בס"ד
האם הרב אבינר צודק...
שאלה מספר: 35445
השאלה נפגעה בפריצה לאתר - בקרוב יתוקן
תשובה:
1. בשאלתך קבעת לפי דעתך "צודק", ולא נכון לקבוע עמדה לכאן או לכאן במה שלא ידוע לנו ואיננו מצויים בעובי הנושא כולו. הענין נתון לבירור שלא מוצא עדיין.
2. בדקתי את טעוניך ישירות עם מי שמצוי בכל החומר וקרוב לכל הבירור של רבני הוועדה.
אתה מציג הערכה, והוא משיב לך מתוך ידיעה:
א) אין רב שבעולם, יהיה גדול בתורה וחשוב ככל שיהיה, שיש בכוחו להתיר איסור מפורש בתורה.
למשל- אף רב בעולם, לא משנה מה שיטותיו או המסורות שלו, לא יוכל להתיר לאכול חמץ בפסח, או לאכול חזיר, יהיה מפולפל ככל שיהיה.
אם יהיה רב שיתיר איסור כזה, במזיד, למרות שהוא יודע שזה אסור, אוטומטית, הוא מאבד כל זכות לדון ולהורות בכל ענין בתורה. (הרי פשוט וברור שמי שמורה לעבור על איסורי תורה במזיד, אינו ירא שמים, ואיך יוכל להורות הלכה??)
במקרה כזה אין צורך לא בבית דין ולא בגדולי הדור ולא בשום דבר, על כל אחד מוטלת החובה לפרסם ולהזהיר את הציבור מפני האדם שמתחזה להיות רב ומכשיל את הציבור באיסורים גמורים!
והוא הדין בעניננו. קשה לעכל זאת, אך הרב שלמה אבינר, אשר חשבנוהו לרב וגדול בישראל, הוליך את כולנו שולל.
ב) ישנו בתורה איסור נדה, שעונשו כרת. הרב אבינר נתפס כשהתיר דם נדה גמור, לא פעם אחת אלא עשרות פעמים. יש לו תיבה שבה הציבור שם שאלותיו בענינים הללו. שמו שם בדים שהיו ספוגים בדם נדה גמור, והרב אבינר טיהר והתיר אותם. כאמור לא פעם אחת אלא עשרות פעמים, לעיני עדים רבים. אחת הפעמים היתה ע"י וועדת הרבנים הגאונים שבדקה את כל הענין, הרה"ג יעקב יוסף בעצמו שם את הבד עם דם הנדה בתוך מעטפה, ושלחה ע"י שליח נאמן שאינו צד בכלל בעניין, והמעטפה חזרה כשעליה מתנוססת המלה "טהור" בכתב ידו של הרב אבינר. (המעטפה עדין קיימת ואפשר לראותה).
ג) לפי ההלכה, אפילו אם היה הרב אבינר שוגג בדבר ומתוך חוסר בקיאות פסק בטעות להתיר את האסור, פוקעת ממנו הזכות להורות בכל התורה כולה. (שגגת תלמוד עולה זדון). אך הרב אבינר נבדק ונבחן ע"י הרב מרדכי אליהו שליט"א ורבנים אחרים, לראות האם הוא בקי בהלכה, או אולי עוור צבעים, ונמצא בקי לגמרי בהלכה, ולא עוור צבעים. המסקנה היא- הוא התיר במזיד דבר האסור באיסור חמור מן התורה. משום כך, ברור שהוא אינו אלא רשע המחטיא את הרבים בעניני כריתות החמורים במזיד.
ד) זאת ועוד- לאחר שנתברר הדבר הזה בבירור גמור, הוצע לרב אבינר לצאת מכל הסיפור בכבוד. הוצע לו להקים בי"ד לעניני נדה על שמו שידון בענינים הללו, ושם ישבו רבנים אחרים שיפסקו בכל השאלות שיופנו אליו, והוא לא הסכים. הוצעו הצעות אחרות והוא לא הסכים לאף אחת מהן.
ה) אשר על כן לא נותרה ברירה אחרת, וחובה קדושה היא על כל מי שיראת השם, ומדת האמת בוערות בלבבו, לקום ולצעוק בקול גדול צעקה גדולה ומרה, ע"מ להפריש מאיסור את כל הפונים לרב אבינר.
ו) לסיכום הדברים נדגיש שוב:
לא מדובר כאן כלל בשיטה הלכתית כזאת או אחרת, אלא בהתרת איסור דאורייתא גמור שאין שום חולק בו, ממש כשם שיתיר לאכול חזיר או לחלל שבת או לבוא על אחותו או אמו. כל הדיון ההלכתי המפולפל שעשה השואל, לא רלוונטי כלל לעניין.
ז) כל הנסיונות לפרש את פסיקותיו באופן המתאים להלכה, נעשו על ידי מקורבים של הרב אבינר, שלא מסוגלים לתפוס את האפשרות שהוא מכשיל במזיד, ולכן הם גם לא העיזו לבדוק אותו ולשים בתיבתו דמי וסת גמורים בעילום שם, אלא רק שאלו אותו בפניו שיאמר להם מה ההלכה, וכמובן שענה להם נכון.
התשובה נענתה על ידי הרב משה עמיאל
קישור:
http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=35445---
אם תשימי לב למספרים, תראי שמה שהבאתי ראשון בהודעה הקודמת, מספר גדול יותר, מאשר השני.
משמע. הוא יצא נבזי.