בבקשה כנסו... ותגיבו!אנונימי (פותח)

יש לי בעיה, והבעיה העיקרית בבעיה היא שהיא פשוט דפוקה...

אני מפחד מחושך (אני בן 13+) יש לי חדר לבד, כי האח הגדול שלי לומד בפנימיה. לבד החדר מאוד גדול. אני מפחד בעיקר מדברים דמיוניים אבל גם ממחבלים ורוחות רפאים (זה קים- ראו "המהפך- האדם מגלה ת'אמת שבתנ"ך" או משהו כזה..)

האח הגדול שלי אף פעם לא עשה מזה כזה עסק.... חוץ משלושת האחים הקטנים שלי (גילאי 4 ופחות)

הייתה לנו הפסקת חשמל והיה ממש חושך מצרים, ואני התחלתי לבכות לאמא שלי, כשהאחים הקטנים שלי עשו ככה... לאיכולתי, החושך לחץ לי על העיניים וממש שיתק אותי..

זה שיא הפדיחה בשבילי לכתוב את זה! אני מרגיש דפוק לאללה... ואני לא בנאדם תינוקי/דפוק! אז אל תחשבו ככה...

בחייאת, מה הבעיה שלכם להגיב?!אנונימי (פותח)
הפתרון הכי טוב לפחדים:רייצ'ל
פשוט תתמודדי מולו לבדך כמה פעמים, ולאט לאט זה יתחיל לעבור לך.
למשל אני: היה לי פחד עצום ממעליות, פעם כשאח שלי הכניס אותי למעלית אני פשוט צרחתי ורעדתי, לא הייתי יכולה לחשוב על הסיוט הזה, הייתי נלחצת בערך שעתיים לפני שידעתי שאני הולכת לעלות במעלית... בקיצור פחד-פחד.
היום אני כבר לא מפחדת לעלות במעליות (ואל תחשבו שזה בגלל שגדלתי- הפחד היה לי עד תחילת השנה בערך) בגלל שאני עליתי בכוונה מלא מלא פעמים לבד במעלית ואז פשוט ראיתי שזה לא מסוכן, מקסימום המעלית תתקע, לא יקרה כלום... היום אני ממש צוחקת על עצמי. ושלא תביני לא נכון- אני מבינה אותך ואת הפחד שלך. תנסי. לא מתים מזה.
תלך לישון עם מוזיקה או רדיו..אחת מהשומרון
ובהפסקת חשמל תעצום עיניים חזק, תקבור ת'ראש בשמיכה/ כרית ותחשוב על דברים טובים!!! (למשל עלי..)
תישן עם אמא ואבא במיטה!!!!!!בת_של_מלך
חח סתם..

האמונה!! הא הפתרון!!

להאמין שהכל מה' והוא רוצה בטובתך..

ראיית הטוב ולא הרע!

וגם המחשבה..תעצור את המחשבות על כל השטויות האלה.טוב אולי לא שטויות..אבל אנו לא צריכים להתעסק איתן!

בהצלחה צדיק!
למה נראה לי שאני יודעת מי אתה???נחמן מאומן
בכולופן, אולי תנסה ללכת לטיפול?? רציני... כי אני בעצמי עוד לא מצאתי דרך להתגבר על זה...
אני ישתף אותך בפחד אישי..מיטל
חח

אני אישית מפחדת להתהפך (בסופרלנד או בלונה פארק) וכל החבר'ה שאני מסתובבת איתם לא מנפפחדים ככה ששנה שעברה שהלכנו כולם עלו לאקומבה חוצממני... וזה לא היה כזה כיף בוא נגיד ככה...

השנה אני הולכת לעלות על זה ויהי מה ואז אחרי פעם אחת ני כבר לא יפחד.. אולי אני יעלה קודם על משהו יותר קל כמו הסירת פירטים או הרכבת הרים הקטנה יותר...

