אני מקווה שזה מתאים לפורום הזה...אנונימי (פותח)

בס"ד

אממ-

יש לי התיי'עצות קלה-

אני גרה ביישוב קטן(סוג של קיבוץ...)  ויש לנו מחנה משלנו(החבר'ה של הסניף לא יוצאים למחנה של התנועת נוער אלא מחנה משלנו)

הבעיה שלי היא שבאותו תאריך זה הזמן המתאים שאני יכולה לצאת עם אחיות שלי (הטיול הוא במקום טיול בת מצווה-ככה שזה מאוד חשוב לי)

אני לא כ"כ מעורה בחבר'ה-ביישוב(אני יותר 'דוסית' מהם-ובעיקר התחזקתי מאוד לאחרונה)-ובנוסף לכל המחנה הוא מעורב(השינה נפרדת אבל אין הפרדה חוצמזה) ואני ממש נגד החילול ה' הזה (כי מטיי'לים במקומות עם הרבה מטיי'לים וזה ממש לא נראה טוב {נכנסים לברכות ביחד וכו'..})

אז לאחר שחפרתי המון השאלה היא-מה לדעתכם עדיף-

-להתערות בחברה שאני לא כ"כ מרוצה ממנה.

-לעשות טיול עם האחיות(שאני רוצה לחזקת ת'קשר בינינו) שכבר 5-7 שנים לא בבית(אחרי אולפנאש"ל ומדרשה)?

תודה רבה לכל המשיבים!

אם הבנתי נכון... נראה לי די פשוטדובלה
שהדבר הנכון הוא ללכת עם המשפחה.
בעצם, הצגת רק את הטיעונים והסברות לצד הזה, ולא אמרת שום סברה לצד השני...

אבל בכל אופן, אם ככה נראים הטיולים בסניף, זה לא נשמע מומלץ. כל עוד את יכולה איך שהוא להשתתף בפעולות פנימיות שאת חושבת שהנוכחות שלך שם יכולה להועיל להם באווירה וכו', אז אולי יש לך מה לחפש שם.
אבל אם את ממילא לא מעורה כ"כ בחברה שלהם, וזה גם לא נשמע מומלץ במיוחד להיות מעורה בחברה שכזו, ולעומת זאת יש לך הזדמנות לחזק את הקשר עם המשפחה וזה נשמע הרבה יותר חשוב, אז מה השאלה?

להעיר, שבגדול בקשר לחברה אני חושב שבכלל לא כדאי להשתתף בפעולות גדולות וכלליות, ששם את מן-הסתם לא תשפיעי אלא עלולה רק להיות מושפעת מהם, מה שלא רצוי.
אבל עם יחידים, כלומר סתם ככה בתוך היישוב, את יכולה להתחבר עם מי שנראה לך, יהיה לך הרבה יותר קל (נראה לי) לשמור על עצמך ואולי אפילו להשפיע.
אני חושבת שתלכי עם אחיות שלךליטללל
את אפילו אמרת שהחברה של הסניף שלך פשוט לא מתאימה לך ואת לא נהנת שם-אז אל תלכי!
ואני חושבת גם שהטיול הזה עם אחיות שלך יותר חשוב בינתיים מאשר הטיול סניפי [שעוד יהיו לך הזדמנויות ללכת לדברים האלה, וטיול עם אחיות שלך-זה לא תמיד מסתדר לכולם וכו']
נראה לי גם שהחלטתננסי
השיקולים שלך נשמעים ממש בוגרים והגיוניים ונראה שכבר החלטת. השאלה שלי היא האם אין מה לעשות (להשפיע מבפנים כמו שאומרים) בקשר לבעיה הכללית. חבל שאת לא יכולה להינות מהחברה בה את נמצאת ביישוב. האם יש רכז חברתי ותוכלי להתייעץ אתו בנושא. אולי יש דרך להשפיע לטובה על כל הקבוצה. האם יש לך אפילו חברה אחת שחושבת כמוך? אולי ביחד תוכלו לארגן פעילויות יותר עמוקות או רוחניות וזה יכול להתחיל גל חדש. אני יודעת שזה קשה לשנות דברים, אך תחשבי על זה. בהצלחה
הלוואי שהייתי מצליחה!אנונימי (פותח)
בס"ד

אבל נגיד לאחרונה-כשהפרידו ת'סניף בעקבות בקשה של מס' הורים כולם התרעמו ועשו חרם וכד'.. ואפילו חבריא ב' לא רצו להיות מדריכים!!
אז מה שעשו לקחו מדריכים מכיתה ט'..

אז אם על משו שלא כ"כ קשור אליהם [לחבריא ב'] הם ככה עושים מה יקרה שנה הבאה כשאצטרף אליהם?

