אם העץ דינו כאתרוג, שדינו כדין ירקות, אם נלקט הכסף הגדל על העץ לאחר ר"ה שעל"ט, אזי יש בו קדושת שביעית. אם דין העץ הנ"ל כדין שאר עצים, הרי אם חנטו מטבעות הכסף לפני ר"ה שעל"ט - אין בהם ק' שביעית, ואם לאו - יש בהם. בכל מקרה יש להתייעץ בבוטניקאי מומחה ע"מ לקבוע את רגע החנטה המדויק.

בהמשך השנה, אם יחנטו פירות הכסף בשנית, גם אם יבשילו במלואם רק בשנה הבאה, השמינית, יחול עליהם דין קדושת שביעית.

והנפקא מינא להלכה למעשה:

הסומכים על היתר מכירה, יקפידו לקנות רק בבנק לאומי בו מוכרים כסף שגדל על עצים מחלקות שנמכרו בהיתר המכירה.

הנמנעים מקדושת השביעית ע"י יבול נוכרי ישתמשו כהרגלם ביבול נוכרי, כגון: דולרים, אירו, יואנים, אוניות, חרמשים וגוזים.

המקפידים על פירות קדושים בקדושת שביעית, טוב יעשו אם יימנעו מהשראת שאריות. אם נשארו שאריות, במידה וכמות השארית גדולה, יש להניח בפח שמיטה מיוחד. אם נשארה שארית מועטה ביותר, כבר נפסק להלכה שאין צורך לנהוג בה אחרת מכל שארית שאין בה ק' שביעית.

לטובת החקלאים היהודיים והציבור, הוקם "אוצר הארץ", המשווק לציבור הרחב והצר כאחד כסף שגדל על עצים, בתוספת סימון: ק' שביעית, מצע מנותק, היתר מכירה וכו'.

והמקפידים להשתמש בכסף כנהוג במדינה מתוקנת ולא לזורקו לפח תבוא עליהם הברכה.

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

הואיל ואני רווק אני לא שמח בו - שמח = חוגג... או משהו כזה...

שושלת 'מהדרום' המעטירה... אני ממש מרוצה מעצמי...

לק"י

אם אתה מתייחס לצד הזה של ט"ו באב.

יש לט"ו באב עוד סיבות לכך שהוא יום שמח, אבל זה לא קשור לרווקים/ נשואים.

לא מהתרבות העברית ואני חושב שזה כוונת בעלת השרשור המעטירה...

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם