אם אתה נמצא שם כבר 28 שבועות [אלא אם כן זו טעות הקלדה..], אני מניחה שאתה מרגיש יותר בנוח מאשר ברגע שהגעת, אחרי 6 שנים שלא נפגשתם, נכון?
תראה, בתוך השבעה מאוד קשה, במיוחד אם היא היתה קשורה לסבתא. אמנם נכדים לא יושבים שבעה על הסבא והסבתא, אבל זה לא אומר שלא קשה להם. וזה נכון לא רק בקשרי משפחה: ידיד קרוב, רב [ע"ע ר' אברום שפירא] שנפטר, לא יושבים עליו שבעה, אבל זה לא אומר שלא קשה.
אז חכה קצת. אולי ייקח לה עד סוף השלושים לעכל, להבין שהיא לא יכולה לחיות במוות אלא להמשיך לחיות. אולי ייקח לה יותר.
אם הקשר ביניכם התחזק מאז שהגעת, אתה יכול לנסות לעזור, להראות שאתה מבין, שאתה מתחשב. אולי גם זה יעזור.
בכל מקרה, אם אתה נמצא שם 28 שבועות, אחת מן השתיים: או שאתה מעיק עליהם כבר הרבה זמן אבל לא נעים להם לומר לך [אל תיקח את זה קשה... זה ממש לא אישי. סתם אפשרות שאני מקווה שלא נכונה.], או שממש לא אכפת להם שאתה שם, אתה כבר חלק מהמשפחה, ומצידם - כל עוד אתה מראה הבנה והתחשבות למצב הרגיש של אשתו של דוד שלך ומשפחתה, אתה יכול להישאר שם ולהמשיך להרגיש בבית. כמובן, שוב, תוך התחשבות.
מקווה שעזרתי!
ב"הצלחה ובשורות טובות!
"ומחה ה' דמעה מעל כל פנים..."