לדעתי תתחיל לאט לאט.. אולי תישן קודם אם אור ואז תעבור למנורת לילה ואז האור מחוץ לחדר ואז כבר הכל מכובה.. נראלי זה יעזור לך..
לדעתי צודקות מיטל ורייצ'ל, שצריך לאט לאטדובלה
להרגיל את עצמך להתמודד. להתחיל ממנורת לילה חלשה וכו'.
ובתור התחלה, ואולי גם המשך, בהחלט יעזור מאוד לדעתי גם לשים איזשהו רדיו/מוזיקה שקטה, שתתן לך יותר נינוחות.
באיזה שהוא שלב המוח שלך יתרגל שהחושך אף פעם לא מרביץ.
לכולם- תודה!!!אנונימי (פותח)
לרייצ'ל- אני אנסה... לא נראה לי שזה יעבוד, אבל תודה בכל מקרה...
לאחת מהשומרון- אני הולך לישון באמת עם מוזיקה בד"כ. בהפסקת חשמל- חשבתי פשוט לקום ולהדליק נר או משו... אני אנסה גם את זה... אנ'לא יודע מה יותר טוב.
לבת של מלך- בטח... אין שם מקום, כבר אח שלי עושה את זה...
ובאמת את צודקת, אבל אני לא מסכים ממש עם הניסוח שלך. אני עושה ככה, בערך- אומר לעצמי שאני מאמין בה' והוא ישמור עלי וכו', וגם קריאת שמע שעל המיטה (כ-ל הנוסח! ) ממש עוזרת (במיוחד ה"מימיני מיכאת ומשמאלי גבריאל וכו'...)
לנחמן מאומן- כן, גם אחת מהשומרון אמרה לי את זה. אם בא לך תמסר"ש(י?) לי כי כאן זה לא המקום המתאים.
למיטל- אני ישן כבר עם מנורת לילה- לפעמים חזקה ממש ולפעמים קטנה. חשבתי באמת לנסות מה שאת אומרת- בישיבה, כשאני ארצה ללכת (אני רוצה פנימיה)אז אני לא אוכל להשאיר אור, אם יצא לי בחדר אחד שלא סובל אור...!
ובקיצור- לכווולם ממש תודה!
יו, מיטל-נחמן מאומן
גמני משקשקת מהמתקנים בסופרלנד, אבל לא בגלל להתהפך, אלא כי כל הראש מסתובב לי, הלב שלי יורד לבטן, יש לי בחילה וזה בכלל לא כיף!!!!
עליתי בחופש לקומבה וזה זיא המעפן!!! אל תעלי!!!! מחכים שעה בתור, במתקן חייבים לעצום עיניים בגלל הרוח החזקה מאד, וזה סתם מסובב את כל הראש!!! אנשים עולים על זה רק כדי לספר שהם עלו, או כדי לצחוק אח"כ על איך שהם פחדו... -בקיצור- אל תעלי...
חח תודה על ההמלצה!! נראה כבר... חחחמיטל
יווו..אם כבר מדברים על פחדים..לי יש פחד גבהים!!אנונימי (פותח)
בצורה נוראית!!!!זה אומר:
גשרים,צוקים,כל דבר שהוא יותר גבוהה מהאדמה ורואים מה קורה מתחת!!!
אני מתחרפנת מזה!!!כל פעם אני מנסה להרגיע את עצמי שאין לי מה לפחד..וזה פשוט לא עוזר..תמיד אני בטוחה שאני עומדת לפול כל רגע...
זה פחד הרבה יותר נפוץ... נראלי שלכל אחד כמעטדובלה
יש פחד גבהים איפה שהוא. השאלה רק עד כמה, כלומר איזה גובה יעורר אצלו את הפחד...
הפחדאנונימי (פותח)
גבר הפחד הוא בראש שלך בדרך כלל מה שגורם לנו לפחד זו לא המציאות אלא הדמיון שלנו קודם כל תחזק תאמונה שלך בבורא עולם זה יכול לעזור דבר שני תכניס לעצמיך לראש שזה שטיות וותנסה לחשוב על דברים שמחים דבר שלישי אם אתה מפחד תקרא שמע ישראל או מימיננו מיכאל ומשמאלינו גבריאל וכו' ותחשוב טוב יהיה טוב רק מי שחושב על הדברים האלה ומתעסק איתם זה בא לו ומי שלא לא בהצלחה אחי!!!!
מסכימה עם הרובננסי
נתנו לך עצות טובות. אני חושבת שלכולנו יש פחדים-כל הכבוד שאתה מוכן להודות-כך תוכל להתמודד ישירות עם הפחד. ברגע שאתה מסתכל בעינים כביכול של הפחד, זה יהיה פחות מפחיד. כשבעלי היה בצבא, פחדתי לכבות את האורות בבית. הייתי משאירה מנורה אחת דלוקה על יד המיטה כדי שלא אצטרך להכנס למיטה בחושך. מנורה ממש עוזרת-גם מוזיקה. גם תהילים וגם להגיד המפיל. גם לחשוב על הפחד ולדבר אתו -במקום שהחושך ישתלט עליך שאתה תשתלט עליו.
כל בנאדם ואדםמיסטר דום
מפחד ממשו ואם הוא לא מודה בזה זה לאאומר שאין לו פחד דבר 1: כל הכבוד שאתה מודע לפחדים שלך!!ושאתה מודה בהם!!

