את צריכה לבוא בראש טוב ופתוח. אחרת- עוד פעם לא יהיו לך חברות וזה יחזור על עצמו.
אני לא מוצאת את עצמי באולפנה אחרת פה בארץ.נשארת חסויה
חיפשתי. וההורים שלי לא מסכימים לממן לי את היציאה לחו"ל למרות שיש אפשרות. אני חשבתי אולי לנסות לממן בעצמי אפילו שאני לא יודעת איך. אני רוצה לעזוב את המקום הזה! עם אישור או בלי שלהם.
אבל בחו"ל יש לך כבר איפה בדיוק להיות?...דובלה
ווידאת שיש לך איפה לישון ומסגרת להיות בה? סתם להסתובב בחו"ל זה ממש לא טוב. את צריכה קהילה להיות בתוכה.
ועוד משהו, ההורים לא מסכימים רק למימון? או שלא מסכימים גם לרעיון?...
ועוד משהו, סליחה שאני שואל: "ההורים"; גם לאבא שלך יש דעה כאן?
ועוד משהו, ההורים לא מסכימים רק למימון? או שלא מסכימים גם לרעיון?...
ועוד משהו, סליחה שאני שואל: "ההורים"; גם לאבא שלך יש דעה כאן?
אבא שלי גר בחו"ל. דברתי איתו והוא מתנגד בכול תוקףנשארת חסויה
שאני אבוא אליו. הוא לא רוצה נטל אחריות כלפי. אין לי בכלל איפה להיות ואני צריכה לדאוג לזה אבל זה כבר הרבה יותר עדיף ממה שאני נמצאת עכשיו.
זה חלק ממסר"שאנונימי (פותח)
אבל לדעתי זה חשוב גם שיתפרסם כאן - אחרי כל ה"המלצות" שהיא קיבלה. ערכתי קצת שיהיה רלוונטי.
לדעתי זה לא מומלץ בכלל בשלב זה לעזוב את הבית. ואני אסביר לך למה:
כאשר יש למישהו כאב בטן והוא נוסע למקום אחר - הכאב בטן עובר יחד איתו.
לבני ישראל היה רע מאוד במצרים, זה היה רע להם בגלל המצרים, אבל כשבני ישראל יצאו ממצרים הם עדיין לא היו חופשיים - הם לקחו איתם את הצרות שלהם. הם ראו שהנה - פרעה שגילם עבורם את שיא הרוע בא אחריהם למדבר - ואז הם פנו וזעקו אל ה' - ולא רק זה: הם הבינו שהגיע הזמן לעשות איזה "סוויצ'" בתוך-תוכם.
אני חושב שהדבר הכי נכון כרגע הוא להשאר בבית. כאשר יש קשיים לעשות כמו שעושים כשבא גל בים: מורידים את הראש, מחכים שהוא יעבור ומרימים שוב.
ועוד דבר חשוב: אם תסתכלי אחורה על מהלך החיים שלך בודאי תזכרי בכל מיני מקרים שהיה לך זוועה, רע איום ונורא - אבל כאשר מסתכלים על זה לאחר זמן רואים שזה לא היה כזה גרוע כמו שחשבת אני מבטיח לך שכאשר תסתכלי בעוד תקופה מסוימת על התקופה הנכחית בה את נמצאת תוכלי לחייך ולשמוח שזה עבר ככה.
ההמלצה הכי טובה לדעתי היא שלא תמשיכי כרגע לבחוש בזה (אפילו תתנקי יום-יומיים מהניק של ה"חסויה") ותנסי עד כמה שאפשר "למשוך" הלאה. יהיו רגעים קשים, אני יודע - תשתדלי לצמצם אותם למינמום ולהתעלם מהם. תעשי דברים שנעים לך לעשות ושאת אוהבת: תטיילי, תתפללי, תנגני, תרקדי - לא יודע מה עושה לך כיף, ובבית תשדרי ש"אצלך הכל בסדר", זה גם יוציא את האוויר מהמפרשים לאחים שמנסים לעצבן.
בהצלחה רבה ועצומה!
נ.ב. והכי חשוב: באהבה. את מלאה אהבה - תפעילי אותה, תשדרי אותה סביבך.
לדעתי זה לא מומלץ בכלל בשלב זה לעזוב את הבית. ואני אסביר לך למה:
כאשר יש למישהו כאב בטן והוא נוסע למקום אחר - הכאב בטן עובר יחד איתו.
לבני ישראל היה רע מאוד במצרים, זה היה רע להם בגלל המצרים, אבל כשבני ישראל יצאו ממצרים הם עדיין לא היו חופשיים - הם לקחו איתם את הצרות שלהם. הם ראו שהנה - פרעה שגילם עבורם את שיא הרוע בא אחריהם למדבר - ואז הם פנו וזעקו אל ה' - ולא רק זה: הם הבינו שהגיע הזמן לעשות איזה "סוויצ'" בתוך-תוכם.
אני חושב שהדבר הכי נכון כרגע הוא להשאר בבית. כאשר יש קשיים לעשות כמו שעושים כשבא גל בים: מורידים את הראש, מחכים שהוא יעבור ומרימים שוב.
