טוב תהנו (ובבקשה תחלקו או תסכימו העיקר תקראו ותגיבו)

כאשר מגיע נער אל שביל החיים, ומחפש הוא את הדרך להיכנס ולהשתלב בתנועה הזורמת מבלי לצאת דופן,אלא התמזגות מושלמת.
כך הוא חושב שיוכל לעסוק בשלו בלי שאף אחד יפריע לו.
אך טועה הוא! שהוא יוצא מנקודת הנחה שהוא אדם פרטי, וישות עצמאית אשר איננה תלויה בגורמים אחרים.
כך יכול הוא לעשות את אשר עולה ברוחו מבלי להזיק או להינזק כלל.
אם במקרה קיים בו עוד מחשבה והגיון, אזי הוא יחבר את עצמו אל קבוצה מסוימת, קבוצה כללית מסוימת אשר בו הוא הפרטי יוכל להשתלב,
קבוצות כמו: אזרחי העולם , אזרחי המדינה, דת מסוימת, או אולי אפילו קבוצה בעלת מכנה משותף, כמו מוסיקה, ספורט וכו...
אך הנער היהודי שונה הוא! שיודע הוא בתוככי ליבו ששייך הוא לקבוצת היהודים! אך הבעיה הנפוצה היא שאין הוא יודע איך עליו להשתלב
בתוך הזרימה הקבוצתית. אם הוא מגיע מרקע תורני מסוים אז הוא בד"כ מבולבל, ומפוחד, ובעיקר חסר את הידע הנכון בכדי להחליט את ההחלטה הגורלית של דרך השילוב, ולכן הוא נמצא במן משבר פנימי והוא נקרע מבפנים בניסיון לבחור את האפשרות הנכונה בשביל עצמו. והבחירה למי שלא הבין תבוא לידי ביטוי בבחירת הישיבה המתאימה בכדי שיוכל לחיות את חייו ע"פ האידיאליות הפרטית שהוא רואה ומחשיב כנכונים.

ולכן אני מציע מספר אלמנטים לנער החושב, מספר נקודות חשיבה אשר בתקווה יכוונו אותו אל האידיאליות הנכונה של קיום חיים תקינים כיהודי.

הנער היהודי צריך להבין שכל תכליתו בעולם הזה: אינו סיפוק תאוות זמניות, וסיפוק יצר ההנאה העצמית, אלא שהוא צריך לשאוף ליצירת קידוש ה' באופן תמידי.
עליו להבין שהוא חוליה בדבר הרבה יותר גדול מ"הסתם בחור שחי את חייו", ושהוא בעצם חוליה בשרשרת היהודית ישראלית, חלק מקבוצה כללית, אשר בה כולם תלויים אחד בשני ואין דרך התחמקות ודרך גישה החוצה.
עליו לגרש את הבטלנות הסטלנות והעצלנות ולכבוש את רצונו ולשלוט בו.
ואז הוא יוכל להיות ככלי דומיננטי אשר יכול להשפיע ולעזור לקבוצה שלו להשיג את מטרתם ותכליתם.
אך עליו עדיין להשיג מספר דברים לפני שיגיע למצב של השפעה. עליו להבין בעצמו את כל האלמנטים השונים:
המישור הפרטי: היהודי צריך לנסות ולעבוד את ה' בצורה המכסימלית ביותר, ומצב זה יכול להופיע רק לאחר לימוד מתאים ומעמיק של התורה על כל חלקיה השונים (גמרא,הלכה, אמונה ..) עליו להבין שהוא מצווה לעשות את כל המצוות, וע"י כך לטפח את מעלתו הרוחנית תורנית פרטית, ורק כאשר יושלם מצבו הפרטי , נוכל לבנות באמצעותו עוד חלק בפאזל של עם ישראל ולכן השלב הבא הוא עם ישראל.
מישור הכללי: על היהודים להבין שהם יוצרים כולם ביחד את עם ישראל, ושרק כעם יכולה התורה לבוא לידי ביטוי בשלמותה.
הרי כבר למדנו שהתורה ניתנה לעם ישראל בהר סיני, לכל עם ישראל, לא ליחידים, וליהודים פרטיים.
ולאחר הבהרה זו, ירגיש הקורא את האחריות כלפי הקבוצה שהוא שייך אליה, אחריות שתגרום לו להרגיש שהוא אחראי בפועל להצלחותיה וכישלונותיה של הקבוצה, והוא יכול להבין לאחר שקידה ולמידה נכונה את הבעיות והפתרונות לקבוצתו בכדי שיוכל להוביל את הקבוצה הישראלית אל מטרתה= תכליתה.
ועליו לראות את הקבוצה כיחידים רבים אשר רק כאשר כולם מתפקדים כראוי, הרי אפשר יהיה להשיג מכסימליות של פעולה, וההישג של הקבוצה תהיה מרבית.
ולכן במבט הכולל של היום תסכים איתי שקיימים אנשים בין היתר אשר אינם רואים את עצמם בקבוצה, או שאינם יודעים את תפקידם הפרטי, או אולי אפילו לא יודעים את מטרתו של הקבוצה, וזוהי האחריות: לדאוג לאלו ולהחזירם לכושר פעולה, יש להוציאם מהריקנות או הבורות אשר אופפים אותם. ועכשיו לאחר שיש לנו קבוצה הרי הדבר הבא שצריך, זוהי טרטוריה אשר בה יש את התנאים האידיאלים לגידול הקבוצה שלנו!
ארץ ישראל: הקב"ה נתן לנו את ארץ ישראל. היא שלנו ומיועדת בשבילינו, והיא מהווה את המקום האידיאלי מצד אחד והיחידי מצד שני, לגידולו של עם ישראל, רק בא"י קיימים התנאים האביוטיים המושלמים לגידולם של היהודים.
נחזור בהיסטוריה, מכיוון שלא היינו מסוגלים לחיות כעם בזמן בית שני (בעוונותינו), הרי פירקנו הקב"ה ליחידים וגירשנו מארצנו, ורק לאחר שהרכיבנו הקב"ה לעם שוב (בגלל חילול שמו הגדול), הרי שזכינו לשוב אל בית הגידול הטבעי של העם שלנו.
וחייב על כל יהודי להבין, שהקב"ה התחיל את תהליך הגאולה, והחזירנו להיות לו לעם, ושזמן הגלות עם כל המשתמע מזה עבר ונגמר. ועליו לשוב ולהשתמש רק בפרספקטיבה הכללית יהודית, ולא להשתמש בראיה הפרטית.
וכאשר עם ישראל קיים כעם וגם נמצא בארצו, הרי כבוד מלכות ה' מתגלה שוב בעולם דרכינו.

ועל כל יהודי להבין שהוא,כן הוא, היהודי הפשוט שלא עשה כלום בחייו, הרי הוא יכול וחייב לקום ולהוביל את עמו (קבוצתו) ולשאוף להגעה לתכלית עם ישראל בעולם, והכי חשוב שיבין שאין דבר העומד על דרכו חוץ מאשר רצונו, וזהו...
ורק כאשר ישתלט על רצונו הרי יוכל להתחיל וללמוד את מעלתו הפרטית, ואת מעלתו הכללית, וזאת עליו לעשות בישיבה, וחייב הוא למצוא את הישיבה המתאימה בשבילו בכדי להגיע לכל זה. ולכן אני מציע שלושה אלמנטים אשר אם ימצא אותם בישיבה הרי זוהי הישיבה המתאימה בשבילו!
חשק: על המוסד שאליו הוא מגיע להכניס בו את החשק ללמוד, וללמוד הכל (את כל חלקי התורה), ויש לעשות זאת לא מתוך הכרח ולא מתוך שטיפת מוח, אלא מתוך לימוד מעמיק ושימוש בהיגיון הבריא של כל אדם. ולאחר שלימוד זה ייעשה, הרי כל דבר שיעשה בחיים, מאקדמיה ואוניברסיטה ועד לבניית מדינתנו (ממלכתי מידי?), הכל יעשה מתוך תורה.
כלים: הרי גם אם קיים החשק ללמוד וההבנה של צורך הלימוד, הרי חסר לו את היכולת ללמוד, הרי נאמר את האמת, הלמידה היא קשה, וצריך עמל רב, בכדי להבין את הגמרא, והלכה, ואמונה וכו...
הכוונה: ולאחר שהשיג הנער את החשק והכלים הרי כבר נחשב לתלמיד, אך עדיין הוא צריך הכוונה, בסדר של הלימוד, (מה לומדים לפני מה?) . ובנוסף לאחר זמן מסוים של לימוד עשוי אדם להתייאש, או לאבד את מיקודו או שיתערפל אצלו החשק עם עדיין אינו בקי בו.
ועכשיו ורק עכשיו לאחר שהשלים התלמיד את לימודיו, (אני מעריך שאפשר בזמן מועט יחסית אם לא מבזבזים את הזמן ומתמידים בצורה מטורפת להגיע בישיבה, להצליח ולהגיע לרמה גבוהה מאוד).
ועכשיו הופך התלמיד למנהיג, והוא שוב צריך לחפש את הדרך בה הוא מוצא את הדרך האידיאלית שהוא יוכל לעזור לעם ישראל (קבוצתו),שדבר זה יוביל לקידוש שמו של הקב"ה. ואם זה יהיה בבניית עולם הכלכלה של מדינת ישראל, ואם זה יהיה בחינוך הדור הבא של מנהיגים, אם זה יהיה בהובלת חיילים להגנה על עם ישראל מיד צר, או שזה יהיה ע"י בנית המדינה בתור מהנדס מכונות או אלקטרוניקה.
העיקר שזה יעשה מתוך תורה אמיתית ונכונה!!!!!!!!!!

בתודה: ברוך ש.

נ.ב מקווה שהצלחתם לקרוא הכול בגלל האורך.

בס"ד

ואין לי כרגע כוח לקרוא הכל.. התחלתי אבל נשברתי באמצע.. (לא בגלל שיעמום, כן?) אז בהזדמנות אחרת בעז"ה

קודם כל - מאמר לא כותבים בשפה של שייקספיר וש"י צ'יצ'קס, מאמר כותבים בשפה של המון העם, ולמרות המילה סטלנות(שהוכנסה כנראה כדי שלא נשתגע מהלשון הגבוה) השפה יותר מדי ספרותית... נראה לי שלא הבנתי כמו שצריך את כל תוכן המכתב בגלל השפה הזו

דבר שני - אתה יוצא מתוך כל מני אקסיומות שלא לכל עמ"י ברור שהן נכונות,

דבר שלישי - לא כל יהודי, אפ' יהודי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ראוי להנהיג, ולצערנו לא כל דתי שיש לו את הכישורים להנהיג מילא כרסו בש"ס ופוסקים...

דבר רביעי - לענ"ד התופעה של חיפוש השתייכות היא לא כל כך רחבה בנוער הדתי כמו שטענת...

דבר שישי - אתה צודק באופן כללי שצריך יותר לימוד תורה (למרות שמי אני שאדבר?) ושצריך יותר שיכויות לפלג שנקרא יהדות

דבר שביעי - אף אחד לא שם לב שדילגתי על הדבר החמישי.

הכללים לבחירת ישיבה שכתבת לא כ"כ נכונים לענ"ד...

ק"ק - למה לא לימוד תורה בגלל שטיפת מח? מה רע בזה?

ד"ש - לא נראה לי שהכוונה היא הכרחית, את הבסיס כולם יודעים מה הסדר (ק"ק - תנ"ך ומשנה[מי שכבר בתיכון ולא סיים שילמד במקביל אבל זה ה"דיעבד" אח"כ גמרא ומוסר אח"כ רעיון) לא נראה לי שכזה משנה אם הוא ילמד קודם מסל"ש או חובת התלמידים וכדו' זה לא נראה לי שיקול כ"כ רציני בהחלטה לאיזה ישיבה ללכת

ד"א - זה רק אני או שמשמע מדבריך שכשאני בוחר ישיבה לא לבדוק מה המצב שלה בלימודי חול, יש כאן רמז לכיוון סוג הישיבה שצריך לבחור?

אבל לצערי א"י עדיין לא שלמה ועדין לצערנו הרב אי אפשר לומר כזה דבר... (בעז"ה זה ישתנה בקרוב...).
אבל ממש הבעה עצמית מעולה כל הכבוד!

א. כמובן שאני מודע לעניין שיהיו אנשים שלא יסכימו איתי ויסברו אחרת, אך זוהי דעתי שביססתי בהגיון שלי, מניתוח ולימוד מרבנים וספרים מרובים.
ב. כשאתה אומר ש"ס ופוסקים אינם מספיקים- הרי אני שמתי דגש על העניין הזה, ואני חושב שאמרתי פעמיים, שחייב ללמוד את כל התורה על כל חלקיה, ממש הכול (גמרא,הלכה,אמונה,וכו...)
ג. וכמובן כאשר אני מדבר על יהדות אני לא מתכוון שו"ע בלבד, אלא כל האספקטים הרבים ומגוונים כגון:מצוות כלליות (שאני חושב שבתוקף),וכל שאר המצוות שתלויות בסוף הגלות!
ד. הטענה היא לא רק ללמוד יותר תורה, אלא ללמוד, וללמוד נכון את התורה כולה, על כל חלקיה, איני מחשיב לימוד תורה רק גמרא, אלא גם תנ"ך ואמונה, הלכה, נסתר נגלה,וכו...וגם אם אדם לא יספיק את כל זה, הרי הוא צריך לנסות. (וכמובן שלא אמרתי להסתגר כל החיים בישיבה שים לב לפיסקה האחרונה.
ה. וכן אני ממש לא מסכים עם הישיבות החרדיות שמתמקדות רק בפן הפרטי (ראה בפסקה "מישור פרטי").
ואפילו במישור הפרטי אי אפשר להגיע לשלמות (ראה בפסקה "מישור ככלי")

ודי אני מתחיל לכתוב בכמויות שוב, אני מפסיק

ק"ק - למה לא לימוד תורה בגלל שטיפת מח? מה רע בזה?

אז ככה היהדות אינה רוצה ליצור רובוטים, שעושים את מה שאומרים להם, סתם פולחניזם מתמשך.
ולכןכדוגמא: קיים חובת הכוונה במצוות, להראות שחייב להבין מה עושים ולהסכים עם זה,ולרצות ולקיים את זה, על הצד הטוב ביותר.
ולא לעשות את זה, "סתם" כי אמרו לך לעשות את זה.
ובכל מקרה איננו רוצים ליצור תלמידים שאינם יכולים לחשוב ורצים כעדר אחרי מנהיג!
כך היה תקופת הגלות כאשר הרב "יודע" הכל, והתלמידים בורים, ועושים את רצון הרבי.(זה מוכר כתאוריית האיכות).
תקופת הגאולה פירושה, שממוצע העם עולה, וגדולי הדור יורדים שזה בעצם ירידת הדורות,(זה מוכר כתאוריית הכמות).

הפעם ממש ניסיתי לקצר!

הערות:
1."אזי הוא יחבר את עצמו אל.. קבוצה כללית מסוימת אשר בו הוא הפרטי יוכל להשתלב,קבוצות כמו: מוסיקה, ספורט וכו" אני לא רואה בין זה לבין ההשתלבות בקבוצה הישראלית-כללית סתירה. הקבוצה הכללית יכולה לשרת את הקבוצה הישראלית. אתה אומר בסוף המאמר שכל אחד ימצא דרך להשתלב בצורה יעילה בעמ"י, אפילו הצעת פתרונות, אבל בשביל זה עליףך להשתייך לקבוצה שהיא לא בהכרח יהוית או ישראלית. הוא צריך להתחבר לאנשים, וליצור עימם מכנה משותף שלאו דווקא קשור בעבודת ה'.
2. שכחת להוסיף בסוף: "המאמר כתוב בלשון זכר אך מיועד לשתי המינים גם יחד"
3. אחלה מאמר.
4. הזה עם הכינוי באנגלית, <אולי יאיר.. |חושב|> אני לא חושבת שיש בעיה בשפה שהוא השתמש, היא ממש לא בשמים, היא ברמה סבירה.

את המאמר?

...רק לדעת לפני שאני יתחיל לקרוא.

אבל אני חושב שזה ממש חשוב, ויכול להראות לכם כמה דברים שאולי לא חשבתם עליהם עד עכשיו.

אני ממש מסכימה עם זה!
הבעיה שלפעמים ממש קשה ליישם!

תשלח את זה לעולם קטן- יש מצב שיפרסמו!

סביב העשר שנים אחורה.