חוצמזה, שיש לי שבט ממש ממש נפלא- באמת!!! ואני מוצאת את עצמי יושבת וחושבת: "יש לי שבט כ"כ טוב ב"ה, מה אני עושה בתוכו? כולם כאן כ"כ טובות, ואני?" או, "למה בכלל שהם ירצו להיות איתי? מה יש בי שיכול לגרום לאנשים להתחבר אלי? כלום!" ועוד הרבה דברים בסגנון... ואז אני מתחילה לחשוב שכל מיני אנשים שונאים אותי, ועוד כל מיני דברים... מה אפשר לעשות?
הערכה עצמית...אנונימי (פותח)
חוצמזה, שיש לי שבט ממש ממש נפלא- באמת!!! ואני מוצאת את עצמי יושבת וחושבת: "יש לי שבט כ"כ טוב ב"ה, מה אני עושה בתוכו? כולם כאן כ"כ טובות, ואני?" או, "למה בכלל שהם ירצו להיות איתי? מה יש בי שיכול לגרום לאנשים להתחבר אלי? כלום!" ועוד הרבה דברים בסגנון... ואז אני מתחילה לחשוב שכל מיני אנשים שונאים אותי, ועוד כל מיני דברים... מה אפשר לעשות?
.............מכאל 2 3
תכתבי לך את כול הדברים הטובים על אצמך
אני מאמין באמונה שלמה שיש לך המון דברים טובים
תשאלי את השבטננסי
את בת של מלך! את אחותי!תח"ל
את מבינה? אנחנו מבנות המלך- נסיכות! נסיכות הן בנות מיוחדות להפליא ואין כמונו.
מבינה?
בדיוק אחותי! את בת של מלך!!!בת_של_מלך
את זה רק את תגלי.בת_של_מלך
אגיד לך דבר אחד..בת_של_מלך
שלמה המלך ע"ה חתם את ספר קהלת בפסוק זה "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם כי את כל מעשה האלוקים יבוא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע.
כל שעליך לעשות הוא לחיות חיי אמת, לשמור את המצוות בתמימות וביושר. חיי את החיים ואט אט תמצאי את עצמך בדרך שחיפשת כל כך הרבה...
קומי בבוקר, חיי את שגרת יומך ופשוט קדשי אותה.
.מכאל 2 3
איך לא חשבתי על זה
את יהודיה את הבת של המלך את בישראל
את רוצה טוב (אני בטוח שיש עוד)
נו אז ;תשאלי את חברות שלך מה הנקודות ;טובות שמכאל 2 3
אני לא מכיר אותך אז אני לא יכול לומר לך מה הנקודות טובות שלך
רוץ מיזה (וזה המון) שאת בת שלך המלך (וזה הכול מה יותר מזה?)
הרב אליהו גודלסקי סיפר ששבת אחד הוא יוצא מהמקווה לבית הכנסת
והוא קצת היה עצוב והוא חיפש במה לשמוח (בשבת צריך לשמוח)
ואז בחסדי ה' ית' הוא נזכר בה מה שרבי נתן כותב
שבעולם יש כסף ויש עשירים שיש להם מליוני דולרים ויש מטוסים ויש מליונרים ויש מחשבים ויש אתרים ויש טלפונים וכו'
וכול זה ביחד כול העשירים ביחד אם כול העולם זה לא כלום לעומד מה שיהודי(ה) הושה בשירותים (אם הוא הולך לשרותים כמו שכתוב בהלכה)
אז את מבינה מה זה את במעשה הכי פשוט שלך את עושה יותר ממה שבוש הוא כול גוי מליוניר אחר עושה
אז את מבינה ברור לי שיש לך מליוני נקודות טובות
ערב טוב
(מליונר)מכאל 2 3
מחשבהננסי
התכונה הייתה...אנונימי (פותח)
מה אני עושה כדי לפתח אותה? אולי מעמידה את עצמי במצבי לחץ, אני יודעת? זורמת עם החיים אולי?
מי מעריך? לא ידוע אם יש מה להעריך...
ההסטוריה? אין היסטוריה... זתומרת, לא עולה לי לראש מקרה ספציפי... אבל סתם, נגיד אם יש איזשהי הצגה, ואני לא יודעת ת'תפקיד שלי- זה לא ילחיץ אותי... או, אם יש מבחן-לא כלום... או כשדרכתי על מסמר...
איך הצלחתי להכיר בה? פשוט, זה התכונה היחידה מבין התכונות הרבות שכתבתי, שיכולתי לומר שזה נכון לגבי... אולי פשוט בחיים לא הייתי במצב לחץ...
זה כבר צעדננסי
תנסי להתנדב, זה מעלה את הערכה עצמית...אחת מהצפון
מצטרףמשה
אני מתנדבת, אבל...אנונימי (פותח)
ואז גם ההתנדבות- "מה, אני עושה את זה בצורה הכי לא נכונה שיש... והם לא באמת מעריכים אותי- פשוט הנימוס מחייב אותם לומר "תודה" ודברים כאלה..."
ובעיני עצמי- "אני תורמת להם משו בכלל? לא, אני רק הורסת..."
אין כזה דבר "הדעות הלא נכונות",ישי ויזנר
אם תסתכלי שניה בלינק (Forum/Forum.aspx/t25428#347862) תראי שמה שאני חושב שם זה שונה מכולם. אז זו הדעה הלא נכונה? לא! זו הדעה שלי!!!
הבעייה שלך היא שאת לא יודעת מה אנשים באמת חושבים עלייך.
אני לא מכיר אותך אבל אני בטוח שאת מוכשרת מאוד ותורמת המון אבל את חושבת שאנשים סתם "מנומסים" אלייך.
אני חושב שכדאי לך לגשת למישהו שמכיר אותך שאת יודעת שיגיד לך את האמת שהוא (ורק הוא) יגיד לך במה את טובה ובמה את לא.
הרבה פעמים גם את הדברים הלא טובים אפשר לשפר.
לא,אנונימי (פותח)
את לא מכירה אף אחד שאת יודעת שהוא יהיה אמיתי תמיד?ישי ויזנר
ולמה את מיוחדת בזה?ישי ויזנר
אני חושב שהבעייה שלך היא שאת כ"כ שונאת את עצמך שאת לא מאמינה שיכולות להיות בך תכונות טובות ולכן את מעקמת את המציאות לפי זה. (הייתי אמיתי או לא?)
ברגע שאת מודעת לזה את יכולה לשנות את זה.ישי ויזנר
לדוגמא:
אם את תחשבי פתאום שאת טיפשה, את יכולה לעצור שניה ולחשוב: "אולי אני לא טיפשה בעצם?". תעצרי, תעשי חושבים, ותנסי להשוות את עצמך לילדה הכי טיפשה בכיתה. תבדקי מי קיבלה ציון יותר גבוה במבחן האחרון (עדיף לרמות את עצמך לפעמים ולהסתכל על הדברים שבהם הצלחת יותר, כי זה לא באמת שקר- את מצליחה הרבה פחות בגלל שאת חושבת שאת מסוגלת פחות) או משהו בסגנון. פתאום תראי שאת יותר חכמה ממה שחשבת.
סיפור לסיום:
לפני שהרב רפאל הלפרין חזר בתשובה הוא עסק בין היתר בהרמת משקולות. היה איזשהו משקל שהוא נתקע בו ולא הצליח להרים אותו.
יום אחד הוא ביקר אצל חבר והרים משקולות סתם בשביל הכיף כשהוא מוסיף כל הזמן עוד "צלחות". בסוף הוא חישב את המשקל והגיע לכ- 5 קילו יותר מהמשקל המקסימלי שהוא הרים עד אז (שזה הרבה מאוד).
זה מראה רק עד כמה תדמית עצמית נמוכה עושה אותך לנמוך.
לכל אחד תפקיד בעולםננסי
את לא מצליחה למצואישי ויזנר
וואלה- את צריכה דחוף חברה טובה שתעזור לך בזה.
אין מצב שאין אנשים פחות טובים ממך.
אין את "הבן אדם הכי דפוק בעולם".ישי ויזנר
רוצה הוכחה שיש? אני כאן=)...פלספנית
(צ)(צ)(צ)...פלספנית
נשמע כאילו שאת ממש מפחדת שזה יקרה.ישי ויזנר

וחוץ מזה- אין מצב שאת הבן-אדם הכי דפוק בעולם. יש לך גנים טובים מדי (וזה בכלל לא קשור אלי |מיתמם|
)מה? למה שיהיה קשור *אליך*???פלספנית
הכונהננסי
אז אולי המקום שאת מתנדבת בו לא טוב לך...אחת מהצפון
ונראה לי שעדיף לך במסגרת ההתנדבות להקשר לאדם אחד (נגיד ילד של חינוך מיוחד) כי כשאת עובדת קבוע עם אותו אדם את רואה את השינוי וההתקדמות שחלים בו וזה נותן המון סיפוק, ואת רואה עד כמה האדם באמת מעריך אותך, כי הוא התקדם ב-ז-כ-ו-ת-י-ך!
בטוחה בהצלחתך למצוא את עצמך!
נישמע מוכרמר שמח
חילוק בין הערכה לענווהיהודה ארד
היי..רק ניסו לעזור לך..בת_של_מלך
קודם כל,
את חייבת לומר בקול "מהיום אני מעריכה את עצמי"
יש לך זה כח גדול מאוד. לפה יש כח...כמו שנאמר "חיים ופה ביד הלשון"! לא כן?
יאללה אל תפחדי! תגידי את זה "אני מעריכה את עצמי" כי זה מה שה' רוצה שאני אעשה! בלי להתפדח..זה רק הוא שומע אותך!
קדימה קדימה..בלי לצחוק!
אני מחכה שתעשי את זה..עד אז, אל תפני בבקשה לעזרה. קודם את עם עצמך!
זה היה ציני...אנונימי (פותח)
לא פוחדת... אבל אני גם ככה מרגישה כל הזמן צבועה, שכל מה שאני עושה- אני בעצמי לא יודעת אם אני באמת עושה את זה לשם שמיים, או בשביל ה"דאווינים" או סתם לעשות רושם... וזה עוד יותר מרגיש צבוע... כי אני לא באמת מעריכה ת'צמי...
אבל נגיד... "מהיום אני מעריכה ת'צמי". מה הלאה? איך גורמים שזה יכנס לתודעה ויהיה נכון???
אמרת?בת_של_מלך
אני שווה הרבה! אני לא עוד אחת. אני מיוחדת ונחוצה בעולם! בלעדיי העולם לא שלם! ככה כל היום!
אני יכולה למצוא בך משהוא טוב למרות שאני לא מכירהמוריה שורצי
אופסי...אנונימי (פותח)
יודעת להעריך אחרים?- ספק אם זה עוד נכנס בגדר "הערכה", כי כל מי שהוא לא אני מוערך בעיני על עצם העובדה שהוא לא אני...
מוכנה לקבל עצות?- אני קיבלתי עד עכשיו עצה של מישו? למרות העצות החכמות והמקסימות, רק שבמצב מדורדר כשלי כבר לא עוזרות???
"אין דבר העומד בפני הרצון" זה לא תוך שניה.ישי ויזנר
בכ"מ- אני חושב שהפיתרון לבעיה שלך הוא למצוא חברה שתעזור לך.
אני לא רואה דרך אחרת.
זו יכולה להיות מישהי שאת מהאולפנה/ית, או מישהי מהפורום שאת מרגישה שהיא בן-אדם טוב ושאת יכולה להיפתח אליה, או בכלל מישהי מבוגרת שאת מעריכה.
בהצלחה,
ישי
רבנו אומר רצון זה גם טובמכאל 2 3
תשובהמכאל 2 3
אחותי אם ה' ית' נתן לך לבוא לעולם הזה
זה אומר שאת יכולה לעשות דברים שרק את יכולה לעצות
רבנו(רבי נחמן) כשהוא היה בדרך לאומן הוא אמר לרבי נתן
כול אחד צריך לומר בשבילי נברא העולם
ואם בשבילי נברא העולם זה אומר שכול יהודי (יהודיה) שבעולם שווה המון
בהצלחה וערב טוב
רק אני? איך זה יכול להיות?אנונימי (פותח)
יש נורמה מסויימת, נכון?
ויש דברים שיוצאים מהנורמה הזאת. נכון? יש כאלה שחורגים- אבל מעל הנורמה. הם "מיוחדים". יש כאלה שחורגים מתחת לנורמה. הם "מוזרים"...
ואני- הרבה מתחת לנורמה...
שאלה טובה...פרת משה רבינו
אבל זה לא נכון.
אולי תתפלאי לשמוע, אבל לכל אחד יש תפקיד בעולם. הקב"ה לא ברא אותנו סתם. יש כאלה שמוצאים את התפקיד שלהם ואת המקום שלהם בחברה מהר מאוד, ויש אחרים שלוקח להם יותר זמן.
אם את מעוניינת לדבר בה"פ את מוזמנת.
האמת-פלפלתי
אבל כמה דברים יש לי לומר לך.
קודם כל- משו אחד טוב את כבר יכולה להוציא מזה (האמת תראי בסוף שהם יהפכו לכמה). והוא פשוט - את לומדת להיות רגישה יותר לסובבים אותך, לצרכים שלהם, לרגישויות שלהם, למה שהם עוברים, חושבים, את יכולה לשים לב פתאום שאת נזהרת יותר כי "רחמנות..! הוא יכול להפגע! זה לא נעים.." ולמצוא את עצמך דואגת לו או מונעת ממנו פגיעה עם אמירה מעליבה או התנהגות פוגעת או משו כזה. לא לכולם יש את זה. ותמצית הטוב הזה מגיע בעיקר מה"רע" שאנחנו עוברין וחווים. כי אם לא היינו מרגישים על בשרנו כמה זה רע - איך היינו נזהרים מלמנוע אותו מאחרים?
אז זו כבר נקודה טובה - שגם אם תקפצי עד השמים ותגידי לי "אבל אין לי את זה! מבטיחה לך! אני לא אאמין. כי יש לך את זה."
ועוד משו - אני לא חושבת שיש תועלת מלתת לך לסמן תכונות טובות או רעות שיש בך. כי את פשוט תתעלמי מכל הטובות שיש לך או שתסמני אותן כרעות, וזה לא נכון. כי פשוט את לא מכירה בהן או לא מכירה אותן. והדרך היא להכיר לך אותן. ואני הייתי עושה את זה בשתי דרכים:
אחת- אפשרות לתת לכמה אנשים את הדף תכונות הזה (את יכולה לצלם ולהשאיר לך עותק ריק) ושהם ישמנו. הם כבר מכירים אותך. את לא נולדת אתמול. והם גם יודעים את הדברים שאת טובה בהם. הם לא ישאירו לך רק שתי תכונות טובות. הם יגידו את האמת.
פתאום תגלי כל מיני תכונות שתגידי "מה, לי יש את זה? שטויות. הם שקרנים." אבל הם לא. ואת פשוט צריכה לקלוט את זה. זה יקח זמן, אבל פתאום בדרך החיים את תפגשי אותם, את התכונות האלה ופתאום תופתעי ותגידי "וואלה?! מה, באמת יש לי את זה?? מסתבר שכן.."
דרך שניה - פשוט לזרום. לא להסתכל ולחפור בזה כל הזמן, א ב ל לזכור ולשנן שאם הקב"ה ברא אותך- את באמת מיוחדת. אין כמוך אדם בשום מקום. רק פשוט עוד לא ניקית את עצמך פנימית כדי לגלות באמת את האור האלוקי שיש לך. את עצמך לא רואה את זה, אבל זה לא אומר שזה לא קיים. זה רק אומר שצריך קצת לשטוף את זה, קצת להשתפשף. ואז פתאום תגלי. שכבת אבק אחת תרד משם, אח"כ עוד אחת, ככה עד שפתאום תגלי קצת את עצמך. אבל את עצמך האמיתית. לא הזיוף שכולם מדביקים לך.
לפעמים אנשים מטומטמים (האמת בד"כ) בעיקר מחנכים והם מה לעשות, משאירים צלקות נפשיות אחרי כל מיני אמירות טפשיות שהם אומרים. בעיקר ע"י "הערכות" שלהם. כאילו שהן יכולים להעריך באמת יצירה של הקב"ה.. מה הם נותנים לו ציונים??!! הוא לא מספיק טוב? הוא לא יודע מה הוא עושה? הוא ברא בריה לחינם? הוא ברא בריה דפוקה? מה פתאום! פשוט הם מטומטמים, טפשים וגאוותנים וזורקים הערכות מוטעות- ואת אוכלת את הלוקשים שלהם בתאבון רב.
ועכשיו את מפסיקה כבר לאכול את זה ואומרת "עד כאן!, תודה לכם, מעכשיו אני אסתכל לבד."
וזה לא תמיד יהיה פשוט, ולא תמיד יהיה קל, אבל צעד אחר צעד את תגיעי למטרה, תגיעי לאמת, לפחות לחלקה. תתחילי להכיר את עצמך באמת (ואת זה אנחנו לא מפסיקים לעשות עד יום המיתה)
זייהו, סה"כ יש בך המון דברים טובים, אם תרצי נוכל לעשות לך כאן רשימה. רק מהשירשור הזה כבר רואים כמה דברים טובים שאי אפשר להתכחש להם.
והרבה מזה תלוי בך,
וזו עבודה קשה. באמת.
ואני מאמינה בך.
המון המון הצלחה!!

(וממש סליחה על הנאום..
)אמ...אנונימי (פותח)
בקשר ל"לתת לאנשים לסמן"-הייתה לי אי פעם מדריכה מיוחדת מאוד, שישבה ועברה יחד איתי תכונות, מה יש לי ומה לא. היתה לנו רשימה של מעל 50 תכונות, מתוכם שתינו הסכמנו על אחד, ועוד 3-4 שהיא דחפה לי בכח כי היא כבר חצי התעצבנה. אבל כל מה שהיא דחפה לי בכח לא הסכמתי איתו- למשל היה "צניעות". אבל אני אמרתי "לא נכון, איך שאני מתלבשת זה לא מתוך צניעות, זה בשביל מה שיחשבו עלי..." וככה בכל הדברים כמעט- זה מין תחושה מעיקה מאוד של צביעות... זה עוד בעיה- שאני כבר לא יודעת מה באמת ומה "סתם צביעות"...
אני לא מאמינה בעצמי, לא יעזור שאתם תאמינו בי.
את יודעת...,פלפלתי
ריבנו של עולם! מה אכפת לך מהאנשים אומרים? מה אכפת לך מה הם חושבים?? תגידי, את באמת חושבת שהקב"ה ברא בריה דפוקה כזו שיש לה רק תוכנה אחת טובה???
תיישירי מבט ותעני "לא."
כי זה לא הגיוני. הקב"ה בורא אנשים. נכון, עם יצר טוב ורע, עם מידות טובות וגרועות, אבל אין מצב כזה שיש לו בריה של יהודיה שלא עשתה רע למשו או מישהו ברמה נוראית והיא תשחית את עצמה ואת הדימוי שלה עד עפר! זה לא יתכן וזה פשוט אסור!
את לא היית באה ואומרת לקב"ה - "מה שעשית כאן זה זוועה..! תראה מה עשית...!" , נכון? היית אומרת עשית כאן משו שאני עוד לא יודעת להתמודד איתו, לא מכירה אותו מספיק והעיניים שלי עוד לא מספיק רואות באמת את מה שיש כאן.
מה שעשו לך זה רק שטיפת מוח של כמה את דפוקה.
ילד לא נוצר ככה. הוא נעשה ככה. ע"י יצורים, מדריכים, מורים ומנהלים מטומטמים שנותנים ציונים לקב"ה.
ומה שאת צריכה לעשות זה קודם כל להתעלם מכולם.
דבר שני- לנסות לראות לא מה את יכולה לעשות בסניף ובכל מיני מקומות חיצוניים כאלו שעושים דאווינים, אלא לעשות דברים שרק את תדעי. תתנסי בהרבה דברים. כן, לעשות יצירות בבית זה לא קשה במיוחד, דברים יפים שקונים בחנות ואומרים "וואו" גם את יכולה לעשות. (ואם תרצי אני אתן לך כמה דברים במסר) ואחרי שזה יצליח פשוט תראי שאת טובה בזה, פתאום תגלי שמשו הולך, שמשו מצליח..
ואם נכת פעם אחת - לא נורא, אפשר לנסות פעם שניה ואף אחד לא יודע שנכשלת..! זה היה ניסיון. מנסיון והתנסות לומדים.
ואח"כ פתאום יגלו אותך, ויגידו "וואו..! לא ידענו שאת כזאת מוכשרת.. לא ידענו שאת יודעת לעשות כאלו דברים.. מאיפה את יודת את זה??"
בקיצור - הם יתחילו להתעורר, ואת תתחילי לחיות.
זריזים מקדימים..

יכוליות...אנונימי (פותח)
כי בינתיים השחתתי לעצמי את הנפש, את המידות. היו לי תקופות שהייתי יושבת ורואה תמונות של נשים ערומות. היו לי תקופות ששמעתי שירי אהבה. היום ב"ה ב"ה ב"ה כבר לא, ואני מודה לה' שכבר לא. אבל יותר מידי פעמים באות לי תמונות מאז, שירים מאז, וזה מעיק, וכל מה שהתקדמתי עד שהתמונות/שירים באים- הולך. נאבד. חוזר אחורה. הגעתי לשפל המדרגה.
לא עשו לי שום שטיפת מוח. אפחד לא אמר לי שאני דפוקה. נכון, מאז כיתה א' היו בנות שתמיד ירדו עלי. שזרקו לי ת'נעליים לפח אחרי שיעורי התעמלות, שפרמו לי כובע שהייתי באמצע לסרוג והיה מונח על השולחן שלי. נכון שאפעם לא נתנו לי תחושה באמת של מועילה. אבל לא עשו לי שטיפת מוח.
ייצורים? אולי. מדריכות??? ממש ממש לא. היו לי ב"ה את המדריכות הכי-הכי שיכולתי לבקש, גם באולפנא, גם בסניף, כל השנים. מורים? אולי 2, אבל כל השאר היו הכי-הכי. מנהלים? גם לא. את כל המנהלים שלי אני תמיד הערכתי, ועדיין מעריכה. ציונים לה'? אפחד לא נתן. אף-אחד. נתנו *לי* ציונים, אמרו כמה ההתנהגות *שלי* לא טובה, אבל אפחד לא חשב שככה ה' ברא אותי. ואולי דפקא בגלל זה? אולי בגלל שהחברה שבה גדלתי תמיד הייתה "הכי-הכי", ובאמת יחסית אליהם אני לא שווה כלום???
יגלו אותי? לא רוצה. קודם תנו *לי* לגלות את עצמי... היה לנו דיון כיתתי עם המחנכת, בשיעור הראשון איתה, על "האם כדאי שאחרים יכירו אותי מבפנים"?? התשובה שלי היתה חד-משמעית לא. כי כשמכירים אותך מבפנים- הרבה יותר קשה להשתנות מבפנים. וגם ככה זה קשה. ויש לי הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה מה להשתנות...
לא נכון.פלפלתי
ואין לי בעיה שתגלי את עצמך. הפוך. אני בעד. ואחרים לעולם לא יכירו אותך לחלוטים מבפנים. אפילו את בעצמך לא תכירי את עצמך לעומק ועד הסוף עד יום מותך. אדם כל הזמן משתנה. כל הזמן בתנועה.
אבל להתחיל לגלות את עצמך תוכלי עם חשיבה קצת יותר חיובית. או לחילופין- פשוט להתעלם מהשלילי. הוא לא קיים. את עכשיו רק מנסה דברים, שוכחת מכל העולם ומתרכזת בהתנסויות שלך. בכל תחום שהוא.
לוידעת.אנונימי (פותח)
הגעתי למסקנה שכל החודש אירגון הזה הייתי מיותרת, חזרתי הביתה כל יום מהאול' (אני בפנימיה) ולא עשיתי כלום. אני מרגישה שבאמת לא צריך אותי.
עכשיו יש קטע בריקוד שעושות רק 5 בנות, ואני 1 מהן, אז מישי אמרה לי "אוף, למה היא בריקוד (אמרה על מישי)? לכי תגידי למדריכה שאת לא רוצה שהיא תהיה, ואז אולי היא תקשיב כי היא תראה שכולנו אומרות את זה." נשמע מגעיל? אולי. אבל אז חשבתי, רגע, מי אמר שלא אומרים אותו דבר עלי??? מי אמר שכשאני עושה משו בנות לא באות למדריכות ומבקשות שאני לא אעשה את זה, לא אשתתף במשו וכו'???
לכן נאמר" מה ששנוא עליך....." ;!!פלפלתיאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.






