בס"ד לק"י

תיראי, אם את מכירה את עצמך, ויודעת שלך לא תהיה בעיה (לא בגדר של "לי זה לא יקרה", אלא בתור אחת שיודעת לשים לעצמה גבולות כשצריך), אז אפשר להמשיך, ואף מצווה. למרות, שאת צריכה לחשוב גם האם תוכלי לשנות שם את העניין (דבר שלענ"ד, בלתי-אפשרי בעליל).

אך לעומת זאת, באם את מרגישה שאין לך את היכולת לשים לעצמך גבולות ברורים בכדי לא להגרר לשטויות הללו, אזי, לענ"ד, אין לך יותר מה לחפש שם, אלא להגיד יפה שלום.

דבר זה צורך הקשבה פנימית טובה, והיכרות עצמית מעולה. אחרת, כדאי שתישאלי מישהו שמכיר אותך. להתייעץ זה תמיד טוב.

כמובן כל עוד לא עוברים בשום צורה ואופן על ההלכה.

זה לא הכי המקום לישאול....
לדעתי כדאי שתשאלי רב...בכזה דבר זה לא כ"כ טוב להתייעץ עם אנשים שאת בכלל לא מכירה....ובהצלחה=)

אני יודעת שפעם היתה אפשרות (בטוח לבנים) להתנדב בלי מעורב. אני חושבת שימי שישי היו מיועדים לבנים. אני לא יודעת אם זה עדיין קיים אבל אפשר לבדוק. אם לא, אולי יש מסגרת אחרת שאפשר להתנדב בעזרה ראשונה רק עם בנות.

אני לא כ" הבנתי בדיוק מה הבעיה.
אבל לפי מה שזה נראה זו בעיה קטנה ויחסית שטוחה לעומת הכותרת המאיימת.
פשוט תפתחי אוזניים ועיניים - בטוח שלא את הראשונה שהתמודדת עם השאלה הזאת. פשוט תחפשי סביבך את הפתרונות כמו שאמרו לפני.
הם פשוט צודקים.
בהצלחה!

העניין הוא ששמעתי וראיתי דברים שקראו מעולם במד"א, ועוד לאנשים דתיים שבחיים לא הייתם חושבים שהם היו עושים דברים כאלו ואחרים.
וזה עצוב איך שהמצב שם הולך ומתדרדר, בארגון כל כך חיוני וחשוב!
ובנוסף-זה עסק רציני, מפני שברגע שנכנסים לזה- אי אפשר לצאת!!
אני כבר מתייעצת עם הרבה אנשים מכל הסוגים (רבנים, חברות ומשפחה)על העניין ורציתי לשמוע תגובות מאנשים שאיני מכירה כדי לפתוח קצת אופקים ולראות את תגובות מזוית אחרת.
תודה!

אולי את יכולה לבוא לדבר איתם להגיד להם שזה מפריעה אבל למה שלא תמשכי את נהנת הריי וזה הכי חשוב ככה זה לדעתי...

אין לי מה לחפש שם. אני מתעב את תרבות בזבוז הזמן והשטויות האחרות שמקובלות שם.
לפתור תשבצים ולעשן (למשל) בשביל לבזבז את הזמן זה לא דבר שמתאים לי.


מה עושים?
כלום. פשוט לא יוצאים מהמשרד.
מחשב נייד, ספרים, נגן MP3, פלאפון עם אינטרנט, 1001 אפשרויות מודרניות שיעזרו לך לצאת מהחברה שבה את לא רוצה להשתלב.



זאת בלי להיכנס לשאלה איזו חברה יש שם, ואם היא בעייתית או לא. רק כלים להתמודד עם חברה שאת לא מעוניינת להיות בה וחייבת להיות בה מסיבות אחרות.

זה לא בדיוק אותו דבר. לך בצבא אין לך כל כך ברירה. אך פה היא מתנדבת במד"א וחבל שהיא לא יכולה להינות עד הסוף בהתנדבות בגלל האוירה. זה בעיה דומה כשמתנדבים בארגוני חסד או קייטנות לילדים מוגבלים. הרבה פעמים זה בעיה למדריכים שהם בני"שים ורוצים לשמור על הפרדה. זה לא תמיד הולך. וגם לפעמים יש פעילות שממש לא הולם בחור ישיבה-זמרים, סרטים וכו'. האם לוותר על ההתנדבות, או להתפשר?

היא מחוייבת לתת מספר שעות התנדבות מסויים תמורת הקורס שהיא יצאה אליו, ויהיה לא מוסרי לחלוטין לא לתת אותן.

בסיעתא דשמיא עמיח"י! ~בציפיה לגאולה שלמה במהרה בימינו~

רחל כתבה שהיא מתנדבת כבר שנה וקצת. לענ"ד, זהו זמן יפה בהחלט לעניין זה שההשקעה שהושקעה בהכשרתה לא תהיה לחינם.

לגבי הבריחה מהחברה הסובבת, אתה, ורבים אחרים, יכולים לנצל את הזמן בצורה שונה ולברוח כמו מאש מהעבירות בעזרת הטכנולוגיה, וזה דבר חיובי מאוד. אבל במסגרת התנדבותית כמו מד"א, קצת בעיה להתחבר לאינטרנט מהפלאפון ולשקוע בעולם אחר [כדי להימנע מבעיות בנים-בנות], בזמן שנמצאים באמבולנס, בדרך להציל קשיש מבית אבות, למשל.

חברה שלי גם נתקלה בדילמה הזאת, והיא החליטה שהיא מסוגלת להמשיך להתנדב בלי להיגרר אחרי ההבלים והשטויות של רגעי הפנאי. ב"ה היא הצליחה לשמור על הגבולות ההלכתיים, אבל אף אחד לא הבטיח לה את זה.

רחל,
זה ניסיון.
אם את חושבת שאת מסוגלת לעמוד בו, ולשמור על ההלכה גם כשהסביבה לא, ומפתה אותך לא לשמור עליה, וכמובן אין לך רב שאמר לך לא להמשיך, את יכולה להמשיך...
בכל מקרה דעת הרב, שהיא דעת ההלכה, היא הקובעת.

ב"הצלחה!

לא העבודה השוטפת, ששם מדובר בפיקוח נפש כפשוטו ואשם לא הבעיה.


יכול להיות שיש שם גם עמדת אינטרנט. נכון שהיא מנוצלת מן הסתם בדרך כלל לשטויות וגרוע מכך, אבל זו לא סיבה לא לנצל אותה.
אפשר להוריד שיעורים לנגן MP3 או לקרוא אותם באתר, אפשר להשתתף בפורום בעל ערך וכו'.


חבל להפסיק להתנדב רק בגלל זה.

כל התחלופות שציינת הן הגיוניות, מעשיות וטובות, אבל במציאות זה לא תמיד כך.

חברה שלי היתה במצב, שבו ישבו כמה בנות וחיכו לנהגי האמבולנסים, וישבו שם גם בן או שניים. ואחד הבנים לקח את התיק של אחת הבנות שהיה שם על כיסא, שאל את הבת הזאת אם זה שלה, וחיבק את התיק, תוך כדי תחילת שיחת קוצ'י מוצ'י.
בפעם אחרת, חברה שלי הרגישה נעים ולא נעים, כי היא שמה לב שבן מסוים מסתכל עליה הרבה פעמים.

אז נכון שאפשר ללמוד בינתיים, אבל בת לא יכולה למנוע מבן להסתכל עליה בקביעת משמרות, לדוגמה, שאז רוב המתנדבים נמצאים, ואם זאת האווירה, משהו מחלחל לתודעה.

צריך לשקול את התועלת לחברה מול הנזק האישי שנגרם, כמו בכל מצב של יחס עם החברה הסובבת.

אם התועלת שבהתנדבות, הצלת החיים, עולה על הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהאווירה הגוררת לחטא, במידה כזאת שהמתנדב לא נגרר לחטוא בעצמו, ולא מתייחס לזה כאל מצב חיובי, אכן אין סיבה להפסיק את ההתנדבות. אבל אם ח"ו מגיעים למצב שבו צורת החשיבה מתחילה להשתנות, או ח"ו נגררים לעבור על גדרי ההלכה, חייבים להפסיק ומיד, גם אם התועלת בהצלת החיים היא אדירה.

בס"ד

יש תחנות שנחשבות יותר דוסיות כמו למשל התחנה בירושלים
ויש שנחשבות פחות, מלבד שה את יכולה לדבר עם אחראי/ת המתנדבים לשבץ אותך כאשר יש משמרות של יותר בנות, או לבקש משמרות רק של בנות.
וכן לבקש להיות בצוות של בנות (ולבקש לצאת יותר ללדות וכדו', עוד יתרון בזה שלא תצאו להעברות, בדר"כ צריך לדברים כאלו בנים.)

דבר נוסף שאת צריכה לשים לב, הרבה פעמים, בעקבות 'מקרים' קשים ומראות קשים נוצרים שחנש"ים, ע"מ להקל מעל הלב, דבים אלו מאוד מחברים, לפעמים יותר מדי.

הנסיונות קשים, אך אין נסיון שאי אפשר לעמון בו.
לפעמים ה' רוצה שנברח מהניסיונות.

אולי יש אפשרות בבית חולים, למשל, גם להתנדב (בחדר מיון למשל). אני בטוחה שיש שם גם נסיונות, אך אולי יש פחות הזדמנויות לשיחות עם בנים בזמן העבודה.

בחסדי אבאלה

זה לא נכון כשאני האיתי בבית חולים (כחולה)

הרופאה דבר אם מדנדבות טוב ברור היא האיתה מזכירה

בתור משהו שעשה קורס 60 ורצה להתנדב וברוך ה' לא הסכימו להכניס אותו להתנדב, אני יכול לומר שלא רק שאני לא מצטער שלא הכניסו אותי אלא אני מודה לה' שלא הכניסו אותי כי מסיפורים של חברים על מה שקורה שם אני יודע שאם הייתי מתנדב במד"א הייתי רק מדרדר מבחינה רוחנית!!!
אני שומע סיפורים של חברים לאחר משמרת וירחם ה' מה קורה במד"א. לגבי ה"תחנות היותר דוסיות" (כפי שמשהו ציין) אם אתה מחשיב את תחנת ירושלים בתור תחנה דוסית אז תלך להתנדב במד"א בכלל. כי אני מכיר את תחנת ירושלים...
המלצה שלי להפסיק להתנדב כי חז"ל כבר אמרו "אין אפוטרופוס לעריות" ולא כמו שמשהו אמר פה שזה נסיון ואם את חושבת שאת יכולה לעמוד אז תשארי.

אם מישהוא מעונין בהתנדבות, לא במסגרת מד"א, אפשר ליצור אתי קשר במסר אישי. אני עובדת עם משפחות בבית שמש ותמיד יש מה לעשות-בעיקר חונכות וסיוע למשפחות במצוקה. זה חסד נטו בלי שום בעיות הלכתיות.

אני סיימתי לפני כמה חודשים התנדבות במד"א שבה עסקתי בקביעות בשלוש שנים האחרונות בתחנת ירושלים.לכל מי שלא יודע יש משמרת אחת בודדה במוצאי שבתות שמיועדות לבנים בלבד. אין אפשרות ליצור משמרת של רק בנות בשום מקום בארץ וזאת מכמה סיבות:
1. בנות מטבען יותר חלשות וכשצריך להרים חולה כבד 4 קומות ללא עזרת גברים הדבר נעשה יותר קשה.
2. אם מגיעים למצב של החייאה מניסיוני ועם בירורים ששאלתי כמה בנות הם לא מסוגלות לבצע עיסויים יעילים ואז סיכוייהם של האדון/גברת לחיות קטנים בצורה משמעותית.
3. לנשים יש איבר שנקרא רחם ואם הן מרימות דברים כבדים הן עלולות לפגוע בסיכוייהן ללדת ילדים.
אני חושב שאתם יודעים לאן אני חותר אך מצד שאני אני רוצה להביא את החשיבות של אמבולנס מעורב שכולל בנים ובנות יחדו.
כל מי שמתנדב יכול להעיד שהוא הגיע למצבים לא נעימים כשהחולה הוא ממין אחר. לדוגמא: נושא הלידות- אשה שכרגע היא בצירים ומתחילה לידה תרגיש הרבה יותר טוב אם בחורה תיילד אותה ולא בחור/גבר.מקרה יותר פשוט שקורא הרבה יותר {סליחה שאני מביא דוגמאות של נשים זה עיקר הבעיות שלי אך הדברים נכונים כלפי שני המינים}גברת לפני שלוקחים אותה לבית החולים רוצה להתפנות, היא תרגיש הרבה יותר טוב כשמי שמלווה אותה היא בחורה ולא בחור.
ועכשיו לגבי השאלה שלך ראשית בכל נסיעה למקרה ומהמקרה אין בעיה של יחוד כי זה בגדר פיקוח נפש.הבעיה הינה הזמן הפנוי ולכן הפתרון שאני מציע הינו: אם יש לכם מועדון מתנדבים ששם כולם שוהים אם את מרגישה שלא בנוח להיות שם מחשש לבעיות את יכולה למצוא מקום אחר בתחנה ששם לא יהיו לך בעיות. אם יש נה"זים (נקודות הזנקה) באזורך את יכולה לבקש מהאחראי משמרת לשבץ אותך שם.נקודה נוספת שהעלת הוא שאנשים דתיים עושים כל מיני דברים שאינם מתאימים למעשי דתיים אני רוצה לשאול אותך האם בגלל שהם במד"א זה קורה להם או שאם הם לא היו מתנדבים במד"א אותם הדברים היו קורים במקום אחר? מיסיוני בדר"כ אותם אנשים היו מתדרדרים גם במקום אחר כך שזה לא סיבה להפסיק את ההתנדבות שאת כלכך אוהבת.
את מציעה או להמשיך או לברוח זה מה שה' רוצה מאיתנו אם לא יכולים להתמודד לברוח?! להמחשת העיניין אביא דוגמא תלמיד חכם שיושב כל היום ולומד תורה אילו ניסיונות יש לו? בעיקר הם נסיונות פרטיים, מובן שהוא תורם לעולם בכך שהוא יושב לומוד אך איך הוא תורם ליישוב העולם? ולכן באה ההשקפה הדתית לאומית שאומרת שצריך ללמוד תורה ואז לצאת לחיי המעשה, כדי שחיי המעשה יתנהלו על פי תורה כלומר לחיות את התורה. על פי זאת אני רואה לנכון להתנדב במד"א כדי לנסות לחיות את התורה. כמובן שאת לא תוכלי לשנות את כל העולם אבל חשוב שאת תהיי שם ותראי דוגמא לשאר. נקודתית לעיניין בנים בנות כשאני ניתקלתי בבעיה כזו שבת חילוניה נגעה בי הסברתי לה בצורה ברורה והחלטית שאני לא נוגע בבנות, היא הבינה שזה דבר חשוב לי והיא מוכנה לכבד את זה כי היא מכבדת אותי.שווה לנסות זה אף פעם לא הזיק לדבר. נקודה אחרונה במשמרת שלי בשלוש השנים האחרונות (רביעי2) היתה המשמרת הכי דוסית בתחנה כי אנחו אלו שהכתבו את הרמה וזה נבע שהבנים לומדים בישיבות ומהישיבה הם מגיעים למשמרת ואליה הם חוזרים.כמו כן הבנות מגיעות מאולפנות ואל האולפנות חוזרות. ומעט החילונים שנמצאו במשמרת קיבלו אותנו וכיבדו אותנו כי הכתבנו את הרמה. ולכן את יכולה להמשיך להתנדב ולנסות ליצור אווירה אחרת שתתאים את הלך רוחך. יישר כוחך על ההתנדבות ובכלל לכל המתנדבים שנאמר "המתנדבים בעם ברכו ה'"
נ.ב. כותב התגובה מגיע מבית דתי לאומי למד באחת מהישיבות התיכוניות הטובות בארץ וכיום לומד בישיבת הסדרב

תודה על המסר. הבהרת את הדברים בצורה ברורה.

