כבר הגעתי להבנה מאד עמוקה עם עצמי למה משעמם לי וזה לאו דווקא שלילי..
יש לי אפשרויות לעשות כל מיני דברים, אבל הבעיה היא דווקא בבית. אני לא מסוגלת להיות בו יותר מיומיים.. ההורים שלי נורא נעלבים מזה, הם חושבים שזה באשמתם ושאני שונאת אותם וכו' אבל הבעיה היא בי. אני לא מוצאת איך להעסיק את עצמי בין 4 קירות כשאני לא אוהבת חצי מהדברים שיש פה.. ועוד יותר כשאפילו יש לי מריבות עם ה"דברים" (אחים..) שיש פה. היום על הבוקר היה לי עוד ריב רציני עם ההורים.. אבל חזרתי, ואני מנסה כמה שיותר להבליג ולתקן.
אבל הבעיה כמובן לא נפתרת בזה.. אף פעם לא חשבתי שהצרות שלי יהיו שיעמום.
עוד פרק ביומן ההשתפכויות שלי..=) זה עוזר לי, גם אם לא תגיבו..
ערב טוב!!