יום הולדת הוא יום של שמחות
אך גם חשבון נפש, אולי לא פחות.
במיוחד למדינה שעד גיל חמישים ותשע
נשארה בלי בן זוג כלבבה.
בעצם לא פלא שהיא לבדה
במצב של היום מי ייקח את ידה?
נכון שהיא יפה, יש לה כל הנתונים,
תבור וגלבוע במקומות הנכונים,
במרכז יש שפלה שעושה לה מותניים,
בצד שמאל לב רגיש - ירושלים.
גם למעלה בראש היא שומרת על רמה
ובמזג שלה ידועה כחמה.
בקיצור, היא נראית באמת תענוג
ובכל זאת עוד טרם מצאה לה בן זוג
וזה, כנראה, כי היום הגברים
מחפשים באישה גם דברים אחרים.
קודם כל לאישה בגילה זה חובה
שתהיה להציע נדוניה טובה,
רצוי נפט או זהב, דברים של ממש
ולה יש הרי רק חלב או קצת דבש.
שנית, היא אמנם נראית טוב לגילה,
אבל מתנהגת ממש כמו בתולה.
חשדנית ביותר לגבי מחזרים,
לא מרשה שייגעו בכמה אזורים.
ומסוגלת לכעוס ולכסח ראשים,
אם רק יתקרבו למקומות הקדושים.
כל הפחד הזה מקורו בילדות,
בתסביך רדיפה ותסביך יהדות.
ובינינו - בכלל - היא קצת מתוסבכת,
לא ברור עוד בדיוק לאן היא הולכת.
נולדה על בסיס שוויוני סוציאליסטי
וחיה סגנון קפיטל שנורריסטי,
משחקת בתולה ששונאת ת'בנים,
אבל מחממת את כל השכנים.
בקיצור, אם לומר זאת ישר, בלי בושה,
רק פראייר ייקח לו אותה לאישה.
מסתבר שבכל זאת יש פראייר אחד,
קוראים לו דוד סם, אמריקאי נחמד,
מאוהב בה מאוד, תומך בה בינתיים,
אבל היא בת 59 והוא יותר ממאתיים.
חוץ מזה יש לו כמה דרישות לגביה,
הוא רוצה שהיא תוריד קצת משקל מעליה
כי ב-67 בשישה ימים,
היא עלתה במשקל וצברה שומנים.
הוא רוצה שתחזור לגזרה הישנה
ולה דווקא נוח כשמנמנה.
בכל מקרה, אם היא תרזה או תישאר שמנה,
היא חוגגת עכשיו 59 שנה.
ותהיה דעתנו עליה אשר תהיה,
לכולנו מוטב שהיא תמשיך ותחיה,
כולנו צריכים לאחל לה עכשיו,
שנים ארוכות ושיפור במצב.
כי כולנו יודעים - וזו לא רק מילה,
שחיינו שלנו תלויים בשלה.
