ב"ה
המאמר שהעלתי קודם
(זה). ההדגשות שלי כמובן...
וכן הוא לעניין עשרות מקומות אשר דוד מקלל לרשעים. והמזמורים נכתבו כאילו הם אקטואליים עבור כל תקופה ובמיוחד בזמננו: "כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו, דברו אתי לשון שקר. ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם. תחת אהבתי ישטנוני, ואני תפלה. וישימו עלי רעה תחת טובה, ושנאה תחת אהבתי. [לכן דוד המלך מקלל] הפקד עליו רשע, ושטן יעמוד על ימינו. בהשפטו יצא רשע, ותפילתו תהיה לחטאה. יהיו ימיו מעטים וכו' אל יהי לו מושך חסד וכו' וכו' יען אשר לא זכר עשות חסד, וירדוף איש עני ואביון וכו' ואני הייתי חרפה להם וכו'. אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו. כי יעמוד לימין אביון, להושיע משופטי נפשו" (תהילים ק"ט, ב'-ל"א). כלום אפשר לומר שכל מצוק נפש יבטא מילים אלו בלב טהור מרגשיות אישית, ועל דעתו של דוד המלך? הדברים נראים כהררים תלויים בשערה.
(....)
ודאי אם שרון היה ממשיך בתפקיד כראש ממשלה, היה ממשיך בעקשנות ובמרץ רב לפרק נכסי ישראל, ולאמלל רבבות אלפי ישראל. על כל אותם הרבנים המביעים צער על חוליו, ועל העורכים תפילות על הבראתו, עליהם לחשוב ברצינות באיזו אחריות הם גורמים בכך לנזק כה גדול ועצום לשאר הציבור? ואם יאמרו כי הם מוסיפים תפילה ובקשה שיחזור בתשובה, אבל כלל הוא בידינו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות ל"ג, ע"ב). ה' איננו מתערב בזה. וכל ציפייה שיחזור בתשובה היא ספק בלבד. אבל ההרס שמתכנן לעשות לעשרות ישובים בארץ ישראל הוא ודאי, ואין ספק מוציא מידי ודאי.
ונוסף על כך, מפורש ב"ספר חסידים" (פסקא תפר"ח) "מי שמחטיא את הרבים וחלה, אין מתפללין עליו שיתרפא". וברור שהפקודות המכריחות לחיילים ולשוטרים לפנות שאר היהודים מיש"ע ("מפת הדרכים") היא בחינת "מחטיא את הרבים". ואמנם מהר"י אייבשיץ ("יערות דבש", דרוש ראשון) מלמד שיש להתפלל על הרשעים שיחיו ויחזרו בתשובה, אבל זה נאמר על "רשע" בין אדם למקום, ולא על אדם "רע" המזיק בין אדם לחברו (עיין על כך קידושין מ' ע"א, ההבדל בין "רשע" ל"רע"). שלא יהיה "התופס לבעל חוב במקום דחב לאחרים" (גיטין י"א, ע"ב).
ומה שתמוה, חלק מהמעוררים לתפילה דאגו לכך שדברים יגיעו לידי התקשורת ויפורסמו היטב. מהם אשר באו לבית החולים עצמו, ולא התפללו בצינעא בתוך ביתם. ושבתי וראיתי שאין לחשוש מאומה לתפילותיהם של אותם המלמדים זכות עליו. כמפורש במסכת סוטה (מ"א, ע"ב) "כל אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם וכו' ולא עוד אלא שאין תפילתו נשמעת".
ה' יצילנו מכל הסכנות העתידיות העלולות לבוא על כלל ישראל, ויקיים בנו את גאולתנו המובטחת.
[עד כאן לשונו/מקלדתו]
וניכרים דברי אמת.