יש לי בעיה מאוד מעצבנת...אנונימי (פותח)

יש לי אחות שהתחתנה קצת מאוחר

וכל הזמן אחרי החתונה אמא שלי כל הזמן אמרה לה

כל מיני מחמאות ולי לא!!

ואותי כמובן זה מאוד מעצבן אני שומעת כל הזמן

יו איזה יפה וכו'

ודי נמאס לי!!

כל מיני דברים כאלה אני מרגישה

שהיא לא אוהבת אותי היא בכלל לא מחמיאה לי

על איך שאני נראית וכו'

המצב הזה כל הזמן נמשך ונמשך...

מה עלי לעשות??

לדעתי-פעימה

בס"ד

דבראשון-מזל"ט-יש'ך דבר חיובי-לפחות היא יצאה מהבית ;) [ואני אחכה שאחיותיי' שלי תעזובנה את הקן..]

דברשני-התשובה שלי לפתרון היא תשובה שאני לא יודעת אם היי'תי מיי'שמת בעצמי-אולי בשינוי זה או אחר אבל אני מקווה שלך זה יתאים..

בעצם מה ששמתי לב שכתבת-זה שאמא שלך התחילה להחמיא לאחותך אולי על מנת לגרום לה אושר כי היא התחתנה מאוחר..-אז אם אני צודקת-דבר ראשון תעריכי את אמשל'ך ותראי איך היא אוהבת את ילדי'ה..

מה שבאופן מעשי את יכולה לעשות זה תכל'ס לא הרבה..

ארבע אפשרויות:

א.אם את קשורה לאחותך ומסוגלת 'לדבר איתה'-את יכולה להגיד לה שזה מציק שאמא שלכן מחמיאה רק לה וכל הזמן להאז אולי היא יכולה לרמוז לאמכן שתוריד את כמות המחמאות..[ואני במקום האחות הגדולה היי'תי מראה לאמא אותך/עליי'ך שהיא תשים לב שגם לך יש מה להחמיא..-ואת יכולה לעשות ת'השתדלות שיהי'ה לה על מה להחמיא לך..]

ב.לשוחח עם אימך בצורה ישירה על הנושא[תשתדלי שזה לא יהי'ה בדיבור לא יפה] או אפילו להראות לה את ההודעה הזאת שכתבת..

ג.לדבר עם אבא שלך על זה ואם הוא יוכל לאמר לאימך כמה מילים על זה..

ד.אם את לא קשורה לאמאשלך ברמה של לשוחח או שאת חוששת שזה יי'גרר לוויכוח חסר תועלת-תוכלי אולי להשאיר לה מכתב שיש בו קטע קטן נחמד ובסוף לכתוב משו בסגנון של ההודעה שכתבת כאן..

נראלי שזהו אם יהי'ה עוד אוסיף ב"נ..

אני בכיף תמיד במסרישי..

ודבר אחרון-אל תשכחי 'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד'-בכל צרה, בכל מה שיקרה ובכל מה שקרה תמיד תהיי' בשמחה!!!

מכורה..

זה טבעיננסי
זה טבעי שכשכל הזרקורים על בן מסויים במשפחה, אפילו אם אנחנו שמחים בשביל אותו בן משפחה, זה עלול להיות קצת מביך לאחרים. וזה קורה אפילו עם גדולים. אני בטוחה שאמא מחמיאה לה במיוחד עכשיו כדי להעצים אותה בדרכה החדשה. תנסי אולי גם להיות חלק מהשמחה-אני חוששת שאם תדברי עם ההורים על זה יחשבו (ואולי אפילו יטיפו לך) שאת לא מפרגנת לאחותך. תנסי לחשוב גם איך החתונה של אחותך משפיעה עליך? האם אתם קרובות? האם תתגעגעי אליה? אולי השינוי הוא גדול ואת מרגישה שהיא כביכול עוזבת אותך? על זה כן הייתי מדברת עם ההורים. כל שינוי במשפחה הוא קשה. אני זוכרת שכשאחותי התחתנה בכיתי אחרי החופה בהיסטריה. פשוט בגלל שהיא הולכת לעזוב אותי. בינתיים חתנתי גם כמה ילדים ב"ה וזה כיף אבל גם קשה להפרד.
אבל זה כבר מעצבן...אנונימי (פותח)
עבר כבר חצי שנה מאז
והיא ממשיכה עם זה!!
לפעמיים עולות לי גם מחשבות כמו
שהיא שונאת אותי וכו'
אני מרגישה מפגרת אך זה
מה שאני מרגישה!!

ובלי שום קשר אמא שלי שתחי'
היא אישה שלא מחמיאה וזה
גם משהו שמעצבן אותי
כאילו מה שתחמיא יותר
כל אחד צריך מחמאות מאמא!!

אני הייתי מאוד חברה של אחותי
ואחרי החתונה אפילו
התחלתי לשנוא אותה!
אז רק תחשבי, תנסי להביןדובלה
מה שהולך כאן. אמרת שאימך בד"כ לא אישה שמחמיאה. אם-כן, זה שהיא מחמיאה עכשיו לאחותך זה בגלל שהיא במצב שהיא זקוקה לזה באופן מיוחד, ובוודאי שהעובדה שהיא לא מחמיאה גם לך לא אומרת ח"ו שהיא לא אוהבת אותך. הרי אמרת בעצמך שהיא לא נוהגת להחמיא, וממילא זה שהיא לא מחמיאה לך זה לא בגלל שיש לה משהו נגדך.
היא רק סבורה שאת ילדה חזקה יותר, פיקחת יותר, וזקוקה פחות לתשומת-הלב הזו, מה שאחותך כן זקוקה עכשיו.

אדרבה, תנסי להצטרף לאמך, ולעזור לאחותך, לא לשנוא אותה. בכל מקרה גם אחותך בוודאי לא אשמה במצב.
ואגב, אני לא בעד שתדברי על זה עם אחותך, היא תיפגע. אפשר לדבר עם האמא זה אני מסופק, כלומר תמיד אפשר - אבל אל תבואי אליה בטענות וטרוניות כאלו. את עדיף שתספרי לה פשוט ששמת לב לעובדה שאחותך מקבלת יותר תשומת לב, ואת חושבת שאת יודעת למה, אבל את חושבת שגם את זקוקה לזה קצת.
אבל שוב, אני לא בטוח שזה המעשה הכי נכון. אולי יותר טוב שפשוט תשני את ההסתכלות שלך על כל זה, תחדירי לעצמך שאמא אוהבת אותך מאוד אבל יש לך אחות שזקוקה כעת למשהו מיוחד שאת ב"ה פחות זקוקה לו.
מלה במלה עם דובלהאגם-כנרת

תקראי אותו שוב.

פשוט מעולה!!

כל ילד ועולמועמישב
בס"ד לק"י

אינני מכיר את אחותך וגם לא אותך. אך מה שנראה לי זה שאמא שלך מנסה לעודד אותה, לתת לה "פּוּש" טוב לתחילת החיים כנשואה. ולכן באות כל המחמאות.

כמו שאמרת, אמא שלך לא נוהגת להחמיא הרבה, כלומר, משהו השתנה, משהו במציאות, שגרם לאמך להחמיא לאחותך בצורה בלתי רגילה.
משמעו של דבר הוא, לא שאחותך נהיית פתאום מיס תבל בעקבות בחתונה (האיפור יורד כבר ביום שלמחרת), פשוט משהו במציאות גרם לאמא שלך להבין שהיא צריכה להחמיא לאחותך, או במילים אחרות, לעודד ולשמח אותה (השנה ראשונה הכי חשובה).

וזה די ברור שהיא לא שונאת אותך. למה? מאיפה אני יודע? תשובה פשוטה- היא אמא שלך. הוכחה נוספת, עד לחתונה הרגשת כך? מדברייך נשמע שלא, אם כך אין כל סיבה שהיא תשנא אותך (ושאת תישנאי את אחותך...).

אז מה לעשות?
העצה הפשוטה והישירה, היא לגשת לאמא שלך ולאמר לה כל אשר על ליבך.
קשה לך? את לא מסוגלת?
בשביל מה יש עט ונייר?...
תכתבי לה, אבל תכתבי באמת, כי אם לא, היא תרגיש, וזה לא טוב.
תכתבי מהלב, ובע"ה הכל יסתדר והשלום והשקט ישובו לכנם.
בת כמה את שאת צריכה צומי מאמא שלךברוך הכריש
תמצאי לך איזה חבר שיתן לך צומי......
בָרוּך! דבר בְּרוֹך. התבטאותך לא יפה, ולא במקום.עמישב
עמישב, נפלאתה תגובתך בעינייאגם-כנרת

גם זו, שאצילות בוקעת ממנה,והמון רוֹךְ ,
וגם העליונה, המסבירה בהבנה את מערכת היחסים הריגשית-דינמית  בין אם לבנותיה.
אחלה עצות מעשיות, נבונות ואוהבות. מקסים אתה.

