אנשים אני צ'כה עזרה.... בבקשה...לאל

טוב תראו יש בנאדם אחד מהיישוב שלי (לא נער... מבוגר... והוא נשוי עם ילדים...) שהבוקר הלכתי למכולת וראיתי אותו שמה... אז האו שואל אותי "מה נשמע לאל?" אז עניתי שהכל טוב ב"ה, וחשבתי שהשיחה נגמרה... אבל הוא ממשיך לשאול, ואז הוא אומר לי: למה לא הלכת לבריכה היום??... אז אני אומרת לו שאני לא הולכת היום, אז הוא מסתכל עלי ואומר לי: אהה את לא הולכת כי את לא יודעת לשחות! עליתי עלייך.. ואז הסתכלתי עליו כאילו הוא נפל מהירח (ואם היו אומרים לי שהוא אכן נפל משם, לא הייתי מופתעת...) ואמרתי לו שהייתי גם אתמול... ואז הוא שואל אותי: רגע, אתמול לא היה התור של הבנים בבריכה?... ואז אמרתי לו שבבוקר ובערב היה התור של הבנים, ואני הלכתי בצהריים, בתור של הבנות. ואז הוא אומר לי כאילו הוא לא שמע מה שאמרתי: אהה את הולכת לבריכה עם הבנים... עכשיו אני מבין... וזה היה ממש לא נעים, אז עשיתי כאילו אני צ'כה משו מחלק אחר במכולת והתרחקתי ממנו. אבל החצוף הזה לא מוותר ומתי שאני גמרתי להביא את כל מה שאני צ'כה ועמדתי בקופה, אז הא בא ונעמד לידי. ואז אני שמה לב שהוא מסתכל עלי אז כדי לא להסתכל עליו אני מסתכלת על החבילות מסטיקים שהיו שם... ואז הוא שואל אותי: איזה מסטיק את רוצה?.. אז אני חשבתי שהוא ציני, אז חייכתי והצבעתי על אחת החבילות.. ואז הוא לוקח את זה ומתכוון לקנות לי את זה!!! אז אני אומרת לו: אני הייתי צינית... ואז הוא אומר: טוב נו אם את מתעקשת שאני לא יקנה לך... ואז הוא שם לב שילדה אחת מסתכלת עליו, והוא שואל אותה: רוצה גם מסטיק? ואז היא נבוכה והיא לא ענתה לו, אז הוא אומר לה: טוב גם ככה לא הייתי קונה לך אני קונה רק ללאל.. וזה היה ממש מביך ולא נעים... ומילא אם זאת הייתה פעם אחת, אבל זאת לא פעם ראשונה! למשל בשבת אחת אני והמשפחה שלי ירדנו מבית הכנסת, והוא והמשפחה שלו גם ירדו איתנו, ואז איכשהוא הנושא גלש לבע"ח, ואני חולה על בע"ח ונסחפתי לתוך השיחה ואז אחרי כמה זמן אני שמה לב שהתרחקתי מההורים שלי קצת ואני והוא הולכים (כמה מטרים לפני ההורים שלי...) לבד... ואז אני כזה טיפה מתעקבת... כדי שההורים שלי ילכו יותר מהר.. אבל הם היו שקועים בשיחה... ואז כזה הוא מתקרב אלי קצת, אז אני מתרחקת ממנו קצת, והדפוק הזה לא מבין רמזים ושוב מתקרב אלי, ואז הוא כבר ממש הפחיד אותי, אז רצתי לאמא שלי בתירוץ ש " שכחתי להגיד משו לאמא שלי..."

בבקשה תעזרו לי הבנאדם הזה ממש מעיק ומעצבן, וכמעט כל פעם שאני רואה אותו קורה משו כזה....

מה אני עושה????.... הוא כבר ממש מפחיד אותי...

נו בבקשה תענו לי...לאל
אמ.. אז ככה..מיטל
קודם כל: קראתי את הכל!! מחיאות כפיים בבקשה!! סתאאם..

טוב.. לדעתי, כיוון שהוא גבר נשוי והכל ולא איזה נער או משו את צריכה לפנות להורים שלך... אל תגידי להם ישיר אם זה לא נעים לך.. תגידי להם ברמזים כאלה... וכיוון שהוא גם מבוגר כמוהם הם יטפלו בזה בעדינות... נראלי..

וגם יכול להיות שהוא באמת סתם צוחק איתך.. לנו יש שכנים שהם כמו שנאמר "השכנים הכי טובים שלנו" כאילו אנחנו עושים איתם פוול ביחד והכל.. ולפעמים האבא קןרא לי "מיטלוש" נגיד או כל מינינ דברים כאלה.. זה קצת לא נעים אבל אני יודעת שזה בצחוק..
| מוחא כפיים |....לאל
יכול להיות שהוא צוחק אבל הוא לא נשמע ככה...
איך שהוא מדבר איתי זה יותר מפחיד מאשר מצחיק או משו כזה...
וכאילו, למשפחה שלי אין ממש קשר עם המשפחה שלו...
זה לא כמו אצלך שזה חברים טובים... הבנת?...
רחלי[= מוסרת:פלספנית
"לדעתי, תשמרי ממנו מרחק למה זה לא משנה אם הוא נשוי או לא, את אפעם לא יכולה לדעת מה הבעיות הנפשיות של אנשים..."
המשך... (שלחתי בלי לשאול אם היא סיימה ת'נאום...)פלספנית
"וגם תגידו לו שאת לא מעונינת אם הוא נותן לך משו. קיצור תשמרי ממנו מרחק... אולי כדאי שתגידי להורים שלך..."
מרחמת עליך.....רננוש!
פשוט תגידי שירד מימך.....
* תגידי לו.............רננוש!
תשמעי לי טוב טובדובלה
בלי רמזים ובלי כלום. תלכי להורים שלך ותגידי להם הכל. תגידי שהוא מנסה להתקרב כל הזמן בצורה קצת יותר מפחידה מסתם עוד "שכן טוב" שאומר שבת שלום פעם בשבוע.

וכמו שאמרה פלספנית בשם רחלי, אי אפשר לדעת איפה הבעיות הנפשיות של אנשים. כדאי מאוד להזהר. וההורים שלך יכולים בהחלט לעזור לך בזה, אם הם יגידו לו מילה או שניים בצורה חד משמעית. אם הם רק יבינו אותך.
כן בטח... אין לי שום כוונה להגיד לו ת'זה!!.....לאל
לרננה...לאל
על פניו נראה כמו הטרדה בוטהמשה
על רקע מיני, משהו שלא רחוק מההגדרה החוקית של "מעשים מדומים"
לא משהו שאת צריכה לעבור עליו בשתיקה. לענ"ד - לדבר עם אמא או אבא או מישהו שיכול להרים עליו צעקה, ואם לא יעזור סביר שהורייך יעשו עם זה יותר.


במקומות אחרים זה היה מזמן מגיע למשטרה.
ואניפלפלתי
מחזקת את דיעותיהם של דובלה ומשה, אבל עכשיו רוצי מהר. כי אח"כ תאכל אותך האי נעימות ולא תגידי כלום. מה גם שיש עוד סיכוי שתכנסי שוב תמצבים מביכים שלא אמורים להתקיים.

שתיים שלוש- רוץ!
גם אני באתי על החתום הנ"ליונה

כמו שאמרה פלפלתי:
שתיים שלוש -רוצי !!!
 (לא "רוץ",אם היא היתה בן,כל הענין לא היה קיים...)


ועוד משהו:
זוכרים את הביטוי "ברגישות ובנחישות" ???

אם הוא פונה אלייך שוב, אז את בתקיפות ובנחישות (ובלי רגישות)
מודיעה לו שאת דורשת ממנו לא לפנות אלייך יותר !
בלי "רמזים" ובלי ענינים.
בנוסף לכך את מודיעה לו שההורים שלך יודעים שהוא מטריד אותך ומטפלים בענין.(ואת זה את אומרת גם אם עדיין לא הספקת לספר להם על כך,מובן?)

בהצלחה !

לאל..לאלו'ש=]
פרשי פרשי לדוקים חחח סתאם כפרע..
לא כ"כ קשה לי להבין למי התכוונת..
אבל ב'מת ספרי להורים שלך הוא דיי מפחיד(את לא חושבת שהנעליים קצת גבוהות??ספרי להם ת'זה גם...).

יומלאושר לכוווולם!!הכל לטובה..החיים יפים!!חייכוו!==]=]=]=]]]
לאל???????לאאאאאאאאאאאאאסוכנת_כפולה=]
מתי זה קרה?? לא מרת להורים שלך?? את בטוחה שהוא מהיישוב תגידי לי מי זה שאני יתרחק ממנווו!!
א'- תודה רבה לכ-ו-ל-ם!לאל
ב'- אמרתי ת'זה להורים שלי...
הם אמרו שאני לא תמיד יודעת הכל והבנאדם הזה הוא בנאדם מר וקשה לו בחיים, אז אני לא יכולה להבין ת'צורת מחשבה שלו, וכו', ופשוט אמרו לי להתרחק ממנו ורק מתי שהוא נגיד אומר לי "שלום" אז גם לא להגיב...
אבל אני מפחדת להגיד לו ת'זה כי אז הוא (איך לומר?) "יתקרצץ" יותר...

בכל מקרה ממש תודה לכולם על העצות!!!
נשמע רעיון טוב.. אבל לא להגיד שלום?? זה לא אנושי..מיטל
אולי לא אנושי-לאל
אבל עדיף לא להגיד שלום על פני שזה יסחף לשיחה שאח"כ אני יצתער שבכלל הגבתי עליה!!!
את יכולה גם להגיד שלום ולהמשיך ללכת...מיטל
אמרת שהוא אדם שעבר הרבה ייסורים בחיים.. לכי תדעי מה זה יעשה לו כשלא יגידו לו שלום ברחוב..!
מותק אני לא היחידה בעולם שאומרת לו שלום...לאל
יש עוד הרבה אנשים שהוא יכול לדבר איתם...
חח טוב... בכל זאת זה פוגע לומר שלום ולא לקבל תשובהמיטל
חחח... זה גם משו...לאל
זה שזה אולי פוגע זה בעיה שלו ...מכאל 2 3
ב"ה

זה שזה פוגע זה בעיה שלו למה שהיא תסבול בכלל
אדם שמי יודע מה הוא יכול לעשות לה

יכול ליות שכלום ויכול ליות שזה ממש מסוכן
..אנונימי (פותח)
אני חושבת שאת צריכה לפנות להורים שלך ולספר להם את זה.. ותסמכי עליהם שהם יטפלו בזה בצורה הטובה ביותר..
מדובר כאן בבנ"א מבוגר ולא בילד וא"א לדעת מה יש לו בראש... ובמקום לגלות מה יש לו בראש צריך לברוח ממנו כמו מאש..
בהצלחה..
הגבתי את התגובה הראשונה כשקראתי את ההודעה הראשונהאנונימי (פותח)
שלך.. עכשיו זה יהיה מעודכן יותר..
אני חושבת שאם במקרה הוא ינסה שוב לדבר איתך או משו כזה.. חוצמזה שלא תגיבי תשדרי גם קרירות ואז אני חושבת שהוא יבין שאת שומרת ממנו מרחק.. ולא משנה כמה בעיות יש לו בחיים הוא יבין את המסר..
זו רק דעתי...
גם אני אומר כךדובלהאחרונה
זה שהוא סבל הרבה בחיים, זו בעיה שלו, והוא אדם מבוגר שצריך לדעת ויודע להסתדר איתם גם שלא על חשבונך.

את עכשיו ילדה שצריכה לגדול, לעבור את השנים האלו בשקט. ובינינו, זה שאת תתרחקי ממנו זה טוב גם בשבילו, לא רק בשבילך. אולי דווקא בגלל הצרות שלו הוא מחפש פתרונות לא נכונים ומאוד לא רצויים. ואפילו מסוכנים, הן לו והן לסביבתו.

תעזרי לו ולעצמך, תתרחקי ממנו.

אל תחששי מ"אנושיות". זה מקום סכנה.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך