לקראת שנת הלימודיםננסי
לדעתי-פעימה
אני מביעה את דעתי בעניי'ן של מבחנים וש"ב.
ההורים מכירים הכי טוב את הילד שלהם לכן עד שהוא לא מגיע לגיל שבו הוא מבין לבד מה טוב לו ומה לא [ולא,זה לא כשהוא בן 12] הם צריכים להיות אחראים להצלחה שלו, לשבת איתו בש"ב, ללמוד איתו למבחנים,לצ'פר אותו.
במקרה וההורים רק מכריחים את הילד לעבוד ומענישים במקום ללכת דרך הדרך הטובה ולא הקשה אז יש לילד יותר רצון ללמוד להתקדם בידיעה שיש לידו את הדמות שהוא מעריץ[בד"כ] שתומכת בו גם כשקשה וגם כשלא קל.
וברגע שהילד מבין מה טוב לו[ולא רק חושב שהוא מבין],אז שההורים יעירו פעמיי'ם בכל יום על ש"ב וזהו,הוא יי'שא בתוצאות והוא יי'טול את האשמה.
יומטוב, וב"הצלחה לכולם!
כשילד בפנימיהננסי
את סומכת על הבן/בת שלך?אנונימי (פותח)
אמא שבודקת כל הזמן אם הבן שלה עשה שיעורים למה שיעשה? הרי האחריות לא בידיים שלו אלא בידיים של אמא שלו!!
אם מכתה א' בשבוע הראשון אמא שלו תלמד אותו מה עושים- חוזרים הביתה, אוכלים, מכינים ש"ב והולכים לשחק ומכאן והלאה האחריות עליו- תאמינו לי שהוא יהיה התלמיד החרוץ והטוב מכולם. כמובן שהילד מודע לכך שזו אחריותו וכן הוא יודע שאמא ואבא כאן לעזרתו מתי שצריך וכשיחזור מבי"ס לא אשאל מה היה היום? או מה למדתם היום? אלא איך היה היום!!!!
כמו כן אמא ששלחה את הבן או הבת שלה לפנימיה והיא לא סומכת עליה- שלא תחשוב שאם היא בטלפון כל יום תנג'ס לו/לה זה יעזור...
הכל מתחיל מגיל קטן!!!
כמוני..פעימה
לדעתי דווקא בפנימי'ה אין צורך להתערב בכלל חוץ ממה נשמע ואיך בסכ"ה..
כי בפנימי'ה יש מורים שיותר 'לוחצים' כי אין את ההורים שיעשו את זה..
ודווקא בםנימי'ה נענשים יותר בחומרה על דברים כמו אלה כי כל הסדר יום שלך מבוסס על זה..
בעקרון-ההורה צריך לדעת האם 'מתאים' לבן שלו שישאלו אותו על זה או לא..
אני לדוג' ממש אשמח שיתעניי'נו בי כשאני בפנימי'ה אבל לא ילחצו כי המורים יעשו את זה בלאוו הכי..
התענינותננסי
דעתי-פעימה
אם הם מרגישים[אין מה לעשות זה הורים ויש להם אינטואיצי'ה-לפחות לאמא] שהילד שלהם 'הולך לאבוד-כדבריי'ך- יש צורך פעם בכמה זמן להתקשר למחנכ/ת כדי לוודא שהכל בסדר איתו, הממוצע ציונים לא ירד וכד'...
אבל אם הם מרגישים שלא, אינצורך להתעניי'ן יותר מדי חוץ מבאסיפות הורים..
ויש עוד כלי להתעניי'נות 'מהצד'-שמומלץ לעשות בכל מצב.. קורה מדי פעם שההורים מדברים עם המחנכ/ת לאישורים וכד' אפשר במצבים כאלה להתעניי'ן קצת במצב הילד..
אהה ואם לא הבנת נכון-אני אתחיל בע"ה ת'אולפ' ביום רביעי הבא [עולה לט'..] אז עוד לא חוויתי את האול' אבל מניסיון של שתי האחיות שלי הי'ה להן בסדר גמור בקטע הזה..
בעניין ה"ניג'וזים"עמישבאחרונה
מתוך ניסיון, זה בבחינת "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו".
עוד פעם ועוד פעם. בסוף הדברים יתישבו על הלב.
חשוב כמובן לראות מתי נכון להגיד ומתי לא. חשוב לנסות להראות לילד שלא רק ההורים ("שלא מבינים כלום"... או ש"היו חושבים אחרת אם היו מכירים אותי באמת" וכדו') חושבים כך. גם חברים ומכרים למיניהם. רבנים ומורים וכדו'.
בעניין התקשורת עם הבית. חשוב להסביר לילד שההורים מתעניינים. גם להם "מותר" לקבל קצת יחס מהילד. בכל זאת הם עשו בשבילו מספר דברים פעוטים. כמו לגדל אותו לחנך, וכּן, גם להאכיל אותו בגרבר ולהחליף לו טיטול. אז נראה לי שגם להם "מגיע" קצת צומי. אם מצאתי חן בעיני הילד, ואם על הילד טוב, יותן מעט צומי מאת הילד, ואני?! עד חצי המלכות, ואף כולה, ותעש...
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.