תודה עמישב (למה אין כאן אייקון של חיבוק? כי זה אתר בצביון דתי?)
למדתי להגביה עוד קצת עם כל גל
כּנרת

חחח את חושבת שמשהו כאן בא ממני?!עמישב
בס"ד לק"י

אם היית מכירה אותי, היית מבינה שאם יש פה עצות נכונות זה הכל בא מה'. (בעצם, גם אם לא היית יודעת מי אני היית חושבת ככה, אבל זה מדגיש את זה).

זה אחד הדברים המדהימים. לפעמים אני מתחיל לכתוב עצה בלי שאני יודע איפה אני גומר. ופתאום, תוך כדי ה' מאיר לי משהו. זה הכל ממנו.

בכל מקרה תודה.
כן, עמישבאגם-כנרת
זה ודאי בא ממך. כלומר יש בך רצון להיטיב, ואז אתה
כנראה מתכוונן שה' יתן לך עיצה נכונה וזה אכן קורה.
אבל הצעד הראשון הוא שלך, לא של ה', בחינת "אני לדודי".

גמני רוצה הארה אלהית, אבל בשביל זה כנראה שאני צריכה
ללמוד תורה, לקיים את כל המצוות, לטבול בקרח ואז
אולי אהיה ראויה...

יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים
ליל הארות
כּנרת
ממש ממש לא!עמישבאחרונה
בס"ד לק"י

אני לא עברתי בשום קרח. אולי קרח מחשבתי. אכן, כל חיי אני נאבק עם כל מיני כוחות שבי ומנסה לכוון אותם למקום נכון. וישתבח שמו שנתן לי כוח לעמוד בזה, אחרת, הייתי קורס.

חוץ מזה, לא יודע מה איתך, אך אני אומר כל יום "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד". הכל מה'.

ואנחנו כחומר ביד היוצר, מוכנים שיצוק בתוכנו את אשר הוא רוצה, ולא את מה שנראה לנו שטוב שיצוק בנו. "כחומר ביד היוצר", כפשוטו. אנחנו פלסטלינה ותו לא.
ואם לא מתחשק לה חבר? ואולי גם אם יש חבר רוצים יחסמיטל
מהאמא? חשבת?? אולי.. חבר לא מביא את כל הצרכים? למשל כמו יחס מאמא?
לא קשור מה היא תינוקת וחוץ מזה אז שהיא תבקש מאבא שברוך הכריש
שלה שיתן לה צומי אני חושב... אם היא כל כך רוצה צומי...
זה לא צומי!! זה קצת יחס אימהי מאמא שלה!!מיטל
אז שהיא תצעק על אמא שלה ותגיד לה שהיא רוצהברוך הכריש
צומי... ואם היא לא תתיחס אליה אז שהיא תתחיל.... אני חושב אם היא כל כך צריכה צומי...
כן בטוח שאם תצעקי על אמא שלך זה יעזור...צאקי 2
ברוךך מה קורה?!

תאמת אין לי כול כך פיתרון כי נראלי שגם אני הייתי מתבאסת ככה... אולי תנסי לדבר איתה על זה?!
אחלה רעיון ברוּךאגם-כנרת
אני בעד
חחחח צודקתברוך הכריש
תגידי את זה למיטל ;ברוך הכריש
אבל למה לצעוק?? שתעיר יפה לאמא שלהמיטל
שנמאס לה ושהיא חושבת שזה לא יפה או לא יודעת מה! אין שום סיבה לצעוק!! אם כבר אמא שלה לא מחמיאה לה או משו נראלך שאחרי שהיא תצעק זה יעזור?? שתיקח אותה לשיחה כזאת של אמא ובת ותסביר לה איך היא מרגישה ואז בטוח האמא תשתנה..

חוצמזה יכול להיות שהיא סתם מרגישה ככה.. יכול להיות שזה כמו ילד בן 5 שהיה הכי קטן בבית ואז נולד לו אח קטן.. הוא מרגי שכל הצומי הולך לתינוק ולא לו נכון? למרות שאחר כך באמת רואים שזה לא נכון..
את קצת צודקתברוך הכריש
קצת?????? הייתי אומר קצת הרבה מאוד מאוד מאוד...עמישב
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך