בתוך תוכם, אבל אני חושב שזה נכון וחשוב לפרסום.
אחד הנקודות שאנחנו/חלק מהציבור מתמקד הרבה בחיצוניות של האחר, זה בגלל שאותו אחד חושב שיש מצווה להיראות מוזר. אל תגידו לי שזה לא קיים. וזה ספציפית קיים רק בציבור שמוגדר כ"מנתחלים" גם אם הוא גר בפ"ת... הכוונה לכל בני הישיבות התיכוניות ובנות האולפנות. וכמובן - האלו שלא במסגרת. יש הרבה בעיות אצל החרדים בצניעות שלהם שכלל לא קיימת! אצל החילונים זה בכלל נהפך להיות דבר קדוש ללכת ערום. אבל אצל המסנחלים, וזה לדעתי בעי'ה לא פחות! מללכת בלי בגדים כלל, זה ממש להתלבש בצורה קופצנית, לקחת את הפיאות ולפזר אותם לכל הרוחות, לקפוץ ברחוב/באולם יצחק במערת המכפלה ולצעוק תוך כדי מחיאת כף "ייייייייייייצצצצצצצצצחחחחחחחחחחחחעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעקקקקקקקקקקקקקקקקקקק" וקפיצות עד לב השמיים, ללבוש מכנסי צה"ל, חולצה של בנות, למצוא עוד סמרטוט ברחוב ולסובב אותו בצורת 'עטיפת ישמעלים' ולחשוב שאתה כבר איזה רועה צאן כמו '"דויז המולך עליו <בואו... לא בואו שהיא בית בלי נקודה... חח יצא די גרוע. אין לי ניקוד> השולום" ועוד כל מיני שטויות... או שזה גם מתבטא בכל מיני בחורים שמנסים להשלות את עצמם שהם חושבים, שהם באמת בסדר. אבל יעשו כל מיני פעולות עם אקט קופצי ופלצני כדי למשוך.
ואני כן מרשה לעצמי לכתוב את זה כאן, כי אני חושב שב"ה אני לא מעיר לכל מיני פסיכוטים בעניין בפנים מול פנים, ברחוב. לא בגלל שאני מפחד/מתבייש/חש - מהם. לא! כי אני חושב שכשפותחים דיון על העניין, צריכים לשפוך את האמת. גם אם היא כואבת.
זהו לבינתיים.
ללכת עם שלושה פלאפונים... עם איזה מקל... עוד איזה חליל... עוד איזה צפרדע בקופסא.. כי מצאתם אותה בתוך הספר שלכם והיא התחיל לומר שהיא מתגעגעת...ללכת עם קרעים בחולצות, אחד בטבור לשם איוור, עוד ארבעה בגב לשם להראות עד כמה אתם 'זייגרים' ופעילים... והשד יודע איפה זה מסתיים. הכי פשוט לא להשתייך לשום קבוצה.