ועוד דבר חשוב: אם תסתכלי אחורה על מהלך החיים שלך בודאי תזכרי בכל מיני מקרים שהיה לך זוועה, רע איום ונורא - אבל כאשר מסתכלים על זה לאחר זמן רואים שזה לא היה כזה גרוע כמו שחשבת אני מבטיח לך שכאשר תסתכלי בעוד תקופה מסוימת על התקופה הנכחית בה את נמצאת תוכלי לחייך ולשמוח שזה עבר ככה.
ההמלצה הכי טובה לדעתי היא שלא תמשיכי כרגע לבחוש בזה (אפילו תתנקי יום-יומיים מהניק של ה"חסויה") ותנסי עד כמה שאפשר "למשוך" הלאה. יהיו רגעים קשים, אני יודע - תשתדלי לצמצם אותם למינמום ולהתעלם מהם. תעשי דברים שנעים לך לעשות ושאת אוהבת: תטיילי, תתפללי, תנגני, תרקדי - לא יודע מה עושה לך כיף, ובבית תשדרי ש"אצלך הכל בסדר", זה גם יוציא את האוויר מהמפרשים לאחים שמנסים לעצבן.
בהצלחה רבה ועצומה!
נ.ב. והכי חשוב: באהבה. את מלאה אהבה - תפעילי אותה, תשדרי אותה סביבך.
יישר כח,מישויונהאחרונה
אתה כנראה מכונה כך בגלל השיר הזה,נכון ?
(כמו שאמרת,אנחנו מלאים אהבה,הלואי שנדע איך להפעיל אותה)
מישהו הולך תמיד איתי
ביצוע: עופרה חזה
מילים: רמי קידר
לחן: אפי נצר
היו ימים חמים ימי בצורת
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי, בשביל מה?
החורף שוב היכה בי קור כחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדקי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי, עד מתי?
אך לעת ערב
עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודעת
אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי.
אני זוכרת בדידותי זועקת
אליט פני בשתי כפות ידי
את צערי חילקתי עם פת לחם
שאלתי, האומנם ואם כדאי
את תפילתי אשא כך הלאה הלאה
עוד לוחשות שפתי מתוך עוני
אני יודעת מישהו למעלה
רואה אור עששית בחלוני
(כמו שאמרת,אנחנו מלאים אהבה,הלואי שנדע איך להפעיל אותה)
מישהו הולך תמיד איתי
ביצוע: עופרה חזה
מילים: רמי קידר
לחן: אפי נצר
היו ימים חמים ימי בצורת
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי, בשביל מה?
החורף שוב היכה בי קור כחרב
והמבט כה סגרירי בשתי עיני
ומסדקי קירות ניבט העצב
שאלתי, לחשתי, עד מתי?
אך לעת ערב
עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודעת
אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי.
אני זוכרת בדידותי זועקת
אליט פני בשתי כפות ידי
את צערי חילקתי עם פת לחם
שאלתי, האומנם ואם כדאי
את תפילתי אשא כך הלאה הלאה
עוד לוחשות שפתי מתוך עוני
אני יודעת מישהו למעלה
רואה אור עששית בחלוני
אם בגלל דבר כזה את רוצה להתאבד...סירת עץ
מה שאת מספרת גורם לי לחלחלה,ולא בגלל מה שאח שלך עושה לך,אלא בגלל שמדבר כזה פצפון את רוצה להתאבד.את לא מגזימה?
את יודעת כמה פעמים חטפתי מכות מכל בני המשפחה,בכזאת צורה שהיו מגדירים את זה 'התעללות' ובכל זאת לא התאבדתי,אז אם אני יכולתי להתגבר,גם את יכולה....
חוץ מזה,די כבר עם כל הקיצוניות הזאת!!!
את יודעת כמה פעמים חטפתי מכות מכל בני המשפחה,בכזאת צורה שהיו מגדירים את זה 'התעללות' ובכל זאת לא התאבדתי,אז אם אני יכולתי להתגבר,גם את יכולה....
חוץ מזה,די כבר עם כל הקיצוניות הזאת!!!
זה לא בגלל דבר פצפון..[:HoDi
מן הסתם יש עוד דברים שמציקים לה ולא רק אח שלה.. ואני בטווחחה שהיא לא היחידה שרוצה להתאבד פה..
תבין גם אותהמשה
ממה שאני קורא מבין השורות - הבית וצורת ההתנהלות שלו מהווים לה בעיה לא פשוטה בכלל.
אז התאבדות זו הגזמה, אבל בכל זאת - לדעת שאין לך מקום שקט בעולם זה לא פשוט בכלל.
אז התאבדות זו הגזמה, אבל בכל זאת - לדעת שאין לך מקום שקט בעולם זה לא פשוט בכלל.
תבין גם אותהמשה
ממה שאני קורא מבין השורות - הבית וצורת ההתנהלות שלו מהווים לה בעיה לא פשוטה בכלל.
אז התאבדות זו הגזמה, אבל בכל זאת - לדעת שאין לך מקום שקט בעולם זה לא פשוט בכלל.
אז התאבדות זו הגזמה, אבל בכל זאת - לדעת שאין לך מקום שקט בעולם זה לא פשוט בכלל.
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.