בס"ד
פיאות של ילד יהודי - סיפור מעזר מציון
הנה סיפור שיכול בנקל להכניס אותנו לפרופורציות. באחת הקייטנות של "עזר מציון" לחולי סרטן שהיו בשנים האחרונות התקיימה שיחת חיזוק שגרתית להורים ולבני המשפחה ששותפים למלחמה במחלה הארורה. לאחר השיחה הגיע הורה לילד סובל מהמחלה, שהיה אמור להתחיל סידרת טיפולים וסיפר שלבנו יש טראומה מהשיחה עם הרופא. מתברר שהרופא הכין את הילד לקראת העובדה שבעקבות הטיפול עלולות שערותיו לנשור, הצעתי לאבא להיכנס עם ילדו לרבי חיים קנייבסקי שליט"א ולקבל את ברכתו. כשנכנסנו אל הרב פרץ הילד בבכי והתקשה לדבר. האב סיפר לרב שהילד דומע כבר כמה ימים. 'על שיער הראש לא איכפת לי, אבל איך אשאר ילד יהודי ללא פיאות?'...ולא הפסיק להוריד דמעות.
האב סיפר לרב שבימים האחרונים, מאז נודע לבנו על השלכות הטיפול, הוא נראה מסב פניו לקיר, ומתפלל. כשקרב את אוזנו שמע את התפילה המיוחדת של בנו: "..אבא רחום, אני בטוח שכל מה שאתה עושה עימי הוא לטובה, ואני יודע שאין מי שמרחם עלי יותר ממך, כך אמרו לי תמיד אבא ואמא, לכן אני מקבל באהבה את המחלה שהבאת עלי ובטוח שאתה רופא כל בשר תהיה עימי בטיפולים ותשלח לי רפואה שלמה... השלמתי כבר עם העובדה שאהיה קירח בראשי עם כל הבושה שבדבר. אני מוכן להכול, אבל בלי פאות?, איך אוכל לוותר עליהם?! איך איראה 'ילד יהודי' ללא פיאות?.
'אני מבקש ומתחנן לפניך אבא שלי, אבא שבשמים, תשאיר לי לפחות את הפיאות... שהפאות לא ינשרו בזמן ההקרנות'...". ההורים עמדו מהצד והצטרפנו לתפילתו. הרב, נרגש כולו, בירך את הילד שיזכה לבריאות ואריכות ימים והילד חזר לביה"ח לטיפולים.
מספר שבועות חלפו, ולאחר שהילד עבר תקופת טיפולים, הגיע הילד לרבי חיים קנייבסקי, כשכל שערותיו נשרו, ורק אוצר הפיאות נשמר ולא נשר. כל מי שעמד בחדר הופתע בהלם לראות את הנס הגדול. רבי חיים ליטף את הילד אחז בפאותיו בחביבות ובהתרגשות. ובירך אותו להחלמה מהירה.
מי יכול לעמוד מול דמעות של ילד?
העתקתי את זה מהמאמר "משהו מתוק לשבת" (מתוך דבריו של הרב חנניה צ'ולק) פה בערוץ שבע.
שבת - שלום!!