הנערים האלה, ‏שחוסמים לך את הכביש,

היו אמורים לדפוק בדלת ביתך בנימוס,

ולנסות ולשכנע אותך להצביע נגד ההתנתקות במשאל העם.

‏לא נתנו להם הזדמנות לדבר אתך יפה, ‏חסמו אותם בדרך לבית שלך,

אז הם באו להיפגש אתך בנתיב שלך, ‏על הכביש.

הם ילדים טובים, ‏תאמין לי, ‏אני מכיר אותם.

הם לא שותים, ‏לא מעשנים, ‏ואלימות הם מכירים רק מהסרטים, ‏שהם בקושי רואים.

הם לא ישלפו סכין במריבה על ליבה של נערה בבילוי יום שישי,

הם לא ישליכו אבנים על האוטובוס של קבוצת הכדורגל שהם לא אוהדים,

וגם עכשיו, ‏רובם יושבים במעצר, ‏לא בגלל שהם הכניסו מכות לשוטרים.

בסך הכל, ‏הם רצו לעצור לכמה דקות את הזרימה האדישה של החיים.

כשמגיע שר החוץ של זימבבואה לביקור,

שיירת המכוניות שלו חוסמת את ירושלים.

כשמכבי תל אביב זוכה בעוד גביע, ‏תל אביב פקוקה.

אז גם כשעומדים לעקור חבל ארץ שלם, ‏התנועה יכולה לעמוד כמה דקות.

אז נכון, ‏במאבק הזה, ‏ממש כמו בכביש, ‏לא צריך להיות צודק אלא חכם,

ולא בטוח שהחסימה הזאת שווה הרבה נקודות בדעת הקהל.

נכון גם שעדיף למצוא פעולות מחאה יצירתיות יותר ומעצבנות פחות,

אבל אנחנו הרי לא מנהלים כאן דיון רגוע על כוס קפה.

אתה עצבני כי אתה רוצה להגיע הביתה,

ואין לך כוח לשמוע את ההסברים הרציונאליים שלי.

באותה מידה, ‏גם הנערים האלה כבר איבדו את הסבלנות,

ואין להם כוח לשמוע את דברי המוסר שלך ושלי.

כשחוסמים אותך באמצע הדרך, ‏אתה חושב מהבטן ולא מהראש.

את הנערים היקרים האלה,

חסמו בחודשים האחרונים מכל כך הרבה כיוונים שגם להם כבר אין ראש להקשיב,

והם התחילו לדבר מהבטן.

אתה עצבני כי סתמו לך את הצומת.

הם עצבניים כי סתמו להם את הפה.

בואו נחיה אותו

למה לדעתכם האם בחזית ולא האב?

גיטי קליינרמן: "מוישי הוא כבר הבן של עם ישראל" | ערוץ ７

גם עם הדר גולדין זה הרבה כך,

וגם עם שלושת הנערים הי"ד

זה חדש יחסית

עם נחשון וקסמן הי"ד זה היה האב בחזית

(למה זה גורם לי לחשוב שאני שוביניסטית?)

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?

כולם מדברים על "המצב" ועל זה "שנמאס".
אבל מה אנחנו מרגישים באוויר ולמה?

פודקאסט חדש, מרתק וויחודי ששווה להאזין לו.
והפעם על: "תנועת הבעד"

כל הפרטים, להאזנה>>

קניון, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>