בכתבה שהתפרסמה בעיתון בשבע (בעיות ת"ש) נסקר מצב החיילות הדתיות בצבא. בין השאר תוארו שם תופעות נפוצות בצבא כמו דיבור וולגארי, אי הקפדה על "נגיעה", קורסים ומד"סים מעורבים (שם גם היה אי דיוק קל) וחברה חיצונית מלגלגלת.
האמת, שום דבר שם לא היה חדש. אני בעצמי יודע איך קשה מאוד להשיג חצאית ב', וגם שאר התופעות בכתבה היו מוכרות לי. אני גם לא שש במיוחד על קיומן של החיילות בצבא.
אבל אני חושב שאת השאלה צריך לשאול - מה, לבנים אין את אותה הבעיה?
באותה יחידה ששירתו החיילות או החיילות לשעבר שצוטטו בכתבה מן הסתם שירתו גם חיילים דתיים. מה, הם לא סובלים מהבעיות הללו? מהחברה המלגלגת וכיוצ"ב?
לענ"ד - בבעיות הנ"ל יש סיבה לטפל עם או בלי קיומן של חיילות בדרגה דתית זו או אחרת ביחידות הצבא. אם בהכנה להתמודדות ואם במניעתן.