בס"ד מראש: אני מתנצל על סגנון העברית
דובלה, כתבת שברור הנושא שלי לגמרי ע"פ קבלה. לא נכון. זה לגמרי ע"פ תורת חסידות חב"ד.
התרכזתי על בחינת האור (איש) כנגד בחינת העצמות (נשים). הבחינות אור כנגד עצמות, הם החידוש הגדול של תורת החסידות על הקבלה - ראה קונטרס "ענינה של תורת החסידות" של הרבי, עמוד ט', סעיף יא'. כתבתי ששלש הדוגמאות של גוים, עבדים ונשים מדגישים בחינת העצמות, ודווקא הם "כלי לעצמות", כנגד יהודים, בנים ואיש (בחינת האור).
א. הגוים מדגישים עצמות נגד היהודים: הקב"ה רצה דירה בתחתונים (לק"ש, כרך א,, עמוד 74), ולכן כל שהגילוי אלוקות מגיע יותר למטה, הדירה בתחתונים יותר מושלם. ולכן פרשת מתן תורה נקראת דווקא על שם "יתרו", שעבד כל הסוגים של ע"ז (לק"ש, כרך יא', עמוד 74). ועוד יותר, דוד המלך היה "פלגי קיסר" (קיסר חלקי) אבל המשיח יהיה קיסר מלא (ספר השיחות תשמ"ח, כרך ב', עמוד 393 ). היהודים הם אור לגוים (בחינת האור), להביא את הגילוי אלוקות לכל האנושות, שכולם בצלם אלוקים (פרקי אבות, ג', יד'), ועל ידי זה הגילוי של מעלת כל אחד יהיה מושלם. ולכן הגוים לא יתגיירו בעתיד, אלא ישארו גוים (לק"ש, כרך כג', עמודים 177 - 181 ובפרט הערה 76).
ב.עבד מדגיש בחינת עצמות נגד בן: הבן אוהב את אביו ולכן הקשר ביניהם יותר גלוי (אור) אבל העבד משרת אדוניו על ידי קבלת עול (עצמות - בלי הרגש). ראה לק"ש, כרך יא', עמוד 6, ובפרט בהערה 55.
ג. האשה מדגישה עצמות נגד האיש: אדם הראשון אמר על חווה, "זאת הפעם עצם מעצמי" וכל התרגומים באנגלית כותבים bone of my bones שפרושו חלק מהשלד, אבל בחסידות הפרוש עצמות. זה מובן בכמה מקומות בלק"ש, אבל מופיע בפרוש בספר המאמרים של הרבי הרש"ב, שנת תרעב' , כרך א', עמוד 301. אדם ראה בה מהותו, ולא שקית של עצמות. ולכן האשה קובעת אם הילד יהודי ואדם קרא לה חווה כי היא הייתה אם כל חי (והוא לא אפילו הזכיר שהוא אבא).
בסיכום: 3 הברכות בברכת השחר מדגישות בחינת העצמות.
דובלה, כתבת שפרוש זה נגד פשוטו של מקרא בנוגע ל"שלא עשני אשה", אבל לדעתי זה לא נכון, כי ברכה "שלא" לא מתקבל על הדעת. עובדה שאין ברכה שלילית בכל היהדות חוץ משלושת הברכות האלו. איך אפשר לברך "שלא עשה וכו'. אפילו מי שניצל מסכנה, מחלה, וכו', מברך ברכה חיובית: ברוך אתה ... שגמלני טוב, ולא אומר ברוך אתה ... שלא נפצעתי. הרי בכלל, הברכות האלו יכלו להיות חיוביות, "שעשני איש" וכו' !?!
בלי נדר אמשיך בחלק ג.
