נחה עלי הרוח אז החלטתי להביא לפניכם קטע מענין אז הנה הוא לפניכם:
איזה מן חבר אתה?!
אתה שומע אותי?!אתה שוב לא מסתכל עלי...
ובעצם מתי אתה כן מעיף מבט לעברי?
הנה אני קולט את עיניך המרצדות מפה לשם...על מה בדיוק אתה חושב?
כן, יש לך אלף ואחד עיסוקים מאשר להיזכר בי.
לא,לא, אל תתנצל, אני לא אאמין לך!חשבתי שאנחנו חברים, כלומר תמיד ביחד.ביחד כשטוב וביחד כשרע....איזה תמים הייתי.בהתחלה סירבתי להאמין שאתה יודע לבכות לי רק כשרע לך, כשאתה צריך איזה כתף להשען עליה,אבל עם הזמן הבחנתי שאת הדברים הבאמת שמחים שלך אתה אוהב לשמור לעצמך ולאחרים.
אני חושב לקרור לך 'חבר לעת צרה' , כשיש לך צרה אתה תמיד מופיע,כ"כ נרגש,כ"כ כואב, כ"כ מעורר רחמים... הנה רק אתמול רצית זוג אופניים חדשות עם הילוכים. איך רצת אלי בכזו התרגשות...תארת בדיוק מה אתה רוצה,ביקשת ,התחננת....זה היה מדהים לראות אותך ככה,כמה נרגש...וזהו!אחרי שיש לך כל מה שאתה רוצה אתה הופֱ...נעלם!אני פשוט נגד חרות חד צדדית,זה הכל.תראה,אפילו עכשיו אתה לא מסוגל להקשיב לי כמו שצריך. אני יודע ,צריך לקרות משהו כדי שתתנער,כדי שתוכל להסתכל בי טוב ולומר מכל הלב את מה שיש לך להגיד.
אולי אני נשמע כועס,מרוגז הייתי אומר שההגדרה הטובה ביותר היא-מאוכזב.
אבל אני פה,למרות הכל. מחכה לך, מאמין בך, יודע שאתה יכול גם אחרת!!!!!!!
ממני-הסידור שלך.
נכון קטע יפה?
קצת דרמטי ואני אישית כשאני שמחה לא רצה לאו דוקא לסידור אלא לחברות או מוד לריבונו של עולם במילים פשוטות או במעשה ולפעמים אולי המעשה הוא תפילה וגם עושים כל יום מאמצים שלא לעשות את תפילתנו קבע (לדעתי עושים זאת ע"י למידה על משמעות המילים-תפילה)