זה לא בושה לפחד מהחושך עוד בעיקר ממה שאנחנו שומעים בחדשות ורואים ברחוב זה ממש לא בושה!!

אתה צריך להתמודד עם הפחד שלך להתסתכל לו בעיניים! ואתה יכול ללכת לישון עם מנורת לילה קטנה ליד המיטה!!

או כמו שננסי רשמה תהילים המפיל לדבר עם ה' לפני השינה ולבקש ממנו שלא תפחד מהחושך ושלא יהיה לך סיוטים וכו'

תדע כלל גם ננסי רשמה: אל תתן לפחד לשלוט עליך אתה תשלוט על הפחד..
הבנאדםפ הזה בן 15 הוא כבר גדול וזה היה לפניטלל=]]
שנתיםם..
משום מה יש לשמח תשמח חביב להקפית שרשורים אבל זה לא אומר שאתם צריכים לענות עליהם כי זה היה לפני שניםם..!!
כאילו זה נוסטלגייהה..!!
אל תענו על זה..!
**הבנאדם **תחביב ** להקפיץטלל=]]אחרונה
חח מכירים ת'סדנת פחדים של קצרים?? חחחח =]פגזניקית גאה!
מוכר מוכר...החיפושית
זה מצחיק לקרוא את זה.. כימיטל
כתבתי על זה שאני מפחדת להתהפך וכמו שאמרתי אז אני עשיתי א זה ועכשיו אני כבר לא מפחדת! למרות שהסירת פיראטים זהדיי מפחיד אבל שורדים.. הקומבה זה כיף!!!

|שמחה לשתף|
יין תנזים היקר...צופה מהצד2
אגב - מה זה יין תנזים?

היה היתה לי בעיה דומה לשלך, חלמתי חלום מזעזע שלא יצאתי ממנו שבועות, כל פעם שהיה חושך החלום היה חוזר לי למוח... הייתי הולכת לישון עם דלת פתוחה לרווחה ום אור, וגם זה לא עזר...
בסוף ב"ה הכנסתי לעצמי מלא מחשבות טובות לראש, במקום לדמיין את הגרוע מכל דימיינתי נגיד שבא המשיח [לא דימיונים קטנים כמו לאכול שוקולד, משהו רציני...] וסוף טוב הכל טוב, היום ב"ה באים אלי רק הדמיונות הטובים [אפשר להוסיף גם שכדאי לך לקרוא לפני השינה ספר קליל ויפה, לא משהו עם רצח, לא חדשות, משהו כמו הספרים לילדים בני 12... ואז כשאתה בחושך לנסות לדמיין את מה שקראת, כדאי גם לפני שמכבים את האור לומר 'המפיל' בכוונה גדולה, שם יש בקשה מה' שלא יבואו מחשבות רעות וחלומות רעים וכד']
חחח.. הקפצה- סורי אבל זה ממש מציק...לאל
"צופה מהצד2"------

הכינוי הוא- "יין נ-ת-ז-י-ם"!! לא יין תנזים.....

סורי על ההקפצה=]]]]]]
כחחחחחחחחחמופי=]]
ומה שיותר מעצבן זה היה לפני שנהה...טלל=]]
והילד הזה הוא כבר לא ילד הוא בן 15...טלל=]]
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך