סוף עידן התמימות
מאת ברוך מרזל

הגיעה השעה שהמחנה שלנו יעשה חשבון נפש.


היום בשעת בוקר מוקדמת קיבלתי טלפון מחבר שעובד במשרד החינוך: "אתה לא יודע כמה לחוצים כאן מהקמפיין של חזית יהודית", אמר החבר, והתכוון לכרוזים שהפצנו לבנות השירות הלאומי בקריאה להחרים את ההתנדבות בבתי הספר בעקבות רצונה של שרת החינוך למנוע מבנות השירות הלאומי להופיע בכיתות, ולהרצות בנושאי יהדות וציונות לאור הטענת כי "הן ימניות מדי".


בצבא יש אחוז גבוה ביותר של קצינים שומרי תורה ומצוות שאימצו את האידיאל של דוד המלך, עליו נאמר שהוא עדינו העצני, ושהיה מעדן עצמו כתולעת כשלומד תורה ומקשה עצמו כעץ כשיוצא למלחמה
החבר ניסה לשדל אותי שלא לגעת בסוגיית בנות השירות הלאומי ושאל: "מה אתם רוצים? כבר עשיתם סדקים בצה"ל, גרמתם נזק תדמיתי למשטרה ולשב"כ, אתם עושים דה לגיטימציה במשך שנים לשופטי בית המשפט העליון, ועכשיו הגיע תור השירות הלאומי?

"אם הקמפיין הזה יתפוס תאוצה, אז אין ספק שייווצרו הרבה חורים בתקנים של בנות השירות, וכלל לא ברור מי יסתום את החורים הללו", אמר אותו חבר ובלי שים לב חשף את נקודת התורפה של משרד החינוך והשרה יולי תמיר כמו גם כל גוף, משרד ושר ממונה שאחראי על תחום מרכזי במדינת ישראל שהרי את האמת יש לומר: הנוער הדתי מהווה את חוד החנית כמעט בכל מקום במדינה.

בצבא יש אחוז גבוה ביותר של קצינים שומרי תורה ומצוות שאימצו את האידיאל של דוד המלך, עליו נאמר שהוא עדינו העצני, ושהיה מעדן עצמו כתולעת כשלומד תורה ומקשה עצמו כעץ כשיוצא למלחמה. דמות התלמיד חכם לוחם שלא מסתפק רק בשינון פרקי המלחמה של הרמב"ם על הסטנדר בישיבה, אלא מסתער בקרב וקופץ על רימון חי כדי להציל את חבריו. בשירותי הרפואה השונים, כגון: רופאים, אחיות ומתנדבי מד"א יש רוב של מתנדבים דתיים - לאומים וחרדים שמבינים כי "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא".

במערכת החינוך יש יותר ויותר מורים דתיים המבקשים להנחיל לתלמידי ישראל ערכים יהודיים, וגם בעיירות הפיתוח מוקמים חדשות לבקרים גרעינים תורניים המבקשים לחזק את היישובים. למעשה רוב ארגוני החסד הם בבעלות ובהפעלת המחנה שומר התורה והמצוות שמקדשים את מפעל ההתנדבות וחפצים ביקרו.

זאת ועוד, פרט למערכות המשפט והתקשורת (שם מונעים מדתיים להתקדם, וכל חובש כיפה שאינו דוס מחמד הוא בבחינת מוקצה מחמת מיאוס) הרי שברוב המערכות המשפיעות במדינת ישראל הגיעו להכרה כי האיכות של הנוער הדתי היא איכות כזאת שלא ניתן לוותר עליה, והתרומה של המחנה הדתי היא תרומה שלא תסולא מפז.

דווקא בשל כך הגיעה השעה שהמחנה שלנו יעשה חשבון נפש בבחינת יחסיו מול קברניטי המדינה בכלל ומול אנשי השמאל בפרט הקיצוני, דוגמת יולי תמיר וחבריה. במשך כל השנים היה ברור ומקובל כי אנשי השמאל ינהיגו ויקבעו את המדיניות, ואילו המחנה הדתי יבצע ויוציא לפועל את מה שמתווים "המנהיגים". במשך כל השנים אנשי השמאל הקיצוני חלמו חלומות באספמיא, ואנחנו היינו "שפני הניסוי" .


דווקא בשל כך הגיעה השעה שהמחנה שלנו יעשה חשבון נפש בבחינת יחסיו מול קברניטי המדינה בכלל ומול אנשי השמאל בפרט הקיצוני, דוגמת יולי תמיר וחבריה
הם יצאו להרפתקאות מדיניות שבדרך כלל הסתיימו ברע על חשבוננו. הם ביקשו להפוך את ישראל למדינה ככל העמים, ואצלנו השלימו וחשבו שזו הדמוקרטיה. הם סתמו פיות ופסלו את הרב כהנא הי"ד, ואצלנו אמרו שהבעיה לא בהם אלא בו... הם מסרו נשק לאויבים, ואצלנו ניסו "להבין אותם". הם הפקירו חבלי מולדת, ואצלנו לימדו עליהם זכות. הם הפכו דם יהודי, בעיקר של מתנחלים להפקר, ואנחנו מקסימום צעקנו. הם גירשו יהודים מביתם, ואצלנו אמרו שיש לנו אחריות ולא נעשה מלחמת אחים. הם הרסו באכזריות בתי כנסת של יהודים, ואצלנו השיבו בקמפיין של "יש לנו אהבה והיא תנצח"...


לכן הם התעללו בנו, בהשקפה שלנו, באמונות שלנו ובתורה שלנו. הם ירקו עלינו, ואצלנו בחרו לחשוב שזה גשם...

בן גוריון הנהיג, ואנחנו הלכנו אחריו. משה דיין הגה, ואנחנו ביצענו את תוכניותיו. אלא שהזמן עבר חלף לו, וגם התמימות שהייתה נחלתנו הייתה ולא נותרה עוד. ובעיקר מבט מפוקח על העתיד, ואולי גם קצת על העבר, מגלה כי המנהיגים שלנו לוקחים אותנו לדרך לא מוצא, מובילים אותנו ללא שום כיוון, ובלי שידעו כלל איך מחזיקים בהגה.

הצבא שלנו נראה כמו צבא של מדינה שלישית שרק בנס לא נחל תבוסה מול פלנגות של החיזבאללה. מערכת הרפואה שלנו קורסת וביקור בבתי החולים במרכז הארץ מגלה כי כבר מזמן שאנחנו לא מ"המתקדמים בעולם, אלא נהפוך הוא. מערכת החינוך שלנו נוסקת פלאים ובמקומות נחשלים עקפו אותנו כבר מזמן, ואפילו המוסד שלנו זה כבר לא מה שהיה פעם. ואם אתם רוצים הוכחה תשאלו את חלאד משעל...


השמאל הביא את המדינה שלנו אל פי תהום והרס כל חלקה טובה, ודווקא בשל כך ומי שאוהב את המדינה הזאת חייב להגיע להכרה שהגיעה השעה להפסיק ולתת למי שנכשל להוביל
השמאל הביא את המדינה שלנו אל פי תהום והרס כל חלקה טובה, ודווקא בשל כך ומי שאוהב את המדינה הזאת חייב להגיע להכרה שהגיעה השעה להפסיק ולתת למי שנכשל להוביל. הגיעה השעה שניקח את הפיקוד ונקים כאן מדינה יהודית אמיתית. אם ייתנו לנו, אז יופי נציל את המדינה: את השמאל והימין, את הדתיים והחילוניים. ואם לא ייתנו לנו, נבהיר לראשי השמאל הקיצוני שאנחנו לא איתם: אם מגרשים יהודים מגוש קטיף אנחנו לא נהיה שמה. אם מכריחים מתנדבי מד"א לנסות ולהציל את חיים של מחבלים, אז שבמד"א יחפשו אותנו. ואם הגברת תמיר חושבת שבנות השירות הלאומי לא ראויות ללמד יהדות, אז שתחפש מתנדבות אחרות ונראה את בנות שינקין מלמדות יהדות ובדרך גם מחליפות חיתולים בהדסה...

ואם ישאל השואל ויטען כי אנחנו שופכים את התינוק עם המים נאמר לו שנהפוך הוא: אם השמאלנים יבינו שאנחנו רציניים, אז הם לא יעיזו. הם לא יעיזו לגרש יהודים, לא יעיזו למסור נשק לאויבים, לא יעיזו לסתום פיות, ולא יעיזו להעיף את בנות השירות מבתי הספר. הם לא יעשו את זה לא בגלל שהם פתאום החלו להזדהות עם המתנחלים או בגלל שהם אוהבים את העיניים היפות של הדתיים. הם ממש לא... אלא שגם הם יודעים: המדינה הזאת לא יכולה בלי הדתיים, המתנחלים וכל ציבור שומרי התורה והמצוות.

זה או אנחנו או הם!! לגרש את האויב הבאתאטי...

השאלה היא כמה באמת יקשיבו לו. אם תשאלו אותי- תיהיה כמות אפסית של בנות שלא יעשו שירות בעיקבות קריאתו.
למה? כי זה ניראה שהדבר היחיד שמעניין אותו זה פרובוקציות. רעש. באלגן. תקשורת. אבל טוב שיש גם אחד כזה.

השאלה היא באיזה סגנון משתמשים. במקום לכנות זאת 'תקשורת' ו'רעש', אפשר לומר: העלאת הנושא לסדר היום הציבורי. לענ"ד יש בנות שיחשבו על זה, ולאו דוקא בגלל דבריו אלא באמת בגלל המצב כפי שהוסבר, אך שוב, עצם ההתעסקות בכך היא עצמה חיובית ונצרכת לא פחות.

ההתנהלות הכללית של ברוך מרזל דומה להתנהגות של ילד בגן שחבר שלו גנב ממנו חול. לכן אמרתי, אבל טוב שיש אחד כזה; שמשפיל את עצמו אבל דואג לעות את כל הרעש (או את העאלת הנושאים- איך שבא לך).

אני לא יודעת עד כמה נכון יהיה להחרים את השר"ל. כי אם בתקנים ששרת החינוך תאשר גם לא יהיו בנות, אזי מה יהיה על מפעל החינוך הגדול הזה?
חוץ מזה, שזה בכלל עדיין לא אושר בממשלה, ככה שיש סכוי שזה לא יצא לפועל.

בס"ד

רקוב מהשורש.

את האמת?-
אחרי סמנריון ש"ל באמת חשבתי האם אני צריכה לעשות שירות,הבנתי פתאום את קריאתו של הרב מרדכי אליהו שלא לעשות שירות לאומי.

לא באתי להוציא לעז על שירות לאומי אבל תפסיקו לחשוב זוהי עבודת קודש ובלה בלה בלה.

בקשר לברוך מרזל-
אני מבינה אותו, ואפילו מסכימה איתו.
אבל אני לא חושבת שמישהי תחליט לבטל שירות דקה לפני תחילת השנה, כשאת השנה האקדמאית כבר פיספסנו.
(ומה נעשה?נשב בבית ונסתכל על הקירות?)

אא"כ זו אני, שאני ממילא לא סגורה על עצמי אף פעם.


יומטוב!

קטע ממאמר שלו בערוץ שבע (ודאי שאינני מחסידיו, אך אני בא להראות שאם הא מכנה זאת כך, כנראה שהמצב באמת חמור מאד!):

האיסור על בוגרות החינוך הממלכתי-דתי ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים רק בגלל היותן "אורתודוכסיות", בשעה שמנהלי בתי הספר הממלכתיים והמורים מבקשים ומשבחים בנות אלה, הוא צנזורה תרבותית, רוחנית וערכית מהגרועות ביותר שידעה מערכת החינוך. למעשה, זו כפייה אנטי-דתית מובהקת על ילדים, הורים, מורים, מחנכים ומנהלים.


המשטר הדמוקרטי בישראל הושתת על אחריות קולקטיבית של כל הממשלה והקואליציה למעשיו או למחדליו של כל שר. מכאן שראש הממשלה והשרים נושאים באחריות אישית להחלטתה הנלוזה של שרת החינוך
צריך להכיר בעובדה ששרת החינוך שומרת על עקביות בהחלטותיה הפוליטיות המשקפות את האג'נדה של תנועת "שלום עכשיו" שהיא אחת ממייסדותיה. כך למשל החליטה תמיר להחזיר את הקו הירוק למפות בבתי-הספר, רק בגלל השקפתה המדינית ובניגוד מוחלט להחלטת הממשלה משנת 1967. כך גם החליטה להוסיף לספרי הלימוד בבתי הספר הערביים את ה"נכבה" העומדת בסתירה מוחלטת לנרטיב הציוני, וכך אפשרה אף לציין את יום הנכבה במקביל לציון יום העצמאות בבית הספר הממלכתי המשותף לתלמידים יהודים וערבים בירושלים.

עכשיו כשאני חושב על זה, בימים אלו נפתחת 'מדרשה' לבנות בחומש, ואולי טוב שבמקום ללכת ל'שירות לאומי' - ילכו למדרשה זו וכך גם יחזקו את חומש ויתרמו לעם ישראל הרבה יותר!!! לפרטים בקשר למדרשה: 054-2050812 (נשלח ב-sms של 'חומש תחילה'). רעיון טוב, לא?

בס"ד
עד כמה שידוע לי.

אבל חשוב לבוא!
אמרו שהשיעורים ממש חזקים וכו'..
(העסק שם כבר זז יפה)
אני מתכוונת להגיע לשם בזמן הקרוב..(רק שההורים, ההורים..|נאנחת|)

כמו שחמסית כתבה ואני מסכימה איתה בקטע הזה... שכמות קטנה מאוד של בנות שירות יקשיבו למרזל ובאמת לא יילכו לשירות לאומי...

ואתם יודעים למה? כי רוב גדול מהציבור הדתי לא מאמין בדרכו של ברוך מרזל....(אני מתכוונת "אתם" לאנשים בניינו שחיים בסרט)

אתם שגרים בקריית ארבע, בית אל, שומרון, מכמש ופסגות. צריכים להפסיק לחיות בבועה שלכם ולחשוב ש:"כל הדתיים בארץ חושבים כמונו"

כי אני שמחה לבשר לכם שרוב הדתיים בארץ לא חיים בכלל בישובים....

יש המון דתיים ב''ה ברעננה,כפר סבא,צפת, רמת גן (כבוד!) וברוב המקרים הם פשוט לא מסכימים עם מרזל...

אז יאללה מרזל בין אם אתה צודק או לא - קבל את דעת רוב הציבור הדתי שפשוט לא רוצה אותך (ראה בחירות) ותוריד פרופיל!

ולכל הפחות יש למחות עד כמה שאפשר בצרת/סרת החינוך הצוררת/סוררת הזו.

את צודקת שרוב הציבור הדתי לא גם ביישובים ושרוב הדתיים לא מסכימים עם מרזל... אבל זה עדיין לא אומר שהוא לא צודק!!!

זה שבנאדם הוא מיעוט זה לא אומר שהוא לא יכול להמשיך להיאבק על האדיאולוגיה שלו.

תראי למשל את אברהם אבינו.. בהתחלה הוא היה היחיד שהאמין בקב''ה וכל השאר היו עובדי עבודה זרה... אז במקום להוריד פרופיל הוא התחיל לפעול עד שכיום בזכותו רוב העולם מאמין באל אחד

כנ''ל עם מרזל, מי אמר שבעוד 20 שנה הוא לא יהיה ראש ממשלה??!!

ועוד משהו...

לדעתי אני לא חיי בבועה... אני חיי במציאות.
את שחייה בין כל החילוניים והמסכי פלזמה - את הזאת שחייה בבועה!!

אפילו התקשורת שהיא שמאלנית מרבה להשתמש במושג

"הבועה התל אביבית"

שהזכרת למעלה ואני לא חיה בבועה. אני חושבת שאת 'מאשימה' אנשים בדברים שאת עצמך בתוכם...

בס"ד

עם אלה שחיים ב'בועה' שלהם(ע"ע היישובים שהזכרת), פשוט נקראים "דתי מחמד"
כמוך למשל.

ותתפלאי נשמה,הרבה מאלא שגרים בערים שהזכרת תומכים נלהבים של ההתנחלויות למינהם ואנשיהם, וחלקם אפילו תומכי מרזל.


אני אחסוך ממך את *כל* מה שיש לי להגיד לך כי זה לא יהיה יפה, אני גם ככה במצב רוח קרבי..

(ואגב, מי שצריך להוריד פרופיל זו רק את..ותפסיקי לחשוב שאת מייצגת את כל הציבור הדתי לאומי.רוב תודות.)


יומטוב.

בס"ד

במדרשות וזה, זה מעולה.

אבל צרת החינוך, המרשעת הזו, מורידה תקנים למדרשות בעיקר.

לק"י.

זאת בעי'ה של צניעות!!!

זה עוזר למדינה ולמה החילונים שונים ממכם שהם יעשו משהו למדינה ואתם תחיו בשקט ובלחי לעשות כלום

כנסו לאתר 'מטה צפון'. באתר עדכונים יומיים, וכן תמונות, ומאמרים שונים בנושא. מומלץ להכנס - http://www.matezafon.org/home/default.asp?pg=home.

חשוב בעיקר לקרוא את הסוף...

אין אישור לתלות צלייה
מאת נדיה מטר

הביטחון עוסק בחיפושים אחר יהודים מקימי צליות.


אתמול, ביום רביעי ח' אלול תשס"ז, עשרות פעילי שמאל וערבים שנושאים דגלי אש"פ עקרו אלפי שתילי גפנים בכרם של שלומי כהן בגוש דולב-טלמונים. ההרס היה רב.

וכך מתאר שלומי שהוזעק לאזור : "עד שהספקתי לחזור, כבר לא היה מה לעשות. הם עקרו 5,000 שתילים, שרפו צינורות ומערכות השקיה, טפטפות ושתילים. הם היו מאוד נחושים ויסודיים, ולא השאירו אבן על אבן. הם עקרו, שברו וניתצו כל מה שאפשר תוך 20 דקות. מסיבות לא ברורות הצבא לא הגיע בזמן". בכתבה שבאתר ערוץ 7 דווחו שבסופו של דבר הגיעו כוחות ביטחון. הם גירשו את המשחיתים, אך לא עצרו אף אחד מהפורעים.

בצדק שואלים תושבי גוש דולב-טלמונים: איפה היה הצבא? ואיפה הייתה המשטרה?

אז ברצוני לגלות לכם סוד: נודע לי איפה הם היו ובמה הם עסוקים. בזכות מידע שקיבלתי בשבוע שעבר, אני יכולה לספר לכם שכוחות הביטחון עסוקים בימים אלו, יום ולילה, במשימה ביטחונית ולאומית ממדרגה ראשונה שאינה מאפשרת להם לעסוק בדברים אחרים וזוטרים, כגון: תקיפה של ערבים נגד יהודים. כוחות הביטחון עסוקים בחיפושים נרחבים אחר יהודים מקימי צליות. תנו לי להסביר:

זה קרה בשבוע שעבר. לו לא הייתי שם ורואה את "תקרית הצלייה" במו עיניי, פשוט לא הייתי מאמינה לסיפור. אבל הסיפור אכן קרה. ביום שישי שעבר ארגן ועד פעולה קריית ארבע פעילות במאחז "חזון דוד" וזאת במחאה על הפרובוקציות של השמאל הקיצוני, האנרכיסטים והערבים במקום. מאחז "חזון דוד" הוקם לפני כ- 5 שנים בתגובה להירצחם של דוד כהן הי"ד ויחזקאל מועלם הי"ד . ה"מאחז" הוא סך הכל מעין סוכה המשמשת כבית כנסת. מיקום בית הכנסת הוא במרגלות גבעה שבראשה נמצאת שכונת "גבעת אבות" בקריית ארבע. מאז שהוקם "חזון דוד" בתחתית הגבעה מרגישים תושבי שכונת "גבעת אבות" שבראש ההר הרבה יותר בטוחים. בין בית הכנסת למטה ל"גבעת האבות" למעלה יש את הגבעה הריקה. על מנת להגיע לשכונה בראש הגבעה עולים התושבים במדרגות.

לאחרונה, התחילו להגיע מדי יום שישי בבוקר פעילי שמאל קיצוני, אנרכיסטים וערבים מצוידים במצלמות ובכלי עבודה. הם באים ו"מנקים את השטח" בטענה שכל השטחים הריקים בגבעה שייכים להם. הם מסתובבים בשטח בצורה פרובוקטיבית, מפריעים ליהודים שרוצים לעלות במדרגות לגבעת אבות, ואף מביאים כבשים ועיזים כדי שאלו ייכנסו לבית הכנסת ויחוללו את קדושת המקום. תושבי קריית ארבע כמובן מזעיקים את המשטרה ואת כוחות הביטחון בדרישה שאלו יסלקו את הפולשים, אבל כצפוי לא רק שכוחות הביטחון אינם עושים כלום, אלא הם אף מגנים על הערבים והשמאלנים.

בשבוע שעבר החליטו חברי ועד פעולה קריית ארבע למחות על הדבר. הם ארגנו תפילת מנחה בבית הכנסת "חזון דוד" בהשתתפות רב העיר, הרב דב ליאור, צבי קצובר, ראש מועצת קריית ארבע ואישי ציבור נוספים. לאחר התפילה תוכננה פעילות כיף לילדי קריית ארבע-חברון: בלונים, צביעה, מוזיקה וכו'. השעה הייתה 1:30 אחר הצהריים, וחום כבד שרר במקום. פעילי ועד הפעולה הביאו צלייה גדולה כדי להגן על הילדים מפני השמש בעת הפעילות. התחילו לפרוס את הצלייה, קשרו בכל קצה חבל והתכוונו להרים את הצלייה ולקשור אותה לעמודים הנמצאים במקום. פתאום צצו על הכביש כוחות משטרה רבים, משטרה כחולה ומשמר הגבול. הם ירדו מהמכוניות ורצו לכיוון "חזון דוד". בהתחלה לא הבנו למה מגיעים כל כך הרבה כוחות. אנחנו מסתכלים סביבנו, אולי יש ערבים באזור המנסים לתקוף אותנו? אבל אז מתברר מה "האירוע" שהקפיץ כל כך הרבה כוחות: מפקד אחד מודיע למארגני הפעילות : "רבותי, אין אישור לתלות כאן צלייה. תקפלו מיד את הצלייה!".


אבל הנה לכם מחזה מביש בו קצין מביא כוחות רבים באזור בו יש בנייה ערבית בלתי חוקית של אלפי בתים, ומודיע שאסור ליהודים לפרוס צלייה מסכנה לשעה קלה
קפקא לא היה יכול לכתוב על זה, כי זה היה נשמע בדיוני מדי. אבל הנה לכם מחזה מביש בו קצין מביא כוחות רבים באזור בו יש בנייה ערבית בלתי חוקית של אלפי בתים, ומודיע שאסור ליהודים לפרוס צלייה מסכנה לשעה קלה. על מנת לתת תוקף לדבריו, הוא אף מבצע פעילות מבצעית נועזת ביותר: הוא ממקם את שוטריו סביב הצלייה כדי לוודא שאף יהודי, חלילה, לא יעז ברוב חוצפתו להרים אותה. כששאלנו את אותו קצין אם הוא מתכוון לפעול באותה מהירות, בנחישות ובלי רגישות נגד הבנייה הערבית המתפשטת כסרטן בגוף ומאיימת לחנוק את ההתיישבות היהודית. הוא ענה: "אוף... שוב אתם מתחילים עם השטויות האלו. אני אומר לכם שאין אישור לתלות צלייה ודורש שתקפלו אותה מיד".

אפשר רק לתאר את ההודעה שכוחות הביטחון קיבלו בקשר: "א-ז-ע-ק-ה. מתנחלים מנסים להרים צלייה. הקפיצו מיד את כל הכוחות! שומו שמיים! יש כאן פרובוקציה יהודית שעלולה להבעיר את כל מזרח התיכון. תעצרו אותם! גוועעעעלט" .

במשך יותר מארבעים דקות חיכו הילדים המסכנים שפעילות הכיף שלהם תתחיל. בסופו של דבר, לאחר התערבות של גורמים שונים ולאחר המון טלפונים הגיע אישור לתלות צלייה, והפעילות התקיימה כמתוכנן.

עכשיו, מבינים אחינו מגוש דולב-טלמונים למה לא הגיעו כוחות הביטחון כשרכושם הושחת על ידי הערבים. עכשיו, אפשר גם להבין למה אין מספיק כוחות בטחון בכבישים שימנעו ירי וזריקת אבנים של ערבים על יהודים. עכשיו, אפשר גם להבין למה אי אפשר לעצור את ירי הקסאמים על שדרות ובנותיה. כוחות הביטחון עסוקים ברדיפת יהודים.

זאת מדיניות ממשלת אולמרט. בעיני הממשלה, הערבים הם "פרטנרים" והיהודים אוהבי ארץ ישראל הם עכשיו "האויבים".

"תקרית הצלייה" היא רק דוגמא למאות מקרים אחרים של רדיפת מחנה אוהבי ארץ ישראל על ידי ממשלת אולמרט-ברק-לבני-פרס. עלינו לדעת ולהתכונן שהדברים רק יחמירו לקראת "ועידת ההתאבדות" המתוכננת בנובמבר בארה"ב, בה ינסו להקים מדינת אש"פ ביהודה ושומרון. השאלה המתבקשת היא איך המחנה שלנו יגיב? האם נמשיך להתנהג כפראיירים המבליגים והנותנים לשלטון הרשע לרמוס ולחנוק אותנו או שמא נתחיל להתארגן להחזיר מלחמה שערה?

קיימות עשרות פעילויות לא אלימות שציבור נרדף ומקופח יכול לנקוט בהם כדי למנוע מהשלטון להמשיך ולרדוף אותו. הספרים על מרטין לוטר קינג ועל גנדי בהודו מלאים ברעיונות ובדוגמאות. אף אחד מהם לא נוסו במאבק למניעת חורבן גוש קטיף וצפון השומרון, כי רוב מנהיגי ורבני המחנה הלאומי באמת לא רצו לנצח את המדינה ואת צה"ל. בכך גם הם אשמים בהקמת מדינת חמאסטן בעזה ובכל שאר האסונות שנבעו מגירוש אחינו מגוש קטיף וצפון השומרון.


התנאי הראשון למאבק עיקש למען ארץ ישראל הוא לרפא אחת ולתמיד את אלו הסובלים מ"מחלת הממלכתיות" ומקדשים כל דבר שהשלטון עושה
השאלה העיקרית היום היא: האם הפעם המחנה שלנו יחליט להיאבק "על אמת" או לא?

התנאי הראשון למאבק עיקש למען ארץ ישראל הוא לרפא אחת ולתמיד את אלו הסובלים מ"מחלת הממלכתיות" ומקדשים כל דבר שהשלטון עושה. תקוותי היא שדווקא תקרית מינורית כ"תקרית הצלייה" תעיר את עיניהם ותעזור להם להבין עד כמה השלטון אנטי- יהודי ומרושע ושאין מנוס להיאבק בו ראש בראש. על כולנו להבין שכל עוד יהודים בארץ ישראל צריכים אישור להקים צלייה כשמנגד האויב הערבי יכול לעשות מה שעולה על רוחו, מפעל שיבתו של העם היהודי לארצו נמצא בסכנה.

הגיע הזמן להתגייס להצלתו!!!

יש עניין בדור שלנו לחנך את העם. שירות לאומי הוא כלי מצויין לעשות את זה. עזבו שניה את ה שזה קשור למדינה, זאת הזדמנות אדירה כדי להגיע לעם ולחבר אותו.
חוצמזה- קשה לי עם אנשים שלא עושים ש"ל. את חיה חיים שלמים כשיש כל הזמן חיילים שלא ישנים בלילות ושומרים בגבולות בישבילך, את חיה כשאת יודעת שיש אנשי מודיעין שמסכנים את החיים שלהם כל יום כדי שאת תוכלי לחיות חיים שקטים בארץ הזאת, ואת לא תתרמי כלום? תתחמקי גם מהשנה היחידה בה את יכולה לתרום למדינה באופן רישמי? וכן, הרשמיות היא כן עקרונית וחשובה. זה נכון שהבנאדם מתנדב הרבה בחיים במסגרות לא של הש"ל, אבל דווקא המיסגרת הרישמית היא עיקבית יותר ובעיקבות זה גם נותת יותר.

אז לא משנה.

סביב העשר שנים אחורה.