בס"ד

שייסימו לכתוב את זה, אולי אקרא. פעם התחלתי לקרוא.. אבל לא ממש עיניין אותי.
לדעתי, יש לו סיפורים אחרים קצת יותר יפים.

זה מתפרסם?

בס"ד

שאחרי פרק ארוך, מחכים שבועיים, ואחרי פרק קצר, מחכים שבוע מיום הפירסום.
אין לי מושג מתי פורסם האחרון ואם הוא ארוך.

הבן אדם יודע לכתוב יפה, אבל אם מסתכלים יותר עמוק רואים שהוא נורא נורא סכמתי ונורא נורא פשטני.


לבחור שם יש חברה שמחזקת אותו - קוראים לה רחל (שם מהמקורות).
לחבר מהישיבה הגבוהה קוראים צוריה (שם תנ"כי).
לידידה שאיתה הוא "חטא" ונפגש איתה קוראים שיר (שם חדש, מודרני).

מעבר לזה - הצגה של העולם המתחזק כמושלם, כנטול בעיות וכו' הוא מאוד מאוד בעייתי.

זה סיפור ממש מענין...
בעקרון התחלתי לקרוא אותו לא מזמן, אז אני לא בדיוק מעודכנת באיזה יום...
לפי מה שהבנתי לפני כמה פרקים הוא שאל מה עדיף: פרק קצר כל שבוע או פרק ארוך כל שבועיים ולא בדיוק הבנתי מה הוחלט...
השבוע הפרק פורסם ביום ראשון אחרי שבועיים, אבל פרק קודם פורסם אחרי שבוע...

הנה דוגמא לתגובה בעייתית, שממחר, אם לא תוגב במקום הנכון, תימחק.
‏
(סליחה אם נפגעת. זה סה"כ דוגמא. וכדי שתדעי.‏)

הסיפור ממש לא מראה את העולם החזק כמושלם!
אולי בגלל שהפסקת לקרוא אתה לא רואה את זה, כי בפרק האחרון צוריה סיפר שהוא הגיע בכלל מבית ששלחו לאריאל ולמדו בתלמודי תורה ומבית זה הוא הגיע אח"כ לסמים...

את אמורה לפתוח ת'הודעה של משה, ולהגיב שם. לא למה שאני רשמתי!

(הישיבה "ממלכתית" מדי ולכן רק הדרך של הרב טל נכונה, למשל).


לא אהבתי גם את הקישור בין בני עקיבא (והבנות) לסמים. זה פשוט לא קשור.

עקרוני נגד הסידרה הזאת ובכללי כל מה שרועי אביחי הוציא עד עכשיו לאור.
בקצרה: כתוב פשוט ורדוד, נכתב בשביל המסר בלבד, העלילה היא שגרתית וצפויה ולמרות זה הסופר גורם לסיפורים שלו להשמע בלתי אמינים. וזה רק הטעם האישי שלי בנושא. כשיהיה לי כוח- אני ארחיב.

*ונגיד שכן אז זה מה שצוריה חושב אבל זה לא בהכרח מה שקובי חושב... (בקשר לישיבת תורת החיים') חוצמזה יש הרבה חבר'ה שחושבים כמו הרב טל אבל זה לא אומר שכולם הולכים ללמוד 'בתורת החיים' כי הישיבה זה לא רק אם לחגוג את יום העצמאות או לא... זה עבודת ה' ,לימוד תורה וכד'...
*חוצמזה רועי אביחי מעלה בעיות ממש נכונות שנוצרות בין בנים לבנות... האמת שמי שיש לה חבר, תדע יותר טוב ממני להסביר... אני פשוט מבינה אותו(את הבעיות) מנסיונן של חברותי היקרות שלצערי נכנסות לתוך הברוך הזה בגיל מוקדם....

*הקטע של צוריה- זה לא באופן אישי על בנ"ע אני בטוחה שהוא לא התכוון לעשות הכללה. לדעתי באותה מידה זה יכל להיות על עזרא וכד'... חוצמזה מכיר את המשפט "זה קורה במשפחות הכי טובות"? הרי לך דוגמה קלסית לבני"ש מאריאל שהדרדר לסמים. חוצמזה הוא הוא אמר שהסיפור מבוסס על סיפורים אמיתים אז יש את אפקט האמיתי בסיפור.
*גם אם הסוף צפוי, יש הרבה הפתעות בדרך כמו הטיול ושהייה אצל הדרוזים
לילה טוב.

הבעיה עם רועי אביחי זה שהוא מעוות את העובדות ואת העלילה בשביל לדחוף בכל שורה את המסרים שלו.

להשתקם מסמים בכ"כ מעט זמן - לא הגיוני
שמות - בחירת השמות אינה מקרית כמו שכתבתי כמה שורות למעלה תחת הכותרת "קראתי בעבר":
/Forum/Forum.aspx/t22713#311184


נכון, יש פה שלילה של "אריאל", אבל היא נעשית כהכנה לשלילה של כל הדרך ה"ממלכתית" וקבלת הדרך האמיתית והנכונה שנמצאת אך ורק אצל הרב טל וישיבת "תורת החיים".


סיפורים אמיתיים יש כנראה בכל נקודה בסיפור, אולם ברור שהאריגה של כולם ביחד בהמשכים אינה מקרית והיא בעיקר בלוף ספרותי שאפילו לא מתיימר להיראות אמין ברמה כלשהי.


אז למה זה כ"כ פופולארי?
מכיוון שזה מדבר על מה שעובר על הרבה צעירים כאן בגיל הרלוונטי, ולכן זה נראה להם קשור ואמיתי, אבל אין הרבה מה ללמוד מזה.


וזה בלי קשר לזה שאני הגעתי מזמן למסקנות הפוכות בהרבה דברים מאלה של המחבר. סתם ניתוח יבש של הסיפור הנ"ל.

בעזרת ה"י ובהשתדלותינו ננצח במאבקינו!\

אחרי שהביאו ת'קישור-וראיתי שהכותב הוא רועי אביחי אני כמעט בטוחה שהסיפור הוא טוב[כן, יש ת'סופרים האלה..] אני מאוד אוהבת את הסגנון כתיבה שלו.


-וסליחה אם התג' לא קשורה..-------

קוראים לזה יש תקווה לאהבה? וזה לא מה שזה נשמע. זה מלא בהפתעות מכל מיני.

נ.ב. מוריה- הניסוח של מה שכתבת למשה היה מעולה!

כמה שזה שיטחי. התחברתי לזה לפני שנתיים היום אני מגחכת על עצמי בקול.

סביב העשר שנים אחורה.