הרי חסידות חב"ד היא חלק מהחסידות החרדית הכללית א"כ מה ההבדל ביניהם?
פורום חסידות חב"ד
בהנהלת:
מכתב פתיחה
חב"ד לקחה את החסידות הכללית שייסד הבעש"ט,משיח נאו
והורידה את זה לכלים של הבנה והשגה- באופן שיוכל להיות שווה לכל נפש מישראל. זו האומנות של האדמו"ר הזקן, לקחת ענייני אלוקות נשגבים ביותר ולהלבישם בכלים של השכל (חכמה-בינה-דעת).
על כן אמר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב על ספר התניא, שלקחו אלוקים כל כך גדול, והכניסו אותו בספר כל כך קטן...
על כן אמר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב על ספר התניא, שלקחו אלוקים כל כך גדול, והכניסו אותו בספר כל כך קטן...
בהשגחה פרטיתדובלה
כתוב על זה משהו ב"היום יום" של מחר - י"ט חשון:
מענה רבינו הזקן ליחידות: חסידות היא שמע ישראל, "שמע" ראשי-תיבות "שאו מרום עיניכם", ואומר מרום ולא שמים, מרום זה גבוה יותר וגבוה יותר. להגיע למעלה מן השכל, וזה גופא להבינות בשכל, וכמו שאומר "וראו מי ברא אלה".
כלומר בעצם, החידוש של אדה"ז היה להכניס את האמונה שלמעלה מהשכל - בתוך השכל. דהיינו לא להסתפק באמונה ורגש ללא הבנה, ומאידך לא להסתפק בכלי השכל והחקירה, אלא היסוד הוא אכן האמונה שלמעלה מהשכל, אבל המטרה היא להכניס את זה גופא בשכל. ועל שם זה קרא את החסידות - "חב"ד", חכמה בינה ודעת.
לא רק הוא...S.C2
אצלינו זה נקרא אמונה שכלית ואמונה טבעית
אמונה טבעית מוטבעת בתוך כל אדם אך זב לא מספיק צריך לצרף לזה את האמונה השכלית על מנת שהאמונה תהיה שלמה ומבוססת. (סורי שכחתי את שמות הרבנים)
אמונה טבעית מוטבעת בתוך כל אדם אך זב לא מספיק צריך לצרף לזה את האמונה השכלית על מנת שהאמונה תהיה שלמה ומבוססת. (סורי שכחתי את שמות הרבנים)
זה לא רק לצרףדובלה
את האמונה השכלית יחד עם האמונה הבסיסית, כשהם בעצם שני דברים נפרדים.
החידוש הוא, לקחת את האמונה שלמעלה מהשכל, ואותה בעצמה להכניס בתוך השכל. וזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, משתדלים ככל האפשר להבין עניינים די מופשטים באלוקות. כל הקטע של ספירות, אורות, ד' עולמות עליונים וכו', הם דברים ששאר החסידויות מעדיפים לא להתעסק איתם אלא להשאיר את כל הנושא הזה באמונה כללית, בלי ללמוד את זה.
חב"ד דורשת כן ללמוד את זה, למרות שהבסיס הוא אכן האמונה גם אם לא נבין - אבל עלינו לנסות להכניס מה שאפשר גם בתוך השכל.
ומכיון שמדובר בעצם בפנימיות התורה (לומדים בזה את הכוונות הפנימיות במצוות) זה גם מביא לחיות חדשה ומיוחדת בקיום המצוות.
החידוש הוא, לקחת את האמונה שלמעלה מהשכל, ואותה בעצמה להכניס בתוך השכל. וזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, משתדלים ככל האפשר להבין עניינים די מופשטים באלוקות. כל הקטע של ספירות, אורות, ד' עולמות עליונים וכו', הם דברים ששאר החסידויות מעדיפים לא להתעסק איתם אלא להשאיר את כל הנושא הזה באמונה כללית, בלי ללמוד את זה.
חב"ד דורשת כן ללמוד את זה, למרות שהבסיס הוא אכן האמונה גם אם לא נבין - אבל עלינו לנסות להכניס מה שאפשר גם בתוך השכל.
ומכיון שמדובר בעצם בפנימיות התורה (לומדים בזה את הכוונות הפנימיות במצוות) זה גם מביא לחיות חדשה ומיוחדת בקיום המצוות.
מצטערת להגיד לך במחשבת קיבלתיS.C2
0!!אז יכול להיות שזה מה שהיא אמרה-ניסתה להגיד(באמת היה כתוב 0 בתעודה פעם ראשונה שנפגשתי עם מורה כזו..)
בערך אותו הענייןדובלה
בחב"ד מודגש הצורך להבין ולהחדיר בשכל את מה שאנחנו מאמינים בו, ולא להסתפק רק באמונה הפשוטה ולומר "במופלא ממך אל תדרוש", אלא - "דע את אלוקי אביך". (ושוב - מובן וברור שהאמונה הפשוטה היא היסוד והבסיס, אבל עלינו גם להחדיר את זה בשכל).
אצל שאר החסידויות, הדגש יותר על "חג"ת" - כלומר על המידות. על ההתלהבות, הצעקות בתפילה, התענוג מעבודת ה' שמצד האהבה והיראה, אבל שלא באמצעות המוחין אלא רק בגלל האמונה.
כך נראה לי בערך... אני לא בטוח שכתבתי מדוייק.
בנוגע לעניין של צדיק באמונתו יחיי'ה -
כשהרבי קיבל את הנשיאות, הוא אמר בערך כך: אני לא הולך לעשות במקומכם את העבודה, כפי שזה אצל אדמו"רי פולין. אני אמנם אעזור לכם, אבל תצטרכו לעבוד קשה.
משהו בסגנון הזה, לא זוכר את הלשון.
ויש סיפור ידוע שהרבי סיפר אודות חסיד פולין וחסיד חב"ד שעלו למעלה אחרי 120.... מכירים?
אצל שאר החסידויות, הדגש יותר על "חג"ת" - כלומר על המידות. על ההתלהבות, הצעקות בתפילה, התענוג מעבודת ה' שמצד האהבה והיראה, אבל שלא באמצעות המוחין אלא רק בגלל האמונה.
כך נראה לי בערך... אני לא בטוח שכתבתי מדוייק.
בנוגע לעניין של צדיק באמונתו יחיי'ה -
כשהרבי קיבל את הנשיאות, הוא אמר בערך כך: אני לא הולך לעשות במקומכם את העבודה, כפי שזה אצל אדמו"רי פולין. אני אמנם אעזור לכם, אבל תצטרכו לעבוד קשה.
משהו בסגנון הזה, לא זוכר את הלשון.
ויש סיפור ידוע שהרבי סיפר אודות חסיד פולין וחסיד חב"ד שעלו למעלה אחרי 120.... מכירים?
.S.C2
למה לצעוק בתפילה?!?!
...לא מכירה את הסיפור מכירה אחד אחר שלא נראה לי קשור עם הכלב וגן עדן
...לא מכירה את הסיפור מכירה אחד אחר שלא נראה לי קשור עם הכלב וגן עדן
הסבר נוסף: במעמד הר סיני הקדימו 'נעשה' ל'נשמע',משיח נאו
כלומר קודם נעשה (שזה הבסיס- לקיים מצוות מתוך נקודת האמונה שהיא למעלה מהשכל, גם אם יש דברים שלא מבינים בשכל), ורק אח"כ נשמע (להבין גם בשכל את מה שאפשר, בכדי שקיום המצוות יהיה גם מתוך חיות פנימית, בנוסף לקבלת עול.)
אספר את הסיפור - בשיא הקיצור:דובלה
היה חסיד אחד, של אחד מחסידויות פולין. נקרא לו ר' שלמה. לקראת החגים (תשרי) הוא מודיע לאישתו שהוא רוצה לנסוע לרבי לראש השנה. "בשמחה", קוראת אישתו, ומזכירה לו שלא ישכח לבקש מהרבי ברכה בשביל הפרנסה והשידוכים של הבנות, כמו בכל שנה. "בוודאי", עונה ר' שלמה בחיוך גדול, ואישתו מבסוטה מכינה לו צידה משובחת לדרך והוא נוסע לרבו.
מגיע לשם, החסידים מקבלים אותו בכבוד, הוא משתתף ב"טיש" של הרבי, מנגנים ניגונים עם כל החסידים, שומע איזה "ווארט" על הפרשה וחוטף שיריים בסוף הטיש. לפני הנסיעה הביתה הוא נכנס לאדמו"ר (=הרבי) לבקש ברכה בשביל הפרנסה וכל השאר, ורבו מברך אותו בפרנסה בשפע כל השנה, בבריאות טובה ושידוכים הגונים לבנות. שלמה חוזר הביתה שמח וטוב לב, כשכל הצדדים מרוצים. גם הוא זכה בהתרוממות הרוח אצל הרבי ב"טיש" ובתפילות, וגם אשתו מרוצה שהוא קיבל ברכות.
באותם ימים, היה עוד חסיד, חסיד ליובאוויטש (חב"דניק, בלשון העם...). קראו לו מוטי. לפני ראש השנה גם הוא מודיע לאשתו שהוא רוצה לנסוע גם השנה לרבי. "עוד הפעם"? זועקת אישתו - "אבל אתה תמיד שוכח בסוף לבקש מהרבי ברכה, ואנחנו ממשיכים לחיות בדוחק כל השנה, אז בשביל מה אתה נוסע?..". מוטי מבטיח שהפעם הוא לא ישכח, ויבקש מהרבי ברכה לפרנסה וכו'. אוקי, אישתו מכינה לו צידה לדרך והוא נוסע.
הוא מגיע לליובאוויטש, לעיירה של הרבי, ליבו מתרחב, הוא הולך לראות שוב את הרבי!! הוא נכנס לבית המדרש, נדחק בין מאות האנשים שמצטופפים שם במקום שלא היה כ"כ גדול, כולו מזיע, ומנסה לשמוע מה הרבי אומר. מוטי בקושי הצליח לקלוט כמה מילים מה"מאמר", וגם אותם לא ממש הבין. אחרי שהרבי גמר לדבר הוא הצטופף בין כל החסידים לשמוע מהם את ה"חזרה", ושוב ניסה להבין מה אומרים שם ולא ממש הצליח. בינתיים היום נגמר והוא עוד לא אכל שום דבר. ככה עברו הימים, ולפני הנסיעה חזרה הביתה הוא נכנס לרבו ל"יחידות", לקבל ברכת הדרך. הוא מספר בבכי לרבי שיש לו מחשבות זרות בתפילה, ושהוא לא מבין את הלימוד... הרבי מורה לו שילמד יותר חסידות, שישקיע ויתאמץ יותר בתפילה, ושיאכל פחות "תאוות". ומברכו בנסיעה טובה.
מוטי נוסע חזרה הביתה, כולו תחת הרושם של התפילות עם הרבי ושל היחידות שבסוף, וכשמגיע הביתה אישתו שואלת - "נו, ביקשת ברכה?"... ומוטי מחוויר - "אוי, שכחתי.... מה אעשה, כשעמדתי מול הפנים המאירות של הרבי, מי זוכר בכלל את הדברים הגשמיים?..". ואישתו כועסת, והפרנסה באותה השנה כמו בשנה שעברה....
עברו שנים, ושניהם מגיעים לבית דין של מעלה. שואלים את ר' שלמה (החסיד פולין), "שלמה שלמה, האם למדת תורה? התפללת באריכות? התעמקת בידיעת השם?" ושלמה עונה, "עשיתי כל מה שהורה לי רבי: קבעתי עיתים לתורה, התפללתי במניין, ובנוגע להתעמקות בידיעת ה' - הרבי שלי אמר לי ש'במופלא ממך אל תדרוש', וממילא לא התעסקתי בזה". אוקי, עשית כל מה שהורה לך רבך - מקומך בגן עדן. וכך ר' שלמה זכה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא....
מגיע תורו של מוטי. שואלים אותו: "מוטי מוטי! האם למדת תורה? התפללת באריכות? התעמקת בידיעת ה'?" ומוטי שותק... "מה אתה שותק??" מקשים עליו. מוטי מחוויר ומגמגמם: "ניסיתי ללמוד, אבל לא הבנתי את המאמרים העמוקים של הרבי. ולא הצלחתי להקשיב בגלל שהיה צפוף ודחוק, דחפו אותי מכל הכיוונים ולא קלטתי את המאמר". ומה עם תפילה? שואלים אותו. "אמ... ניסיתי, התאמצתי, אבל הטרדות של הפרנסה לא נתנו לי להתרכז...". ומה עם מה שדרש ממך רבך, שלא לאכול "תאוות", להתעמק בחסידות?.. מוטי שותק ובית הדין מחליטים שמקומו בגהינום.
וכך מוטי "הפסיד" גם את העולם הזה וגם את העולם הבא....
את הסיפור הזה הרבי סיפר בהתוועדות (לא במילים האלו כמובן, אבל התוכן הזה בערך), וסיים שעדיף להיות בגהינום של החב"דניק מאשר בגן-עדן של החסיד הפולני. והמבין יבין.
מגיע לשם, החסידים מקבלים אותו בכבוד, הוא משתתף ב"טיש" של הרבי, מנגנים ניגונים עם כל החסידים, שומע איזה "ווארט" על הפרשה וחוטף שיריים בסוף הטיש. לפני הנסיעה הביתה הוא נכנס לאדמו"ר (=הרבי) לבקש ברכה בשביל הפרנסה וכל השאר, ורבו מברך אותו בפרנסה בשפע כל השנה, בבריאות טובה ושידוכים הגונים לבנות. שלמה חוזר הביתה שמח וטוב לב, כשכל הצדדים מרוצים. גם הוא זכה בהתרוממות הרוח אצל הרבי ב"טיש" ובתפילות, וגם אשתו מרוצה שהוא קיבל ברכות.
באותם ימים, היה עוד חסיד, חסיד ליובאוויטש (חב"דניק, בלשון העם...). קראו לו מוטי. לפני ראש השנה גם הוא מודיע לאשתו שהוא רוצה לנסוע גם השנה לרבי. "עוד הפעם"? זועקת אישתו - "אבל אתה תמיד שוכח בסוף לבקש מהרבי ברכה, ואנחנו ממשיכים לחיות בדוחק כל השנה, אז בשביל מה אתה נוסע?..". מוטי מבטיח שהפעם הוא לא ישכח, ויבקש מהרבי ברכה לפרנסה וכו'. אוקי, אישתו מכינה לו צידה לדרך והוא נוסע.
הוא מגיע לליובאוויטש, לעיירה של הרבי, ליבו מתרחב, הוא הולך לראות שוב את הרבי!! הוא נכנס לבית המדרש, נדחק בין מאות האנשים שמצטופפים שם במקום שלא היה כ"כ גדול, כולו מזיע, ומנסה לשמוע מה הרבי אומר. מוטי בקושי הצליח לקלוט כמה מילים מה"מאמר", וגם אותם לא ממש הבין. אחרי שהרבי גמר לדבר הוא הצטופף בין כל החסידים לשמוע מהם את ה"חזרה", ושוב ניסה להבין מה אומרים שם ולא ממש הצליח. בינתיים היום נגמר והוא עוד לא אכל שום דבר. ככה עברו הימים, ולפני הנסיעה חזרה הביתה הוא נכנס לרבו ל"יחידות", לקבל ברכת הדרך. הוא מספר בבכי לרבי שיש לו מחשבות זרות בתפילה, ושהוא לא מבין את הלימוד... הרבי מורה לו שילמד יותר חסידות, שישקיע ויתאמץ יותר בתפילה, ושיאכל פחות "תאוות". ומברכו בנסיעה טובה.
מוטי נוסע חזרה הביתה, כולו תחת הרושם של התפילות עם הרבי ושל היחידות שבסוף, וכשמגיע הביתה אישתו שואלת - "נו, ביקשת ברכה?"... ומוטי מחוויר - "אוי, שכחתי.... מה אעשה, כשעמדתי מול הפנים המאירות של הרבי, מי זוכר בכלל את הדברים הגשמיים?..". ואישתו כועסת, והפרנסה באותה השנה כמו בשנה שעברה....
עברו שנים, ושניהם מגיעים לבית דין של מעלה. שואלים את ר' שלמה (החסיד פולין), "שלמה שלמה, האם למדת תורה? התפללת באריכות? התעמקת בידיעת השם?" ושלמה עונה, "עשיתי כל מה שהורה לי רבי: קבעתי עיתים לתורה, התפללתי במניין, ובנוגע להתעמקות בידיעת ה' - הרבי שלי אמר לי ש'במופלא ממך אל תדרוש', וממילא לא התעסקתי בזה". אוקי, עשית כל מה שהורה לך רבך - מקומך בגן עדן. וכך ר' שלמה זכה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא....
מגיע תורו של מוטי. שואלים אותו: "מוטי מוטי! האם למדת תורה? התפללת באריכות? התעמקת בידיעת ה'?" ומוטי שותק... "מה אתה שותק??" מקשים עליו. מוטי מחוויר ומגמגמם: "ניסיתי ללמוד, אבל לא הבנתי את המאמרים העמוקים של הרבי. ולא הצלחתי להקשיב בגלל שהיה צפוף ודחוק, דחפו אותי מכל הכיוונים ולא קלטתי את המאמר". ומה עם תפילה? שואלים אותו. "אמ... ניסיתי, התאמצתי, אבל הטרדות של הפרנסה לא נתנו לי להתרכז...". ומה עם מה שדרש ממך רבך, שלא לאכול "תאוות", להתעמק בחסידות?.. מוטי שותק ובית הדין מחליטים שמקומו בגהינום.
וכך מוטי "הפסיד" גם את העולם הזה וגם את העולם הבא....
את הסיפור הזה הרבי סיפר בהתוועדות (לא במילים האלו כמובן, אבל התוכן הזה בערך), וסיים שעדיף להיות בגהינום של החב"דניק מאשר בגן-עדן של החסיד הפולני. והמבין יבין.
לא הבנתי אבל הסיפור חביב בהחלטS.C2אחרונה
ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע
שלום וברכה,
מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.
ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il
תזכו למצוות
חבדניקים מתגייסים לצבא כמו דתיים לאומייםתמימלה..?
או לא מתגייסים כמו חרדים?
לא זה ולא זהתות"ח!
הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.
אממתמימלה..?
אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...
אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?
נכון, את צודקתתות"ח!
חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.
נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.
תודהתמימלה..?
השאלה היתהבישיבות חרדיות אסור להתגייס, בהסדר חלק מהישיבה זה הצבא, איפה חבד ממוקמות על הרף של אסור עד חובה?
בשמחהתות"ח!
אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)
איפשהו באמצעפונקציה
יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)
שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.
אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.
באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.
רעיונית זו מה שהבחור רוצהפונקציה
לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.
אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.
התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.
לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).
ממ מענייןתמימלה..?אחרונה
תודה
מחפש ספרים חב"דים על תפילהred panda
היי,
במסגרת מאמר שאני עושה על תפילה וכוונותיה , מחפש שמות של ספרים חב"דיים על עניין התפילה וכוונותיה (מה לכוון וכו'). ברמת הידע שלי, למדתי בעיקר את ספר התניא ועוד מספר קונטרסים קטנים.
תודה!
ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע
שלום וברכה,
מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.
ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il
תזכו למצוות
דיוק כל אות במילים "כי ה' לצד הזה", כמו "לך לשלום"hamedinai
תקציר:
האדמו"ר מלובביץ׳ (חב"ד) לנתניהו -
"תצטרך להיאבק עם 119 אנשים, בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקדוש ברוך הוא לצד הזה״.
דיוק המילים "לצד הזה" ולא "בצד הזה", דומה מאוד למה שבתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".
הסבר בדרך אפשר ב2 אופנים 👇
לדייק בכל אות. צוטט בשם הרבי "כיוון שהקב"ה בצד הזה". משמיעת הקלטת שומעים ברור שהרבי אמר "כיוון שהקב"ה לצד הזה", עם אות למ"ד, לא אות בי"ת.
https://x.com/OrwellTruth1984/status/1759284144620667267
מה זה משנה? בתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".
הסבר #1: אולי כי למ"ד זה לשון לימוד, צריך ללמוד ולהתקדם.
נכון בהקשר לשלום, למרות שבהשקפה הראשונה נראה כאילו אם עושים פשרה משיגים שלום, הנה כאשר לומדים את הנושא לעומק, מגלים שזה נכון רק בהקשר לאויב ידידותי ומתחשב, המריבות שבתוכנו. כאשר מדובר בהקשר לאויב האכזרי החיצוני זה הפוך: כל כניעה אליו רק מרחיקה את השלום.
נכון גם בהקשר ל"צד הזה". צריך ללמוד את הצד, האם הוא באמת הצד שאפשר להגיד עליו "הקדוש ברוך לצד הזה". יש "ידידים" במרכאות שטוענים שהם בצד הזה, אבל הנכון הוא שהם באמצע. כמה באמצע? תלוי מה עמדתנו, כי אם אנחנו נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, טענת שונאי ציון ועוכרי ישראל תהיה שזה לא מספיק, ועמדת ה"ידידים" האלו תהיה שצריך להתפשר. זה למה עמדת ישראל צריכה להיות מה שיותר ימינה, שאז גם אם תהיה פשרה, היא תהיה יותר רחוקה מהים.
הסבר #2: ההבדל בין "לך בשלום" ו"לך לשלום", זה שהאות למד הקדמית משמעותה להתקדם לכוון, לא לעמוד במקום אחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ביחד עם זה נאמר עליהם "ילכו מחיל ⁵אל חיל". לא להסתפק עם "שלום" שלא עושים לנו שואה רחמנא ליצלן ולהגיד שאם אפשר לחגוג יום עצמאות, זו כבר "ראשית צמיחת גאולתנו", כי בהשוואה למה שהיה בימי הביניים זה מצב מזהיר. גם אם המצב מזהיר, צריך להתקדם שיהיה עוד יותר "מחיל אך חיל", אחרת זה לא שלום.
אותו דבר גם עם "לצד הזה". גם אם זה כבר הצד הנכון, ובלשון התלמוד הובא בספר תניא קדישא בתחילתו
"ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה..", צריך להתקדם עוד ועוד "לצד הזה", כי צדיק זה מלשון "צד", להתקדם עוד ועוד בכוון להיות צדיק, "ילכו מחיל אל חיל".
מבקשת עזרה במזוןiskabelka1
שלום ,. אני אם יחידנית - רווקה , מגדלת ילד בן 7 לבדי . אחרי שאימא נפטרה מסרטן אני נשארתי לבדי בעולם הזה . אין לי משפחה ואין לי קרובים .
עשיתי ילד בטיפולי פוריות , , כדי שיהיה לי בשביל מי לחיות .
כיום הוא לומד בכיתה ב' בבית ספר דתי ,ירא שמיים ! צדיק אמיתי !
לילד אין אבא - לכן אין מזונות . נתקלתי בקשיים מאוד גדולים ת בגלל חובות ., גרה ברמלה . מבקשת עזרה במזון , מצרכים בסיסים כמו קונפלקס , ממרח שוקולד, ביצים , חמאה, שמן ,פסטה חלב,,ירקות . לא נעים בכלל לבקש עזרה, אבל בלי שאלות ,רק מהנתינה מהלב ..... בבקשה אשמח אם תושיטו יד של עזרה .🙏
תפני לבית חב"ד ברמלהבת.
אני פניתי אליהם ברמלה - לא קיבלתי מהם שום מענהiskabelka1
נסי לפנות לארגון כולל חבדפונקציה
איך השיחה של הרבי על צמאה לך נפשי עזרה לי להבין...hamedinai
המכשול הכי מרכזי להגיע לשלום - מחנות הפליטים.
75 שנה שהם "פליטים" , דבר שאין לו אח וריע בהיסטוריה.
כל קיומו של עם ישראל הוא פלא ונס על-טבעי, ובאותה מידה גם שנאת ישראל אין לה הסבר הגיוני.
מחנות הפליטים מתוחזקות במיוחד בכדי לשמר את ההתנגדות לקיומה של המדינה היהודית בארץ ישראל.
ביחד עם זה, מחנות פליטים אלו גורמים לנו להיזכר שאנחנו יהודים עם היסטוריה של אלפי שנים שחזרנו לארצנו.
אחרת נשאלת השאלה: באיזו זכות מגיע יליד רוסיה שיש לה ארץ הכי גדולה בעולם, מעולם לא דיבר עברית, כותב משמאל לימין, בא עם נשק בידיים מול הטוענים שהם צאצאים של פליטי 48.
אולי יש פה מסר מן השמים:
וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת.. חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה... אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם (יחזקאל כ לב).
לכן אם נחזור בתשובה ייבטל הצורך של מחנות פליטים אלו, כי כבר גמרו והשלימו את תפקידם וייעודם.
כי כל הסיבה לקיומם הלא-טבעי היה בכדי לעורר אותנו שלא נתחמק מהשאלה #באיזו_זכות ולמה הארץ שייכת לנו.
סימוכין:
הביאור הידוע על הניגון "צמאה לך נפשי.. אך טי דורין.."
האזינו: כשהרבי שר והסביר את הניגון `צמאה לך נפשי` ● מיוחד
שכל תפקידו של היצר הרע רק להעלות את האדם למדרגה יותר נעלית, ואם כן כאשר האדם השלים את המשימה, מתבטל הצורך של היצר הרע.
זה היה משיחת פורים ה'תשח"י (1958).
והפלא ופלא, בתלמוד (סוכה נב ב) מובא קשר בין היצר הרע לישמעאלים:
"ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם, ואלו הן: גלות, כשדים, וישמעאלים, ויצר הרע".
זה באמת הזוי ברמה ששומעים רק משרופים.מי האיש? הח"ח!אחרונה
ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.
אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.
מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.
מחפש ספר בנרותיונה ב
אני מחפש את הספר "שערי לימוד החסידות" של הרב מיכאל חנוך גולומב
גם יד שניה
מישהו יודע היכן ניתן להשיג?