אתמול לדוגמא-הייתה איזושי פעילות של הישוב אז היינו צריכים לנסוע במכוניות אז ישבתי עם חבר'ה מחבריא ב' [לא הייתה אפשרות אחרת] אז הם התווכחו איתי שעות-אם אני אשב בין שניהם או לא..
אז אני חושבת לעצמי שאם אותי כאדם אחד הם לא בדיוק כיבדו אז איך אני אעביר את השינוי הזה?!!?

ותודה לכל המגיבים-נראה לי שהחלטתי ללכת על הטיול עם האחיות..
בכל זאת משהוא השתנהננסי
אני רואה שבכל זאת יש אנשים שמזדהים אתך-הפרידו את הסניף-זה בכל זאת שינוי. לפעמים זה צריך להיות לאט לאט-בינתיים זה בטח לא נעים להרגיש שזו את נגד כולם. אולי אפשר מידי פעם להביא מישהוא מבחוץ-אפילו מיישוב אחר בתור מדריך. אם זה מדריך טוב וכיף איתו או איתה והחברה נקשרים, זה גם יכול להשפיע. אני מכירה מישהיא מקרית גת שממש קרבה את החבר'ה בסניף שם ויכלה להשפיע עליהם. אלה היו ילדים שחלקם ממש היו בעייתיים. תנסי גם לעשות את הכל בנחת רוח ולא מתוך לוחמנות. אני חושבת שתראי תוצאות. שבת שלום!
זה לא כל כך נכוןאנונימי (פותח)
בס"ד

האנשים שמזדהים איתי (כמו שאמרת)-אלה רק ההורים ואולי 2-3 ילדים-ומקסימום ה2-3 ילדים האלה לא יצאו לטיול של הסניף-וזה ממש לא שישפיע...

בקשר למדריכים-כל הזמן מנסים אבל אף אחד לא רוצה כי זה היה מעורב-אולי עכשיו כשזה נפרד ניסו אבל אני לא שמעתי על זה...

ולגבי להשפיע-אני מקווה להדריך בע"ה שנה הבאה-עוד שנתיים אז אני מקווה לעשות אז אני אנסה להשפיע כמה שאוכל, אבל עד אז אני בע"ה באולפנה משנה הבאה ויהיו לי פחות הזדמנויות להשפיע-וגם אני אהיה פחות בבית ככה שלמבחינתי זה לא כל כך נורא,מבחינתם-אני לא חושבת שאני שאת מי שישפיע אולי הרכזת נוער אבל גם היא לא נראית לי כל כך בעניין ואין סיכוי שאני אדבר איתה כי יש לי נסיונות לא נעימים איתה בנסיונות דיבור...

ושוב-תודה רבה!

ממש מזדהה איתך...אחת מהצפון
גם אצלנו בישוב לפני כמה שנים ההורים דרשו להפריד את הסניף והיתה ישיבה ורוב ההורים החליטו שהסניף יהיה נפרד, אבל הנוער לא הסכים לזה ועשו חרם על הקומונרית והסניף ובגלל זה לא היו להם פעילויות, בשנתיים האחרונות יש לנוער "עונג שבת" אבל אני ואחיות שלי לא הולכות כי זה מעורב...
השכבה שעכשיו עולה לכיתה ט'(בינהם אחותי) הבינה שבמעורב לא יהיו להם פעילויות הם החליטו שהם רוצים נפרד והם רק מרויחים מזה...
אני לא חושבת שזה טוב להשפיע מבפנים כי מניסיון אצלינו בישוב בנות שאמרו שהם הולכות עם הנוער כדי להשפיע רק הושפעו.
לגבי הטיול ההחלטה הטובה ביותר היא משפחה כי זה ממש חשוב-משפחה תהיה תמיד ולכן חשוב לחזק את הקשרים עם אחיותיך ועם הנוער גם ככה לא נעים לך לריב איתם על הלכות(ובטוח יהיו בעיות...)
מקוה שעזרתי, שבת שלום!
נכוןדובלה
צריך לשקול טוב טוב, האם יש לך את הכוח באמת להשפיע. כי אם את לא משפיעה - בדרך ממילא את מושפעת, מה שממש לא רצוי.
כלומר, אם את לא בטוחה שיש לך את הכוח לשנות שם משהו, עדיף שתעזבי את הפעילויות שם בכלל לגמרי.

שוב, בנוגע לשאלה הספציפית לאן לנסוע הפעם, זה די ברור שעדיף עם המשפחה. מכל הבחינות.
השפעה-אנונימי (פותח)
בס"ד

אני ב"ה אדם שלחץ חברתי זה הדבר האחרון שישפיע עליו (ואני רואה את זה בעיקר לפי ההתחזקות שלי -גרביים וכד' שדווקא התגובות האנטי מחזקות אותי יותר)

הבעיה שלי שאין לי את ההזדמנות להשפיע-כח שיכנוע יש לי (ככה אומרים) מעולה ולדבר אני יודעת 'כמו שצריך' להגיד את דעתי להגיב על תגובות וכד'-ממש לא קשה לי ככה שכמו שאמרתי הבעיה היא רק ההזדמנות ו'הכח' של החבר'ה ביישוב להקשיב ל'דוסית' ש'מנסה להחזיר אותם בתשובה'-וזה ממש לא נכון לדעתי-אף פעם לא באתי לבן אדם ואמרתי לו 'אתה לא צנוע' או משהו בסגנון...

