בדירת השירות יש הרבה בנות, מעצם היותה דירת שירות...
וזה כיף להיות הרבה בנות ביחד, אבל...
כמה מקרים שקרו:
א. שבוע ראשון בדירה, הוחלט רשמית שמפסיקים עם החגיגה של "לאכול בחוץ" ומבשלים משהו. מחבת חדשה, עם העטיפה עדיין.. מתכת שיוצרה ע"י גוי, צריכה טבילה בברכה.
אחת הבנות: "אבל רגע, זה צריך טבילה..."
בעלת המחבת [ועוד כמה]: "מה? בבית אף פעם אנחנו לא טובלים כלים... מעולם לא ראיתי את אמא שלי טובלת כלים..."
המחבת לא נטבלה.
ב. שוב בישול. והפעם - מה יותר פשוט מלבשל אורז?
"אי אפשר לשפוך את זה ישר לסיר, צריך לברור אותו קודם..."
בת 1: "מה? בחיים לא בררנו אורז... אני מכינה את האורז בבית, אל תספרי לי!"
בת 2: "מה, שופכים את מה שרוצים לבשל על צלחת גדולה, מסתכלים קצת, ואם רואים משהו שחור מוציאים... לא צריך לברור רציני..."
האורז לא נברר.
ג. ערב... רוב הבנות יצאו לבלות, ואלו שנמצאות בדירה - כבר חצי ישנות.
בת 1: "הי, תקשיבי, חברה שלי ובנדוד שלי באו לבקר אותי..."
בת 2 [בעדינות]: "אסור להכניס בנים לדירה..."
בת 1: "אבל מה, זה בנדוד שלי! זה לא כאילו, חבר או משהו..."
בת 2 [בחיוך מתנצל]: "אבל גם זה אסור... אפילו אבות ואחים אסור להכניס!"
בת 1 [בהתחננות]: "וואי, לא ידעתי! אבל הם באו מרחוק לבקר אותי..."
הם היו כמה דקות בחדר של אותה בת, והלכו. מאוחר יותר הבת התנצלה, והבטיחה שזה לא יקרה שוב.
מה דעתכם?
