לא ממש ברור.
פעם, לפני הרבה שנים, עם ישראל ביקש משמואל הנביא שיעשה להם מלך. שמואל, לא היה מרוצה מזה בכלל, הוא אפילו כעס. מה פתאום מלך? גם הקב"ה הגיב על זה - "ואותי מאסו". אבל בסוף מה קרה? הקב"ה ציווה על שמואל שבאמת ימנה להם מלך! ואח"כ, בפרשה שלנו, התורה עוד מצווה מלכתחילה "שום תשים עליך מלך". וזה נחשב מצווה גדולה ונעלית מאוד, והיא אחת מהמצוות התלויות בארץ.
נו, אז זה דבר טוב או רע? בתורה ה' מצווה על זה, אבל כשעם ישראל ביקש מלך - כעסו עליהם. למה?
התשובה היא מעניינת (כמובן..): במושג מלך בכלל, יש שני עניינים.
אופן ראשון: כדי לדאוג ולוודא שהעם באמת יעשו מה שצריך. למרות שהאנשים יודעים בעצמם מה מותר ומה אסור, אבל לפעמים העין רואה, ואז הלב חומד... וכו', כמו שכולם יודעים. תפקידו של המלך הוא, לדאוג שאכן יעשו רק מה שצריך.
אופן שני: כאן אנחנו מדברים על מצב הרבה יותר טוב. העם מעצמו כבר נזהר ממה שצריך, הוא לא עושה שטויות. הבעיה, שהוא נזהר ממה שהוא יודע שאסור. אבל יש דברים שהעם לא יודעים. לא יודעים איך צריך לנהוג במקרה כזה וכזה, לא יודעים מה הדין במקרה אחר, וזה בגלל שזה דברים עמוקים וגבוהים מידי בשביל האנשים הפשוטים. כאן תפקידו של המלך הוא, כדי להחליט ולפסוק, להודיע מה צריך לעשות במקרים האלו. המלך הוא הרי יותר חכם מאחרים, הוא גבוה מהם. הוא יודע גם מה שהם לא יודעים, וגם לא מסוגלים לדעת מעצמם.
זה במלך בכלל. אבל מלך בישראל, תפקידו הרי לדאוג שהעם יהיה חדור ביראת שמים, בביטול לקב"ה. אז גם כאן זה אותו הדבר: יש אופן אחד, שלמרות שכולם יודעים שהקב"ה הוא ברא מחיה אותנו, ואנחנו חייבים להיות בטלים אליו, אבל... בפועל לא תמיד מצליחים. לפעמים הביטול הזה חסר. בשביל זה יש מלך בשר ודם, שתפקידו להטיל עלינו מורא, לדאוג שיהיה לנו יראת שמים.
האופן השני, שוב, במצב טוב יותר. כשהאנשים כבר יראי שמים מעצמם, אבל המלך מביא אותם ליראה ולביטול יותר גבוהים, הוא מביא אותם למצב שהם מצד עצמם לא היו יכולים ומסוגלים להגיע אליו.
בזמן שמואל, עם ישראל רצה מלך "ככל הגוים", הם רצו מלך פשוט, שידאג שהם בכלל יקיימו מצוות, שיהיו יראי שמים. לכן שמואל כעס, על כך שהם נמצאים במצב שהם צריכים בכלל מלך כזה. וגם הקב"ה אמר - "אותי מאסו". הם לא יראים אותי מעצמם, הם צריכים שמלך בשר ודם יעזור להם בזה.
אוקי, אבל תכל'ס מכיון שזה המצב ... אז גמרנו, צריך מלך. אסור להתעכב, כי בינתיים היראת-שמים חסרה! מייד הקב"ה ציוה על שמואל שבאמת ימנה להם מלך, כי הם צריכים את זה, מה לעשות? אח"כ, לאט לאט, הם ישתפרו ויעלו למצב טוב יותר, עד שהמלך ישמש בשבילם את המטרה השניה שלו, להעלות אותם לביטול גבוה מאוד שהם לא יכולים להגיע אליו מעצמם.
********
עכשיו שימו לב. מלך בימינו אמנם אין, אבל יש בזה הוראה בנוגע אלינו, ובנושא ש"חם" עכשיו בפורום: עשה לך רב (מאן מלכי רבנן).
יש כאלו שחושבים, שצריך לפנות אל הרב רק בדברים גדולים וחשובים, בהחלטות מרכזיות בחיים, בשאלות הלכתיות "כבדות". אבל בדברים הקטנים, בהנהגה היום-יומית, בבעיות הקטנות שלנו, אנחנו נסתדר לבד. אנחנו הרי יודעים שזה אסור, אנחנו כבר נצליח לבד להשתפר בזה. אההם, אבל מה אם אתה רואה שעובר עוד שבוע, ועוד חודש וחודשיים, והמצב לא משתפר? אז עדיין אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שזה דברים קטנים, אנחנו נסתדר. אנחנו אנשים אחראים (ילדים גדולים..).
אבל כאן באה ההוראה, שלא. נכון שמלכתחילה תפקיד המלך (או הרב) הוא להתעסק בדברים נעלים, אבל ברגע שאתה נמצא במצב כזה שחסר לך ביראת שמים, בהנהגה היום-יומית בדברים ה"קטנים", תשים עליך מייד מלך, עשה לך רב. הוא יעזור לך.
טוענים שקשה למצוא רב. אבל באמת זו טענת היצר. לא יתכן שאין אף אחד שיש לו אהבת ויראת ה' יותר ממך... נכון, צריך לחפש, להתייגע. כתוב עשה לך רב, זה לא מגיע מעצמו. אבל אם באמת 'יגעת', חייב להיות 'ומצאת'. אתה תמצא רב שירא שמים יותר ממך, ויכול לעזור לך בדברים הקטנים שקשים לך.
ולכל זה יש שייכות לזמן שלנו, ערב ביאת המשיח, שהוא הרי גם מלך וגם רב. ובע"ה שיגאל אותנו תיכף.
