להדריך כמו רועה...

להכיר כל ראש בעדר

לדעת איזה צמח אהוב על כל אחד

ולאיזה צליל חליל כל אחד נשמע.



להדריך כמו רועה...

להנהיג את העדר ולקרוא "אחרי"

אך לדעת גם מתי להתבונן מהצד

וולאפשר לעדר לברור את שבילו שלו.



להדריך כמו רועה...

להאמין בדרך בה אתה מוביל את העדר ולדבוק בה.

לדעת שיש עליך אחריות ושכולם מסתכלים והולכים אחריך.

להדוף את הזאבים המאימים תמיד לטרוף ולא להרפות לרגע.

לשמור על העדר מלוכד, ולא לתת לכבשים לפרוש סתם כך מהעדר.



להדריך כמו רועה...

להיות קשור לטבע ולאלוקים

"קל מאד לגדל צמחים, אתה משקיע בהם אהבה והם מחזירים לך כפליים. צמחים לא מאיימים עלייך. גם כלבים לא. להפך, אתה משקיע בהם אהבה והם מחזירים לך שבעתיים, כלבים לא מותחים עלייך ביקורת, הם לא דורשים ממך כוחות נפש מיוחדים, רק מבקשים מעט ליטופים ומחזירים לך תמורת זה ליטופים אדירים לגאו שלך.
אנשים זה סיפור אחר לגמרה.
לגדל אנשים זה, דורש כישורים אומנותיים, שאף אומנות אינה דורשת. לא ציור, לא משחק, לא ריקוד, לא ניגון, לא פיסול, ולא שירה. לגדל אנשים זו אומנות הדורשת את כל כולך, עד הטיפת הפוטנציאל האחרונה שלך..." (דוד בן יוסף)

להיות מדריך-
לדעת לחייך, לדעת לצחוק,
להבין, להקשיב ולדעת לשתוק
לסלוח ולפעמים גם לקחת בצחוק..
זה להכיר כל חניך ברע ובטוב
לשמוח בשמחתו, ואת כאבו לכאוב.
זה לתרגם אידאלים השקפות ודיבורים
לחידונים, והטמנת פתקים במקומות נסתרים...
לתת את כולך עד תום,
ולהאמין שיש גם מי שמעוניין לקלוט
להרגיש איך כל פעולה נוגסת חלק מעצמי
ולהתנחם בעובדה שאי פעם זה עתיד להצמיח פרי.
ואם היום כה נורא, רטוב וסגריר
ויש לך בפה טעם מריר
הפעולה לא הלכה וכולם מלאי תלונות,
ופתאום נראה כי הכל לא כדאי
דעי- לא להתיאש לעולם,
כי כוחם של הגלים הוא בהתמדתם...


ממש אהבתי את הקטע שאוריה כתבה

ב"ה..

יש איזה משו כזה נחמד.."העקבות".. זה כזה משל כזה של בן אדם שאולך על שפת הים ורואה זוג צעדים אולכים אימו ושואל וכו'.. יש למישו?...........???????????????????

בס"ד

מקווה שלזה התכוונת:
עקבות בחול

לילה אחד חלם אדם חלום. בחלום הוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוקים ומולו בשמים הבזיקו תמונות מחייו. בכל תמונה הבחין בשני זוגות עקבות בחול, זוג אחד שלו והשני של אלוקים.

הביט האדם לאחור על העקבות שבחול, כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של עקבות לאורך הדרך. הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות העצובות והאומללות בחייו, נשנה הדבר. פנה האדם אל אלוקים ואמר: אלוקים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך, תלך איתי לאורך כל הדרך, אך הבחנתי כי בתקופות הקשות של חיי, צעדתי לבד. אינני מבין מדוע עזבת אותי דווקא בזמנים שנזקקתי לך ביותר?

ענה לו אלוקים: בני היקר, באותן תקופות שבהן היה רב סבלך, ראית רק זוג אחד של עקבות, אבל אלו לא היו עקבותיך.
היו אלה העקבות שלי כשנשאתי אותך על כפיי.

סביב העשר שנים אחורה.