זוגיות.יהודית פוגל

משתתפי פורום זוגיות ונישואין יקרים,

אשמח אם תחוו דיעה בדילמה הבאה; זוג צעיר נשואים כשלוש שנים, הבעל לוחץ לעבור לגור על יד הוריו. האישה אומרת זה אסון בשבילי,לא מקבלים אותי במשפחת הבעל, היחס אלי הוא קר ועויין מהרגע הראשון, אני גם חשה באפליה רבה מול שאר הגיסים והגיסות. הבעל אומר המעבר חשוב מטעמי פרנסה, האישה אומרת - פרנסה משמים.

הבעל מפעיל עליה סנקציות רגשיות, לדבריו הוא קרוב להצגת אולטימטום.

להשלמת התמונה, יש להם ילדה בת שנה.

האישה מבקשת עיצות ופתרונות ממשתפי הפורום.

מראש מודה על תגובות,ואולי מאלה שעברו דילמה דומה.

מעניין יהיה לקרוא את תגובותיכם, משתתפי הפורום.

עד כאן להיום, שבוע טוב ל כ ו ל ם, יהודית פוגל.

אולי ,אנונימי (פותח)
שתמליץ לו לעזוב לבד.
ואז תראה איך הוא מגיב.
קצת חריף...דובלה
אבל אולי אין ברירה. הסיפור ממש לא נשמע טוב.
מעניין מה היחסים ביניהם באופן כללי, בדרך כלל. כי אני חושב שביחסים נורמאלים בין איש לאשתו צריך להיות לו קצת (קצת?!) יותר הבנה כלפיה. מה יותר חשוב לו, הפרנסה או היחסים שלו איתה?

"על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו".

אבל מאידך, בעל זה גרביים, וגירושין זה לא סתם פרידה מעוד רהיט בבית. אז לא צעד שצריך לחשוב עליו כל כך מהר. עדיף למצוא פתרונות אחרים.
אין לי מושג איזה סוג בן-אדם הוא. יש לו מרות של רבנים כלשהם? למה שלא תפנה לרב שמקובל על בעלה ותדבר איתו שישפיע עליו? (אא"כ כשיוודע לו שהיא סיפרה את זה לרב היא תחטוף מכות...)

בקיצור, מקרה מוזר. אין לי הרבה מה להציע.
תירוץ לא מוצלחאנונימי (פותח)
לי נראה שאחרי שלוש שנים הוא רוצה קצת לחזור לאמא...
פרנסה היא לא תירוץ. רבים נוסעים רחוק בשביל הפרנסה, גם אם זה לא אידאלי. מקום המגורים בהסכמה עם בן הזוג נראה לי יותר חשוב. וגם אם עוברים בשביל הפרנסה, זה יכול להיות לעיר שכנה, לשכונה אחרת, לא חייבים לגור באותו רחוב של ההורים.

אם הוא לא מוכן לדון על זה בכלל, זה מעיד על בעיה עמוקה אחרת, שאולי דורשת טיפול על ידי מישהו מוסמך, ואולי סתם דיון בין הנוגעים בדבר
למתילדה,יהודית פוגל
תודה על התגובה האבחנה שלך נכונה, בני הזוג אכן פנו לטיפול על מנת לבדוק את כל המערכת הזוגית שלהם.
המשיכי להגיב,
י. פוגל
לגשם:יהודית פוגל
המלצה מענינת, אבל יש בה סיכון. הדברים האלה יודעים איך הם מתחילים, ולא יודעים איך הם נגמרי. על כן לא הייתי נוקטת בשיטה הזו, על כל פנים לא עכשיו, להשתמע, י. פוגל
האישה צודקת.לא טוב לגור קרוב מידי להורים בכלל,פועה
קל וחומר אם ההורים לא קבלו בצורה יפה את בת הזוג. גם אם היחסים מצוינים לא כדאי לגור קרוב מידי לפחות מרחק של כמה רחובות.

ההורים של אבי גרו איתנו שנים באותו בית,המצב הכלכלי לא אפשר להם לקנות דירה משלהם. האווירה בבית היתה מצוינת, רק כשבגרתי אמא רמזה שהיה לה מאד קשה, ואמרה לי רק אל תגורי קרוב מידי לא אלינו(הורי) ולא אל ההורים של בעלך....
אני חושב שהאישה יודעת שהיא צודקת.דובלה
אבל היא שואלת מה עליה לעשות במצב כזה, שבעלה מתעקש והיא לא רוצה. שתיכנע? שתתעקש? שתריב איתו בשביל זה?
חשוב מאוד!אנונימי (פותח)
שניהם דחוף צריכים טיפול!!!

לא ככה מתקבלת החלטה בזוגיות עדיף עכשיו כי עוד 10 שנים המצב יהיה יותר קשה ומסובך!
מעבר לעיר אחרת.יהודית פוגל
תודה רבה לכל המגיבים לדילמה של בני הזוג.
ברצוני לעדכן אתכם על ההחלטה שנתקבלה בשלב זה. ובכן,בני הזוג החליטו להכנס לתהליך של טיפול זוגי על מנת לבדוק עוד דברים בקשר הזוגי שלהם, כמו מיומנויות בפתרון קונפליקטים,השפעות ההורים על הזוגיות שלהם ועוד. כמו כן הם החליטו לתת לעצמם כחצי שנה של טיפול ובירור לפני קבלת החלטה חשובה.

שימו לב, בעצם מדובר כאן במקרה מובהק של פתרון קונפליקטים. במהלך הטיפול הזוגי ירכשו בני הזוג כלים ותובנות אשר יתנו להם
את האפשרות הסבירה לקבל כל אחד את רצונותיו ללא "מחיקת" בן/בת הזוג, כלים אשר במקביל יחזקו את הקשר שלהם, יתרמו לבניית אימון, ועוד.עד כאן ממני להיום, מאוד מחכה לשאלות!

כל טוב לכולם, י. פוגל
החלטה נבונה מאודדובלה
אבל הבעל בעיקר הוא זה שצריך לקחת פה איזה קורס מזורז אבל עמוק בצורת יחסים עם אישה בבית.
אשה צרה לחמותהאנונימי (פותח)
האשה צודקת 100% ואפילו אם היחסים מקסימים צריך לשמור מרחק. קרוב מדי יהיו בעיות גדולות יותר.
לדוגמא החמות באה כמעט כל יום לשחק עם הנכדה (גם בשעות שהילדה צריכה לנוח או מתי שלא נוח לאמא) אז האמא מחליטה לא לענות.
תארו לעצמכם איזה שישו ושימחו יהיה במשפחה כל שכן שהאשה מרגישה לא רצויה.

ולבעל הוא עצלן ויש לו מזל שהוא גר בארץ פיצפונת שהנסיעה לא עורכת הרבה זמן. זמן לפתוח עיינים ולראות כמה זמן אנשים נוסעים לעבודה בארצות אחרות.

ולאשה להיות חזקה ולא לוותר בעניין הזה. שגבר מתחתן צריך לעזוב את הסינר של אמא ולקחת אחריות

בהצלחה
יש פה יותר מזהאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך י"ז אב תשס"ז 20:59
מעניין היה לשמוע את הדברים מנקודת המבט של הבעל, וכן מה המצב הכללי
 
 
(עריכה: עברות)
meanyen hayah lishmoa et hadvarim minkudat mabato shel habaal, vchen ma matzavam haklali
מגורים ע"י הורי הבעליהודית פוגל
ל-y;שאלה טובה מאוד. כאמור הזוג התחיל טיפול זוגי על מנת לברר נושאים שונים. באופן כללי אומר הבעל כי בסמוך למגורי הוריו יש לו סיכוי טוב לפרנסה,ופרנסה מעל לכל, כמו כן במסגרת השיחות אכן עלה כי הוא חושב שאישתו קרה אליו והוא זקוק לחום של משפחתו הקרובה.
תודה לכל המגיבים, מחר אי"ה אציג פה דילמה נוספת לדיון.

אני מחכה לשאלות!!

כל טוב, יהודית
זהו, זה מה שחשבתי קודם (ולא אמרתי)דובלהאחרונה
שהוא מחפש את קירבת הוריו, כי הוא חש שאישתו לא מספיק קרובה אליו או לא יודע מה כדי שהוא יחלוק איתה חוויות וכו',
ומן הסתם גם שזה מוסיף להתנגדות של אישתו למעבר הזה, כי היא מבינה טוב מאוד שהיא לא מספיקה לו והוא מחפש את קרבת הוריו.

בקיצור, זה לא התחיל מכאן.
איך אפשר לזהות בדייטיםאנונימי בלנ"ו

מישהו כזה?

פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוג - נשואים טריים

במהלך דייטים נראה לי פחות מתאים, אבל אחרי החתונה נשמע מהמם.

לא רוצה מישהו אובססיבי, ואני לא בטוחה שאני יודעת לזהות פוטנציאל כזה ולא להגדיר אצלי כמישהו אובססיבי. לפרגן, לפנק בדייטים זה מצוין, אבל באיזה שלב ואיך קריטי בעיני. איך יודעים לזהות את האיזון שמתאים לי?

תתחתני עם מישהו עם מידות טובות ותהפכי אותו לכזה.intuscrepidam
מידות טובות זה אכן התנאי הראשון, אבל גם מאוד תלויזמירות

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

אני דווקא לא מסכימה עם זהזרלאיבין

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

תהיי ראויה לכך,האופטימי

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את לא מתחתנת עם מוצר מוגמרנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך כ"ו בטבת תשפ"ו 14:20

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

 

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

 

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

 

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

הייזרלאיבין

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה


.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע


לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד


מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

(לקרוא אותך זה קצת חמוץ על מתוק)משהאחרונה
יש כמה דבריםהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ו 20:13

שממש סוגרים אותי

זלזול ברגש שלי או במה שאני מספרת.או לחלופין לצחוק עלי/לגחך .. פחות.

וגם חוסר עקביות ( פעם חם פעם קר) זו התכונה הכי גברית בעייני יציבות .. ברגע שאין אותה מבחינתי הוא לא גבר.

גם אם זה לפני דייט ראשון.. תוביל תשקף תהיה .

אימפולסיביות - להלחיץ אותי לפזר יותר מידי מחמאות

הגזמה - אין צורך להסביר מיותר להגיד אני אוהב אותך בדייט שני שלישי .. חרדה .

 

מה כן?

אמיתיות

יציבות הובלה ..

הקשבה .

הערכה 

להתקדם איתי בקצב הגיוני לא מהר מידי ולא קר מידי

 

אם אתה עושה לי או למישהי שאני מכירה גאוסטינג תהיה בטוח שחצי מהנשים מהציבור הדתי לאומי יודעות לברוח ממך.. אף בחורה אם ישאלו אותה עליך. לא תרגיש בנוח להגיד שאתה אדם טוב

זה א. ב. של בן אדם לחברו 

ואנשים טובים מתווכים 

פשוט

אני אחד האנשים היציבים ביותר בשכבת הגיל שליintuscrepidam
ולא מצאתי תכונה שמקשה עליי ליצור קשר יותר מיציבות. 
נראלי זו גם הבעיה שלי יציבותהפי

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

איך מחמאות ושטויות קשורות ליציבות?intuscrepidam
אני חושבת שזה קשור להגדרה של מה זה יציבותלגיטימי?אחרונה
גוסטינג זה עניין אחר לגמרימרגול
אישית כשאני מציעה שידוך בין חברים, אני מתנה את זה בלהיות ישרים אחד עם השני. כלומר, אם לא מתאים אז להגיד בצורה מכבדת וביי. לא למרוח, לא להיעלם.


בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

חד משמעיתהפי
נקודות מעניינות הפי.גבריאל.ק.צ
חברה מתארסתתתתאושריתו

שלום כולם

חברה הכי קרובה ,חברת נפש מתארסת

וכל כך קשה לי, ואני יודעת שזה נורמלי שקשה וככה זה 

אבל אני רוצה אחרת!

אני רוצה לעבור את זה בטוב , אני מבקשת מכם כלים בשביל זה..

איך לעבור את זה בהכי טוב

כרגע אני ממש בלחץ וזה קשה לי כי זה חברה סופר קרובה בלב וגם אנחנו טכנית הרבה ביחד 

 

בבקשה אשמח לטיפים איך להפוך את התקופה הזאת עד שאני בעז"ה אמצא את זיווגי לטובה וכיפית למרות שחברה הכי טובה מתחתנת

וגם חשוב לי לציין שאני וחברה שלי מדברות על זה הכי פתוח , על הקושי והיא הכי איתי ומבינה אותי
תודה רבה מראש

יש לי עצהאביעד מילוא

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

 

למה בעצם זה דורך עלייך?משה

היא כן ואת לא ?

כן, היא מתארסת ואני טרם מצאתי.. בעז"ה בקרוב ממשאושריתו
אפשר גם אחרתמשה

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

 

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

ואוו אהבתי תודה על הנקודת מבטאושריתו
לשמוח על התקופה שהייתה ולהבין שזה טבעי שהקשר יהיהאני:)))))

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

מובן מאודבחור עצוב

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.


לכי תדעי, אולי דרך החתונה שלה תכירי את בעלך..נוגע, לא נוגע
תודה, אהבתי את התגובה!! את צודקת צריך להתמקד בחיובאושריתו
בשמחהנוגע, לא נוגעאחרונה
(ואני לא בת, אני אחלה גבר)
ברור שאת שמחה ממש בשבילהזיויק
אחרי שאמרנו את זה, צריך לפרק ולברר את הקושי שלך.
חוזר מחתונה של אחישפלות רוח

כמה תובנות שכנראה בלי האלכוהול והאווירה שעשו את שלהם, לא היו עולות על הכתב.

עשיתי תנאי עם השם לפני החתונה בעניין כמה אנשים שאין לי רצון לראות אותם בעקבות תחושות קשות שעולות, והוא התקיים בחציו, והחלק שלא התקיים, דווקא ממנו באו דברים של מים צוננים על נפש עייפה ואחרי תקופה קצת לא משהו בלשון המעטה, יש דברים שאנשים רואים עליכם מהצד, ואתם פשוט לא כי אתם חיים אותם והם מאירים אותם בכם וזה נפלא מאוד. ממש הרגיש לי כאילו השם נכנס בדיבורים שלהם והרים אותי תודה אבא.

ואני מחפש פרח חברים, אבל פרח יפה, ממש.

איזה כיף לשמועadvfb
🙏🙏שפלות רוחאחרונה
בניית קשר בדייטיםיובללל

התחלתי לצאת לפני כמה חודשים, ככה שאני יחסית חדש בנושא.

נקודה ששמתי לב שממש מפריעה לי ומרתיעה אותי היא כל עניין מעבר הקשר מהדייטים הראשונים שהם יותר בירור כללי לבין קשר שנהיה עמוק יותר ויותר. אני כאילו לא יודע איך לעשות את זה, מתי זה נכון ואיך לדעת האם הצד השני מעוניין.

אני מבחינתי כשאני מגיע לדייטים, בשאיפה שכבר אחרי 2-3 פגישות כבר יהיה שיחה זורמת משני הצדדים ושגם הצד השני יזום, כי הרי שנינו באנו להכיר, לא?

מרגיש לי שאצל בנות זה פחות ככה. הן לא ישלחו הודעה מעצמם להתחיל שיחה או ירימו טלפון לשאול מה נשמע.

האם לדעתכם זה המצב הנתון או שיש משהו שאני צריך לעשות בנידון?

ובכלל, אשמח לשמוע את חכמתכם בעניין מעבר מדייט לקשר.

תבורכו 

מרגיש לימשה

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

דווקא מה שהוא אומר זה ממש נפוץadvfb

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אולי אני חריג בזה בגלל שהכרתי אותן מראש בהתכתבותמשה

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

אתה גם בדור אחרררadvfbאחרונה

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

הרבה הצלחה!advfb

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

 

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

^^ מסכימה. אל תצפה שדברים יקרו מעצמםלגיטימי?

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כמה זמן לחכות לרגש?איזו

נפגשנו כבר כמה פעמים. מבחינה שכלית, אני מעריך אותה, נחמד ומעניין לי, לא קורה עם כל אחת. מצד שני, מרגיש לי כמו עם חבר, כיף אבל לא מחכה להיפגש, לא מרגיש איזה רגש כלשהו כלפיה, ניטרליות כזו...

היו אחרות שעל הפעם הראשונה כבר היה רגש ורצון להיפגש עוד.


השאלה כמה זמן לחכות שיתפתח רגש?

כמה זמן אתה מתכנן לצאת עם מישהי עד שתסגרו?מבולבלת מאדדדד

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.


תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

מרגיש נייטרלי איתה, נחמד איתהאיזו

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

מסכים עם השאלה בהתחלהארץ השוקולד
אולי הייתי מכפיל ב2 את הזמן לתת בכל אפשרות
קוראים לזה ידידהמשה

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

שאלת השאלותדרייב

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

מראה בסדר בעינייאיזו
אין את מה שעושה לי את זה בד"כ. לא מרגיש משיכה, מחבב אותה, אבל לא מעבר
תחליט לפתח רגש או שתחתוךintuscrepidam
רגש הוא תוצאה של החלטה, חשיבה ועשייה.
>>100

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?


לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..


וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

כדאי לשתף בעולם הפנימי אחד של השני/הנגמרו לי השמות

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

 

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

זה לא רק עניין של זמן אלא בחירה ומעשיםadvfb

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

 

גם לי זה קרההאופטימי

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..


 

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..


 

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.


 

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.


 

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מעניין... מה עשיתם בסדנא?איזו

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.


אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

הרגש נבנה מכמה אופניםהאופטימי

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..


הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.


אני הגעתי אליה עם 2 בנות.


עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).


עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.


לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).


לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.


לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.


רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

תודה רבה על הפירוט!!איזו

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

נכוןהאופטימי

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.


אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.


*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

בעיניי,לגיטימי?

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

מה את מתכוונת שאת אומרת איש מקצוע?advfb

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

אני לא מכירה את השואללגיטימי?

@איזו

 

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

 

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

מניסיון אישיהאופטימיאחרונה

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

 

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

תודה רבה. שבעתי מאנשי מקצוע הללו.איזו
אפילו אחד לא עזר לי, והלכתי לכמה..
גם אם היית אצל כמהadvfb

לא הייתי ממליץ להכליל

לדעתי זה תלוי בפרמטר אחד מרכזי.מוקי_2020

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.


אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.


החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.


בהצלחה.

איך מרימים ידיים?אנונימיכלשהו

נמאס לי ואין כבר שום סיכוי. ואני כל כך עייף 🙁

מישהו חכם אמר לי פעםש.א.צ

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

האופטימי

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?


וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.


לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).


בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

אם תסתכל סביבדרייב

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

הבהרהאנונימיכלשהו

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לכודים אסירי התקווהצדיק יסוד עלום

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.


"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"


כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

למה חייב תקווה? עדיף לקבל מה שבאהרמוניה

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

אפשר גם וגםהודיה לה':)

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

צא לחופשהאופטימי
לא מרימיםאני:)))))
נוו איך אף אחד לא כתבאדם פרו+

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!


בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

בדרך הבאה :מוקי_2020אחרונה

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

נפל לי האסימון שעברו 5 שנים מאז שהתאהבתי..ראומה1

ההרגשה הזאת המרחפת שכיף, שטוב, שמעניין, שנעים.

טוענים שזו לא אהבה באמת שזה שילוב של הורמונים ופרשנות שלנו על המציאות.


למה לחפש את זה בכלל בתחילת קשר אם זו מערכת הורמונאלית ופרשנות עצמית למציאות?


תהיה מתוך יאוש

נוצר לי הרושםintuscrepidam
שבנות נוטות יותר להגיע סגורות מראש ופחות עם פתיחות פנימית לחפש את הטוב בצד השני ואת דרך להתחבר. יש כמובן גורמים הרבה מסביב, אבל בסוף אם שני הצדדים מגיעים פתוחים להכיר אז ההתאהבות נוצרת ע"י החשיבה על הצד השני והמעשים כלפיו 
למה לחפש את זה בכלל אם זו פרשנות של המוח שלי?ראומה1
לא אמרתי לחפש, התכוונתי ליצור את זהintuscrepidam
המוח זה המשכן של העצמיות שלך 
המח הוא כלי מצויין שמשרת אותנודרייב

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה


 

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

לא חייב לחפש את זה, אבל לא בגלל שזו רק פרשנות שלנונוגע, לא נוגע

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.


בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.


וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

כי זה פשוט עוזר...פצל"פ

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

הרבה הצלחה בע"הadvfbאחרונה

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

 

 

אולי יעניין אותך