בס"ד לק"י
אני מקווה שה' יתן לי עצה לעזור לך.
ראשית, אינני יודע באילו גילאים אתן, זה יכול לשנות לא מעט.
בכל מקרה, מה שנראה, קודם כל עלייך להבין, ביחס להורייך, אין דבר כזה בעולם, ואני מתכוון שאין בעולם בכלל, שהורים יתיחסו אל שני ילדים ביחס שווה. לא, חלילה, בגלל שהם אינם אוהבים את הילד כמו שהם אוהבים את השני, אלא מסיבה פשוטה והגיונית, שלכל אחד יש את הצרכים שלו, היכולות שלו וכדו'. (לדוג' אין זה הגיוני שהורים יתנו לילד להוריד פח זבל גדול וכבד, כאשר הוא אדם שלא יכול לסחוב הרבה, זה פשוט לא הגיוני...) לכן, אף אם הורייך לא התייחסו להערותיך בעניין ה"אפליה", כביכול, שהם נותנים לך לעבוד יותר בבית, אין זה משום שהם רוצים להעביד אותך, חלילה, או משום שהם לא שמים לב לכך שאת עובדת יותר, הסיבה היחידה לכך, נובעת מזה שאחותך צריכה יחס שונה ממך, ולכן גם כמות העבודה בבית שכל אחת עושה שונה בהתאם.
בעניין המריבות, אחזור ואומר שאינני יודע בנות כמה אתן, אך ממה שיצא לי להכיר בחיי הקצרים, זה דבר שעובר עם הזמן. כרגע זה בלתי נסבל, וקשה להתמודד עם זה. אבל צריך להוריד את הראש בפני הגל, עד אשר יעבור זעם, ואז אחוות האחיות תצמח לה, בע"ה. זה מסוג הדברים שאת והורייך גם יחד (על אף שאת הקטנה מבין שתיכן) צריכים לאחד כוחות ולשתף פעולה ויחד, בע"ה, תפתרו את הבעיה.
(איך שזה נשמע, אני מקווה שאני לא סתם אומר, אחותך נוהגת לקטר הרבה, גם אם עוזרים לה, ולא רק את, אלא אפילו ההורים שלכן, כשהם באים לעזור, היא תמיד תיקח את זה לצד השלילי. זה תכונה שיש באנשים, לראות הכל בפסימיות, ואז גם בלימודים היא בטוחה שהיא לא יכולה, אז היא מתייאשת מראש, ולא מוכנה להשקיע, ואז גם הציונים שבהתחלה היו עוד סבירים, ירדו עוד ועוד וישארו בבור התחתיות, עד שהיא תצא מהמצב הנפשי השלילי הזה. בדבר זה, דומני שאין הרבה מה לעשות, אלא זה דבר שהיא צריכה לשנות בליבה פנימה. מה כן אתם יכולים לעזור לה? להדיגש את ההצלחות שלה, לא בצורה מלאכותית שהיא תשים לב, אלא בצורה שהיא תשים לב להצלחות לבד. לדוג' לעזור לה בלימוד, בחומר קטן וקל יחסית, שהיא תצליח גם ללא השקעה יתרה, היא תראה כי טוב, ותרצה ללמוד עוד, וכך צריך להעלות את מידת הקושי של הלימודים והצורך בהשקעה. אבל כל האמור כאן הוא רק בתנאי שהיא גם תרצה לצאת, אם היא לא תרצה, חלילה, לא נותר לכם אלא להתפלל.
יכול להיות שכל מה שכתבתי בסוגריים אלו, אינו רלוונטי, אז הכל בטל ומבוטל.)
בתקווה להצלחה,
עמישב