בקשר לזה שאין אפשרות לעשות משמרת לבנות בלבד - אני מסכימה לגמרי, אבל עם ההמשך - לא כ"כ. לפי דעתי יש הרבה דתיים שעשו כל מיני דברים שלפי הגדרתך 'אינם מתאימים למעשי דתיים' - בגלל מד"א. כן, לפי דעתי יש למד"א השפעה על הרמה הדתית של אנשים מסויימים. כמובן שיש הרבה מתנדבי נוער שבאים מבתים דתיים ואינם מגדירים את עצמם דתיים/מגדירים את עצמם דתיים ולא מתנהגים בהתאם ללא כל קשר למד"א, אבל על אחרים מד"א משפיע. כשאדם נמצא במקום שבו הוא נחשף לתרבות שלא מתאימה לו ונראית לו קורצת - ברבים מהמקרים הוא מושפע!!! אני בהחלט חושבת שלא בשביל כל ילד/נער/בחור/ה דתיים שרוצים לשמור על עצמם מבחינה דתית מד"א הוא מקום התנדבות מומלץ. לפי דעתי כל אחד צריך לשבת עם עצמו ולחשוב עד כמה הוא בנאדם שמושפע מהסביבה.
בקשר לשאלה ששאלת האם זה מה שה' רוצה מאיתנו - לברוח כשא"א להתמודד - וואלה הוא אף פעם לא אמר לי, אבל עד כמה שאני מבינה ויודעת - אסור לנו לברוח מנסיונות אבל אנחנו גם לא צריכים להכניס את עצמנו לניסיון.
תכל'ס רביעי שנייה בהחלט הייתה ברמה דתית סבבה והלוואי שזה ימשיך ככה גם השנה - ברביעי 2 ובשאר המשמרות.

יישר כח על הכל ובהצלחה לכולם בכל ההחלטות

ב"ה

כל הכבוד שאת שואלת,יש הרבה אנשים שהיו מעדיפים להתעלם מהעינין ולחשוב שטוב שהם נשארים כי הם מצילים חיים....
אני מתנדב במד"א כבר כמה שנים, אבא שלי התנדב שם ג"כ בערך 20 שנה, יש לי הכרות רצינית שם, וכל מי ששואל אותי ההיתי מציע לא ללכת להתנדב שם לפני חתונה, וגם אחרי חתונה לנשים זה קצת יותר מסובך (אני מכיר אישית כמה בעיות שנוצרו מהעינין..ולא המקום לפרטן)אני מאחל לך בהצלחה , ניתן להמשיך ולהתנדב(עם חולים) במקומות אחרים שיותר מתאימים לציבור שלנו, (שמחה לילד,קו לחיים עזר מציון,ועוד...) בהצלחה רבה

יש לי חבר מהכיתה ממש צדיק קובע עיתים לתורה מגיע לתיקוני שובבי"ם של מקובלים היה משתדל לטבול במקווה פעמיים בשבוע ככה ממ"ש צדיק.

כאשר הגענו לכיתה י' היה עלינו להתחיל במחויבות אישית, אני כבר התחלתי חצי שנה קודם להדריך באריאל, והוא החליט שהוא הולך להתנדב במד"א, אני כאדם שאביו היה במד"א, יודע שצניעות אין שם, אז אמרתי לחבר הזה 'עזוב אין שם צניעות, אתה לא תוכל לעמוד בניסיון' הוא ענה-'אני מספיק חזק אני אשאר דתי... זה הצלת נפש מישראל מצווה גדולה!'

כך עברו הימים המחויבות האישית הסתימה הוא עזב את מד"א, אך הוא כבר לא אותו אדם, הדבר היחיד שנשאר מהתקופה שהוא היה דתי זו הציצית צמר.
היום יש לו 5 ידידות, נגיעה הוא כמעט לא שומר, הכיפה שלו התקטנה פלאים, הוא מעשן וכן הלאה.

הצעה שלי אם את רואה שאין שם צניעות עזבי את המקום, יש מספיק אנשים שיעשו את זה במקומך, את לא צריכה להכנס למקום שרבים התקלקלו בו וגם אם זה אולי יציל חיים, אין אומרים לאדם חב בעצמך כדי שיזכה חברך, ובמיוחד במקום שהמעשה יוכל להתבצע ע"י אחרים.

אם היא חושבת שהיא רוצה אנילא רואה בזה שום בעיה

תקשיבי הבעיה הזאת היא גם בסניף וגם בקייטנה (אם אתה מתנדב) ובעוד הרבה מקומות וניראה לי שיש להם כמה עצות:
א קודם כל לשים לך מול העניים את העניין של השליחות זאת אומרת לדעת שאת שם בשביל להתנדב ולא בשביל הבנים בנות.
ב תלוי בך עם את חזקה מספיק או לא בדקי את עצמיך
ג ברגע שאת תקריני שאת לא רוצה אי מאמין שלא יתפלו אליךך
מקווה שעזרתי

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן