פעילי ימין: קנו לבנה בח"י שקלים לבניית חומש

מפוני צפון השומרון וארגון "חומש תחילה" מתכננים לעלות בחודש הבא לחומש "כדי להתחיל בבנייתה מחדש". המשתתפים מוזמנים לרכוש לבנה לבנייה ב-18 שקל, ולהגיע עמה ליישוב המפונה - עם או בלי אישור צה"ל.

פעילי הימין בונים את חומש מחדש: לאחר חמש עליות להתנחלות המפונה חומש שבצפון השומרון, החליטו בארגון "חומש תחילה" שלא להסתפק בהגעה למקום, אלא להתחיל בהליך של בנייה מחדש. לקראת העלייה הבאה להתנחלות המפונה קורא הארגון לפעילים לקנות לבנים בעלות של 18 שקל האחת, ולהגיע איתן למקום.
"לא עברו שנתיים לגירוש, ומעשה העוולה מתפוצץ לנו בפרצוף. אין דבר יותר טבעי ונכון להקים את חומש מחדש", אומרים המארגנים שהחליטו לערוך עלייה נוספת להתנחלות - הפעם גם ללא אישור צה"ל. חמש העליות הקודמות להתנחלות המפונה נעשו חלקן באישור צה"ל וחלקן שלא, אך תמיד באבטחתו.
בחודש הבא יצוינו שנתיים לפינוי גוש קטיף והמארגנים מתכננים לתלות מודעות בדבר העלייה בכל רחבי הארץ. במודעה נראה ילד ממפוני צפון השומרון, כשהוא עומד על חורבות הבית שלו. "כל לבנה עולה 18 שקל, ואנו מקווים שבחודש הבא יגיעו כולם לחומש כשבתיקם הלבנים. גם מי שלא יכול לעלות, חשוב שיקנה לבנה וייתן אותה לאדם אחר שיכול לעלות, על-מנת לסייע בבנייה", אומרים המארגנים שצופים אלפי עולים ליישוב שיתחילו את הבנייה מחדש.
יוסי דגן, מאנשי "חומש תחילה", אומר: "שנתיים לגירוש..הגיע הזמן להפסיק לבכות ולהתחיל בעשייה חיובית. כיום אין דבר טבעי ונכון יותר מלהקים את חומש מחדש.

איפה אפשר לקנות?

את השיר ראיתי במקרה באחד האתרים, חיבר אותו תדהר הירשפלד מ'עדי עד' (ליד שילה, אחיה)ובלנ"ד בעז"ה ית' ובישועתו בקרוב נשוב לעיה"ק עזה יע"א תובב"א.

אם אשכח דיר-אל-בלח תשכח ימיני

אם אשכח בית-להיא תדבק לשוני

אם אשכח את חאן-יונס, בורייג', נוצירת

אם אשכח את כל אלה, אפילו אחת

אם אשכח את עבסן אל-צעיר ואל-כ'ביר

אם אשכח את ג'בליה, ועזה העיר

אם אשכח את רפיח, מורג, כפר-דרום

אם אשכח גוש קטיף וחופי החלום

אם אשכח חבל עזה, אדמת ישראל

אם תנוח נפשי בניצחון ישמעאל

אם אשכח את אחד הכפרים השוקטים

אם אשכח את אחרון מחנות הפליטים

אז תשכח ימיני, וזרועי גם תקהה

ואור בוקר על עזה ראֹה לא אראה

אם יסור לבבי מאדמת אבותיי

אם ירעילו לבי הבוגדים באחי

השמחים לאיד עזה בפרוץ בה ערב

האומרים: חבל עזה מאוס כעקרב

השוטמים מחוזות ילדותי הטובים

ומשתפים זימרתם הצרחות-העורבים...

אך אני לא כהם, וכהם לא אהיה

חבל עזה שלי הוא, ולי גם יהיה

לא קטיף וגדיד ישובון לחולות:

כי ג'בליה, חאן-יונס, ושאר הגלילות...

הן שלנו, שלנו, זיכרן בי נצור

ויחכה יום מחר, לעת אפס-עצור

ואחזנו אז חרב ושיר ומזמור:

ואשק חולות עזה, וזרח שוב האור.

זה לא בדיוק מסתדר במנגינה של אם אשכחך. או שזה בלי מנגינה?

