עבר עריכה על ידי דובלה בתאריך י"ח אב תשס"ז 18:06
מסתבר שיש אנשים שמנסים לשחד את הקב"ה, ולא סתם - אלא עם כסף.... מגוחך?
יש לנו פסוק בפרשה, שאומר כך: "כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלוקים ... אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד". ורש"י מייד מסביר: "לא ישא פנים" - אם תפרקו עולו. "ולא יקח שוחד" - לפייסו בממון. אז ככה, יש לנו פה שתי שאלות על רש"י.
דבר ראשון, מה רש"י מחדש לנו, שלא ישא פנים זה אם תפרקו עולו? רק מה חשבנו, שהוא לא ישא פנים אם נהיה צדיקים ונקיים את כל המצוות?!... ודאי שמדובר כאשר נפרוק עול ח"ו. ודבר שני, למה הוא אומר שלא יקח שוחד זה הולך על שוחד ממון, כלומר בכסף? לא היה יותר הגיוני לומר שהכוונה היא שנשחד אותו במצוות? מה שייך בכלל אצל הקב"ה שוחד של כסף?
הביאור על זה הוא מעניין מאוד: רש"י מדגיש שמדובר כאן על פריקת עול גמורה, ולא סתם על מצב שלא עושים מצוות ועושים עבירות. כי בכזה מצב, אנחנו מבקשים כל יום, והכהנים מברכים אותנו "ישא ה' פניו אליך"! ורש"י בעצמו מפרש שם שהכוונה היא שהוא "יכבוש כעסו" - כלומר שמדובר במצב שהוא כועס עלינו, ובכל זאת ישא פניו! אז למה כאן פתאום הוא לא ישא פנים? בגלל שכאן לא מדובר סתם על עבירות, אלא על פריקת עול לגמרי. מדובר שהאדם עושה מה שבא לו, הולך בשרירות ליבו, לא אכפת לו בכלל מה הקב"ה רוצה ממנו, (ח"ו).
עכשיו: מכיון שמדובר בכזה אדם, אז בוודאי גם ההמשך של הפסוק - ולא יקח שוחד - לא מדבר על שוחד ע"י מצוות. כי הרי מדובר באדם פורק עול, נו באמת, מי חשב שהקב"ה יקבל ממנו שוחד מצוות?? את זה הפסוק לא היה צריך לחדש לנו. אבל שוחד כסף, כן היינו חושבים שהקב"ה יקבל. ולמה?
כי לכסף, יש שתי פעולות: לא רק שהוא משחד את המקבל, אלא שהוא גם משמש כופר נפש לנותן... מצד הקב"ה, ודאי לא חשבנו שכסף ישחד אותו. אבל חשבנו, שהכסף יכול לעזור כאן בתור כופר נפש! כשהיהודי יתן מכספו צדקה, או יקנה קרבן, או יתרום לבית המקדש או לבית כנסת וכו', בזה הוא אולי "משלם" על העברות שהוא עושה, הוא חושב שהוא יכול להמשיך לעשות עבירות - והקב"ה יקבל אותו בגלל הכופר שהוא נותן במקום לעשות מצוות! את זה הקב"ה שולל. הוא אומר - לא. אני לא לוקח שוחד. אם תעשה תשובה, אז הכסף יועיל. אבל כסף לבד? שוחד? לא ולא.
* * * * *
אוקי, מי שקרא עד כאן - אשריו. אבל למי שיש עוד כוח - משהו מעניין בפרקי אבות שמאוד קשור לזה:
בפרק רביעי, כתוב שם "שאין לפניו ... לא משוא פנים ולא מקח שוחד". נו, פרקי אבות צריך לספר לנו את זה? זה הרי פסוק מפורש?
אלא, כמו שאמרנו, בפסוק מדובר על מישהו פורק עול לגמרי, שמנסה "לשחד" את הקב"ה עם כסף, בתור כופר נפש. זה הנושא שם גם בפסוקים שלפני-כן. אבל כאן, בפרקי אבות - "מלתא דחסידותא" - מדובר דווקא על אדם שומר תורה ומצוות, ירא שמים. אבל, כמו לכל אחד, יש לו גם כמה עבירות... אז הוא חושב שהוא יכול לשחד את הקב"ה עם מצוות: הוא אומר לקב"ה: תשמע, רבונו של עולם, אני צריך לעשות עכשיו עבירה... קח מאה מצוות, ותוותר לי על עבירה אחת..! ואם התעריף גבוה יותר, קח אלף מצוות! ותוותר לי על עבירה אחת.
אומר לנו התנא בפרקי אבות, לא. לא עושים מסחר במצוות. לא משחדים את הקב"ה. עבירות לא עושים, נקודה. עשית עבירה? תחזור בתשובה. אל "תשלם" ואל תעשה "סחר חליפין". אין לפניו לא משוא פנים ולא מקח שוחד.
בקיצור חבר'ה, אלול בפתח. זה לא מסחר, וכסף לבד לא יעזור כאן. אחרי שנעשה תשובה, נתקן את הבעיות שלנו, כסף יכול לעזור בתור תוספת. יהיה לו משמעות. אבל לבד? זה שוחד.
"מצטערים, כאן לא מכבדים כרטיסי אשראי". אבל תשובה כן. ואולי לזה המשיח מחכה?
