מה הכי מנחם אתכם כשקורה ח"ו משהו לא טוב? כמובן, כשמתקנים את הבעיה, נותנים לה איזה תחליף או יותר מזה ובעצם משלימים את מה שהיה חסר.
קרה לנו משהו לא טוב. בית המקדש נחרב. שניים, בעצם. ובהפטרה של השבוע, הנביא מביא לנו את תנחומי הקב"ה. ומכיון שנחרבו לנו שני בתי-מקדש, אז גם הנחמה היא כפולה, נחמו נחמו עמי. פעמיים ניחומים. כנגד שני המקדשות. ומהי הנחמה? בית המקדש השלישי, שישלים לנו את החסר.
אבל אם כן, למה צריך שני נחמות? הרי ברגע שה' משלים את בית המקדש הראשון, בדרך ממילא גם הבית השני לא חסר, שהרי ידוע שהבית הראשון היה יותר נעלה (בבית השני חסרו חמישה דברים, להזכיר), וברגע שיהיה לנו אותו בחזרה, אז גם הבית השני כבר לא חסר. ואם כן, נחמה אחת מספיקה כדי להשלים את שני החסרונות גם יחד!! אז למה "נחמו נחמו"?
אהה, אז מסתבר שהבית הראשון עדיין לא ינחם אותנו על השני, כלומר שיש מעלה בבית השני שלא היה בבית הראשון. ולכן אנחנו צריכים נחמה על שניהם, בכל אחד מהם יש משהו מיוחד. מהו?
אה, ועוד שאלה קטנה, האם זה קשור איך-שהוא לפרשת ואתחנן?
אז ככה (כבר דיברנו על זה פעם):
מה בכלל העניין של בית המקדש? לפני זה היה לנו משכן. במשכן הייתה השראת שכינה, אבל היא הגיעה ככה מלמעלה, היא לא חדרה במקום הגשמי. אחרי שפירקו את המשכן והמשיכו הלאה, עברו מקום, לא נשארה שום קדושה במקום שהמשכן היה בו. אבל בית המקדש, הוא הגיע מצד העולם, מצד הנבראים. ולכן השכינה והקדושה חדרה בו. המקום הפך לקדוש.
יש שני סוגים איך להגיע למצב שהנברא, המטה, יהיה קדוש מצד עצמו. אופן אחד - כמו שרב מדריך ומלמד את התלמיד שלו, והוא מלמד אותו כל כך טוב עד שבסוף התלמיד כבר יודע ללמוד מעצמו. אז נכון, התלמיד לומד בסוף מעצמו, אבל אחרי ככלות הכל הוא קיבל את זה מהרב.
אופן שני, זה בעל תשובה. הוא היה רחוק מהאור, הוא היה בחושך. מה גרם לו פתאום להתקרב ולהפוך לצדיק? הוא עצמו. הנשמה שלו, מבפנים. זה באמת נקרא שזה הגיע מצד המטה.
ככה גם בשני בתי המקדש: הבית הראשון קיבל את הקדושה לגמרי מלמעלה, אז ישראל היו בדרגה של צדיקים. ולכן הוא היה קדוש מאוד, אבל זה לא כל כך התחבר עם המטה מצד עצמו, ולכן הוא לא החזיק מעמד.
בזמן הבית השני, ישראל היו בעלי-תשובה. אחרי החורבן של הראשון, הם תיקנו את עצמם והבית השני נבנה. הוא היה מצד המטה. והוא באמת היה גדול יותר ויפה יותר, והחזיק גם זמן רב יותר. אבל קדושה היה בו קצת פחות. ארון הקודש עם הכרובים ועוד כמה דברים היו חסרים שם. וגם הוא נחרב בסוף.
אותו הדבר היה עם הלוחות הראשונות והשניות: הלוחות הראשונות היו מעשה אלקים, וכתב ידו של הקב"ה עצמו כביכול, אבל הם נשברו מהר. לא השתלבו עם העולם. אבל הלוחות השניות, שהגיעו אחרי שישראל עשו תשובה, אמנם היו מעשה ידי משה אבל הם נשארו לנו.
הנחמה שלנו היא בית המקדש השלישי, שבו יש את שני המעלות ביחד. הוא יהיה הכי קדוש, אבל יתחבר לחלוטין עם העולם. וראו כל בשר. העולם הגשמי יראה אלוקות. זה נחמה כפולה, כי היא משלימה את שני בתי המקדש, כל אחד עם המעלה שלו.
כן, וזה גם קשור לפרשת ואתחנן:
יש בתורה פעמיים את עשרת הדברות. פעם אחת בפרשת יתרו, לפני חטא העגל, כשבני ישראל היו צדיקים. הפעם השניה היא בפרשה שלנו, אחרי חטא העגל, כעת הם היו בעלי תשובה. ובאמת רואים שבפרשה שלנו יש גם קצת דברי תוכחה.
אבל יחד עם זה משה מספר את כל הסיפור מה שהיה אז, לפני החטא, בפעם הראשונה שקיבלו את התורה. כדי להגיד - אפשר לחבר את שניהם. את הקדושה והמצב הנעלה שהיה לפני החטא, יחד עם המעלה של בעלי תשובה שבו אחזו אז, בפעם השניה. וזה יהיה בבית המקדש השלישי, כמו שאמרנו. יהיה? כן, תיכף.