<object width='458' height='384'><param name='mov

http://www.yadkatif.com/index.htm
האתר להנצחת גוש קטיף וצפון השומרון. כולל בתוכו הרבה מאד תמונות וסרטים מגוש קטיף וצפון השומרון ועוד המון דברים אחרים הקשורים לזה. אגב, היום אנחנו בדיוק שנתיים ליום השני של ארועי 'כפר מימון' (י"ב בתמוז). לא נשכח ולא נסלח!!!

די מוכר, אני מניח שהרבה ראו את זה, אבל בשביל מי שעוד לא.
http://www.youtube.com/v/bJzswbshgIg

אבל אין כ"כ טעם. כמו שכתבתי, ממליץ בחום על האתר 'יד קטיף'.

מאמר מעכשיו בערוץ שבע (חשוב לקרוא את הפסקה האחרונה):

אזהרה, מוקש הרדמה לפניך!
מאת נדיה מטר

עכשיו, לא הזמן להירדם ולחיות באשליות.


כמנויים של עיתון הצופה ומקור ראשון אנו מקבלים בבית את עיתוני השבת בימי חמישי בבוקר. כמה רבה הייתה הפתעתי הבוקר לראות את כותרת עיתון "הצופה" של השבת, שבת פרשת בלק, 29/6/07: "יש'ע: הכעס על המדינה התחלף באופטימיות". הכותרת הזאת העמידה אותי דום, ומיד הרגשתי צורך לקרוא את כל המאמר. הרי לאור הקסאמים היומיומיים על שדרות ובנותיה, לאור החדשות על פגישות פסגה בין אולמרט לאויבינו, לאור העובדה ששבויינו ונעדרנו עדיין לא חזרו הביתה, לאור מינויו של שמעון פרס לנשיא המדינה, לאור חומת- הגטו המוקמת מדי יום מול עינינו ולאור כל הדברים הקשים הנוספים הקורים בארצנו קטנטונת... איפה בדיוק יש מקום לאופטימיות שאלתי את עצמי? ואיך זה שאני כתושבת יש"ע לא ידעתי שהכעס שלי על המדינה התחלף באופטימיות? אף אחד לא הודיע לי. המשכתי לקרוא.


דווקא את הקטעים האלו בחר עיתון הצופה להדגיש. וזה מאוד מאוד מסוכן, כי הדברים הנ"ל לא משקפים את המאמר כולו, ובעיקר לא משקפים כלל את המציאות בשטח
כותרת משנית: "לפני כשנה בדיוק התכוננו תושבי יש"ע לפינוי בתיהם במסגרת "תוכנית ההתכנסות" ואף החלו לברר מה מגיע להם מהמדינה, אבל אז פרצה מלחמת לבנון השנייה והכל השתנה. בשנה שחלפה חזרה האופטימיות ליישובים, והבנייה שם נמשכת במלוא המרץ. רק הספקנים מזהירים: "הישמרו מהשאננות".

ברצוני להתריע, כותרות כאלו מסוכנות ביותר. מי שקורא אחר כך את כל הכתבה מבין שכמעט ואין כל קשר בין הכותרת הראשית והמשנית לתוכן הכתבה. הכתבה אומנם מתחילה באופטימיות זהירה כשהכתבת נאוה סטולר מדווחת שבמחצית השנייה של שנת 2006 חלה עלייה של כ-3,04 אחוזים בהתיישבות באזורי יש"ע, לעומת המחצית הראשונה של 2006 בה שרר ייאוש ודיכאון בעקבות הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון . נכון שזו מגמה חיובית, אבל העיתון מעביר מסר לא נכון כשהוא דווקא מדגיש את הקטע שנאמר על ידי אחד מפרנסי הישוב: "רבים חשים עתה שהממשלה לא מתכוונת או לא מסוגלת להמשיך בפינוי השטחים, ועל תוכנית ההתכנסות אף אחד כבר לא מדבר. הלכי הרוח האלה מובילים עתה, בין היתר, לבנייה מאסיבית באזור".

דווקא את הקטעים האלו בחר עיתון הצופה להדגיש. וזה מאוד מאוד מסוכן, כי הדברים הנ"ל לא משקפים את המאמר כולו, ובעיקר לא משקפים כלל את המציאות בשטח.

המציאות בשטח היא שאין בכל אזור יהודה ושומרון אף בנייה חדשה כבר שנים. מעט מאוד אנשים יודעים שמה שקורה באזור יש"ע מבוסס על מסמך שלצערנו לא קיבל מספיק חשיפה והתייחסות. מדובר במסמך ויסגלס. בשנת תשס"ג, 2003 , כתב מנהל לשכת ראש הממשלה דאז, דב וייסגלס, מסמך לקונדוליסה רייס, יועצת לביטחון לאומי המתחיל כך: "בשמו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, ברצוני לאשר מחדש את ההבנות אשר הושגו בינינו." ואז מפרט ויסגלס את ההבנות ביניהם בנושאים שונים. בעניין הבנייה ביש"ע, שלח ויסגלס מכתב לאליקים רובינשטיין ובו הוא מתמצת את מה שהבטיח לממשל האמריקני:


המציאות בשטח היא שאין בכל אזור יהודה ושומרון אף בנייה חדשה כבר שנים. מעט מאוד אנשים יודעים שמה שקורה באזור יש"ע מבוסס על מסמך שלצערנו לא קיבל מספיק חשיפה והתייחסות
"הנדון: הקפאת הבנייה באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה: בהמשך לשיחתנו, להלן ההבנות שהושגו בין ישראל וארצות הברית בעניין ההתיישבות הישראלית באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה:

1) מדינת ישראל לא תממן מתקציבים ציבוריים את גידול האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון.

2) לא ייבנו ישובים חדשים ותוקפא הבנייה בישובים הקיימים למעט בנייה בתחומי קו הבנייה הקיים (להבדיל מגבול השיפוט המוניציפאלי).

3) לא יופקעו או יילקחו אדמות חדשות לצורכי התיישבות ביהודה, שומרון וחבל עזה.

במילים אחרות, ממשלת שרון התחייבה כבר ב-2003 לא לתת ליהודים ביש"ע להתרחב כלל. רק גידול טבעי בתוך תחומי הישוב, כגון: הוספת פרגולה או בניית קומה שנייה לקומת קרקע עדיין הותרו.

בינואר 2007 נוספה גזירת הקפאה חדשה נגד יהודי יש"ע. אלוף פיקוד מרכז דאז, יאיר נווה, חתם על מספר צווים ותקנות אשר משנים את המצב החוקי הקיים באזור בתחום התכנון והבנייה. כאן לא המקום לפרט את כל התקנות החדשות. די לצטט ממכתבו של בנצי ליברמן מפברואר 2007 לאישי ציבור שונים בבקשה שיפעלו למניעת הצווים החדשים כדי להבין את חומרת הצווים:

"הצווים החדשים יוצרים מצב בלתי נסבל... יש להדגיש כי תיקוני חקיקה אלה באים בהמשך למדיניות הנקוטה ע"י שר הביטחון אשר הקפיא בפועל את כל ההתיישבות ביו"ש....משמעם של תיקוני החקיקה הוא שיבוש קטלני באפשרות קיום החיים הסבירים והאלמנטאריים ביישובי יהודה ושומרון, ופגיעה קשה ביכולתם של אזרחי ישראל, אנשים, נשים וילדים המתגוררים ביהודה ושומרון, לנהל אורח חיים תקין... תיקונים אלו יגרמו לכך שבישובים הקיימים למעלה מ-25 שנה, וכן במקומות בהם הבתים נבנו ושווקו ע"י משרד השיכון, לא ניתן להרחיב מרפסת, להציב פרגולה, לבנות כיתת לימוד, גן ילדים ו/או מרפאה וכו'".

במילים אחרות: ממשלת ישראל עושה הכל כדי לחנוק ולייבש את יהודי יו"ש. ולכן, גורם המפזר דיסאינפורמציה על כך שיש עכשיו ביש"ע בנייה מאסיבית ואופטימיות כאילו שעתידנו כאן בטוח לנצח. הוא גורם עם אג'נדה. והאג'נדה שלו היא: להרדים את המחנה שלנו. לתת לו אשלייה כאילו שהכל בסדר כשדווקא ההיפך הוא הנכון. הגורם הזה יודע שאם ייוודע לציבור עד כמה המצב קשה, הוא עוד עלול להתחיל להתארגן, לפעול ולמרוד... אז יותר טוב לו לפזר פרסומי שווא.

אז כאן חשוב שנזכור: איבדנו את גוש קטיף וצפון השומרון בעיקר בגלל שמנהיגינו הרדימו אותנו. "הכל בסדר" אמרו לנו. "המשיכו את השגרה", ביקשו מאיתנו. "אנחנו כבר נטפל בכל", הרגיעו אותנו. אך מתברר ששיגרה וגירוש קשורים אחד בשני, לא רק בשורש האותיות אלא גם במציאות. מה שנחוץ עכשיו יותר מכל הוא לצאת מהשגרה ולפעול.


עכשיו, לא הזמן להירדם ולחיות באשליות. עכשיו הזמן לפעול. אם ברצוננו לוודא שלא תקום מדינה פלסטינית ביו"ש, ובכך נציל את מדינת ישראל ממנהיגיה
שלא תבינו אותי לא נכון. אני דווקא מאד אופטימית. אופטימי הוא אדם שמבין שהמצב הוא על הפנים, אבל מאמין שבכוחו, עם סייתא דשמיא, לשנות את הגזירות. ולכן בואו נסכם: ממשלת אולמרט, משיקולים של הישרדות פוליטית, עושה את הכל כדי להביא להקמת מדינת אש"פ ביו"ש. הקמת מדינת מחבלים ביהודה ושומרון תהווה את סופה של ישראל, חלילה. כרגע ברוך ה' אין עדיין אפשרות להקמת מדינת מחבלים ביו"ש בזכות ההתיישבות היהודית במקום. גזירות "הספר הלבן" נגד יהודי יו"ש, המוזכרות לעיל, מהווים ניסיון לחנוק ולייבש אותנו במטרה להפוך את החיים לבלתי נסבלים, ובתקווה שכך נעזוב מרצוננו החופשי.

עכשיו, לא הזמן להירדם ולחיות באשליות. עכשיו הזמן לפעול. אם ברצוננו לוודא שלא תקום מדינה פלסטינית ביו"ש, ובכך נציל את מדינת ישראל ממנהיגיה. עכשיו הזמן להתעורר ולהיאבק באמת על כל מקום בארץ ישראל. שני מהלכים גדולים מתוכננים לקיץ הקרוב בעזרת ה': החזרה לחומש וחידוש תנופת ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון ע"י הקמת מספר ישובים: ראשית בגבעת העיטם, אפרת. ככל שיותר אנשים יצטרפו למהלכים אלה, כך יעלה מפלס האופטימיות בעם.

"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".

'מתנחלים בחומש או טילים על חדרה'
שלטי חוצות הקוראים לשוב לחומש יוצבו בתל אביב בימים הקרובים, השלטים מסבירים כי אם לא נשוב לחומש יגיעו טילים לתל אביב ולחדרה.
אורנית עצר


שלטי חוצות ענקיים הקוראים לשוב לחורבות היישוב המפונה חומש שבצפון השומרון יוצבו בתל אביב בימים הקרובים, השלטים מסבירים כי אם לא נשוב לחומש יגיעו טילים לתל אביב ולחדרה.

על אחד השלטים על רקע תמונה של תל אביב מחומש כתוב, "כך נראית תל אביב מחומש, אנו נהיה בחומש או הטילים בתל אביב". בשלט השני כתוב, "כך נראית חדרה מהשומרון, תבחרו: מתנחלים בחומש או טילים על חדרה".



שלט חוצות בתל אביב
יוסי דגן ממטה חומש תחילה אומר כי כולם מבינים היום שהגירוש היה טעות ואיוולת נוראית, "עוד לא עברו שנתיים וכבר האנשים שתמכו ועודדו את הפשע מודים שהגירוש היה טעות נוראית".

"הטעות מתפוצצת לכולנו בפנים, יותר ויותר אנשים מבינים היום שהדרך הנכונה לשקם את הטעות היא לחזור ליישובים שנעקרו", הוסיף.

הוא מבהיר כי גם אחרי שטיפת מוח תקשורתית של שנים הציבור מבין שהתיקון המרכזי של המצב הקשה בו המדינה שקעה יתוקן על ידי חזרה לאדמות ארץ ישראל ובנייתם מחדש.

לדבריו, רק עיוור לא יכול לראות איך כל המדינה פרושה מתחת לחומש כעל כף היד, "תושבי תל אביב צריכים להיות הראשונים לדרוש שהיישוב חומש ייבנה מחדש אחרת תל אביב וכל אזור השרון יהיו כמו שדרות ויישובי עוטף עזה

למי יש כח?????

סביב העשר שנים אחורה.