אז לסיכום-את הכח יש לי, את הדרך יש לי הדבר היחיד שאין לי ודרוש ל'משימה' זאת-ההזדמנות לעשות את זה...

ושוב-תודה רבה לך על הרצון והעזרה.
אפילו אם את לא אומרת לבן אדם שהוא לא צנוע...אחת מהצפון
לפעמים מתוך דברים של אנשים או מטון דיבור שלהם אנשים קולטים מה רצית לומר, ולפעמים אנשים מסתכלים עליך=הדוסית ובוחנים כל מילה שלך, מנתחים אותה ובודקים בדבריך איפה היא מנסה להחזיר אותי בתשובה? לכן הגיוני מאוד שאף פעם לא אמרת למישהו "אתה לא צנוע" אבל מתוך דבריך זה מה שהם הבינו...
סליחה שאני מסיט מהנושא, אבלמשה
נראה לי ממה שאת מתארת שהנסיון לכפות הפרדה ע"י ההורים לא צלח. עובדה שהעונג שבת מעורב ואני משער שהיו עוד הרבה פעילויות מעורבות שהיה מי שאירגן, ואפילו מי שכן תמך בהפרדה - (ציטוט שלך) - הושפעו.


אולי זה אמור ללמד משהו?
לא בדיוק הבנתי את דבריך....אחת מהצפון
בכל מקרה זה ברור שאין אפשרות לכפות הפרדה, אבל לפי מה שאני רואה בישוב אז הדור היותר צעיר שמאז שהם קטנים היתה הפרדה עכשיו דורשים את ההפרדה אז אולי זה הפתרון...
כשאני הייתי קטנה אז הסניף היה מעורב וכשרצו להפריד אותו זה כבר היה מאוחר מידי, כי הנוער הרגיש שכאילו מנסים לפגוע בו! אבל אם מחנכים את הילדים מגיל צעיר שהסניף נפרד והם רואים שככה יותר טוב להם, אז הם יתבגרו ויהיו רגילים שהסניף נפרד ולא ידרשו מעורב...
לגבי הפעולות המעורבות- אז כן ניסו לעשות להם עוד כל מיני פעילויות, כמו חוג כדורסל, כדורגל, נגרות ועוד, אבל זה לא בדיוק הלך כי האנשים שעשו את החוגים עשו זאת בהתנדבות אז זה לא היה קבוע, וגם די ניסו להפריד ביניהם(בנות לא ילכו לכדורגל...) אז הם החליטו שהם לא רוצים...
אני לא באה להגיד שככה זה בכל מקום כי אני מכירה מקומות ששם זה אחרת...
אם למישהו היה נוסחא לאיך להוציא ילד מושלם בלי שום בעיה אז נראה לי שהיו משתמשים בא בכל מקום! זהו שאין כזו נוסחא ולנו נשאר רק לנסות...
סליחה על האורך! ומקוה שהבנת אותי...
עצתי- תצאי לטיול עם אחיותיךעמישב
בס"ד לק"י

כל השיקולים מראים לטובת העניין- את לא נמצאת הרבה עם אחיותיך, את רוצה לטייל איתן מאוד, את נגד העירוב שבמחנה (בריכות מעורבות- שה' ירחם!!!), את לא כ"כ מעורה בחברה, ועוד ועוד.

אם תשובי ותקראי את מה שכתבת, בעינים "חיצוניות" (כלומר, לא בתור עצמך, אלא בתור בן-אדם ששאלו אותו), את תביני שבאמת אין כאן שאלה בכלל.

בהצלחה.
ושוב שאלה-לא כדאי לנסות להתערות בחברה-כשאניאנונימי (פותח)
בס"ד

יודעת שאני לא אושפע?

כי פשוט אחרת אני אהיה על המחשב והטלויזיה כל היום (וזאת הזדמנות טובה לשאול אם יש לכם רעיונות ל'תחליפים' כאלו ואחרים)-כי יש אולי בת אחת שיחסית חברה שלי אבל כמה אנחנו יכולות לחרוש אחת על השניה?
תמיד אפשר לנסותננסי
זה קשה ביישוב לשנות דברים, אך לא רק ביישובים. אצלנו בעיר ההורים שנים כבר מבקשים להתחיל את הפעולה יותר מוקדם כדי שהילדים יחזרו לסעודה שלישית וזה בערך 15 שנה שזה נשאר אותו דבר. אני עדיין חושבת שלא צריך להתייאש, במיוחד כשתהיי מדריכה בשנה הבאה. אפשר לעשות ערבים מיוחדים לחזק את הסניף אפילו אם בהתחלה זה יהיה מעורב. לדוגמא, בשכונה שלנו כל חופש (חנוכה, ערב פסח, קיץ וכו') יש לימוד לנוער. זה כבר שנים רבות והרבה ילדים באים. זה פשוט נתן אוירה בנוער של חשיבות הלימוד. זה דבר שאפשר לארגן אפילו ללא קשר לסניף. עוד רעיונות זה יכול להיות התנדבות ביישוב או בעיר במסגרת אחרת. במקום להתקע על יד המחשב כל יום, יש מיליון דברים שאפשר לעשות. אם יש עובדת סוציאלית ביישוב או בקרבת מקום אפשר לשאול על משפחות או ילדים שאפשר שם לעזור. בהצלחה.
תחליפים טוביםעמישבאחרונה
בס"ד לק"י

ספרים לקריאה:

לוחמי התמורות- הרב ארז משה דורון (ספר פנטזיה הטומן בחובו את סודות הגאולה עפ"י מקורות חז"ל [בעיקר- זוהר וברסלב], הספר נחטף גם בציבור החילוני)

ספרי הרב אריה בן אהרון- בעקבות משיחך, ברית אבות, גיבור ו-אותיות (הרב אריה בן אהרון הוא ת"ח העוסק בנגלה ובנסתר, הספרים הם ספרים עלילתיים המשלבים מקורות רבים ותובנות בדרכים בעבודת ה', לימוד תורה ועוד, מומלץ בחום! [אגב, הספר האחרון, אותיות, מתאים בעיקר לבני ישיבות משיעור א'-ב' ומעלה, שאר הספרים מתאימים לגברים ונשים כאחד בגילאים של חטיבה-תיכון ומעלה]).

ואם לא מעוניינים בספרי "דוסים", יש עוד הרבה אחרים (ספרים חייוביים בעלי מסר- כל ספרי וסיפורי ש"י עגנון ועוד רבים אחרים).

ספרים ללימוד (בעיקר ספרי מוסר "קלילים"):

תנ"ך (אפשר ללמוד הרבה מצורת ההתנהגות של אנשי התנ"ך), מסכת אבות (ספר מוסר מומלץ מאוד.... במיוחד עם כמה שיותר פירושים)מסילת ישרים, אורחות צדיקים, מכתב מאליהו, שיחות הר"ן, השתפכות הנפש, משיבת נפש, בגן האמונה המבואר (של הרב שלום ארוש- "הדרכות מעשיות לחיים", קצר וקולע, בכל נושא), אשיב ממצולות (של הרב יהושע שפירא שליט"א [ספר זה הוא לבנים, יש מקביל לבנות שאינני זוכר את שמו]), אור הרעיון (של הרב כהנא הי"ד, על אף הסטיגמות זהו בעיקר ספר מוסר [לפחות עד פרק י"ב, אבל גם אח"כ]), ניגון כשר-מנגן כשר (של גיא צבי מינץ, מעניין ומרתק. אני מקווה שהוא הספיק להחליף את הפונט של הספר בהוצאה השנייה).

ועוד רבים וטובים...

בכל מקרה אפשר להיות עם החברים, וכמובן המשפחה. גם אפשר ללמוד מעט, טעימה ולא יותר, מן החומר הנלמד בשנה"ל הבעל"ט... (למעוניינים בלבד!!)
את די ענית לעצמך..=)שירה
כאילו יש המון סיבות למה ללכת לטיול עם המשפחה ולמה לא ללכת עם הסניף..הבאת כאילו רק טיעון אחד למה ללכת עם הסניף אז מה ש"ניצח" זה הטיול עם המשפחה..כאילו בכלל לא כיף לך עם הסניף כי ת לא מעורה בו אז יש מצב שאת בכלל אבל בכלל לא תהני בטיול הזה...בקיצר..לכי עם המשפחה!!

תהני!!=]]
טוב,רציתי להודיע לכם-אנונימי (פותח)
בס"ד

היום הודעתי למדריכה שאני לא יוצאת-ב"ה!

ואני חושבת שגם אם לא היה את הטיול עם המשפחה לא הייתי יוצאת בגלל החוסר הקפדה המשווע...

הם נראה לי לא מבינים שזה לא משנה אם הבריכה בג'ילבון או ביהודיה או בפארק מים עדיין אסור לבנים ובנות כי זה נקרא 'מעורב'...

אבל עזבו...

ושוב-תודה רבה לכולכם על התמיכה!
חזקי ואמצי-זה לא ;תמיד קל לעמוד על עקרונותננסי
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך