שיהיה לילה טוב..

מה אתה באמת רוצה.
הכי חשוב זה מה שאתה רוצה ולא מה שההורים שלך רוצים.
אתה צריך לשאול את עצמך מה הכי מתאים לך.

תראה אני לא כ"כ מבינה בזה אבל ניראה לי שאם חברה שלך באמת אוהבת אותך היא תקבל את ההחלטות שלך כי היא מינה סתם רוצה שיהיה לך טוב... ולגבי ההורים שלך אולי תנסה להגיד להם את מה שכתבת פה אולי הם יבינו, ברור שזה יהיה להם קשה בהתחלה אבל ניראה לי הם יסתדרו עם זה....
מקווה שעזרתי... בהצלחה!...

אני אישית מאוד מאוד מאוד מעריכה את המעמצים שלך שנעשים ללמוד תורה, ושיש לך התלבטויות כלאה, באמת יישר כוח! וכל הכבוד על הרתון העצום! אשריך ישראל!

דבר שני, אם אתה באמת רוצה ללמוד תורה ומוכן להיאבק על זה, אז תתחיל במסע הסברים, להורים, לחברים. אבל פרה פרה, חלק חלק, לאט לאט.
אני לא חושבת שצריך יותר מידי להתחשב ב"מה מצפים ממני" ולפי מה שמצפים ממני, ככה להיות
אדם עושה מה שליבו חפץ הרבה יותר טוב. "אין האדם לומד אלא במקום שליבו חפץ"- לימדונו רבותינו, וזה נכון לכל דבר, שאם אתה נהנה וזה השאיפה שלך איפה שאתה נמצא, אתה תלמד יותר טוב, תהיה אדם יותר טוב, תהנה הרבה יותר, ותתרום לעמ"י את התרומה הכי משמעותית שלך.
קיצור, תהיה חזק בהחלטתך ללמוד תורה, מחזקים אותך מאוד מפה!
ואולי תסביר להורים שלך שכן, אחרי הצבא אתה מתכוון ללמוד בע"ה, כמו שהבם רוצים ומצפים, אבל זה פשוט יידחה בכמה שנים, בגלל ההסדר, וככה תרויח שנים של לימוד תורה.

אם אתה רוצה להמשיך לדון וזה לא נעים לך בפורום, מוזמן למסר"ש ...

תנטרל את המחשבות של הסביבה (הורים, חברים, חברה) ותחשוב בצורה מסודרת מה אתה רוצה.

הסדר?
שנה שנתיים ישיבה ואז לצבא?


אחרי שתדע מה אתה רוצה, תחשוב איך מעבירים את המסר הלאה.

בס"ד לק"י

ראשית כל, חשוב שתדע שיש לך נקודת פתיחה מעולה. אומנם המצב קצת מסובך, אך כל עוד יש בך את הרצון לשנות ולהשתנות, הרי זה בידך. המפתח הראשוני להצלחה, הוא הרצון. בלעדיו, אף אחד לא יזוז ולא מטר אחד בלבד.

כל מה שאני עונה, בע"ה, הוא בעצם מתוך דבריך. אני בטוח, שאם תחזור ותקרא את אשר כתבת, כאילו מישהו אחר כתב, ואתה בא להגיש לו עזרה, אתה תראה את הדברים, כמעט כמו שאכתוב, בס"ד.

התיכנונים והרצון, כאמור, הם דבר טוב וחשוב. אך צריך לדעת להוריד אותם מעולם המחשבה, לעולם המעשה. לכך יש עצה טובה, כל פעם כשאתה מקבל משהו, רוצה משהו, שואף לאנשהו, תיקח קמצוץ מן השאיפה הזאת, ותישם אותו מיד, ובקביעות, ביומיום. נגיד שאתה אומר שאתה רוצה ללמוד את כל המשניות. אז אל תגיד, טוב עוד מעט. מיד אחרי שעלה הרעיון, תלמד כמה משניות. ולאחר מכן, תקבע לעצמך זמן כל יום, יהרג ובל יעבור, ללמוד את המשניות. וכן בשאר הדברים. תיקח את הרצונות, ותן להם ביטוי במעשה. זה מועיל מאוד, כדי שלא יפרחו באויר ויעלמו כלעומת שבאו.

בשלבים הבאים אתה תפתח את עצמך. תיעל את הרעיונות והרצונות שלך, ויחד עם זה גם את ביטויים במציאות היומיומית. דבר זה, יעודד מאליו רצונות נוספים ושאיפות, וכך תוכל להגביה את הרף עוד ועוד, ולעלות מעלה, וממש להגביה עוף, עם רצונותיך, והמעשים.

לאחר שתראה ביסוס של הדברים אצלך, הן בעולם המחשבה שלך, והן בעולם המעשה, אזי תוכל לפנות לאחרים. אתה צריך לדעת מראש, אדם עם שאיפות, עם חלומות, אדם שרוצה לנסוק מעלה אל השמים, צריך לשלם מחיר. לפעמים הוא מחיר כבד. אין מה לעשות. אתה רוצה או לא? זוהי נקודת המבחן. עד כמה אתה מוכן לוותר על דברים בשביל הרצונות שלך? עד כמה אתה מוכן למסור את הנפש בשביל החלומות שלך, כדי להשימם במציאות?
אם יש בך מוכנות אמיתית ובשלה, אין שום דבר שיוכל לעצור בעדך להגיע לשום מקום. לא החֶברה, לא החָברה, וכן, אפילו ההורים לא יוכלו.
אתה תשלם מחיר. תתווכח (תזהר לא לריב!!), תתמודד, תבכה תתחנן. אך אם אתה באמת הולך עם זה עד הסוף, כל כולך, הם יקלטו ויבינו את זה. וברגע שהם יפנימו, הם יכבדו. ולא רק זה אלא אף יתמכו.
ככה זה בעולם, מי שהולך עם האמת עד הסוף, בתחילה מתווכחים, עומדים בדרכו, מפריעים לו. זה לוקח זמן, אבל בשלב מסויים, כולם קולטים שהוא רציני, זה לא משחק או "נרד נעורים". זוהי דרך חיים. וכשמבינים זאת, המצב מתהפך, והמעקבים דוחפים אותך קדימה!!

אבל יכול להיות שתצטרך אף יותר. תבין, שליהודי קשה לשקוע בתורה, כל עוד הוא מחזיק דבר יום ביומו בחברה (כמובן, לא מחזיק פיזית). הרי זה כטובל ושרץ בידו. אם אתה רוצה באמת להשיג שאיפותיך, אז תגיד לה בצורה הכי רכה מחד, והכי אמיתית רצינית וחותכת מאידך, שזהו לעת עתה, אתה תשמח לדבר עמה בהמשך. אך כרגע, אתה רוצה לשקוע בתורה.
וכבר כתבו פה לפני כן, שאם היא באמת אתך, והיא תראה שאתה אמיתי ורציני, ובפיך ובלבבך לעשותו, אז היא תכבד, ותלך איתך.

זה חשוב שאדם רוצה למצוא חן בעיני אנשים (אך תיזהר לא להתחנחן, זה הבדל דק וחשוב. ולא נרחיב כעת). אך יש רווח והפסד. אדם לא יכול לכבול את רצונותיו ושאיפותיו מפני ציפיות אחרים. אם היו מצפים שתתאבד לא היית עושה זאת. ויתור על רצונות אמיתיים ומרכזיים בחייך, רק מפני התנגדות החברה, כמוה כהתאבדות רוחנית ומחשבתית. וסוף כל עושה זאת לשרות בדיכאון, ובצער, עד שישנה זאת בחזרה. ולא נרחיב עוד, אני מקווה שאתה מבין את כוונתי בדבר.

איך אמרת, להיות דתי זה חשוב, וזה קשה. אכן, אתה צודק. אבל תדע שכל מי שהגשים את שאיפותיו, היה לו קשה. הוא סבל, הוא כָאָב, אך הוא התמיד, ולבסוף הוא גם הגיע.

בהצלחה רבה בכל,
עמישב

ב"ה ית'

אחי בקבר תיהיה לבד ולא אם חברה שלך ולא אם ההורים שלך ולא אם שום רב אחר רק אם אמצך
(אני לא רוצה לאפחיד )


תתפלל לה' שתצליח ללמוד ולעשות את מה שאתה צריך לעשות בהצלחה

ב"ה ית'

אחי בקבר תיהיה לבד ולא אם חברה שלך ולא אם ההורים שלך ולא אם שום רב אחר רק אם אמצך
(אני לא רוצה לאפחיד )


תתפלל לה' שתצליח ללמוד ולעשות את מה שאתה צריך לעשות בהצלחה

ב"ה ית'

אחי בקבר תיהיה לבד ולא אם חברה שלך ולא אם ההורים שלך ולא אם שום רב אחר רק אם אמצך
(אני לא רוצה לאפחיד )


תתפלל לה' שתצליח ללמוד ולעשות את מה שאתה צריך לעשות בהצלחה

-בסיעתא דשמיא-

קודם, אשרייך! אשרייך שזכית להגיע לנקודה חשובה זו בחייך.

העולם כולו בנוי מלבטים, דילמות, מצבים מורכבים בהם אנו צריכים לבחור את הדבר הנכון. עולם של נסיונות.

יעקב אבינו ע"ה הגיע גם הוא לאחת מהתלבטויות אלו בברכת אביו. מצד אחד עומדת אמו ודוחפת אותו לשקר לאביו ומצד שני הדבר יפגע באביו ובכבודו.
את סופו של הסיפור ברוך ה' זכינו לדעת.
וכמו יעקב כך כל חיינו. מלאים בהחלטות.

כיצד נדע מה להחליט? כיצד נדע מהו הדבר הנכון?

ה' יתברך נתן לנו תורה קדושה. ולא, איני מדברת רק על הספר וההלכות.כפי שהננו יודעים 70 פנים לתורה- לכל תשובה של חכם תהיה עוד תשובה של עוד חכם ולכל פסוק יש אינסוף פירושים ולהלכות יש גם היתרים.. וכל עניין לגופו.ובסופו של דבר הבחירה וההחלטה מה נכון לגבינו נמצאת בידינו.

האדם בחייו עומל ועובד על מנת למצוא את נקודת האמת שנמצאת בעמקי נשמתו המכוסה בקליפות ושכבות .

הנך יהודי יקר חייב לעמוד לפני בורא עולם ולהיות אמיתי עם עצמך.
להניח לפניך ולפניו. את כל הלבטים הסיבות לכאן ולכאן. ולהניח הכל על כפות המאזניים. אל תהסס לשאול "מה ה' יתברך רוצה שאעשה"
נשמע גבוה, נשמע בלתי אפשרי.
אך זכור, ה' רוצה שתהיה אדם אמיתי, ישר. והעיקר- עם עצמך.
היצר(הרע) מסית, מתחפש לאמת. אבל בכוחך לחשוף אותו ולירוק עליו!
ה' נתן בך את הבינה,השכל והמחשבה. את האפשרות לדעת מה נכון. ואתה חייב להאמין בכך, להאמין בעצמך.



אם אתן לך דג תאכל היום, אם אלמד אותך לדוג תאכל כל חייך..

יכולתי להתחיל בתשובות, בפתרונות ובהחלטות שאני הייתי עושה. אך רצוני שתוכל ללכת בחיים בעזרת עצמך- מחשבתך, שכלך והאמת שלך.

ובכל זאת מכיוון שמוח אחד לא שווה לכמה מוחות. וכשכמה נשמות משתתפות בהחלטות הכוח שנמצא יותר חזק ואמיתי. ולכן, אצטרף לחבריי לפורום ואכתוב את דעתי על התחומים בהם נגעת.

ההורים.
לצערינו הרב, במיוחד בדורנו יש פער בין ההורים וילדיהם. הפערים משתנים בכל משפחה. וכמו כולם גם לך יש פער בין רצונותיך לרצונות הוריך.ובמצב כזה הנך חייב להיות זהיר וסבלני. כולנו.
אכן קשה להיות קרוע בין פיתוח האישיות העצמית לבין כיבוד ההורים והרצון שהוריי ישמחו בדרכי אם יש פער.
יש הרבה התנגשויות.
מנסיון אישי. הדבר בהחלט מעיק. אך הנה, כמו שאמרתי בפתיחת דבריי תפקידינו לבחור.
כמטרה מרכזית תעמיד את הקרבה אל ה' ועבודתו בעולם. מה יותר יקרב אותך לבורא עולם? וכיצד תוכל לעובדו בצורה יותר טובה?
האם כשתהיה בצבא- הגנה על עם ישראל. שזו שליחות גדולה מאוד. או ללמוד את התורה ולהעמיק בקודש.
והנה חכמים מצאו לפניי את שיטת ההסדר. של השילוב בין הצבא לישיבה.
מה יהיו הצעדים הטובים ביותר? ואוסיף- לאישיותך.
אם הנך חושב שאתה עומד בין קרבה אל ה' לבין הוריך אז ברור וברור שהקרבה אל ה' יותר חשובה. אך זכור. הכל צריך להיות בצורה סבלנית, של דיבור והסברה. בכבוד ובאהבה.

ואותו דבר בנוגע לחברה. האם הקשר עימה הוא חלק מעבודת ה' שלך בעולם? האם הקשר מוסיף לדרגתכם הרוחנית?

באשר לחברים ולחברה- חיבוקם ואהבתם של החברים והחברה אינם משתווים לחיבוקו החם והאוהב של ה' יתברך!

חבר טוב- כשאתה נמצא איתו אתה רוצה להיות יותר טוב.
חבר הכי טוב- כשאתה איתו אתה כבר יותר טוב.


סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור...
ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום.

אני באמת מאחלת לך המון המון בהצלחה.
לך בכוחך זה והושעת את ישראל.

יעל.

וכדאי לך גם להיות בקשר עם רב מסויים שיעזור לך.

בהצלחה..

סביב העשר שנים אחורה.